תשואה בשנה האחרונה: ריבית בנק ישראל מול 12%

למה קרן כספית נצמדת לריבית בנק ישראל

קרן נאמנות כספית היא קרן שמותר לה, לפי ההגדרה והתקנות של רשות ניירות ערך, להשקיע רק בנכסים סופר-סולידיים לטווח קצר: פיקדונות בבנקים, מק"מ (מלווה קצר מועד של המדינה), אג"ח ממשלתיות קצרות וכדומה. כל אחד מהנכסים האלה מתומחר בשוק ביחס ישיר לריבית הבסיס שקובע בנק ישראל. לכן, בגדול, מה שהקרן הכספית "מייצרת" הוא בערך הריבית חסרת-הסיכון הקצרה במשק, פחות דמי ניהול ופחות מרווחים קטנים בדרך.

המשמעות המעשית: קרן כספית לא מנסה לנצח את השוק. היא מנסה להיות תחליף לעו"ש ולפיקדון עם נזילות יומית. כשריבית בנק ישראל גבוהה — התשואה השנתית שלה נראית יפה יחסית. כשהריבית יורדת — התשואה יורדת איתה, כמעט בזמן אמת, כי המח"מ (משך-החיים הממוצע של הנכסים בקרן) קצר מאוד ולכן התיק "מתגלגל" מהר לריבית החדשה.

מה הנתון שבאמת קיים ומה פשוט לא פורסם

כאן צריך להיות מדויקים, כי בדיוק כאן נופלים רוב הכתבות. לגבי קרנות כספיות אין פרסום רשמי של תשואה ענפית ממוצעת לכל הקרנות הכספיות — מה שקיים בשטח הוא טבלאות השוואה פרטיות באתרי השוואה, שכל אחת דוגמת סל קרנות אחר, בתקופה אחרת, ולפעמים גם לפני דמי ניהול או אחריהם. לכן כשמישהו מצטט לך "התשואה הממוצעת של הקרנות הכספיות" — כדאי לשאול מאיפה הנתון הגיע.

בצד של קופת גמל להשקעה, המספר סביב 12% בשנה האחרונה הוא נתון שוק ולא פרסום רגולטורי רשמי של רשות שוק ההון. הוא מייצג ממוצע רחב על פני מסלולים שונים — כללי, מנייתי, אג"חי — ולכן הוא כמעט לא מתאר אף קופה בודדת בפועל. מי שיושב במסלול סולידי בקופה כנראה ראה פחות; מי שישב במסלול מנייתי בשנה חזקה ראה יותר.

קריטריון התשואה, צד מול צד

הפער בשקלים על 100,000 ש"ח

אחוזים זה מופשט; שקלים פחות. הגרף למטה מתרגם את שני הצדדים לתשואה שנתית על סכום עגול, כדי להראות למה הפער הזה מושך כל כך את העין — ולמה הוא גם מחייב זהירות. שימו לב שהצד הכספי מוצג כטווח-הדגמה שנגזר ממה שמתואר במחקר ("סביב ריבית בנק ישראל פחות מרווח קטן"), ולא כנתון תשואה רשמי, פשוט כי נתון כזה לא פורסם.

הפער שרואים בגרף הוא פער של תשואת-עבר, לא של הבטחה. אותה תנודתיות שהפיקה 12% בשנה חזקה יכולה להפיק מספר שלילי בשנה חלשה — ובקרן כספית, לעומת זאת, המספר צמוד לריבית שקובע בנק ישראל, כך שאם הריבית יורדת, גם התשואה יורדת ולא נדרש שום משבר בשוק כדי שזה יקרה.

המספרים בכרטיסים הם חישוב אריתמטי פשוט על שיעורי תשואה להמחשה, לא תחזית ולא הבטחה. הם גם מוצגים לפני מס ולפני דמי ניהול — ובשני המוצרים אלה שני גורמים שמכרסמים בתוצאה בפועל, וזו סיבה טובה לקרוא גם את העמוד על דמי ניהול מצבירה בשני המוצרים ואת העמוד על מיסוי הרווחים.

למה זו לא השוואת תפוחים לתפוחים

ההשוואה בין 12% לבין "ריבית בנק ישראל פחות מרווח קטן" נראית כמו הכרעה ברורה, והיא באמת ברורה — רק לא לשאלה שרוב האנשים חושבים שהם שואלים. שני המספרים משקפים אפיקי השקעה שונים לגמרי: האחד מייצג ריבית קצרה חסרת-סיכון-יחסי במשק, השני מייצג חשיפה לשוקי ההון. להשוות ביניהם זה כמו להשוות את מהירות ההליכה למהירות הנסיעה ולהסיק שכדאי תמיד לנסוע — בלי לשאול לאן, ומה קורה בפקק.

בפועל, ההחלטה כמעט אף פעם לא נגזרת מהמספר של השנה האחרונה, אלא משתי שאלות אחרות: מתי אתם צריכים את הכסף, וכמה תנודתיות אתם באמת סובלים כשאתם פותחים את האפליקציה בבוקר. אם הכסף מיועד למקדמה בעוד תשעה חודשים, שנה חזקה בשוק המניות היא לא נימוק — היא סיכון. לעומק בנושא הזה יש בסדרה עמוד נפרד על רמת הסיכון בשני המוצרים.

מה לעשות עם זה בפועל

• בדקו את ריבית בנק ישראל העדכנית — היא מגדירה את סדר-הגודל שקרן כספית יכולה לייצר. אם הריבית ירדה מאז שהצטרפתם, התשואה שראיתם בשנה שעברה כבר לא בהכרח רלוונטית.
• בדקו באיזה מסלול אתם בקופה — הממוצע של 12% מערבב מסלול מנייתי עם מסלול סולידי. בלי לדעת את המסלול שלכם, המספר הענפי לא אומר עליכם כמעט כלום.
• הסתכלו על טווח, לא על שנה — שנה אחת בשוק ההון היא רעש. השוו גם את התמונה הרב-שנתית בעמוד התשואה ל-3 שנים.
• הפחיתו מהתשואה את דמי הניהול והמס — התשואה שמפורסמת אינה מה שנשאר לכם ביד. זו הנקודה שמכריעה יותר מהאחוז שבכותרת.
• התאימו למועד שבו תצטרכו את הכסף — טווח קצר ותנודתיות לא מסתדרים טוב יחד, לא משנה כמה יפה נראה הממוצע של השנה שעברה.

חזרה לעמוד המרכזי של הסדרה: קרן כספית מול קופת גמל להשקעה — השוואה מלאה.

מקורות