קרנות מחקות S&P 500 למשקיע הישראלי כמה באמת נשאר ביד אחרי דמי ניהול ומס 2026

ארבעת הגופים הישראליים המובילים — IBI, הראל, תכלית וקסם — ניהלו יחד בשנת 2024 כ-33 מיליארד ש"ח בקרנות סל על S&P 500 (כלכליסט, פרסום 2024). זה מספר שמעיד עד כמה המדד האמריקאי הפך למוצר-מדף ישראלי. אבל מאחורי המספר העגול מסתתר פער פחות נעים: התשואה שהמדד מציג בכותרות אינה הסכום שנכנס לחשבון. בין תשואת המדד הגולמית לבין מה שנשאר ביד עומדים דמי ניהול, דמי נאמנות, מס ותנודות מטבע. מחקר זה קורא את הנתונים הזמינים ומראה מדוע השוואת דמי ניהול בלבד מטעה.

מדד של 500 חברות שהמשקיע הישראלי קונה בשקלים

מדד S&P 500 עוקב אחר 500 החברות הגדולות הנסחרות בבורסות האמריקאיות (Supermarker/SSGA). קרנות מחקות ישראליות מבקשות לשחזר את ביצועיו — כלומר, המשקיע מקבל חשיפה לכלכלה האמריקאית מבלי לפתוח חשבון מסחר בחו"ל. ההיגיון פשוט: כל הנוחות של מסחר מקומי בשקלים, עם התוכן של וול-סטריט.

אלא ש"לשחזר את ביצועי המדד" אינו נרדף ל"לקבל את תשואת המדד". כל מוצר גובה עלויות, וכל משקיע חייב במס — וזה תקף גם כשהפרסום מבטיח שאתה "פשוט קונה את המדד". ההבדל בין המוצרים הוא בעיקר בגובה דמי הניהול, בשיטת הטיפול בדיבידנדים, ובמבנה המשפטי של הקרן. שלושת הגורמים האלה משפיעים ישירות על הסכום שנשאר ביד בסוף השנה.

אותה חשיפה למדד יכולה להיסחר בעלות שונה לחלוטין בהתאם למוצר שבחרת. קרן ישראלית נוחה לרכישה, קרן אירית עשויה להיות זולה יותר, ו-ETF אמריקאי ישיר נושא סיכון מס ייחודי. הנתונים ההיסטוריים של המדד הם נקודת-פתיחה לניתוח — לא תחזית, ובוודאי לא הבטחה.

תשואת המדד לאורך זמן הבסיס שממנו מפחיתים הכל

לפי נתוני SSGA, מנהלת קרן SPY, התשואה השנתית הממוצעת של S&P 500 בעשור 2016–2026 עמדה על 15.49% (נכון ל-31.05.2026). בעשור הקודם, 2012–2022, עמדה התשואה על 14.64% לשנה בממוצע (MoreInvest, נכון ל-31.03.2022). שני העשורים מציגים תמונה עקבית של תשואה דו-ספרתית גבוהה — נתון שקל להתאהב בו, פחות קל להבין את הסייגים שלו.

הקצב בין שני העשורים עלה בכ-0.85 נקודת-אחוז, אך זהו הבדל שנובע מנקודות-חתך שונות ולא ממגמה יציבה. חשוב להדגיש: אלה תשואות נומינליות, לפני מסים מקומיים, עמלות מסחר והפרשי מטבע שקל-דולר. המספר המבריק בכותרת עדיין לא עבר את מסלול-המכשולים של המיסוי.

המשקיע הישראלי שמחזיק מוצר שקלי חשוף גם לתנודות שער החליפין — שיכולות להוסיף או לגרוע מהתשואה בשקלים. במילים אחרות, גם אם המדד עלה 15% בדולרים, מה שתראה בחשבון תלוי גם במה שקרה לשקל באותה שנה. לכן הנתונים ההיסטוריים משמשים כבסיס-חישוב בלבד — לא כתחזית לתשואה עתידית.

דמי ניהול הפער שבין 0.07% ל-0.8% ומה שמסתתר מאחורי ה-0%

בשוק הישראלי קיים פער משמעותי בדמי הניהול בין סוגי המוצרים. קרנות סל ישראליות מובילות גבו בשנת 2024 דמי ניהול של 0.6%–0.8% לשנה (כלכליסט), בעוד קרנות סל זרות הנסחרות בת"א גבו הרבה פחות: iShares כ-0.07% ו-Invesco כ-0.09% (כלכליסט, פרסום 2024).

בשנים 2025–2026 נכנסו לשוק קרנות ישראליות עם דמי ניהול קבועים של 0% — הישג שיווקי מרשים שדורש קריאה של האותיות הקטנות. לצד דמי הניהול הקבועים עשויים להתווסף דמי נאמנות ודמי ניהול משתנים. קרן "הראל מחקה S&P 500" מציגה 0% דמי ניהול קבועים, אך גם 0.025% דמי נאמנות ו-0.1% דמי ניהול משתנים (TradingIL, נכון ל-2025). קרן "איביאי מחקה S&P 500" גובה 0.25% דמי ניהול, 0.025% דמי נאמנות ו-0.30% דמי ניהול משתנים.

בקצה הזול, קרן "א.ש מחקה S&P 500" מציגה 0% דמי ניהול, 0% משתנים ו-0.01% דמי נאמנות בלבד (MoneyPlan, נכון לינואר 2026). שתי קרנות עם "0% דמי ניהול" בכותרת אינן בהכרח זהות בעלות האמיתית — יש לבחון את סך הרכיבים.

שלוש חלופות ישראלית, אירית ואמריקאית — כל אחת ופרופיל-המס שלה

למשקיע הישראלי עומדות שלוש חלופות עיקריות להשקעה במדד, וכל אחת נושאת פרופיל עלות-מס שונה. ההבדל ביניהן אינו נגמר בדמי הניהול — הוא מתחיל שם ומסתעף למקומות שהמשקיע לא תמיד רואה מראש.

הגרף מציג את הרכיבים המצטברים לפי סוג מוצר, וממנו עולה שהקרנות הישראליות ה"אפסיות" נושאות עדיין רכיבי נאמנות ומשתנים, בעוד הקרנות הזרות מרוכזות סביב 0.07%. להלן שלוש החלופות:

• קרן מחקה ישראלית נסחרת בת"א בשקלים, נוחה לרכישה דרך ברוקר ישראלי, וממוסה לפי כללי מס ישראליים. דמי הניהול משתנים בין הגופים — יש לבדוק ניהול קבוע, נאמנות ומשתנים יחד.
• קרן אירית UCITS ETF נסחרת לרוב בדולר או אירו, בדמי ניהול נמוכים (סביב 0.07%), ולעיתים עם יתרון מס בטיפול בדיבידנדים בשל אמנות מס בין אירלנד לארה"ב. מחייבת הבנה של מסחר במטבע זר.
• ETF אמריקאי ישיר נושא דמי ניהול נמוכים מאוד, אך חשוף לסיכון מס עיזבון אמריקאי על נכסים מעל סף מסוים — סיכון ייחודי למשקיעים שאינם אזרחי ארה"ב, ומחייב חשבון מסחר בינלאומי.

הבחירה אינה רק שאלה של מי גובה פחות, אלא של פרופיל מס, נוחות תפעולית וחשיפת מטבע (CalcFinance/TradingIL, 2025–2026).

נפח מסחר ונזילות מה הנתונים מלמדים ומה הם לא מלמדים

נכון ל-2024, ארבעת הגופים הישראליים המובילים ניהלו יחד כ-33 מיליארד ש"ח בקרנות סל על S&P 500 (כלכליסט). בנפח המסחר היומי, קרן קסם ETF מחקה S&P 500 בגרסתה הממונפת פי 3 הציגה כ-26 מיליון ש"ח, הגרסה הלא-ממונפת כ-11 מיליון ש"ח, הגרסה בחסר הממונפת פי 2 כ-7.5 מיליון ש"ח, ותכלית כ-5.3 מיליון ש"ח (SKN, פרסום 2024).

קריאת הסדרה מלמדת שהתנועה הגבוהה ביותר דווקא בגרסה הממונפת פי 3 — שהיא המוצר האגרסיבי ביותר, לא הרגוע ביותר, כך שנפח גבוה אינו בהכרח סימן לשמרנות. הפער בין קסם הלא-ממונפת (11 מיליון) לתכלית (5.3 מיליון) הוא פי שניים ומעלה.

נפח מסחר גבוה מעיד על נזילות — קל יותר לקנות ולמכור ביחס הוגן למחיר השוק, ומרווח הקנייה-מכירה נוטה להיות נמוך יותר. אך נפח מסחר אינו מדד לאיכות ההשקעה עצמה — הוא אומר כמה קל להיכנס ולצאת, לא כמה כדאי.

החישוב המלא חמישה ניכויים בין 15.49% למה שנשאר ביד

כדי להבין מה נשאר מתשואה נומינלית של 15.49% שנתי (SSGA, נכון ל-31.05.2026), יש להפחית בסדר: דמי ניהול כוללים, מס על דיבידנדים, מס רווחי הון, הפרשי מטבע ועמלות מסחר. הסדר חשוב כי כל רכיב מכרסם בבסיס אחר.

• דמי ניהול כוללים — בין 0.01% בקרן זולה מאוד ל-0.8% בקרן ישראלית מסורתית.
• מס על דיבידנדים — תלוי במבנה הקרן ובאמנות המס הרלוונטיות.
• מס רווחי הון — לפי כללי מס ישראליים ליחיד תושב ישראל.
• הפרשי מטבע — שקל מול דולר, שיכולים להוסיף או לגרוע.
• עמלות מסחר — תלוי בברוקר ובתדירות הקנייה/מכירה.

הפחתת 0.7% דמי ניהול לעומת 0.07% נשמעת זניחה — עד שמכפילים אותה בעשרים שנה ובתשואה מצטברת גבוהה. אז ההפרש המצטבר עשוי להגיע לעשרות אחוזים מהתיק, וזה בדיוק ההבדל שקל לפספס כשמסתכלים על מספר קטן בטופס.

מקורות ומגבלות מה אימתנו, מה יש לאמת מול הרגולטור

הנתונים במחקר זה מבוססים על פרסומי כלכליסט, TradingIL, MoneyPlan, MySkills, פאנדר ו-SKN לשנים 2024–2026, וכן על נתוני SSGA ו-MoreInvest לתשואות היסטוריות. זהו מיפוי של המידע הזמין בשוק — לא תחליף לדיווח הרשמי של הקרן עצמה, שנוטה להתעדכן מהר יותר מכל טבלת-השוואה.

שלוש מגבלות חשובות מלוות את הממצאים: ראשית, נתוני דמי ניהול משתנים לאורך זמן, ויש לאמת אותם מול הדיווחים העדכניים של הקרנות. שנית, נתוני מיסוי מדויקים יש לאמת מול רשות המסים ורשות שוק ההון. שלישית, תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד.

לאימות נתונים רשמיים מומלץ לפנות למערכת גמל-נט, רשות שוק ההון ואתר רשות ניירות ערך — הגופים שבהם המספר מחייב, לא רק מתאר. הפער בין נתון-שיווקי לנתון-רגולטורי הוא בדיוק המרווח שהמחקר הזה מנסה לצמצם.

מקורות

1. רשות המסים — כללי מיסוי רווחי הון ודיבידנדים ליחיד תושב ישראל · נכון ל-27/07/2026
2. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — פיקוח על מוצרי חיסכון ודמי ניהול · נכון ל-27/07/2026
3. רשות ניירות ערך — דיווחי קרנות ונתוני מסחר · נכון ל-27/07/2026
4. בנק ישראל — שער חליפין שקל-דולר ונתוני מאקרו · נכון ל-27/07/2026
5. SSGA (SPY) — תשואה שנתית ממוצעת של S&P 500 · נכון ל-31.05.2026
6. כלכליסט — דמי ניהול ונכסים מנוהלים בקרנות סל ישראליות · נכון ל-2024