תשואות קרנות השתלמות בישראל — המדריך המרכזי

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מפעילה את גמל-נט — אתר ההשוואה הרשמי שבו מתפרסמות תשואות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בישראל. זה לא עוד אתר השוואה מסחרי: זהו מאגר שמוזן מדיווחי החובה של הגופים המנהלים לרגולטור. כשמישהו אומר לכם "הקרן שלי עשתה תשואה יפה", המקום היחיד שבו אפשר לאמת את המשפט הזה מול נתון רשמי הוא שם.

הבעיה היא שרוב החוסכים פותחים את המסך הזה פעם אחת, רואים טבלה עם שש עמודות ושמונה-עשרה שורות, ונסגרים. המדריך הזה הוא ההפך: הוא מפרק את השרשרת שמייצרת את המספר בטבלה — מנכסי הקופה ועד המשבצת בגמל-נט — ומסביר מה כל עמודה באמת אומרת. הוא לא ממליץ על קרן, לא מדרג גופים ולא מבטיח תשואה. הוא נותן לכם את הכלים לקרוא את הנתונים הרשמיים בעצמכם.

מהי קרן השתלמות ולמי היא מיועדת: מוצר לטווח בינוני עם יתרון מס

קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון לטווח בינוני שנועד במקורו למימון השתלמויות, והפך בפועל לאפיק החיסכון הפופולרי ביותר בישראל שאינו פנסיוני. המאפיין המרכזי שלו: אפשרות משיכה אחרי שש שנות ותק (ובמקרים מסוימים מוקדם יותר, לפי התקנות), ופטור ממס רווחי הון על התשואה שנצברה — בכפוף לתקרות ההפקדה המוכרות ולתנאים שקובעות רשות המסים ורשות שוק ההון.

חשוב להבין את המשמעות של המשפט הזה. באפיק השקעה רגיל, כשאתם מוכרים נייר ערך ברווח, המדינה לוקחת נתח מהרווח הריאלי. בקרן השתלמות פטורה — כלומר כזו שההפקדות אליה היו בגבולות התקרה והמשיכה נעשית לפי הכללים — התשואה שנצברה נשארת אצלכם במלואה. זה הופך כל אחוז תשואה בקרן השתלמות לשווה יותר מאחוז תשואה בתיק השקעות חייב במס. את הפרטים המדויקים של התקרות והתנאים יש לבדוק תמיד מול הפרסום העדכני של רשות המסים.

שכירים מול עצמאים — אותו מוצר, שני מסלולי הפקדה

אצל שכיר, ההפקדה לקרן השתלמות מתחלקת בין העובד למעסיק: חלק מנוכה מהשכר וחלק מופרש על ידי המעסיק. ההפקדה איננה זכות אוטומטית בחוק לכל עובד — היא נקבעת בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה ענפי. אצל עצמאי, ההפקדה נעשית ביוזמה עצמית, ולצד הפטור ממס רווחי הון היא מקנה גם הכרה בהוצאה או ניכוי לצורכי מס הכנסה, שוב בכפוף לתקרות שקובעת רשות המסים.

מה בדיוק נמדד: NAV, שווי יחידה וארבעת סוגי התשואה

כשקוראים "תשואה של קרן השתלמות" מתכוונים לשינוי בשווי היחידה של המסלול לאורך תקופה. הכל מתחיל ב-NAV — Net Asset Value, שווי הנכסים נטו. הקרן מחזיקה תיק נכסים: מניות בישראל ובחו"ל, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ונכסים אלטרנטיביים. אחת לתקופת דיווח מחושב שווי כלל הנכסים בניכוי ההתחייבויות, והתוצאה מחולקת במספר היחידות של המסלול. כך מתקבל שווי היחידה.

מרגע שיש שווי יחידה לכל תאריך, התשואה היא פשוט השינוי היחסי בין שתי נקודות זמן. וכאן נכנס הבלבול הנפוץ ביותר: בטבלת תשואות מוצגים ארבעה מספרים שונים לגמרי, וקל להתייחס אליהם כאילו הם אותו דבר.

• תשואה חודשית — השינוי בשווי היחידה בחודש קלנדרי בודד. שימושית למעקב, חסרת ערך כמעט מוחלט לצורך החלטה. חודש אחד בשוק ההון הוא רעש.
• תשואה שנתית — השינוי לאורך שנה קלנדרית או שנים-עשר חודשים אחרונים. זו העמודה שמושכת הכי הרבה תשומת לב, ולרוב מטעה הכי הרבה.
• תשואה מצטברת — כמה גדל שווי היחידה סך הכל לאורך כל התקופה הנמדדת, למשל חמש שנים. לא ממוצע — סכום המסע כולו, כולל אפקט ריבית דריבית.
• תשואה שנתית ממוצעת — התשואה המצטברת מתורגמת לשיעור שנתי אחיד שהיה מביא לאותה תוצאה. זה המספר שמאפשר להשוות תפוחים לתפוחים בין תקופות באורך שונה.

ההבדל בין השניים האחרונים חשוב. תשואה מצטברת של 40% לחמש שנים אינה "8% בשנה" — היא פחות מזה, כי כל שנה נבנית על הבסיס שגדל. התשואה השנתית הממוצעת היא זו שמנטרלת את אורך התקופה ומאפשרת השוואה הוגנת, ולכן היא העמודה שכדאי להתמקד בה כשמשווים מסלולים.

מנכסי הקופה ועד המסך בגמל-נט: ארבעת השלבים של מנגנון התשואה

השרשרת שמייצרת את המספר שאתם רואים באתר הרשמי עוברת ארבעה שלבים. מי שמבין אותם מפסיק לראות בתשואה "ציון" שהגוף המנהל נותן לעצמו, ומתחיל לראות בה תוצאה מדידה של תהליך מפוקח.

• חישוב שווי הנכסים הגוף המנהל מעריך את שווי כל הנכסים בתיק המסלול — ניירות סחירים לפי מחיר שוק, נכסים לא-סחירים לפי מודלי הערכה — ומפחית מהם התחייבויות. התוצאה מחולקת ביחידות ומתקבל שווי יחידה לתאריך.
• גזירת התשואה לתקופה התשואה היא השינוי היחסי בשווי היחידה בין תחילת התקופה לסופה. במקביל מחושבות תשואה מצטברת ותשואה שנתית ממוצעת לשלוש, חמש ועשר שנים.
• ניכוי דמי הניהול דמי הניהול מהצבירה נגבים באופן שוטף מנכסי המסלול, ולכן הם כבר מגולמים בשווי היחידה. המשמעות: התשואה המתפרסמת היא נטו מדמי ניהול מצבירה — לא ברוטו.
• דיווח ופרסום הגופים המנהלים מחויבים בדיווח תקופתי לרשות שוק ההון, שמרכזת את הנתונים בגמל-נט עם אפשרות סינון לפי סוג מוצר, גוף מנהל, סוג מסלול ותקופת זמן.

השלב הרביעי הוא זה שהופך את כל העניין לאמין. אין כאן דיווח וולונטרי שכל גוף מעצב כרצונו — יש פורמט דיווח אחיד לרגולטור, ולכן אפשר להניח שהמספרים בגמל-נט מחושבים באותה שיטה עבור כל הגופים. זו בדיוק הסיבה שהשוואה בגמל-נט מהימנה יותר מהשוואה בין שני דפי שיווק של שני בתי השקעות.

ברוטו מול נטו: איפה דמי הניהול מסתתרים בתמונה

בקרן השתלמות יש שני סוגי דמי ניהול, והם מתנהגים אחרת לגמרי בכל הנוגע לתשואה המפורסמת.

ההבחנה הזו קריטית. שני חוסכים באותו מסלול בדיוק, עם אותה תשואה מפורסמת, יכולים לסיים עם צבירה שונה — אם אחד מהם משלם דמי ניהול מהפקדה והשני לא. התשואה בגמל-נט משקפת את ביצועי המסלול אחרי דמי ניהול מצבירה, אבל היא לא יודעת כמה נגזם מכל הפקדה שלכם לפני שהיא נכנסה למסלול.

בפועל זה אומר ששני מספרים צריכים לעניין אתכם, לא אחד: התשואה השנתית הממוצעת של המסלול לחמש-עשר שנים, ושיעורי דמי הניהול שאתם אישית משלמים — שניהם מתפרסמים בגמל-נט, ודמי הניהול שלכם מופיעים גם בדוח התקופתי שהגוף שולח אליכם. הצבירה בפועל היא תמיד תוצאה של הפקדות + תשואה נטו − דמי ניהול מהפקדה.

מסלולים והבדלי סיכון: מה מבדיל מנייתי מכללי מאג"ח

כאן נמצא ההסבר לרוב הפערים שאנשים מייחסים בטעות ל"איכות בית ההשקעות". בתוך אותו גוף מנהל יש כמה מסלולים, וכל מסלול הוא מדיניות השקעה אחרת לגמרי. ההבדל בין המסלולים גדול בדרך כלל מההבדל בין שני גופים באותו מסלול.

• מסלול מנייתי — חשיפה גבוהה למניות בישראל ובחו"ל. פוטנציאל התשואה ארוכת-הטווח הגבוה ביותר, ולצידו התנודתיות הגבוהה ביותר. שנה שלילית חדה היא חלק מהמוצר, לא תקלה בו.
• מסלול כללי — תמהיל של מניות ואגרות חוב לפי מדיניות הגוף. זהו מסלול ברירת המחדל אצל חלק גדול מהחוסכים, פשוט כי הוא זה שנבחר כשלא נבחר כלום.
• מסלולי אג"ח — דגש על אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, לעיתים עם רכיב מנייתי מוגבל. תנודתיות נמוכה יותר, תשואה ארוכת-טווח צפויה נמוכה יותר, ורגישות לשינויי ריבית.
• מסלולים מחקי מדד — עוקבים אחרי מדד ייחוס מוגדר במקום ניהול אקטיבי. הביצוע נמדד בעיקר מול המדד עצמו, לא מול מנהלים אחרים.
• מסלול כספי — נכסים קצרי-טווח בסיכון נמוך. משמש בעיקר כתחנת ביניים או לחוסכים שקרובים מאוד למשיכה.
• מסלול סיכון מוגבר — חשיפה גבוהה במיוחד לנכסי סיכון. מיועד למי שמבין ומקבל את התנודתיות, ולא לכל חוסך.

למה מסתכלים על 5–10 שנים ולא על השנה האחרונה

התשואה של שנה בודדת מודדת בעיקר דבר אחד: מה קרה בשווקים באותה שנה. מסלול מנייתי ידורג גבוה בשנה שבה מניות עלו, וידורג נמוך בשנה שבה הן ירדו — וזה לא אומר שום דבר על איכות הניהול. מי שבוחר מסלול לפי טבלת השנה האחרונה עושה בפועל דבר מוזר: הוא רודף אחרי סוג הנכס שכבר התייקר.

טווח של חמש עד עשר שנים מכיל בדרך כלל גם תקופות עלייה וגם תקופות ירידה, ולכן הוא מודד משהו קרוב יותר להתנהגות המסלול לאורך מחזור שלם. קרן השתלמות היא ממילא מוצר של שש שנים ומעלה — אין שום היגיון למדוד אותה בחלון של שנים-עשר חודשים. ההיגיון הזה נכון גם בכיוון ההפוך: מסלול שהיה חלש שנה אחת אינו בהכרח מסלול חלש.

מה המדריך הזה לא עושה: גבולות הקריאה בנתוני התשואה

שלוש הסתייגויות שראוי לשים על השולחן לפני שממשיכים לתת-המדריכים.

• נתוני עבר אינם תחזית. כל מספר שתראו בגמל-נט מתאר מה קרה, לא מה יקרה. אין בשום מקום במדריך הזה הבטחת תוצאה.
• אין כאן התאמה אישית. בחירת מסלול תלויה בגיל, בטווח למשיכה, ביתר הנכסים שלכם וביכולת שלכם לספוג ירידה בלי למכור. מדריך כללי לא מכיר את הפרמטרים האלה.
• הנתונים מתעדכנים. כל השוואה נכונה לתאריך שבו נשלפה. תקרות מס, תקנות משיכה ושיעורי דמי ניהול משתנים — יש לאמת מול הפרסום העדכני של רשות שוק ההון ורשות המסים.

תוכן עניינים: מפת הסדרה המלאה

העמוד הזה הוא העוגן. כל תת-מדריך בסדרה לוקח נושא אחד מהמפורטים למעלה ופותח אותו לעומק — עם המסכים, העמודות והמקרים הספציפיים.

סדר קריאה מוצע

• מי שלא בטוח מה בכלל יש לו ביד — מתחיל ב"מהי קרן השתלמות" וממשיך ל"יסודות התשואה".
• מי שרוצה לפתוח את גמל-נט עכשיו — קופץ ישר ל"גמל-נט: מדריך מעשי" ומשם ל"איך לקרוא טבלת תשואות".
• מי שמתלבט בין מסלולים — עובר על שלושת עמודי המסלולים ברצף, ומסיים ב"התאמת מסלול לרמת הסיכון".
• מי שכבר יודע הכל ורק רוצה לדעת אם הקרן שלו בסדר — "דמי ניהול" ו"השוואה מול מדד ייחוס".

מקורות

1. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — אתר רשמי, gov.il — הרגולטור האחראי על קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, חובות הדיווח והפרסום. נכון ל-20/08/2026.
2. גמל-נט — אתר ההשוואה הרשמי של קופות גמל וקרנות השתלמות — מקור העל לנתוני תשואות ודמי ניהול, עם סינון לפי סוג מוצר, גוף מנהל, מסלול ותקופה. נכון ל-20/08/2026.
3. רשות המסים בישראל — gov.il — תקרות ההפקדה המוכרות לצורכי מס ותנאי הפטור ממס רווחי הון בקרן השתלמות. נכון ל-20/08/2026.
4. המוסד לביטוח לאומי — הקשר להפרשות ולמעמד עצמאים. נכון ל-20/08/2026.