בנק ישראל מפרסם מדי חודש נתון מצרפי אחד ומרשים על המינוס: 9.5 מיליארד ש"ח יתרת עו"ש בחובה בכלל המערכת הבנקאית (נכון לאוקטובר 2025). זהו מספר אמיתי, מפוקח וניתן לציטוט — והוא גם לא עוזר לכם בכלום כשאתם יושבים מול הפקיד ומנסים להבין אם המסגרת שהציעו לכם הגיונית. כי את המסגרת הטיפוסית ללקוח יחיד אף אחד לא פרסם.
בקצרה
- מה כן פורסם: ריביות ממוצעות (עו"ש בחובה ~12.1% לפי נתוני בנק ישראל כפי שצוטטו ב-2025; הלוואות למשקי בית ~8.38% ביוני 2026) ונפחים מצרפיים — 9.5 מיליארד ש"ח בעו"ש בחובה (אוקטובר 2025) וכ-6.07 מיליארד ש"ח הלוואות חדשות למשקי בית (יוני 2026).
- מה לא פורסם: מסגרת מינוס טיפוסית ללקוח יחיד, סכום הלוואה צרכנית טיפוסי ללקוח יחיד, ושיעור עמלות ממוצע ברמת המשק.
- איפה זה כן קיים: בתעריפון הבנק הספציפי — לדוגמה בתעריפון ריבית האשראי של מזרחי-טפחות (יולי 2026) מופיעות ריביות על "עו"ש חובה", אך אין עמלה ייעודית למינוס.
- מה זה אומר לכם: כל השוואה שנעצרת בנתוני בנק ישראל היא חצי-השוואה. את החצי השני מקבלים רק מהתעריפון והתנאים האישיים בבנק שלכם.
למה בכלל יש פער: בנק ישראל מודד את המשק, לא אתכם
ההיגיון מאחורי פערי המידע פשוט יותר ממה שנדמה, והוא לא קנוניה. לבנק ישראל, כרגולטור וכבנק מרכזי, יש שני תפקידים בפרסום נתונים: לנטר את יציבות המערכת הבנקאית ולתת לציבור מדדים להשוואה. שני התפקידים האלה מיוצרים היטב על ידי מצרפים — סך היתרות, סך ההלוואות החדשות, ריבית ממוצעת משוקללת. הם לא מיוצרים על ידי "פרופיל הלקוח הממוצע", כי כזה חיה לא באמת קיימת.
התוצאה: הפרסום הרשמי עונה מצוין על השאלה "כמה חייב הציבור הישראלי בעו"ש", ולא עונה בכלל על השאלה "האם 15,000 ש"ח מסגרת זה הרבה או מעט בשבילי". כל נתון שנוגע ללקוח היחיד — מסגרת, סכום, עמלה קונקרטית — נמצא אצל הבנק המסחרי, לא אצל הרגולטור.
נפחים מצרפיים שפורסמו רשמית (מיליארד ש"ח) — מול הנתון פר-לקוח שלא פורסם
בנק ישראל, נתונים וסטטיסטיקה · נכון ל-17/08/2026 (עו"ש בחובה: אוקטובר 2025; הלוואות למשקי בית: יוני 2026)
שמונה קריטריונים, ומי מפרסם מה בפועל
הטבלה הבאה עוברת על אותם קריטריונים שבהם השתמשנו לאורך כל הסדרה — ובודקת לכל אחד, לשני הצדדים, האם הנתון פורסם רשמית, פורסם חלקית (רק תעריפון פר-בנק), או לא פורסם כלל. שימו לב שהעמודה השמאלית והימנית נשפטות באותה אמת-מידה בדיוק: אין כאן צד "מנצח", יש כאן צד שמתועד טוב יותר.
| קריטריון | מינוס בעו"ש — סטטוס פרסום | הלוואה צרכנית — סטטוס פרסום |
|---|---|---|
| ריבית ממוצעת | פורסם. ריבית ממוצעת על עו"ש בחובה למשקי בית — כ-12.1% לפי נתוני בנק ישראל כפי שצוטטו בפרסום 2025 | פורסם. ריבית ממוצעת משוקללת על הלוואות למשקי בית — כ-8.38%, נכון ליוני 2026 |
| ריבית פר-בנק | פורסם חלקית. קיימות דוגמאות פר-בנק (לאומי 13.6%, הפועלים 12.9%, מזרחי 10.1%, נכון ל-2025) אך לא כסדרה אחידה ורציפה | פורסם חלקית. הריבית בפועל תלויה בדירוג הלקוח ובמשא-ומתן; התעריפון מציג טווח, לא מחיר סופי |
| מסגרת/סכום טיפוסי ללקוח יחיד | לא פורסם. בנק ישראל מפרסם רק מצרף — 9.5 מיליארד ש"ח יתרת עו"ש בחובה, אוקטובר 2025 | לא פורסם. מפורסם נפח כולל (כ-6.07 מיליארד ש"ח ביוני 2026), לא סכום הלוואה טיפוסי |
| שיעור עמלות ממוצע ברמת המשק | לא פורסם באופן אחיד. בתעריפון מזרחי-טפחות (יולי 2026) אין עמלה ייעודית למינוס — יש ריביות על "עו"ש חובה" | לא פורסם. שיעורי העמלה בפועל נקבעים בתעריפון הבנק, לא במדד אחיד של בנק ישראל |
| עמלות פעילות שוטפת בחשבון | לא פורסם באופן אחיד. נתון פר-בנק בתעריפון; אינו ייחודי למינוס אלא לחשבון בכלל | פר-בנק. עמלות פתיחת תיק/הקצאת אשראי ופירעון מוקדם מופיעות בתעריפון הבנק |
| נפח מצרפי במשק | פורסם. 9.5 מיליארד ש"ח, אוקטובר 2025 | פורסם. כ-6.07 מיליארד ש"ח הלוואות למשקי בית, יוני 2026 |
| תקופת אשראי אופיינית | לא פורסם. למינוס אין תקופה מוגדרת מלכתחילה — אין מה למדוד | פר-הסכם. התקופה נקבעת בלוח הסילוקין הפרטני, לא בפרסום מצרפי |
| דרישות ואישורים | נהלים פר-בנק. אין תקן אחיד מפורסם ל"מי מקבל איזו מסגרת" | נהלים פר-בנק, בכפוף להוראות ניהול בנקאי תקין; המדדים הפנימיים לדירוג לקוח אינם מפורסמים |
שלוש קטגוריות של פער — ולכל אחת פתרון אחר
לא כל "לא פורסם" הוא אותו דבר. יש הבדל מהותי בין נתון שקיים ופשוט מפוזר בעשרות תעריפונים, לבין נתון שאף אחד לא מודד. ההבחנה הזו קובעת מה אתם יכולים לעשות בבית ומה תצטרכו לבקש בסניף.
- קיים ומרוכז — נתון שבנק ישראל מפרסם באופן שוטף: ריביות ממוצעות ונפחים מצרפיים. אפשר להסתמך עליו כעוגן להשוואה כללית, ולראות אם ההצעה שקיבלתם רחוקה מהממוצע.
- קיים אבל מפוזר — נתון שקיים בכל בנק בנפרד, בתעריפון, בלי איחוד רשמי: עמלות פעילות שוטפת, עמלת פתיחת תיק, ריבית תעריפית על עו"ש חובה. עבודת השוואה ידנית, אבל אפשרית.
- לא נמדד כלל — נתון שאין לו קיום פומבי: מסגרת מינוס טיפוסית ללקוח יחיד, סכום הלוואה טיפוסי, וכמובן — מה הבנק מוכן לתת דווקא לכם. כאן אין מה לחפש באינטרנט; יש רק לשאול.
המקרה של העמלות: למה "אין עמלת מינוס" זה לא בשורה טובה
אחד הממצאים המפתיעים במיפוי הוא זה: בתעריפון ריבית האשראי של מזרחי-טפחות, נכון ליולי 2026, לא מופיעה עמלה ייעודית למינוס. יש ריביות תעריפיות ומותאמות על "עו"ש חובה" — כלומר המחיר של המינוס הוא ריבית, לא עמלה.
הפיתוי הוא לקרוא את זה כ"אז המינוס זול יותר, אין בו עמלות". זו קריאה שגויה של אותו נתון. משמעות הממצא היא שהמחיר של המינוס מרוכז כמעט כולו בשורה אחת — הריבית — ושאותה ריבית, לפי נתוני בנק ישראל כפי שצוטטו, גבוהה משמעותית מהריבית הממוצעת על הלוואות למשקי בית. בהלוואה, לעומת זאת, המחיר מפוצל: ריבית נמוכה יותר, פלוס עמלות פתיחת תיק או פירעון מוקדם שמופיעות בתעריפון. השוואה שמסתכלת רק על שורת העמלות מפספסת את עיקר העלות של המינוס, והשוואה שמסתכלת רק על הריבית מפספסת חלק מעלות ההלוואה.
לחישוב מדויק של שתי השורות ביחד כדאי לקרוא את הפירוט בעמוד העמלות הנלוות של הסדרה, ואת ההבדל הריביתי המלא בעמוד הריבית.
הפער הריביתי שכן פורסם: עו"ש בחובה מול הלוואה למשקי בית (%)
נתוני בנק ישראל כפי שצוטטו בפרסומים · נכון ל-17/08/2026 (עו"ש בחובה: פרסום 2025; הלוואות למשקי בית: יוני 2026)
מה עושים בפועל כשהנתון שאתם צריכים לא פורסם
פער מידע הוא לא סוף הדרך — הוא רשימת שאלות. ארבעת הצעדים הבאים ממירים את מה שלא פורסם למספרים שאתם כן יכולים להשיג, ובלי להסתמך על אף אתר חיצוני.
- מושכים את התעריפון הרשמי — כל בנק מחויב לפרסם תעריפון. הורידו את הגרסה העדכנית של הבנק שלכם, וחפשו במפורש את השורות "עו"ש חובה" (ריבית) ואת פרק העמלות של אשראי והלוואות. זה המסמך היחיד שמחייב את הבנק.
- מבקשים בכתב את התנאים האישיים — התעריפון מציג ריבית תעריפית; מה שרלוונטי לכם היא הריבית המותאמת שאושרה בחשבון שלכם. בקשו אותה בכתב, כולל גובה המסגרת המאושרת ותאריך תוקפה.
- מבקשים הצעת הלוואה מספרית מקבילה — על אותו סכום ואותה תקופה שאתם מתכננים לכסות במינוס. בקשו את הריבית, את סך העמלות ואת סך ההחזר הכולל — לא רק את ההחזר החודשי.
- משווים סך-מול-סך, לא אחוז-מול-אחוז — שתי השורות היחידות שאפשר להשוות בהן בלי הנחות: כמה שקלים יוצאים מהחשבון בכל מסלול עד סוף התקופה. את החישוב אפשר לעשות בעמוד הפער הכספי בשקלים של הסדרה.
מתודולוגיה
הקריטריונים: שמונת הקריטריונים שנבדקו זהים לאלה שבשאר עמודי הסדרה — ריבית, עמלות, מסגרת/סכום, תקופה, גמישות, דרישות, פער כספי, ופער-פרסום. איך נבדק: לכל קריטריון נשאלה שאלה בינארית — האם קיים פרסום רשמי (בנק ישראל או תעריפון בנק) שמכיל את הנתון עבור לקוח יחיד. סיווג ל"פורסם", "פורסם חלקית" (קיים פר-בנק בלבד) או "לא פורסם". מקורות הנתונים: פרסומי בנק ישראל על יתרות עו"ש בחובה ועל ריביות והיקפי אשראי למשקי בית; תעריפון ריבית האשראי של בנק מזרחי-טפחות. מתי נדגם: יתרת עו"ש בחובה — אוקטובר 2025; ריבית ממוצעת על הלוואות למשקי בית והיקף הלוואות — יוני 2026; תעריפון מזרחי-טפחות — יולי 2026; המיפוי בוצע נכון ל-17/08/2026. מה לא נבדק: לא נבדקו תעריפוני כל הבנקים במערכת אלא תעריפון אחד כדוגמה מייצגת למבנה; לא נבדקו גופים חוץ-בנקאיים; לא נבדקו נתונים פנימיים של הבנקים שאינם פומביים. ההשוואה אינה ייעוץ ואינה תחליף לבדיקה מול הבנק שלכם.
שאלות שחוזרות על מה שלא מפורסם
למה בנק ישראל לא מפרסם מסגרת מינוס ממוצעת?
הפרסומים שנבדקו מציגים נתונים מצרפיים למערכת הבנקאית — כמו יתרת עו"ש בחובה של 9.5 מיליארד ש"ח באוקטובר 2025 — ולא פילוח פר-לקוח. מסגרת אשראי בעו"ש נקבעת פרטנית לכל לקוח על ידי הבנק, ולכן "מסגרת ממוצעת" אינה נתון שמפורסם באופן רשמי.
אם אין עמלה ייעודית למינוס, המינוס זול יותר?
לא בהכרח. בתעריפון מזרחי-טפחות מיולי 2026 אין עמלה ייעודית למינוס, אבל יש ריביות על "עו"ש חובה". המחיר של המינוס מרוכז בריבית, שלפי נתוני בנק ישראל כפי שצוטטו גבוהה מהריבית הממוצעת על הלוואות למשקי בית. פחות שורות בתעריפון לא אומר פחות כסף.
איפה כן אפשר למצוא את העמלות שאני אשלם?
בתעריפון של הבנק הספציפי שלכם, שהבנק מחויב לפרסם. שיעור עמלות ממוצע ברמת המשק אינו מפורסם באופן אחיד על ידי בנק ישראל, ולכן ההשוואה חייבת להיעשות מול המסמך של הבנק עצמו.
הנתונים המצרפיים בכלל שימושיים לי?
כן, כעוגן. אם ההצעה שקיבלתם רחוקה מאוד מהריבית הממוצעת שפרסם בנק ישראל — זו סיבה לשאול למה. הם לא מחליפים בדיקה אישית, אבל הם נותנים לכם מושג אם אתם בטווח הסביר.
מה הנתון היחיד שאסור להסתפק בלעדיו לפני החלטה?
סך התשלום הכולל בכל מסלול — כמה שקלים יוצאים מהחשבון עד סוף התקופה, כולל ריבית וכולל עמלות. זה הנתון שאף פרסום מצרפי לא ייתן לכם, ורק הבנק שלכם יכול לחשב עבור המקרה הקונקרטי שלכם.
חזרה לעמוד המרכזי של ההשוואה
העמוד הזה הוא חלק מסדרה. את התמונה המלאה — ריבית, עמלות, מסגרת, תקופה, דרישות והפער בשקלים — תמצאו במדריך המרכזי: מינוס בעו"ש מול הלוואה מסודרת. אם כבר החלטתם לעבור, יש עמוד נפרד על איך עוברים ממינוס להלוואה מסודרת.
מקורות
- בנק ישראל — נתונים וסטטיסטיקה (יתרות אשראי למשקי בית, יתרת עו"ש בחובה). נתון: 9.5 מיליארד ש"ח יתרת עו"ש בחובה. נכון ל-אוקטובר 2025.
- בנק ישראל — ריביות ממוצעות והיקפי אשראי למשקי בית. נתונים: ריבית ממוצעת משוקללת כ-8.38% והיקף הלוואות כ-6.07 מיליארד ש"ח. נכון ל-יוני 2026.
- בנק מזרחי-טפחות — תעריפון ריבית אשראי (עו"ש חובה). ממצא: אין עמלה ייעודית למינוס; מוצגות ריביות תעריפיות ומותאמות. נכון ל-יולי 2026.
מיפוי פערי המידע בוצע ואומת נכון ל-17/08/2026.
דיסקליימר: העמוד הוא תוכן חינוכי בלבד ואינו ייעוץ פיננסי, ייעוץ אשראי או המלצה לפעולה. הנתונים נכונים למועדי הפרסום שצוינו ועשויים להשתנות. תנאי האשראי בפועל נקבעים על ידי הבנק לכל לקוח בנפרד. אין לנו affiliate — אף גוף לא משלם לנו על ההשוואה הזו.