בדוגמת החצילים
- בפרקים הקודמים בחנו את הקשר בין כמות המים שמקבלת ערוגת חצילים לבין משקל החצילים הגדלים בערוגה.
- כמות המים איננה הגורם היחיד המשפיע על משקל החצילים. גם הטמפרטורה עשויה להשפיע.
המודל
- משקל החצילים (בק"ג) שגדלים בערוגה.
- כמות המים היומית (בליטרים) שמקבלת הערוגה.
- הטמפרטורה (במעלות צלזיוס) ששוררת בחממה.
- המשמעות של המקדמים: כל מקדם מייצג את ההשפעה של המשתנה שאליו הוא קשור, כאשר יתר המשתנים נשארים ללא שינוי.
נתונים
| מספר הערוגה | כמות המים היומית | הטמפרטורה | משקל החצילים |
|---|---|---|---|
| 1 | 1 | 15 | 4.3 |
| 2 | 1 | 16 | 4.6 |
| 3 | 2 | 17 | 6.6 |
| 4 | 2 | 18 | 6.6 |
| 5 | 3 | 19 | 8.8 |
| 6 | 3 | 20 | 8.7 |
| 7 | 4 | 21 | 10.7 |
| 8 | 4 | 22 | 10.9 |
| 9 | 5 | 23 | 12.7 |
| 10 | 5 | 24 | 12.9 |
אמידת המודל
- הקלדת הנתונים לגליון:
- טור A – המספר הסידורי של הערוגה.
- טור B – כמות המים שקיבלה (משתנה מסביר).
- טור C – הטמפרטורה ששררה בערוגה (משתנה מסביר).
- טור D – משקל החצילים (משתנה מוסבר).
- הקלדת פונקציית האמידה =linest(D2:D11,B2:C11,1,1).
- האומדנים שהתקבלו הם: , , .
משמעות האומדנים
- אם לא נשקה את הערוגה ונקבע בחממה טמפרטורה של 0 מעלות, יגדלו 0.79 ק"ג חצילים.
- כל ליטר נוסף של מים יגרום לעליה של 1.85 ק"ג במשקל החצילים (בתנאי שהטמפרטורה לא משתנה).
- כל מעלה נוספת של טמפרטורה תגרום לעליה של 0.12 ק"ג במשקל החצילים (בתנאי שכמות המים לא משתנה).
תחזית
- נוכל להשתמש בתוצאות אלה כדי לחזות את משקל החצילים שיגדלו בערוגה ברמת השקיה מסוימת ובטמפרטורה מסוימת.
- לדוגמא, אם נקבע בחממה טמפרטורה של 17 מעלות צלזיוס ונשקה את הערוגה ב- 4.5 ליטר כל יום, הכמות הצפויה היא 11.155 ק"ג חצילים.
תאור גרפי
- כאשר במודל יש יותר ממשתנה מסביר אחד, איננו יכולים להתוות את נתוני המדגם ואת קו הרגרסיה בתרשים.
- עם זאת, ניתן להציג קווי רגרסיה שמציגים את Y כפונקציה של משתנה מסביר אחד כאשר המשתנה המסביר השני הוא נתון קבוע.