יתרה בבנק היא לא מספר, היא לוח זמנים. התבנית לוקחת את הקופה, את ההכנסות ואת ההוצאות של כל חודש ומחזירה תשובה אחת ברורה: כמה חודשים נשארו עד שהקופה מתרוקנת בקצב הנוכחי. ובגיליון השני — כמה חודשים מוסיף לכם כל סכום גיוס, לפני שאתם יושבים מול משקיע ומנחשים.
למי זה מתאים
אתם שניים או שלושה מייסדים, יש מוצר שעובד חלקית, יש כמה עובדים, ויש חשבון בנק שכולם מסתכלים עליו אחת לשבוע בלי לומר את זה בקול. אולי סגרתם סבב ראשון, אולי אתם באמצע שיחות, ואולי ההכנסות התחילו לזוז אבל הן עדיין קטנות מההוצאות. מה שמשותף לכולכם הוא שהשאלה "כמה זמן יש לנו" נענית בדרך כלל בתחושת בטן, ולא במספר שאפשר להראות למישהו.
מה בתבנית
הקובץ מכיל שני גיליונות: גיליון תזרים חודשי שבו ממלאים את מצב הקופה, ההכנסות וההוצאות מדי חודש, וגיליון תרחישי גיוס שבו בודקים כיצד סכומי גיוס שונים משפיעים על משך ההישרדות הפיננסית. בכל אחד מהגיליונות מצב הקופה בסוף התקופה ומספר החודשים שנותרו מחושבים אוטומטית מהנתונים שהוזנו, כך שאפשר לעקוב בקלות אחר קצב השריפה של החברה.
שלושה צעדים לתוצאה
מזינים בכל שורה את יתרת הפתיחה, ההכנסות וההוצאות של החודש.
הגיליון מחשב אוטומטית את יתרת הסיום ואת ה-Runway הנותר לפי הנוסחאות המובנות.
עוקבים אחרי מגמת ה-Runway מחודש לחודש כדי לזהות מתי נדרש גיוס נוסף.
ה-Runway האחרון מראה שנותר פחות מחודש וחצי עד שהקופה מתרוקנת בקצב ההוצאות הנוכחי.
איך עובד החישוב
ההיגיון בגיליון התזרים פשוט ושרשרתי: הקופה בסוף החודש היא הקופה בתחילתו, ועוד מה שנכנס, פחות מה שיצא. הסוף של חודש אחד הופך לפתיחה של הבא, וכך נבנית שרשרת שמראה לא רק היכן אתם היום אלא לאן הכיוון מוביל. ה-Runway הנותר נגזר מהיחס בין מה שנשאר בקופה לבין קצב ההוצאות (burn), כלומר הוא זז בכל פעם שאחד משני הצדדים משתנה — גם אם גייסתם, וגם אם רק הוספתם עובד.
ההפרדה לשני גיליונות היא לא נוחות טכנית אלא הפרדה בין שתי שאלות. גיליון התזרים עונה על "מה קורה אם לא ישתנה כלום", והוא צריך להישאר נאמן למציאות גם כשהיא לא נעימה. גיליון תרחישי הגיוס עונה על "מה קורה אם", ושם אתם מותר לכם לשחק: סכום גיוס אחד, סכום אחר, וההשפעה על מספר החודשים שנותרו. כשהשניים מעורבבים באותה טבלה, תוך שבועיים כבר אף אחד לא זוכר איזה מספר הוא עובדה ואיזה הוא תקווה.
בדוגמה שבתמונה רואים בדיוק את הדינמיקה שמפחידה יזמים: בתוך שלושה חודשים ה-Runway ירד מ-2.4 חודשים ל-1.2 חודשים בלבד. שימו לב שהנפילה איננה חצי, כי כשההוצאות ממשיכות והקופה מצטמצמת, כל חודש שעובר לוקח נתח גדול יותר ממה שנשאר. המספר האחרון אומר שבקצב ההוצאות הנוכחי נותר פחות מחודש וחצי — וזו נקודה שבה ההחלטה היא כבר לא אסטרטגית אלא מיידית, בין גיוס לבין צמצום.
הסבר השדות
חודש — מזינים את תאריך תחילת החודש הנבדק, בפורמט יום/חודש/שנה.
קופה בתחילת החודש (₪) — היתרה בבנק בתחילת החודש, בדרך כלל שווה ליתרת הסיום של החודש הקודם.
הכנסות חודשיות (₪) — מזינים את סך ההכנסות שהתקבלו בפועל באותו חודש.
הוצאות (burn) חודשי (₪) — מזינים את סך ההוצאות התפעוליות של החודש — שכר, שכירות, ספקים ועוד.
קופה בסוף החודש (₪) — מחושב אוטומטית: קופה בתחילת החודש ועוד הכנסות פחות הוצאות.
Runway נותר (חודשים) — מחושב אוטומטית: יתרת הסוף חלקי ההוצאות החודשיות, כדי להראות לכמה חודשים מספיקה הקופה.
שאלות ותשובות
מה נחשב "הוצאה" בשורת ה-burn?
כל מה שיוצא מהחשבון באותו חודש בפועל — שכר, מסים ותנאים סוציאליים, ספקים, שרתים, שכירות ורואה חשבון. הכלל הפשוט: אם הכסף עוזב את הקופה, הוא נכנס לשורה, גם אם חשבונאית הוא שייך לתקופה אחרת.
האם להזין הכנסות שעדיין לא נכנסו לבנק?
לא. הקובץ מודד מזומן, לא הכרה בהכנסה. חוזה שנחתם והתשלום שלו יגיע בעוד שלושה חודשים נרשם בחודש שבו הכסף באמת מגיע, אחרת ה-Runway ייראה ארוך ממה שהוא.
כמה קדימה כדאי למלא?
מספיק להביט קדימה עד לנקודה שבה הקופה נגמרת, ועוד כמה חודשים אחריה. תחזית ארוכה מדי בסטארטאפ היא בעיקר תרגיל בדמיון — עדכון של השורות בפועל אחת לחודש שווה יותר מטבלה של שנתיים.
התרחיש בגיליון הגיוס מראה מספר גדול — זה מספיק?
התרחיש מראה כמה חודשים מוסיף הסכום בהנחה שקצב ההוצאות נשאר כשהיה. בפועל, אחרי גיוס ההוצאות כמעט תמיד עולות, ולכן שווה להריץ תרחיש שני שבו גם ה-burn גדל, ולראות מה נשאר מהתוספת.
לכל המחשבונים והכלים החינמיים של MSL:
להמשיך מכאן
- שכר נטו לפי מקצוע ועיר 2026 — רוב ה-burn בסטארטאפ הוא שכר, ושווה לראות את טווחי השוק לפני שמתכננים גיוס עובדים
- ריבית בנק ישראל מול אינפלציה — 30 שנה היסטוריה — סביבת הריבית משפיעה ישירות על נכונות המשקיעים ועל מחיר הכסף שאתם מנסים לגייס
איך התבנית מחשבת
את הנתונים אתם ממלאים ידנית: קופת הפתיחה, ההכנסות שנכנסו וההוצאות שיצאו בכל חודש. הקובץ מחשב לבד את הקופה בסוף התקופה ואת מספר החודשים שנותרו, וכך גם בגיליון התרחישים. מה שלא נמצא בפנים: הקובץ אינו יודע על מסים, על תנאי תשלום של לקוחות, על עיתוי כניסת כספי גיוס בפועל, על עמלות בנק, על שערי מטבע או על אינפלציה. הוא גם לא מנבא הכנסות — הוא מציג את מה שהקלדתם, ואת המסקנה האריתמטית שלו.
מה זה אומר עליך
פתחו את הקובץ, מלאו את שלושת החודשים האחרונים לפי דפי הבנק ולא לפי הזיכרון, וראו מה יוצא. אם המספר נמוך ממה שחשבתם, עדיף לגלות זאת מול הגיליון מאשר מול הבנק.