תקציב הכנסת: פי 6.6 — או שרק נראה ככה

תקציב הכנסת לשנת 2026 עומד על 1.08 מיליארד שקל, לפי מערכת התקציב הפתוח של משרד האוצר. שנה קודם לכן, בדוח הביצוע שהכנסת עצמה פרסמה, הסתכם הסעיף ב-998 מיליון שקל. משני המספרים האלה נולדה הטענה שהרשות המחוקקת "גדלה פי 6.6" מאז 1997. העמוד הזה לא מכריע אם הגידול מוצדק — אין לכך הכרעה רשמית. הוא בודק מה בדיוק המספר הזה מודד.

המספר שעל השולחן: מי פרסם אותו ומה בדיוק הוא מודד

שתי נקודות הקצה של הטענה מגיעות משני מקורות שונים, וזה כבר חלק מהסיפור. המספר של 2026 — 1.08 מיליארד שקל — הוא תקציב מאושר במערכת של האוצר (סעיף 0002), ומה שאושר בחוק ומה שעודכן אחריו זהים בו לחלוטין. מה שבוצע בפועל באותה שנה עדיין ריק. המספר של 2025 — 998 מיליון שקל — מגיע מדוח הביצוע של הכנסת עצמה, ברמת התקנות.

ההפרש בין השניים הוא כ-8.2% בשנה אחת. זה כבר מספר שקשה לייחס לאינפלציה, שעמדה על 1.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי 2026 לפי הלמ"ס. אבל לפני שקופצים למסקנה, שווה לשים לב שהמספרים לא בהכרח מודדים את אותו דבר: אחד הוא תקציב מאושר במערכת האוצר, השני הוא סיכום ברמת התקנות במסמך של הכנסת.

ומה שאין הוא הנתון של 1997 עצמו: למערכת התקציב הפתוח אין סדרה היסטורית לסעיף הזה, אלא שנה אחת בלבד. כלומר הבסיס של "פי 6.6" אינו מאומת כאן. מערכת שמפרסמת את תקציב 2026 בשקל האחרון אבל אין בה סדרה היסטורית לאותו סעיף מציבה גבול ברור למה שאפשר לטעון.

שלוש תשובות לאותה שאלה: נומינלי, ריאלי, ולנפש

אותו סעיף תקציבי מייצר שלושה מספרים שונים, תלוי במה מחלקים אותו. הראשון הוא הנומינלי — שקלים כמו שהם, בלי תיקון. השני הוא הריאלי, אחרי הצמדה למדד המחירים לצרכן. השלישי הוא לנפש, אחרי חלוקה באוכלוסייה.

לגבי המדד: בין יולי 2025 ליולי 2026 עלה מדד המחירים לצרכן בכ-1.5%. באותה תקופה עצמה עלה תקציב הכנסת מ-998 מיליון שקל ל-1.08 מיליארד — פער נומינלי גדול בהרבה מהמדד.

לגבי האוכלוסייה: לפי נתוני הבנק העולמי, אוכלוסיית ישראל גדלה מ-9.37 מיליון ב-2021 ל-10.12 מיליון ב-2025 — כ-8% בארבע שנים. תקציב הכנסת לנפש ב-2026 יוצא לפי זה כ-107 שקלים לתושב לשנה. כשמחלקים באוכלוסייה שגדלה, כל "פי" מתכווץ — וכשמצמידים למדד הוא מתכווץ שוב.

בדיקת בר-סדרה: מה השתנה בתוך הסעיף בין 2001 ל-2026

כאן נמצא הממצא המעניין ביותר. תתי-הסעיפים של תקציב הכנסת מספרים סיפור של סיווג, לא של צמיחה.

ב-2001 היה תת-סעיף אחד, בשם "הכנסת", עם ביצוע של 1.12 מיליון שקל. בשלוש השנים שאחריו נוספה לו "רזרבה להתייקרויות", ושתי השורות עמדו על אפס. ב-2019 הופיעה "רזרבה" עם 18 מיליון שקל מוקצים ואפס ביצוע. ב-2024 נוסף סעיף "שירותי משרד ליו"ר כנסת" עם 100 אלף שקל.

ב-2025 התמונה משתנה: "גימלאות חברי כנסת" מקבל 54 מיליון שקל ומבצע 47.1 מיליון, ו"מוזיאון הכנסת" מקבל 4.39 מיליון — ומבצע 54.9 מיליון, פי 12.5 מהמוקצה.

וב-2026 המבנה שוב אחר: "חברי הכנסת" 277.6 מיליון שקל, "פעולות הכנסת" 704.4 מיליון, "רזרבה" 30 מיליון ו"תוספת מבנה" 68 מיליון — בעוד הגימלאות והמוזיאון, שהיו שורות פעילות שנה קודם, מאופסים לגמרי. כשהמבנה הפנימי מתחלף ככה, יחס בין שתי נקודות קצה מודד גם סיווג, לא רק צמיחה.

מירוץ עם מכנה זהה: הכנסת מול ארבעה משרדי ממשלה

בתקציב 2026 התמונה חדה. הכנסת — 1.08 מיליארד שקל. משרד ראש הממשלה — 5.52 מיליארד. משרד החינוך — 96.9 מיליארד. משרד הבריאות — 63.3 מיליארד. משרד התחבורה — 659.9 מיליון.

היחסים: החינוך גדול פי כ-90 מהכנסת, הבריאות פי כ-59, ומשרד ראש הממשלה פי כ-5.1. משרד התחבורה, לעומת זאת, קטן מהכנסת — 659.9 מיליון שקל מול 1.08 מיליארד. זה נתון שנוטה להפתיע, והנתונים שכאן אינם מסבירים למה.

כאן נכנסת אזהרה מתודולוגית: סכימה של כל הסעיפים במערכת אינה שווה לתקציב המדינה, כי היא כוללת כפילויות — הוצאות מותנות בהכנסה, העברות בין סעיפים ורשויות נפרדות שמופיעות פעמיים. לכן אפשר להשוות סעיף לסעיף, אבל לא לחבר את כולם ולקרוא לזה "התקציב".

וחשוב מזה: כדי לומר שהכנסת גדלה מהר יותר, צריך את אותה סדרת שנים לכל חמשת הסעיפים. במאגר יש נקודה אחת בלבד לכל אחד מהם, של 2026. השוואת קצבי גידול, אם כן, אינה אפשרית כאן.

מאושר מול ביצוע: למה התצפית האחרונה כמעט תמיד חלקית

לשנת 2026 אין עדיין נתוני ביצוע — לא לכנסת ולא לאף אחד מחמשת הסעיפים. זו לא תקלה: שנת התקציב עדיין רצה, ואין לה ביצוע סופי.

המשמעות פשוטה. כשמציירים גרף שהנקודה האחרונה בו היא תקציב מאושר, וכל הנקודות שלפניה הן ביצוע בפועל, מקבלים קפיצה או צניחה מלאכותית בקצה. וההבדל אינו תיאורטי: ב-2025 קיבל מוזיאון הכנסת הקצאה של 4.39 מיליון שקל וביצע 54.9 מיליון — פער של מעל 50 מיליון לכיוון אחד. באותה שנה קיבלו גימלאות חברי הכנסת 54 מיליון וביצעו 47.1 מיליון — פער של כ-6.9 מיליון לכיוון השני.

כלומר בתוך אותו סעיף, באותה שנה, יש תת-סעיף שביצע פי 12.5 מהמוקצה ותת-סעיף אחר שביצע 87% ממנו. אם מישהו רוצה לטעון טענת מגמה, השאלה הראשונה היא איזה משני הסוגים הוא מודד.

התצפית האחרונה בכל סדרה תקציבית היא הכי חדשה והכי פחות אמינה, וזה בדיוק המקום שממנו נשלפות רוב הכותרות. גם ב-2019 הופיעה "רזרבה" עם 18 מיליון שקל מוקצים ואפס ביצוע — תזכורת לכך ששורת תקציב אינה שורת הוצאה.

מה חסר בנתונים ומה זה אומר על גבולות המסקנה

שקיפות לגבי החורים חשובה לא פחות מהנתונים עצמם. הנה מה שחסר.

• סדרת 1997–2025 לתקציב הכנסת. במאגר יש שנה אחת בלבד. ללא נתון 1997, המכנה של "פי 6.6" אינו מאומת כאן.
• סדרות רב-שנתיות למשרדי הממשלה. גם כאן נקודה אחת לכל משרד, של 2026. אי אפשר להשוות קצבי גידול על נקודה בודדת.
• ביצוע 2026. ריק בכל הסעיפים, כצפוי באמצע שנת התקציב.
• מדד לפי בסיס אחיד ל-1997. סדרת המדד של הלמ"ס מוצגת בבסיס 2024 ומכסה את התקופה האחרונה; הצמדה ל-1997 דורשת מקדמי קשר בין בסיסים שאינם כאן.

מה כן יש: תמונת חתך מלאה ל-2026 בחמישה סעיפים, פילוח תתי-סעיפים של תקציב הכנסת בשמונה שנים שונות, סדרת מדד חודשית עדכנית וסדרת אוכלוסייה של שלושה עשורים.

מערכת שנקראת "התקציב הפתוח" ומפרסמת את 2026 עד השקל, אבל אין בה סדרה היסטורית לאותו סעיף, מגדירה בעצמה את גבול הטענות שאפשר לבנות עליה. המסקנה שאפשר להסיק: הגידול הנומינלי אמיתי ומתועד; שיעורו המדויק מאז 1997 — לא אומת כאן.

שני הצדדים: הרחבת תפקידים מול ריכוז תקציבים קיימים

אפשר לקרוא את אותם נתונים בשתי דרכים, ושתיהן נשענות על אותן שורות.

הקריאה הראשונה: הכנסת של 2026 עושה דברים שהכנסת של 2001 לא עשתה. ב-2001 היה תת-סעיף אחד בשם "הכנסת". ב-2025 מופיע מוזיאון הכנסת עם ביצוע של 54.9 מיליון שקל, ו-2026 כוללת "תוספת מבנה" בסך 68 מיליון. אלה פעילויות שדורשות תקציב אמיתי — מבנה, קהל, תחזוקה. בהתאם, "פעולות הכנסת" מהוות 704.4 מיליון שקל מתוך 1.08 מיליארד ב-2026, לעומת 277.6 מיליון ל"חברי הכנסת". כלומר רוב התקציב אינו הח"כים עצמם.

הקריאה השנייה: חלק מהגידול הוא ניוד בין מגירות. "גימלאות חברי כנסת" מופיע כשורה עצמאית ב-2025 עם 54 מיליון שקל, ומאופס ב-2026 — כלומר או שהוא הועבר לשורה אחרת בתוך אותו סעיף, או שהסיווג השתנה. "רזרבה" קופצת מ-18 מיליון ב-2019 ל-30 מיליון ב-2026. רזרבה, מעצם הגדרתה, היא כסף שעדיין לא הוחלט למה הוא משמש, והיא נספרת במלואה בסך הסעיף.

מה זה אומר עליך כקורא: כשמישהו מציג "פי X" על תקציב ציבורי, שלוש השאלות הן — מול איזו שנת בסיס, בשקלים של מי, ומה היה בתוך הסעיף אז לעומת היום. מספר של הגדרה מתחזה בקלות למספר של צמיחה.

מקורות