בקצרה
- רכיב הצבירה: יתרה × אחוז מצבירה. יתרה של 200,000 ₪ ב-0.25% = 500 ₪ לשנה.
- רכיב ההפקדה: הפקדה חודשית × אחוז מהפקדה × 12. הפקדה של 1,000 ₪ ב-2% = 20 ₪ בחודש, 240 ₪ בשנה.
- העלות השנתית שלכם היא סכום שני הרכיבים — וזה המספר היחיד שאפשר להשוות בין הצעות.
- אחרי החישוב השנתי כדאי לבדוק גם את ההשפעה המצטברת לאורך שנות החיסכון שנותרו.
שתי הצעות פנסיה על השולחן: אחת גובה 1.8% מההפקדה ו-0.15% מהצבירה, השנייה 0.5% מההפקדה ו-0.3% מהצבירה (מספרים לדוגמה). שני מספרים בכל הצעה, ארבעה אחוזים בסך הכול, ואפס תחושת-בטן מי מהן זולה יותר. הדרך היחידה לצאת מזה היא להפסיק להשוות אחוזים ולהתחיל להשוות שקלים.
החדשות הטובות: המרה מאחוזים לשקלים היא לא מתמטיקה גבוהה. שתי כפולות ומחבר אחד. החדשות הפחות-טובות: רוב האנשים אף פעם לא עשו את זה, ולכן הם משלמים כמה מאות שקלים בשנה בלי לדעת מה הסכום. בעמוד הזה נבנה יחד את המחשבון — ידנית, כדי שתבינו כל שלב — ואז נראה איך משתמשים בו כדי להעמיד שתי הצעות זו מול זו במונחים אחידים.
הרכיב הראשון: כמה עולה לכם הכסף שכבר צברתם
דמי ניהול מצבירה הם אחוז שנתי שנגבה מכל הסכום שכבר נמצא בקרן. לא מהרווח, לא מההפקדה החדשה — מהיתרה כולה. אם צברתם 200,000 ₪ והאחוז הוא 0.25%, הקרן גובה מכם 500 ₪ בשנה. הכסף הזה יורד מהיתרה, בדרך כלל בפריסה חודשית, ולכן אתם כמעט לא מרגישים אותו: הוא לא מגיע כחיוב בבנק, הוא פשוט מקטין מספר בדוח.
איך כופלים באחוז בלי מחשבון-מדעי? מחלקים ב-100. 0.25% = 0.0025, ולכן 200,000 × 0.0025 = 500. קיצור-דרך שימושי עוד יותר: כל 0.1% על כל 100,000 ₪ שווה 100 ₪ בשנה. משם הכל כפל פשוט — 0.3% על 300,000 ₪? זה שלוש פעמים 0.1% כפול שלוש פעמים 100,000, כלומר 900 ₪.
המאפיין המרכזי של הרכיב הזה הוא שהוא גדל עם הזמן גם אם האחוז לא משתנה. בגיל 28 היתרה שלכם היא אולי 40,000 ₪, ואותם 0.25% הם 100 ₪ בשנה — סכום שקשה להתרגש ממנו. בגיל 55, עם יתרה של 900,000 ₪, אותו אחוז בדיוק כבר עולה 2,250 ₪ בשנה. האחוז קפוא, החשבון תופח.
הרכיב השני: כמה עולה לכם כל הפקדה חודשית
דמי ניהול מההפקדה נגבים מכל שקל שנכנס לקרן, לפני שהוא מושקע. אם ההפקדה החודשית הכוללת שלכם — חלק העובד וחלק המעסיק יחד — היא 1,000 ₪, ודמי הניהול מההפקדה הם 2%, אז 20 ₪ נשארים אצל הגוף המנהל ו-980 ₪ נכנסים בפועל לחיסכון. שנים-עשר חודשים כאלה, ויש לנו 240 ₪ בשנה.
כאן חשוב לעצור על נקודה שמפילה הרבה חישובים: ההפקדה הרלוונטית היא ההפקדה הכוללת לקרן, לא הניכוי שאתם רואים בתלוש. בתלוש מופיע רק החלק שיורד מהשכר שלכם; המעסיק מעביר בנוסף את חלקו ואת רכיב הפיצויים. אם תחשבו לפי הניכוי בלבד, תקבלו עלות שנתית נמוכה משמעותית מהאמת. את הסכום המלא אפשר לראות בדוח הרבעוני או השנתי של הקרן, בשורה של סך ההפקדות לתקופה.
אם יש לכם רק את הנתון השנתי, החישוב עוד יותר קצר: סך ההפקדות לשנה × האחוז. הכפלה ב-12 מיותרת כשכבר יש בידכם מספר שנתי. וכן — בשנה שבה קיבלתם העלאה, בונוס שמזכה בהפרשה או שינוי היקף-משרה, הסכום ישתנה. זו הערכה טובה, לא מדידה במעבדה.
חיבור שני הרכיבים למספר אחד שאפשר להשוות
עכשיו החלק הפשוט. העלות השנתית הכוללת שלכם היא סכום שני הרכיבים. בדוגמאות שלנו: 500 ₪ מהצבירה ועוד 240 ₪ מההפקדה — 740 ₪ לשנה. זהו. זה המספר שהיה חסר לכם, וזה המספר היחיד שאפשר להעמיד מול הצעה מתחרה.
כדי שההשוואה תהיה הוגנת, הזינו את אותה יתרה ואותה הפקדה בשתי ההצעות. אתם משווים מחירים, לא תרחישים. אחרי שקיבלתם שני מספרים בשקלים, ההפרש ביניהם הוא החיסכון השנתי המשוער במעבר — ואת ההפרש הזה כדאי לזכור, כי הוא הבסיס לשלב הבא.
- אוספים שלושה נתונים יתרה נוכחית בקרן, הפקדה חודשית כוללת, ושני אחוזי דמי הניהול — הכל מופיע בדוח התקופתי.
- מחשבים את רכיב הצבירה יתרה × אחוז מצבירה. זו העלות השנתית על הכסף שכבר יש.
- מחשבים את רכיב ההפקדה הפקדה חודשית × אחוז מהפקדה × 12. זו העלות השנתית על הכסף החדש.
- מחברים סכום שני הרכיבים = העלות השנתית שלכם בשקלים.
- חוזרים על התרגיל עם האחוזים של ההצעה החלופית, באותם נתוני יתרה והפקדה, ומשווים שני מספרים.
למה שתי הצעות מתהפכות לפי שלב-החיים
כאן מגיעה התובנה שהופכת את החישוב הזה מתרגיל טכני לכלי-החלטה. הצעה שכולה נשענת על אחוז גבוה מההפקדה ואחוז נמוך מהצבירה תהיה יקרה יחסית לחוסך צעיר עם יתרה קטנה והפקדה שוטפת, ותהיה זולה יחסית לחוסך ותיק עם יתרה גדולה. הצעה הפוכה תתנהג בדיוק להיפך.
זו הסיבה שאין תשובה אחת לשאלה "מה זול יותר" — התשובה תלויה ביחס בין היתרה שלכם להפקדה השנתית שלכם, ולכן היא משתנה עם הגיל. חוסך בן 30 עם יתרה של 80,000 ₪ מפקיד בשנה סכום שהוא נתח משמעותי מהצבירה שלו; חוסך בן 58 עם יתרה של 1.1 מיליון ₪ מפקיד סכום שהוא שבריר ממנה. אותו זוג אחוזים, שני עולמות.
דוגמת-חישוב: עלות שנתית בשקלים לפי גודל צבירה (0.25% מצבירה, 2% מהפקדה של 1,000 ₪ בחודש)
חישוב לפי הנוסחאות בעמוד — דוגמה להמחשה בלבד · נכון ל-20/08/2026
הגרף למעלה הוא דוגמת-המחשה בלבד: הוא מיישם את שתי הנוסחאות על יתרות שונות באחוזים קבועים, כדי להראות איך רכיב הצבירה משתלט על התמונה ככל שהחיסכון גדל, בעוד רכיב ההפקדה נשאר יציב. המספרים כאן הם תוצאה של החישוב שביצענו, לא נתון-שוק.
המרה הפוכה: כשגוף מציג לכם עלות במקום אחוז
חלק מהגופים בשוק מציגים באתריהם מחשבון עלות שנתית בפנסיה. שם מוצג שיעור דמי הניהול מההפקדה לא רק כאחוז, אלא גם כעלות-שנתית — כאשר האחוז מחולק ב-20 לצורך ההשוואה (מקור: חברת ביטוח ישראלית, 2025). בפועל זו דרך להביא את שני הרכיבים לאותה סקאלה, כדי שאפשר יהיה להציג מספר-עלות אחד במקום שני אחוזים שלא מדברים זה עם זה.
מה זה אומר עבורכם בפועל: אם אתם רואים באתר של גוף מוסדי מספר שמוצג כ"עלות שנתית" ולא כאחוז — בדקו איזה רכיב הוא מייצג ועל בסיס אילו נתונים הוא חושב. מחשבון של גוף אחד לא בהכרח משתמש באותן הנחות כמו מחשבון של גוף אחר, ולכן השוואה בין שני מחשבונים של שני ספקים שונים אינה השוואה תקפה. החישוב הידני שעשינו כאן, עם אותם נתונים בשתי ההצעות, הוא דווקא הבטוח יותר.
אחרי שיש מספר שנתי: מה עושים איתו
העלות השנתית היא נקודת-פתיחה, לא סוף-הדרך. אחרי שחישבתם אותה, השלב הבא הוא לבדוק את ההשפעה המצטברת לאורך שנות החיסכון שנותרו לכם. הסיבה פשוטה: כל שקל שנגבה היום הוא גם שקל שלא ימשיך להיות מושקע עד הפרישה, ולכן ההפרש בין שתי הצעות לא מסתכם בהכפלת ההפרש השנתי במספר השנים — הוא גדול ממנו.
בשלב הזה הצעד הנכון הוא לעבור לעמוד הייעודי בסדרה שעוסק באפקט ארוך-הטווח, ולעמוד שמסביר איך משווים בין שני הרכיבים כשמנהלים משא-ומתן. את האחוזים המדויקים שלכם — ואת אלה של הגופים המתחרים — מוצאים בפנסיה-נט ובאתר ההשוואה הרשמי לדמי ניהול, ואת התקרות שמותר בכלל לגבות מכם קובעת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
- חישבתי את רכיב הצבירה: יתרה × אחוז מצבירה.
- חישבתי את רכיב ההפקדה לפי ההפקדה הכוללת, לא לפי הניכוי בתלוש.
- חיברתי את שניהם לעלות שנתית אחת בשקלים.
- חזרתי על אותו חישוב בדיוק, עם אותם נתונים, על ההצעה החלופית.
- שמרתי את ההפרש השנתי, ואני ממשיך לבדוק מה הוא עושה לאורך השנים שנותרו.
חזרה למדריך המרכזי: דמי ניהול פנסיה בישראל — המדריך המרכזי. להמשך: מהפקדה או מצבירה? איך משווים בין שני הרכיבים · אפקט דמי הניהול לאורך 30–40 שנה · פנסיה-נט: בדיקת דמי הניהול במאגר הרשמי.
מקורות
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר — דמי ניהול בחיסכון הפנסיוני ותקרות בחוק. נכון ל-20/08/2026.
- פנסיה-נט — מאגר הנתונים הרשמי של רשות שוק ההון (דמי ניהול, תשואות וצבירות לפי קרן ומסלול). נכון ל-20/08/2026.
- מחשבון עלות שנתית בפנסיה של חברת ביטוח ישראלית, שבו שיעור דמי הניהול מההפקדה מוצג גם כעלות-שנתית (מחולק ב-20 לצורך השוואה), 2025.