תוצר מקומי גולמי וחשבונאות לאומית

תמ"ג -תוצר מקומי גולמי

הגדרה

תמ"ג הוא השווי הכספי של סך כל הפעולות שבוצעו במדינה במשך שנה. מקובל לסווג את הפעולות לשני תחומים:

• ייצור מוצרים
• מתן שירותים שווי הפעילות שביצעה המדינה = הערך המוסף של המדינה נניח שבמדינה א', שהיא קטנה מאוד, מייצרים במשך שנה רק 1000 שולחנות במחיר של 100 ש"ח לשולחן.לפיכך, סה"כ שווי המוצרים המיוצרים במדינה מסתכם ב 100,000 -ש"ח. לצורך ייצור השולחנות, מדינה א' מייבאת ממדינה שכנה עצים בשווי של 30,000 ש"ח.למעשה מדינה א' קנתה עצים בסך 30,000 ש"ח, עיבדה אותם לשולחנות ומכרה את השולחנות תמורת 100,000 ש"ח.מדינה א' הוסיפה למוצרים המיובאים ערך בשווי של 70,000 ש"ח. 70,000 ש"ח הוא שווי הפעילות שלה וזה שווי התמ"ג שלה.

הסבר נוסף

המדינה מכרה מוצרים בשווי 100,000 ש"ח שמתוכם היא ייצרה בעצמה רק 70,000 ש"ח.החלק שהמדינה ייצרה בעצמה הוא שווי הפעילות שלה.

הבחנה בין סה"כ המכירות לערך המוסף

הערך המוסף הוא הסכום שהמדינה ייצרה בעצמה מתוך סך המכירות.

ערך מוסף של חברה פירמה

פירמה היא חברה שמתבצעת בה פעילות כלכלית כלשהי. ערך מוסף של פירמה הוא שווי המכירות שלה, פחות שווי הקניות שלה )בין אם הקניות נעשו מפירמות מקומיות ובין אם מפירמות בחו"ל(.

דוגמא 1

הערך המוסף של חברת "המרהט " מחושב כך: 100,000 ש"ח סה"כ מכירות: 45,000 ש"ח סה"כ קניות: מזה: בישראל 15,000 ש"ח בחו"ל 30,000 ש"ח 55,000 ש"ח (מכירות פחות קניות) ערך מוסף:

דוגמא 2

חישוב תמ"ג במדינה שאין לה קשרים עם חו"ל נציג דוגמא של הפעילות במדינה א', ונחשב את התמ"ג שלה. במדינה א' ישנם רק 2 מפעלים:

• מפעל ליצור קמח (טחנה).
• מפעל לייצור לחם (מאפייה). שני המפעלים אינם קונים מאומה מחו"ל.הכול מיוצר במפעלים.המאפייה קונה את כל הקמח בו היא משתמשת מהטחנה וזו מצידה מוכרת למאפייה את כל הקמח שהיא מייצרת. בכל מפעל ישנם 10 עובדים המשתכרים 100 ש"ח כל אחד.

טבלה 4.1 מציגה את תמונת המצב בשני המפעלים.טבלה זו ושאר הטבלאות בפרק זה, מתייחסות לפרק זמן של שנה (אלא אם צוין אחרת). טבלה 4.1 סה"כ מאפייה מפעל לייצור קמח הכנסות 1,000 ככרות לחם 1,000 ק"ג קמח כמות ייצור שנתית 2 ש"ח לכיכר לחם 1 ש"ח לק"ג קמח מחיר ליחידה 3,000 ש"ח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הכנסות הוצאות 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח 0 קניות 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח שכר עבודה ( 10 עובדים 100, ש"ח לעובד) ( 10 עובדים 100, ש"ח לעובד) 3,000 ש"ח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הוצאות 0 0 0 רווח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח ערך מוסף

חישוב התמ"ג של המדינה

ישנן 3 דרכים לחשב את התמ"ג של המדינה.אך לפני שנתקדם חשוב להסביר כמה מונחים שילוו אותנו בהמשך:

• חומרי גלם אלו הם חומרים המשמשים את הפירמות במדינה בייצור מוצרים. לדוגמא: עץ הוא חומר גלם בייצור שולחנות.
• מוצרי ביניים אלו הם מוצרים המשמשים כחומר גלם בייצור של מוצר אחר, לדוגמא: בורג )מיוצר מחומר הגלם – "ברזל"( משמש בעצמו כחומר גלם בתעשיית המכוניות.מוצרי ביניים הם בפועל גם חומרי גלם אלא שהם חומרי גלם "מעובדים".היצרנים של מוצרי הביניים מוכרים אותם בדרך כלל למפעלים אחרים שמשתמשים בהם לייצור המוצרים שלהם.

דוגמא לשרשרת של מוצרי ביניים

שעורה היא חומר גלם בייצור קמח..1 קמח הוא מוצר ביניים בייצור לחם. כותנה היא חומר גלם בייצור חוט..2 חוט הוא מוצר ביניים בייצור בד. בד הוא מוצר ביניים בייצור מכנסיים.

הכרה עם המונח "פירמה"

פירמה = שם כולל לכל גוף עיסקי כדוגמת: חברה בע"מ, שותפות, עצמאיים וכד'.

מוצרים סופיים או מוצרים מוגמרים

אלו המוצרים שנמכרים לאזרח הפשוט ואינם עוברים עוד שינויים או טיפול כלשהו, כדוגמת לחם ומכנסיים. בדוגמא לעיל, מפעל הקמח מייצר מוצרי ביניים ומפעל הלחם מייצר מוצרים סופיים.

הבחנה בין מוצרי השקעה למוצרי צריכה

את המוצרים המוגמרים מקובל למיין לשני סוגים: מוצרי השקעה 1 אלו מוצרים המיועדים להגדיל את כושר הייצור של המדינה בעתיד, כגון: ציוד, מכונות, מחרשות, מבנים מלאי וכד'.בדרך כלל הצרכן הסופי של מוצרי השקעה הן הפירמות. מוצרי צריכה 2 למעשה כל מוצר שאינו מוצר השקעה מסווג כמוצר צריכה. מוצרי הצריכה מיועדים ומשמשים לצריכה שוטפת שלנו בין אם זו צריכה מיידית כמו שמתרחש במוצרי מזון, ובין אם זו צריכה הנמשכת לאורך מספר חודשים או שנים כפי שקורה בבגדים, בתכשיטים, בטלוויזיות ובמקררים.בדרך כלל הצרכן הסופי שלהם הוא האזרח הפשוט.

הכנסה לאומית

המונח הכנסה לאומית נותן ביטוי לסה"כ ההכנסות שהיו לאזרחי המדינה במשך שנה. ההכנסות כוללות שני מרכיבים: המשכורת של העובדים (כולל הכנסות של עצמאיים).1 הכנסות ריבית, דוידנד, רנטות 2 רווחים של פירמות שאינן בע"מ 3 רווחים שלא חולקו של חברות בע"מ 4

המשכורת של העובדים

המשכורת של העובדים מתקבלת בתמורה לעבודתם. או במילים יותר יפות: המשכורת היא פרי עמל כפיהם של העובדים.

הרווח של בעלי הפירמות

הרווח של בעלי הפירמות מתקבל בתמורה הן להשקעתם הכספית בפירמה והן לעבודתם בה. או במילים יפות יותר: הרווח הוא פרי עמל כפיהם +פרי עמל כספם, של בעלי המפעל.

דוגמא

אם במדינה א' סך המשכורות בשנה מסתכם ב-1 מיליון ש"ח, וסה"כ הרווח של כלל הגופים הכלכליים במדינה הוא 0.1 מיליון ש"ח, סה"כ ההכנסה הלאומית היא 1.1 מיליון ש"ח.

חישוב התמ"ג

עכשיו נשוב לדוגמא מספר 2 ונחשב את התמ"ג בשלוש דרכים שונות: התמ"ג שווה לסה"כ הערך המוסף של כל אחד מהמפעלים במדינה..1 התמ"ג שווה לסך המכירות של מוצרים סופיים למעט שווי היבוא..2 התמ"ג שווה להכנסה הלאומית..3 לנוחיות, הנתונים של דוגמא 2 מובאים כאן שוב, בטבלה 4.2 טבלה 4.2 סה"כ מאפייה מפעל לייצור קמח הכנסות 1,000 ככרות לחם 1,000 ק"ג קמח כמות ייצור שנתית 2 ש"ח לכיכר לחם 1 ש"ח לק"ג קמח מחיר ליחידה 3,000 ש"ח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הכנסות הוצאות 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח 0 קניות 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח שכר עבודה ( 10 עובדים 100, ש"ח לעובד) ( 10 עובדים 100, ש"ח לעובד) 3,000 ש"ח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הוצאות 0 0 0 רווח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח ערך מוסף התמ"ג שווה לסה"כ הערך המוסף של כל אחד מהמפעלים במדינה..1 על פי דוגמא,2 התמ"ג מסתכם ב 2000 ש"ח (שורת הערך המוסף, טור 4) וההסבר: הערך המוסף של המדינה הוא סה"כ הערך המוסף של כל מפעליה (בדוגמא, שני המפעלים). התמ"ג שווה לסך המכירות (הכנסות) של מוצרים סופיים..2 גם באופן זה התמ"ג מסתכם ב 2,000 -ש"ח (שורת סה"כ ההכנסות, טור 3) שווי המכירות של מוצרים סופיים שהם לחם, מסתכם ב 2,000 -ש"ח. וההסבר: ראינו שלמעשה כל התפוקה של מוצרי הביניים זורמת למפעלים המייצרים מוצרים סופיים.כך שמוצרי הביניים נטמעים במוצרים הסופיים, הופכים לחלק מהם ונמכרים באמצעותם.כך שכל מה שיוצר במדינה הופך להיות מוצר סופי. התמ"ג שווה להכנסה הלאומית 3 ההכנסה הלאומית שווה לסה"כ משכורות העובדים ( 2000 ש"ח) +סה"כ רווחי המפעל ( 0 ש"ח) בהמשך נראה שכאשר המדינה מייבאת חומרי גלם, התמ"ג של המדינה שווה לסה"כ שווי המכירות של מוצרים סופיים, פחות שווי היבוא.

הסבר נוסף

נניח לשם הפשטות שחברת הלחם רכשה את מפעל הקמח, ובמדינה פועל רק מפעל הלחם. תמונת המצב של מפעל הלחם תיראה כך: הכנסות 1,000 ככרות לחם כמות ייצור שנתית 2 ש"ח לכיכר לחם מחיר ליחידה 2,000 ש"ח סה"כ הכנסות הוצאות 2,000 ש"ח משכורות לעובדים ( 20 עובדים 100, ש"ח לעובד) 2,000 ש"ח סה"כ הוצאות 0 רווח 2000 ש"ח ערך מוסף בהמשך נראה דוגמאות לכך שאם יצרן הקמח ייבא גרעינים מחו"ל או שייצרן הלחם ייבא קצת קמח מחו"ל הרי שלצורך חישוב התמ"ג נצטרך להפחית מסה"כ המכירות של הלחם )מוצרים סופיים( את שווי היבוא (הן של מפעל הקמח והן של מפעל הלחם) כדי לקבל את הערך המוסף של המדינה.

דוגמא נוספת

כדי לחדד ולהמחיש את חישוב התמ"ג באמצעות מוצרים סופיים ניעזר בדוגמא נוספת –

דוגמא: 3

• במדינה ב' ישנם 6 מפעלים 3: בענף הלחם ו-3 בענף הנעליים.
• בכל מפעל 10 עובדים.
• כל מי שעובד במפעל המייצר חומרי גלם מוצרי ביניים, משתכר 20 ש"ח לשנה.
• כל מי שעובד במפעל המייצר מוצרים סופיים, משתכר 30 ש"ח לשנה. בענף הלחם שרשרת הייצור נראית כך: מפעל לייצור לחם חווה חקלאית מפעל לייצור קמח לגידול חיטה (מאפייה) מוצרים מוגמרים מוצרי ביניים חומרי גלם החווה החקלאית (מס' 1) מייצרת מוצרי גלם אותם היא מוכרת למפעל הקמח (מס'.2) מפעל הקמח מייצר גם הוא מוצרי ביניים שאותם הוא מוכר למפעל הלחם (מס'.3) בענף הלחם רק מפעל הלחם מייצר מוצרים סופיים. בענף הנעליים שרשרת הייצור נראית כך: מפעל מס' 3 מייצר מוצרים מוגמרים.שאר המפעלים מייצרים מוצרי ביניים. מפעל מס' 1 מוכר את כל תוצרתו למפעל 3 מפעל מס' 2 מוכר את כל תוצרתו למפעל 3 בטבלה 4.3 מפורטות ההכנסות וההוצאות של המפעלים בענף הלחם. טבלה 4.3 מאפייה מפעל הקמח חווה חקלאית סה"כ (מוצרים מוגמרים) (מוצרי ביניים) (חומרי גלם) הכנסות 1,000 ככרות לחם 1,000 ק"ג קמח 1,000 ק"ג גרעינים כמות ייצור שנתית 3 ש"ח לכיכר לחם 2 ש"ח לק"ג 1 ש"ח לק"ג מחיר ליחידה 3,000 ש"ח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הכנסות הוצאות 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 0 קניות 700 ש"ח 300 ש"ח 200 ש"ח 200 ש"ח משכורות 2,300 ש"ח 1,200 ש"ח 200 ש"ח סה"כ הוצאות 2,300 ש"ח 700 ש"ח 800 ש"ח 800 ש"ח רווח ערך מוסף 3,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח בטבלה 4.4 מפורטות ההכנסות וההוצאות של המפעלים בענף הנעליים. טבלה 4.4 סה"כ מפעל נעליים מפעל גפות מפעל סוליות (מוצרים מוגמרים) (מוצרי ביניים) (חומרי גלם) הכנסות 1,000 זוגות מעליים 1,000 גפות 1,000 סוליות כמות ייצור שנתית 3 ש"ח לזוג נעליים 1 ש"ח לגפה 1 ש"ח לסוליה מחיר ליחידה 3,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הכנסות הוצאות 2,000 ש"ח 0 0 קניות 700 ש"ח 300 ש"ח 200 ש"ח 200 ש"ח משכורות 2,300 ש"ח 200 ש"ח 200 ש"ח סה"כ הוצאות 2,300 ש"ח 700 ש"ח 800 ש"ח 800 ש"ח רווח ערך מוסף 3,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח שווי התמ"ג במדינה ב' על פי הערך המוסף של המפעלים התוצאה 6,000: ש"ח (ישנם 6 מפעלים והערך המוסף בכל מפעל הוא 1,000 ש"ח). שווי התמ"ג במדינה ב' על פי מכירות המפעלים המייצרים רק מוצרים סופיים התוצאה היא 6,000 ש"ח.במדינה ב' ישנם רק שני מפעלים המייצרים מוצרים מוגמרים: מפעל הלחם ומפעל הנעליים ואין יבוא. התמ"ג שווה גם להכנסה הלאומית כפי שניתן לראות בטבלה 4.5 שווי ההכנסה הלאומית מסתכם ב 6,000 -ש"ח. טבלה 4.5 סה"כ ענף הנעליים ענף הלחם 1,400 ש"ח 700 ש"ח 700 ש"ח משכורות 4,600 ש"ח 2,300 ש"ח 2,300 ש"ח רווחים 6,000 ש"ח 3,000 ש"ח 3,000 ש"ח סה"כ מתוך סך ההכנסה הלאומית ( 6,000 ש"ח) 1,400: ש"ח נובעים ממשכורות ו 4,600 -ש"ח מרווחים. הסבר: כל התפוקה שצומחת במדינה היא למעשה פרי עמל כפיהם של העובדים (= סה"כ שכר שקיבלו) + פרי עמל כפיהם ועמל כספם של בעלי המפעל (= הרווח שקיבלו).

חישוב התמ"ג במדינה שמייבאת

כדי להקל על הבנת חישוב התמ"ג נתייחס ליבוא כאל הלוואה שהתקבלה ממדינה זרה.ההלוואה היא בשווי המוצרים שייבאנו. נתייחס למדינה ג' המייצרת רק 1,000 זוגות נעליים בשנה ואת הסוליות היא מייבאת ממדינה שכנה, כך שלמעשה הערך המוסף של מדינה ג' הוא 1,000 זוגות נעליים ללא סוליות.את הסוליות ייבאו ממדינה שכנה במחיר של 1 ש"ח לסוליה (ומדינה ג' חייבת לה 1,000 ש"ח). שרשרת הייצור של נעליים במדינה ג' נראית כך: במדינה ישנם שני מפעלים: מפעל לייצור גפות (מוצר ביניים) שבו מועסקים 10 עובדים.כל עובד מרוויח 80 ש"ח..1 מפעל לייצור נעליים (מוצר מוגמר) שבו מועסקים 10 עובדים.כל עובד מרוויח 100 ש"ח..2 מפעל לייצור גפות יבוא סוליות הוצאות הייצור במדינה ג' דומות לאלו שבמדינה ב' (טבלה 4.4) טבלה 4.6 מציגה את תמונת המצב של הייצור במדינה ג'. טבלה 4.6 סה"כ מפעל נעליים מפעל גפות הכנסות 1,000 זוגות נעליים 1,000 גפות כמות ייצור שנתית 3 ש"ח לזוג נעליים 1 ש"ח לגפה מחיר ליחידה 3,000 ש"ח 1,000 ש"ח סה"כ הכנסות הוצאות 2,000 ש"ח (מתוכם 1,000 מיבוא) 0 קניות 1,800 ש"ח 1,000 800 ש"ח משכורות ( 10 עובדים 100, ש"ח לעובד) ( 10 עובדים 80, ש"ח לעובד) 3,000 ש"ח 800 ש"ח סה"כ הוצאות 200 ש"ח 0 200 ש"ח רווח 2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 1,000 ש"ח ערך מוסף

חישוב התמ"ג של המדינה ב 3-אופנים

ע"פ סה"כ הערך המוסף של כל אחד מהמפעלים 1 התוצאה 2,000: ש"ח (= מפעל גפות 1,000 ש"ח +מפעל נעליים 1,000 ש"ח) ע"פ סה"כ המכירות של מוצרים סופיים פחות שווי היבוא 2 התוצאה 2,000: ש"ח )= סה"כ מכירות נעליים 3,000 ש"ח, פחות שווי היבוא 1,000 ש"ח( ע"פ סה"כ ההכנסה הלאומית 3 התוצאה 2,000: ש"ח (סה"כ שכר עבודה 1,800 ש"ח +סה"כ רווחים 200 ש"ח) ולסיכום: כל הדרכים מובילות לרומא.

יצוא

כאשר מדינה מייצרת 1,000 ככרות לחם והיא מייצאת מתוכם 300 ככרות למדינה זרה, הרי ככרות הלחם שיוצאו הם חלק מהתמ"ג שלה. ההדגשה הזו, אף אם היא נראית מיותרת, חשובה להמשך.

השימושים שהמדינה עושה בתמ"ג

התמ"ג מתבטא בערך מוסף של מוצרים ושירותים שתושבי המדינה מייצרים.המוצרים והשירותים הללו מוצאים את דרכם ל 3 -שימושים (ורק להם): לצריכה בתוך המדינה.שימוש זה כולל את כל מוצרי הצריכה והשירותים )השם 1 המקובל לשימוש זה: צריכה מקומית(. להשקעה בתוך המדינה.שימוש זה כולל את כל מוצרי ההשקעה )השם המקובל לשימוש 2 זה: השקעות מקומיות(. לייצוא..3 למעשה, כל המוצרים והשירותים שאינם מופנים לייצוא משמשים או לצריכה מקומית או להשקעה מקומית. להזכירכם: כל מוצר שאינו משמש להשקעה הוא מוצר צריכה, למשל: לחם משמש לצריכה, מחרשה משמשת להשקעה. את היחס שבין התמ"ג לשימושיו נהוג להציג במתכונת של נוסחה שהיא: יצוא +השקעה מקומית +צריכה מקומית = תמ"ג תמ"ג שימושים ובקיצור: Y = C + I + EX = C = Consumption צריכה כאשר: = I = Investment השקעה

= EX = Export יצוא

= Y = GDP תוצר מקובל לקרוא לצד ימין של הנוסחה שימושים ולצד שמאל מקורות.

השפעת היבוא

היבוא הוא תוספת למקורות. כאשר מדינה מייבאת היא מגדילה את מקורותיה. אם התמ"ג של מדינה כלשהי הוא 1,000 ככרות לחם, 500 ככרות לחם, והמדינה מייבאת עוד 1,500 ככרות לחם. אזי סה"כ מקורותיה הם: או במילים אחרות קיימים לרשותה מקורות המסתכמים ב 1,500 -ככרות לחם.

כל המקורות הנ"ל מיועדים לשימוש. אם המדינה לא מייצאת אף כיכר לחם וכל הלחמים מופנים אך ורק לצריכה מקומית, הנוסחה הבאה תתאר את תמונת המצב: Y + IM = C + I = IM = Import יבוא כאשר: אם המדינה גם מייצאת וגם מייבאת הנוסחה הבאה מציגה את תמונת המצב של המקורות והשימושים: Y + IM = C + I + EX ישנם כלכלנים שנוח להם לרכז את היבוא והיצוא בצד אחד של המשוואה. על כן הם מעבירים את היבוא לאגף ימין, בסימן הפוך. הנוסחה נראית כך: Y = [C + I + EX] – IM נוסחה זו מחדדת את העובדה הפשוטה שהתמ"ג שווה לכל המוצרים והשירותים שבהם השתמשנו, למעט החלק שייבאנו (ואינו שלנו). או במילים אחרות: הכול יוצר במדינה מלבד החלק שייבאנו.

חשבונאות לאומית

הערה חשובה יתכן ותיתקלו במונח תל"ג – "תוצר לאומי גולמי".בשלב זה התייחסו אליו כאל מילה נרדפת לתמ"ג.אומנם קיים שוני מסוים בין שני המושגים, אך כאן מיותר לעמוד עליו.

דו"ח מקורות ושימושים

את המשוואה שהצגנו לעיל ( )Y = C + I + EX מקובל להציג במתכונת של טבלה כדוגמת טבלה 4.7 הנקראת דו"ח מקורות ושימושים.כל הנתונים מתייחסים לתקופת זמן של שנה. טבלה 4.7 דו"ח מקורות ושימושים של מדינה ד'. הנתונים במיליארדי ש"ח. שימושים מקורות צריכה: 22 תמ"ג 16 -צריכה פרטית 6 יבוא 4 -צריכה ציבורית

4 השקעה גולמית

4 יצוא

28 סה"כ 28 סה"כ כפי שניתן לראות בטבלה,4.7 דו"ח מקורות ושימושים כולל 2 טורים: טור ימני שכותרתו "מקורות".1 טור שמאלי שכותרתו "שימושים".2 בטור המקורות מופיעים 2 סעיפים: תמ"ג 1 יבוא 2 ולבסוף סה"כ הטור. בטור השימושים מופיעים 3 סעיפים מרכזיים: צריכה, ממוינת לשני תת סעיפים: .1 צריכה פרטית: כוללת רק צריכת מוצרים ושירותים שיוצרו ע"י חברות א. פרטיות, כגון: לחם, בגדים, שירותים של עו"ד וכד'. צריכה ציבורית: כוללת רק צריכה ושירותים שהמדינה מספקת.כגון: ב. שירותי חינוך, שירותי קופות חולים, שירותי בטחון (צבא, משטרה) וכד'. השקעה 2

יצוא 3

ולבסוף סה"כ הטור. סה"כ השימושים תמיד שווה לסה"כ המקורות, כמו שסה"כ דמי הכיס שלנו תמיד שווים לשימושים שעשינו בהם. הערה לפעמים אין שימוש בכל המקורות.אם ייצרנו 100 טון חיטה וצרכנו רק 50 טון, היתרה הופכת להשקעה.אמנם זו לא השקעה במכונות וציוד, אך זו השקעה במלאי שנשתמש בו לצרכינו בשנים הבאות. יש כלכלנים שמעדיפים להעביר את סעיף היצוא מצד השימושים לצד המקורות, ולהתייחס להפרש שבין היבוא והיצוא כגורם אחד הנקרא "עודף היבוא", כמתואר בטבלה 4.8 במתכונת זו המקורות כוללים: תל"ג +עודף היבוא, והשימושים כוללים: צריכה +השקעה. טבלה 4.8 דו"ח מקורות ושימושים של מדינה ד', במתכונת שונה. הנתונים במיליארדי ש"ח. שימושים מקורות צריכה: 22 תמ"ג 16 -צריכה פרטית ( 2 יבוא פחות יצוא) עודף יבוא 4 -צריכה ציבורית

4 השקעה גולמית

24 סה"כ 24 סה"כ בטבלה,4.8 סה"כ המקורות הצטמצמו ב-4 מיליון ש"ח, וכך גם השימושים.ואומנם, המקורות בטבלה 4.8 הם רק המקורות המיועדים לשימוש תושבי המדינה, והשימושים מתייחסים רק לשימוש שעושים תושבי המדינה במקורות. או במילים אחרות: היצוא הוא לא חלק מהשימוש של תושבי המדינה.

השקעה גולמית מול השקעה נקייה

השקעה גולמית

השקעה גולמית כוללת את סך מוצרי ההשקעה שיוצרו במדינה במשך השנה. אך למעשה, לרשות המדינה לא עומדת כל התוספת הזו, שכן מנגד מכונות קיימות התיישנו, התבלו ואינן תורמות עוד לתפוקה.

השקעה נקייה

השקעה נקייה = השקעה גולמית פחות הבלאי השנתי (בלאי היא מילה נרדפת לפחת). ההשקעה הנקייה היא למעשה תוספת ההשקעה שהתווספה בפועל להון המדינה, כלומר השקעה נטו. השקעה נקייה הגדולה מ,0 -פירושה תוספת של מוצרי השקעה למדינה.מוצרי השקעה אלו 1 הם למעשה גורמי ייצור נוספים, שאמורים להגדיל את כושר הייצור של המדינה בשנים הבאות, וכפועל יוצא, להזיז את עקומת התמורה ימינה -למעלה ולהגדיל את התמ"ג.מצב כזה נקרא "חידוש הבלאי"(.יותר מחידוש הבלאי)

דוגמא

אם במשק היו בתחילת השנה מכונות בשווי 10 מיליון ש"ח, שווי הבלאי במהלך השנה היה 2 מיליון ש"ח, והתווספו במהלך השנה עוד 5 מיליון ש"ח מכונות, אזי:

• ההשקעה הגולמית היא 5 מיליון ש"ח
• ההשקעה הנקייה היא 3 מיליון ש"ח )השקעה גולמית 5: מ' ש"ח, פחות הבלאי 2: מ' ש"ח(. כאשר ההשקעה הנקייה קטנה מ,0 -כמות מוצרי ההשקעה במדינה קטנה, ולפיכך כושר 2 הייצור שלה בשנים הבאות אמור לקטון וכפועל יוצא התמ"ג יקטן, ועקומת התמורה תיכנס שמאלה -פנימה.במצב כזה המשק נקרא "משק אוכל הון". כאשר ההשקעה הנקייה שווה ל,0 -כמות מוצרי ההשקעה במדינה היא ללא שינוי, ולפיכך 3 גם כושר הייצור שלה בעתיד יישאר כמות שהוא.התמ"ג ועקומת התמורה לא ישתנו בעתיד. תמ"ג (= תוצר מקומי גולמי), לעומת תמ"נ (= תוצר מקומי נקי) כאשר כוללים בתוצר המקומי השקעה גולמית, משתמשים במונח תוצר מקומי גולמי (תמ"ג). כאשר בחישוב התוצר לוקחים בחשבון את הבלאי ומחסירים אותו מההשקעה הגולמית )מציגים השקעה נקייה במקום השקעה גולמית(, משתמשים במונח "תוצר מקומי נקי" – תמ"נ. ההפרש בין התמ"ג לתמ"נ הוא מרכיב הבלאי. טבלה 4.9 מציגה את דו"ח המקורות והשימושים של מדינה ד', כפי שהוצג בטבלה 4.8 טבלה 4.9 דו"ח מקורות ושימושים של מדינה ד'. הנתונים במיליארדי ש"ח. שימושים מקורות צריכה: 22 תמ"ג 16 -צריכה פרטית ( 2 יבוא פחות יצוא) עודף יבוא 4 -צריכה ציבורית

4 השקעה גולמית

24 סה"כ 24 סה"כ טבלה 4.10 מציגה את דו"ח המקורות והשימושים של אותה מדינה (מדינה ד'), תוך שימוש במושגים: תמ"נ ועודף היבוא.ההנחה היא שהבלאי במדינה הוא 2 מיליארד ש"ח. טבלה 4.10 דו"ח מקורות ושימושים של מדינה ד'. הנתונים במיליארדי ש"ח. שימושים מקורות צריכה: 20 תמ"נ 16 -צריכה פרטית ( 2 יבוא פחות יצוא) עודף יבוא 4 -צריכה ציבורית

2 השקעה נקייה

(השקעה גולמית,4 פחות בלאי 2) 22 סה"כ 22 סה"כ כפי שאנו רואים, כשחיסרנו מההשקעה הגולמית את הבלאי, התקבלה השקעה נקייה הקטנה ב 2 – מיליארד ש"ח, ובעקבות כך התמ"ן קטן מהתמ"ג ב-2 מיליארד ש"ח, וסה"כ המקורות )= סה"כ השימושים( קטנו ב 2-מיליארד ש"ח.

הצגה השוואתית בין דו"ח המתבסס על התמ"ג לבין דו"ח המתבסס על התמ"נ

טבלה 4.11 דו"ח מקורות ושימושים המתבסס על התמ"ג שימושים מקורות צריכה: 22 תמ"ג 16 -צריכה פרטית 6 יבוא -צריכה ציבורית 4

4 השקעה גולמית

4 יצוא

28 סה"כ 28 סה"כ טבלה 4.12 דו"ח מקורות ושימושים המתבסס על התמ"נ שימושים מקורות צריכה: 20 תמ"ג 16 -צריכה פרטית 6 יבוא -צריכה ציבורית 4

2 השקעה נקייה

4 יצוא

26 סה"כ 26 סה"כ

מוצרי ההשקעה מבטאים את החיסכון של המדינה

לרשות תושבי המדינה עומדים מקורות שמקורם בתמ"ג +עודף היבוא.אם תושבי המדינה היו רוצים, הם היו יכולים להפנות את כל המקורות לייצור מוצרי צריכה.אך הם החליטו לוותר על ייצור כמות כלשהי של מוצרי צריכה ובמקומם הם ייצרו מוצרי השקעה.הוויתור על מוצרי הצריכה, שנקרא חיסכון, הוא שאיפשר את ייצור מוצרי ההשקעה.אילו תושבי המדינה היו מחליטים להגדיל את החיסכון הם היו יכולים לייצר יותר מוצרי השקעה.

הקשר בין דו"ח מקורות ושימושים לעקומת התמורה

לפני שנסביר נקדים ונאמר: דו"ח מקורות ושימושים, כדוגמת הדו"ח המוצג בטבלה,4.11 מציג במונחים כספיים את התמ"ג מצד אחד ואת השימושים שעושים בו מצד שני.מנגד, עקומת התמורה מציגה את התמ"ג ושימושיו במונחים כמותיים (כמה יחידות יוצרו). כזכור:

• במדינה ללא יבוא התמ"ג הוא סך כל המוצרים המוגמרים שהמדינה מייצרת בעצמה (בקיצור: המוצרים).
• במדינה מייבאת, התמ"ג הוא סך כל המוצרים המוגמרים שהמדינה מייצרת בעצמה, למעט מרכיב היבוא.

עקומת התמורה

עקומת התמורה ממיינת את סך כל המוצרים הנ"ל לשתי קבוצות מוצרים, שהן למעשה שני

השימושים שהמדינה עושה בתמ"ג.

ישנן מספר אפשרויות למיין את המוצרים לקבוצות.המקובלות בהן: תמ"ג = מוצרי צריכה +מוצרי השקעה 1 = מוצרים אזרחיים (מוצרים המיועדים לשימוש אזרחי) +מוצרים צבאיים )מוצרים תמ"ג 2 המיועדים לשימושים צבאיים(. תמ"ג = מוצרים לצריכה מקומית +מוצרים לייצוא 3 אנו נשתמש בפרק זה באפשרות מס': 1 מוצרי צריכה +מוצרי השקעה. במסגרת עקומת התמורה ניתן לחלק את התמ"ג רק לשתי קבוצות (מגבלה טכנית) בעוד שבדו"ח מקורות ושימושים ניתן למיין כל קבוצת מוצרים לתת קבוצות. לפעמים תתבקשו להשתמש במונחים כספיים בעקומת תמורה.במקרה זה הניחו שהמחיר של כל יחידת מוצר הוא 1 ש"ח.

דוגמא

תרשים 4.1 מבטא את עקומת התמורה של מדינה ה', המחלקת את התמ"ג שלה בין מוצרי צריכה למוצרי חיסכון (= השקעה).היחידות הנקובות בעקומת התמורה הן בעלות ערך זהה )כל יחידה- הן של צריכה והן של חיסכון -שווה 1 מיליון ש"ח(. תרשים 4.1 עקומת התמורה של מדינה ה' בנקודה A המדינה מחלקת את כספה בין 500: יחידות חיסכון, ו 500 -יחידות תצרוכת. ניתן לומר כי התמ"ג של המדינה =.1,000 = 500 + 500 בנקודה B המשק צורך 300 יחידות חיסכון, ו-700 יחידות צריכה. התמ"ג של המדינה =.1,000 = 700 + 300 שימו לב כי על עקומת תמורה אחת, המבטאת את האפשרויות של משק לשנה אחת, התמ"ג חייב להיות שווה בכל הנקודות. טבלה 4.13 מציגה את דו"ח המקורות והשימושים של מדינה ה' כאשר היא בנקודה B (תרשים 4.1)

השימוש במונח "דו"ח מקורות ושימושים"

• כאשר המדינה מייבאת אנו משתמשים במונח דו"ח מקורות ושימושים.
• כאשר למדינה אין יבוא אנו משתמשים במונח דו"ח התמ"ג ושימושיו. טבלה 4.13 דו"ח התמ"ג ושימושיו במדינה ה' שימושים מקורות 700 צריכה (מוצרי צריכה) 1,000 תמ"ג 300 השקעה גולמית (= מוצרי חיסכון) 1,000 סה"כ 1,000 סה"כ

תוצר מקומי גולמי תמ"ג ותוצר מקומי נקי תמ"נ בעקומת התמורה

ראינו כי תמ"נ = תמ"ג פחות הבלאי (בלאי = פחת). על כן, אם ידוע לנו סכום הבלאי, אנו יכולים לחשב בעזרת טבלה 4.13 את ההשקעה הנקייה והתמ"נ, כפי שנעשה בטבלה 4.14

דוגמא

נניח כי במדינה ה' (הנ"ל) הבלאי השנתי הוא 50 ש"ח.אזי, אנו מפחיתים מההשקעה הגולמית בטבלה 4.13 סכום של 50 ומקבלים השקעה נקייה בסך 250 סה"כ השימושים (עמודה שמאלית) מסתכמים ב,950 -וזהו גם סכום התמ"נ. טבלה 4.14 דו"ח התמ"נ ושימושיו במדינה ה' שימושים מקורות 700 צריכה 950 תמ"נ

250 השקעה נקייה

950 סה"כ 950 סה"כ

חשבונאות לאומית -סיכום

איור 4.1 נותן ביטוי למכלול הפעילות הכלכלית שמתרחשת במדינה, בתקופה כלשהי )בדרך כלל שנה(.האיור מחולק ל 3-חלקים.נתחיל בחלק.II חלק – II סה"כ המקורות (תמ"ג +יבוא) (השליש האמצעי באיור) חלק II מציג את סה"כ המוצרים שהמדינה העמידה לרשות תושביה במהלך התקופה.המוצרים הם פרי ייצור עצמי בתוספת חומרי גלם מיובאים ששימשו בייצור המוצרים.חומרי הגלם המיובאים (כפתורים, סוליות נעליים ודסקיות חיתוך) מסומנים בצבע אפור. חלק – I חומרי גלם מיבוא (השליש העליון באיור) בחלק I מוצגים בנפרד חומרי הגלם המיובאים. חלק – III השימושים (השליש התחתון באיור) חלק III מתאר כיצד תושבי המדינה השתמשו במקורות.באיור אנו רואים שהמקורות הופנו ל 3- יעדים:

• צריכה מקומית (הסל הימני).
• השקעה מקומית (הסל האמצעי).מוצרי ההשקעה מופנים חזרה למפעלים שבחלק.II
• יצוא (הסל השמאלי).

הקשר בין המקורות לשימושים

לכאורה הפעילות הכלכלית אמורה להתחיל דווקא מצד השימושים (חלק, )III כלומר: התושבים מחליטים באיזה מוצרים הם מעוניינים ולאיזה יעדים, והתעשייה אמורה לספק את אותם המוצרים.אך בפועל ישנם קשרי גומלין בין מה שהתושבים מעוניינים לצרוך ובין היכולת והרצון של המפעלים לייצר את אותם מוצרים. בקשרי הגומלין הנ"ל מתמקד הפרק הבא הדן בביקוש והיצע. איור 4.1

חלק

I

חלק

II

חלק

III

שאלות

שאלה א'

קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: תמ"ג הוא השווי הכספי של סך כל הפעולות שבוצעו במדינה במשך שנה, .1 נכון /לא נכון כולל ייצור מוצרים ומתן שירותים. נכון /לא נכון הערך המוסף של המדינה הוא סה"כ הערך המוסף של כל מפעליה..2 ההכנסה הלאומית היא ההכנסה שאזרחי המדינה מקבלים במשך שנה.נכון /לא נכון 3 נכון /לא נכון התמ"ג אינו שווה להכנסה הלאומית..4 נכון /לא נכון עמלות המשולמות לבנק אינן כלולות בחישוב התמ"ג..5 נכון /לא נכון בדרך כלל הצרכן הסופי של מוצרי השקעה הוא האזרח הפשוט..6 נכון /לא נכון בדרך כלל הצרכן הסופי של מוצרי צריכה הן הפירמות..7 צריכה ציבורית כוללת רק מוצרי צריכה ושירותים שהמדינה מספקת.נכון /לא נכון 8 נכון /לא נכון בשום מקרה אין הבדל בין התמ"ג של מדינה והתמ"נ שלה..9 נכון /לא נכון 10 ההפרש בין התמ"ג לתמ"נ הוא מרכיב הבלאי.

שאלה ב'

להלן נתונים אודות המשק של מדינה א' בשנת ( 2000 הנתונים במיליוני דולרים):

• תמ"ג = 500
• יבוא = 100
• צריכה פרטית = 300
• צריכה ציבורית = 100

• יצוא = 50

השלם את המשפטים הבאים: ההשקעה הגולמית במשק של מדינה א' בשנת 2000 הסתכמה ב ______ -מיליון דולר..1 ידוע כי הבלאי במשק בשנת 2000 היה 50 מיליון דולר.מכך ניתן להסיק כי ההשקעה 2 הנקייה במשק בשנת 2000 הייתה ______ מיליון דולר. ניתן לומר כי בשנת 2000 במשק של מדינה א' התרחש ______ הבלאי..3 אילו הבלאי בשנת 2000 היה 160 מיליון דולר, אזי המשק של מדינה א'.4 היה משק ______ הון. בטבלה 4.15 מופיע דו"ח מקורות ושימושים של מדינה א' לשנת 2000 השלם את הנתונים החסרים בטבלה 4.15.5 טבלה 4.15 דו"ח מקורות ושימושים של מדינה א' לשנת ( 2000 נתונים במיליוני דולרים) שימושים מקורות ___ צריכה: תמ"ג ___ -צריכה פרטית ___ יבוא ___ -צריכה ציבורית

___ השקעה גולמית

___ יצוא

___ ___ סה"כ סה"כ בטבלה 4.16 מופיע דו"ח מקורות ושימושים של מדינה א' לשנת 2000 בשונה מהדו"ח המוצג בטבלה,4.15 דו"ח זה מתבסס על התמ"נ של המדינה במקום על התמ"ג שלה. כאמור, הבלאי במשק במדינה א' בשנת 2000 היה 50 מיליון דולר.השלם את הנתונים 6 החסרים בטבלה 4.16 טבלה 4.16 דו"ח מקורות ושימושים של מדינה א' לשנת,2000 המבוסס על התמ"נ )נתונים במיליוני דולרים( שימושים מקורות ___ צריכה: תמ"נ ___ -צריכה פרטית ___ יבוא ___ -צריכה ציבורית

___ השקעה נקייה

___ יצוא

___ ___ סה"כ סה"כ

תשובות לתרגילים

שאלה א'

• נכון
• נכון
• נכון
• לא נכון
• לא נכון
• לא נכון
• לא נכון
• נכון
• לא נכון
• נכון

שאלה ב'

• חידוש
• אוכל שימושים מקורות צריכה: 500 תמ"ג 300 צריכה פרטית 100 יבוא 100 צריכה ציבורית 150 השקעה גולמית 50 יצוא 600 סה"כ 600 סה"כ שימושים מקורות צריכה: 450 תמ"נ 300 צריכה פרטית 100 יבוא 100 צריכה ציבורית 100 השקעה נקייה 50 יצוא 550 סה"כ 550 סה"כ