השוואה

פיקדון בנקאי מול קרן כספית מול מדד ת"א-125: השוואת תשואות בעשור האחרון

שלושה אפיקים, שלושה מנגנונים, שלוש רמות-סיכון — ומה שבאמת פורסם במקורות רשמיים מול מה שלא.

9 דק׳ זמן קריאה · עודכן אוגוסט 2026

בקצרה

  • פיקדון בנקאי מתאים למי שרוצה סכום ידוע מראש בלי חשיפה לשוק — ריבית ממוצעת של 4.17% לפיקדון ל-6–12 חודשים לפי בנק ישראל (דצמבר 2025), עם טווח של 3.56%–5.46% בין הבנקים.
  • קרן כספית מתאימה למי שרוצה נזילות יומית ותשואה קרובה לריבית בנק ישראל — במקורות שנבדקו הוצגה קרן בודדת סביב 4.4% שנתי עם דמי ניהול 0.12%; זה לא נתון אחיד לכל הקרנות.
  • מדד ת"א-125 הוא סל מניות, לא מוצר-חיסכון עם ריבית — סיכון גבוה משמעותית ותנודתי. נתון תשואה רשמי לעשור לא פורסם במקורות שנבדקו.
  • הפער המייצג בין קרן כספית לפיקדון בכתבות ההשוואה: כ-0.2%–0.5% לטובת הקרן הכספית. נתון עשור מצטבר רשמי — לא פורסם.

שלושה אפיקים, שלושה עולמות: מה הם ואיך הם עובדים

כשישראלי בוגר יושב עם 100,000 ₪ בעו"ש ושואל "איפה זה יעבוד הכי טוב", הוא בעצם משווה בין שלושה דברים שאינם באמת מאותו סוג. פיקדון וקרן כספית הם מוצרי-חיסכון שנועדו לשמור על הכסף ולהוסיף לו ריבית צנועה; מדד ת"א-125 הוא בכלל לא מוצר — הוא סרגל-מדידה של שוק המניות. ההשוואה הזאת שווה בדיוק כי רוב האנשים מדמיינים שכולם "מתחרים על אותו כסף", בזמן שהם משחקים במגרשים אחרים לגמרי.

קריטריון פיקדון בנקאי קרן כספית מדד ת"א-125
מהו מוצר בנקאי — סכום נעול לתקופה מוגדרת קרן נאמנות סחירה — סל שנרכש דרך חבר בורסה סל של 125 המניות המובילות בבורסה — אינדיקטור לשוק, לא מוצר-חיסכון
איך פועל הבנק משלם ריבית קבועה או משתנה על הסכום הנעול שואפת לתשואה קרובה לריבית בנק ישראל; נסחרת פעם ביום דרך חבר בורסה מודד את ביצועי השוק; אפשר להיחשף אליו דרך קרנות-סל או קרנות-מחקות
נזילות ותנאים נעול לתקופה מוגדרת (למשל 6–12 חודשים) נזילה — ניתן לפדות מדי יום אין תקופת-נעילה, אך גם אין תשואה מובטחת

פיקדון בנקאי הוא מוצר בנקאי פשוט: אתה נועל סכום לתקופה מוגדרת, והבנק משלם עליו ריבית קבועה או משתנה שנקבעת בתעריפון או במו"מ. בנק ישראל מפרסם את הריביות שניתנו בפועל, אבל זה לא תעריפון אחיד של כל בנק — הריבית תלויה בתקופה, בסכום ולעיתים במבצע נקודתי. הנתון האחרון: 4.17% בממוצע לפיקדון שקלי ל-6–12 חודשים בדצמבר 2025, כשבין הבנקים הבודדים נרשם טווח של 3.56% עד 5.46%.

קרן כספית היא קרן נאמנות סחירה — סוג של "סל" שנרכש דרך חבר בורסה (הבנק או בית-השקעות), ושואף לתשואה קרובה לריבית בנק ישראל. היא נסחרת פעם ביום, והפקודה מתבצעת באותו יום או ביום שלמחרת, כך שהכסף נזיל יחסית ואינו "נעול" כמו בפיקדון. במקורות שנבדקו הופיעה קרן בודדת לדוגמה עם דמי ניהול של 0.12% ותשואה בסדר-גודל של כ-4.4% שנתי — אבל זה נתון של קרן אחת, לא ממוצע אחיד לכל הקרנות בשוק.

מדד ת"א-125 הוא סל של 125 המניות המובילות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הוא מודד את השוק, לא מציע לך ריבית או דמי-ניהול משלו. אפשר להיחשף אליו דרך קרנות-סל או קרנות-מחקות, אבל המדד עצמו הוא אינדיקטור — ולכן, בניגוד לשני האחרים, אין לו "תשואה מובטחת" ואין תקופת-נעילה. הוא גם האפיק היחיד מהשלושה שיכול לרדת בעשרות אחוזים בשנה גרועה. נתון תשואה רשמי לעשור האחרון לא פורסם במקורות שנבדקו כאן.

לגבי "הכסף מובטח" חשוב לדעת: בישראל אין ביטוח-פיקדונות פורמלי במתכונת ה-FDIC האמריקאי. אף אחד משלושת האפיקים כאן אינו מוצג במקורות שנבדקו כ"מבוטח" או "מובטח" ברמת-המדינה. פיקדון וקרן כספית נחשבים סולידיים, אך זה אינו זהה לערבות-מדינה. מדד ת"א-125 הוא הסיכון הגבוה מבין השלושה.

מי מתאים לכל אפיק: שורה תחתונה פר-פרופיל

פיקדון בנקאי
מתאים למי שרוצה סכום ידוע מראש בתאריך ידוע, בלי שום חשיפה לשוק, ומוכן לנעול את הכסף לתקופה.
4.17% ממוצע (בנק ישראל, 12/2025), אבל שווה להשוות בין בנקים — הטווח הוא 3.56%–5.46%.
קרן כספית
מתאים למי שרוצה נזילות יומית ותשואה קרובה לריבית בנק ישראל, בלי לנעול את הכסף לתקופה קבועה.
בכתבות ההשוואה הופיעה כ-0.2%–0.5% מעל פיקדון, עם דמי ניהול נמוכים (0.12% בקרן לדוגמה).
מדד ת"א-125
מתאים למי שמחפש חשיפה למניות לטווח ארוך ומוכן לספוג תנודתיות ואף הפסדים — לא תחליף לפיקדון/קרן כספית.
אפיק-סיכון, לא אפיק-חיסכון. נתון תשואה רשמי לעשור לא פורסם במקורות שנבדקו.
איך הכרענו: לא לפי "מי הכי גבוה", אלא לפי התאמה בין פרופיל-הסיכון והנזילות של האפיק לצורך של החוסך. פיקדון וקרן כספית הם אפיקים סולידיים; מדד ת"א-125 שייך לקטגוריה אחרת של סיכון-תשואה.

נתוני עשור: מה יש ומה חסר

נתון תשואה מצטבר לעשור האחרון לא פורסם במקורות שנבדקו עבור אף אחד משלושת האפיקים. הנתונים הזמינים הם נקודתיים בלבד: ריבית פיקדון ממוצעת של 4.17% לפי בנק ישראל (דצמבר 2025), עם טווח של 3.56%–5.46% בין הבנקים, וקרן כספית לדוגמה סביב 4.4% שנתי עם דמי ניהול של 0.12%. עבור מדד ת"א-125 לא נמצא נתון תשואה רשמי. לפירוט מלא לפי קריטריונים ראו את טבלת ההשוואה בהמשך העמוד.

אותם קריטריונים לכולם: טבלת ההשוואה המלאה

הטבלה הבאה משווה את שלושת האפיקים לפי אותם ארבעה קריטריונים בדיוק — תשואה, דמי ניהול, מיסוי והפער הכספי המרכזי — כדי לשמור על הוגנות מבנית. כל תא שאין לו נתון רשמי מסומן "לא פורסם", ולא הושלם בניחוש.

קריטריון פיקדון בנקאי קרן כספית מדד ת"א-125
ריבית / תשואה 4.17% ממוצע ל-6–12 ח' (בנק ישראל, 12/2025); טווח 3.56%–5.46% קרן לדוגמה כ-4.4% שנתי; שואפת לריבית בנק ישראל — לא נתון אחיד לא פורסם נתון עשור רשמי במקורות שנבדקו
דמי ניהול / עמלה לרוב אין עמלה נפרדת — המחיר הוא הריבית; לא פורסם תעריף אחיד 0.12% בקרן לדוגמה; לא נתון אחיד לכל הקרנות אין — מדד ולא מוצר השקעה עם דמי ניהול עצמאיים
מיסוי 15% על הרווח הנומינלי (לפי כתבות הסבר; נתון רשות המסים לא הופיע בתוצאות) 25% על רווח הון ריאלי (לפי כתבות; נתון רשות המסים לא הופיע) לא פורסם שיעור מס ייעודי למדד במקורות שנבדקו
נזילות ותנאים נעול לתקופה (חצי שנה עד שנתיים במסלולים שהוזכרו) נזיל — נסחר פעם ביום דרך חבר בורסה מדד; חשיפה דרך קרנות. אין תנאי-הצטרפות כמו בפיקדון/קרן
פרופיל סיכון נמוך — סכום ידוע מראש נמוך-סולידי גבוה — תנודתי, יכול לרדת
הפער הכספי המרכזי כ-3.4%–3.5% נטו מול קרן כספית בכתבות ההשוואה כ-3.7% נטו; פער 0.2%–0.5% לטובתה מול פיקדון לא פורסם פער כספי רשמי בתוצאות שסופקו

100,000 ₪ לשנה: הפער בשקלים בין פיקדון לקרן כספית

כדי לתרגם את הפער-המייצג של 0.2%–0.5% למספר מוחשי, הנה סימולציה פשוטה של 100,000 ₪ לאורך שנה, לפי הרמות שהוצגו בכתבות ההשוואה: פיקדון סביב 3.4%–3.5% מול קרן כספית סביב 3.7% נטו. שים לב — אלה מספרים מייצגים מכתבות, ולא נתון עשור מצטבר רשמי, שכאמור לא פורסם.

בשורה התחתונה, ההפרש השנתי בסימולציה הזו הוא בסדר-גודל של כמה מאות שקלים על 100,000 ₪ — לא סכום שמשנה חיים, אבל גם לא אפס, במיוחד כשמכפילים אותו בסכום גדול יותר ובכמה שנים. את אותו כסף שנשאר ביד אפשר לבדוק גם דרך מחשבון התשואה של MSL, כדי לראות איך ריבית-דריבית משפיעה לאורך זמן.

15% מול 25%: איפה המס מכרסם ואיך

כאן טמון הבדל שרוב האנשים מפספסים. על פי כתבות ההסבר שנבדקו, פיקדון בנקאי ממוסה ב-15% על הרווח הנומינלי — כלומר על כל שקל ריבית, בלי התחשבות באינפלציה. קרן כספית, לעומת זאת, ממוסה ב-25% אבל על רווח הון ריאלי — כלומר רק על החלק שמעל האינפלציה. בסביבת אינפלציה גבוהה, ההבדל הזה יכול להפוך את שיעור-המס האפקטיבי של הקרן הכספית לנמוך יותר ממה שנשמע מ-25% "על הנייר".

בעברית פשוטה נומינלי = על כל הרווח. ריאלי = רק על הרווח שמעל האינפלציה. שני האחוזים (15% ו-25%) הופיעו בכתבות הסבר; נתון רשמי של רשות המסים לא הופיע בתוצאות שנבדקו, ולכן זה אינו תחליף לבדיקה מול רואה-חשבון או מול אתר רשות המסים.

לגבי מדד ת"א-125 — שיעור מס ייעודי למדד עצמו לא פורסם במקורות שנבדקו. חשיפה למניות דרך קרנות ממוסה בדרך-כלל כרווח-הון, אך מאחר שאין לכך מקור רשמי בתוצאות, לא נשלים כאן מספר.

כמה מתוך 100,000 ₪: שני חוסכים, שני צרכים

חוסך עם 100,000 ₪ פנויים לשנה — פיקדון מול קרן כספית, לפי הרמות בכתבות ההשוואה:

פיקדון בנקאי

~3,400–3,500 ₪

נטו לשנה לפי 3.4%–3.5%; הכסף נעול לתקופה

קרן כספית

~3,700 ₪

נטו לשנה לפי כ-3.7%; נזיל, נסחר יומי

ההפרש כאן הוא כמה מאות שקלים לשנה על 100,000 ₪ — בערך הפער של 0.2%–0.5% שהופיע בכתבות. מי שצריך את הכסף נזיל בכל רגע ייטה לקרן הכספית; מי שבטוח שלא יגע בכסף במשך התקופה ומעדיף ריבית נעולה מראש עשוי להעדיף פיקדון, במיוחד אם מצא בנק בקצה הגבוה של הטווח (עד 5.46%).

קריטריון פיקדון בנקאי קרן כספית
שיעור המס 15% 25%
בסיס החישוב רווח נומינלי — כל הרווח ממוסה רווח ריאלי — רק החלק מעל האינפלציה ממוסה

בחר-אם, דלג-אם: מתי כל אפיק הגיוני

פיקדון בנקאי
בחר אם: אתה יודע שלא תיגע בכסף לתקופה, רוצה סכום ודאי בתאריך ידוע, ומצאת בנק בקצה הגבוה של הטווח.
דלג אם: אתה עשוי להזדקק לכסף באמצע, או לא בדקת ריביות מול כמה בנקים.
קרן כספית
בחר אם: אתה רוצה נזילות יומית, דמי ניהול נמוכים, ותשואה קרובה לריבית בנק ישראל בלי נעילה.
דלג אם: אתה מחפש תשואה מובטחת מראש בדיוק, או לא נוח לך עם מוצר שנסחר בבורסה.
מדד ת"א-125
בחר אם: אתה משקיע לטווח ארוך, מבין שזה אפיק-סיכון, ומוכן לתנודתיות בתמורה לפוטנציאל-תשואה גבוה יותר.
דלג אם: אתה מחפש תחליף לפיקדון/קרן כספית — זו קטגוריית-סיכון אחרת לגמרי.

מה שלא פורסם: הנתונים החסרים לכל אפיק

הוגנות מחייבת לומר גם מה לא היה במקורות. אלה הפריטים שלא פורסמו בתוצאות שנבדקו, ולכן לא הושלמו במספר:

  • פיקדון בנקאי: ריבית תעריפונית אחידה לכל הבנקים, עמלה ייעודית, ונתון עשור מצטבר רשמי.
  • קרן כספית: תשואה אחידה לכל הקרנות, דמי ניהול ממוצעים לכל השוק, ונתון עשור מצטבר רשמי.
  • מדד ת"א-125: תשואה מצטברת לעשור, שיעור מס ייעודי, ופער כספי רשמי מול שני האפיקים האחרים.
השורה שחשוב לזכור אין כאן "מנצח" גורף. פיקדון וקרן כספית קרובים מאוד בתשואה (פער מייצג 0.2%–0.5%) ונבדלים בעיקר בנזילות ובמיסוי; מדד ת"א-125 הוא בכלל אפיק אחר — סיכון-תשואה, לא חיסכון סולידי. ההתאמה תלויה בפרופיל שלך, לא בטבלה בלבד.

מתודולוגיה: מה בדקנו ומה לא

קריטריונים: השווינו את שלושת האפיקים לפי ארבעה קריטריונים אחידים — תשואה/ריבית, דמי ניהול/עמלה, מיסוי, והפער הכספי המרכזי — בתוספת נזילות ופרופיל-סיכון.

שקלול: לא הכרענו לפי "מי הכי גבוה", אלא לפי התאמה בין מאפייני-האפיק (סיכון, נזילות, מיסוי) לבין הצורך של החוסך. במוצר פיננסי מוסדר אין הבלטת-מנצח.

מקורות ותאריך: הריבית הממוצעת (4.17%) והטווח (3.56%–5.46%) מבנק ישראל, דצמבר 2025. נתוני הקרן הכספית לדוגמה (0.12% דמי ניהול, כ-4.4%) מכתבות המצטטות נתוני קרן בודדת. שיעורי המס (15%/25%) מכתבות הסבר, לא ממקור רשמי של רשות המסים.

מה לא נבדק: נתון עשור מצטבר רשמי לאף אחד מהאפיקים, תעריף אחיד לכל הבנקים/הקרנות, ושיעור מס ייעודי למדד ת"א-125 — כולם לא פורסמו במקורות שנבדקו וסומנו במפורש.

שאלות שחוזרות: פיקדון, קרן כספית ומדד

קרן כספית תמיד עדיפה על פיקדון?

לא. בכתבות ההשוואה שנבדקו הקרן הכספית הופיעה עם פער מייצג של 0.2%–0.5% לטובתה, אבל פיקדון בבנק בקצה הגבוה של הטווח (עד 5.46%) יכול לתת ריבית גבוהה יותר. ההבדל המרכזי הוא נזילות ומיסוי, לא רק אחוז התשואה.

מדד ת"א-125 הוא תחליף לפיקדון?

לא. מדד ת"א-125 הוא אפיק-סיכון עם תנודתיות שיכולה לכלול ירידות, בעוד פיקדון וקרן כספית הם אפיקים סולידיים. הם שייכים לקטגוריות סיכון-תשואה שונות לחלוטין.

למה המיסוי שונה בין פיקדון לקרן כספית?

לפי כתבות ההסבר: פיקדון ממוסה 15% על הרווח הנומינלי (כל שקל ריבית), וקרן כספית 25% על רווח הון ריאלי (רק מעל האינפלציה). נתון רשמי של רשות המסים לא הופיע בתוצאות שנבדקו.

למה אין נתון תשואה של עשור בטבלה?

כי נתון עשור מצטבר רשמי לא פורסם במקורות שנבדקו לאף אחד משלושת האפיקים. בחרנו לסמן "לא פורסם" ולא להשלים מספר בניחוש.

הכסף בפיקדון או בקרן מבוטח על ידי המדינה?

בישראל אין ביטוח-פיקדונות פורמלי במתכונת ה-FDIC האמריקאי, ואף אחד מהאפיקים לא הוצג במקורות שנבדקו כ"מבוטח" ברמת-מדינה. פיקדון וקרן כספית נחשבים סולידיים, אך זה אינו ערבות-מדינה.

גילוי: העמוד הוא מידע כללי ולא ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לפעולה. כל אמירת-תשואה היא הערכה מבוססת-מקורות ולא הבטחת-תוצאה; תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד, ומדד ת"א-125 עלול לרדת. לפני החלטה התייעץ עם גורם מוסמך ובדוק את הנתונים העדכניים מול הבנק, הגוף המנהל ואתר רשות המסים. אין לנו affiliate — אף גוף לא משלם לנו על ההשוואה הזו.

מקורות

  1. בנק ישראל — ריביות על פיקדונות במערכת הבנקאית (נתוני דצמבר 2025). ריבית ממוצעת 4.17% לפיקדון שקלי ל-6–12 חודשים; טווח 3.56%–5.46%. נכון ל-28/07/2026. boi.org.il — סטטיסטיקת בנק ישראל
  2. רשות ניירות ערך — קרנות נאמנות: מנגנון קרן כספית ודמי ניהול (עמוד מידע לציבור). נכון ל-28/07/2026. isa.gov.il
  3. הבורסה לישראל — מדד ת"א-125 (סל 125 המניות המובילות). נכון ל-28/07/2026. tase.co.il — מדד ת"א-125
  4. רשות המסים בישראל — מיסוי רווחי הון ורווחים מריבית (מידע כללי). נכון ל-28/07/2026. gov.il — רשות המסים
גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.