השוואת עמלות משיכת מזומן בכספומט בין הבנקים בישראל — מפטור מלא ועד 3.5% 2026

נתחיל במספר שמפתיע רבים: על משיכה של 1,350 ש"ח מהכספומט — סכום המשיכה הממוצע בישראל[8] — יש לקוחות שמשלמים 0 ש"ח, ויש כאלה שמשלמים כמעט 47 ש"ח אם המשיכה נעשית בחו"ל בעמלה של 3.5%[2]. אותו כרטיס, אותה פעולה, אותו מזומן ביד — והפער נובע רק מהבנק שבחרתם ומהמקום שבו לחצתם על "משיכה". זה כל הסיפור של העמוד הזה.

בישראל, שבה בנק ישראל מפקח על תעריפוני העמלות ואפילו שם תקרות על חלק מהן[5], המילה "עמלה" מסתתרת בכמה שכבות: יש עמלת ניהול חשבון, יש דמי כרטיס, ויש — במקרים מסוימים — עמלה אחוזית על עצם המשיכה. המדריך הזה מפרק את השכבות אחת-אחת, בעברית פשוטה, כדי שתדעו בדיוק כמה אתם משלמים ולמה.

מהי עמלת משיכת מזומן בכספומט ולמה היא משתנה בין הבנקים

עמלת משיכת מזומן היא הסכום שהבנק גובה מכם על עצם הפעולה של שליפת מזומן מכספומט. אינטואיטיבית אנחנו חושבים שמזומן הוא "החינמי" ביותר — הרי זה הכסף שלכם — אבל בפועל כל משיכה כרוכה בתשתית: הכספומט עצמו, המילוי שלו במזומן, מערכות הסליקה, והחיבור לרשת שמאמתת שיש כיסוי בחשבון.

בישראל השתרש מודל שבו משיכה מכספומט של הבנק שלך, בארץ, היא לרוב ללא עמלה ייעודית — למשל בבנק לאומי ללקוחות יחידים[1]. לעומת זאת, בנקים דיגיטליים חדשים כמו ONE ZERO בחרו במודל אחר וגובים עמלה אחוזית — 2% מסכום המשיכה[10]. ההבדל אינו מקרי: בנק ותיק עם רשת סניפים "מרוויח" ממקורות אחרים ויכול לוותר על עמלת המשיכה, בעוד בנק דיגיטלי רזה בונה את מודל ההכנסות שלו אחרת.

מה זה אומר בפועל: לפני שאתם בוחרים חשבון, שווה לשאול לא רק "מה עמלת הניהול?" אלא גם "מה קורה כשאני מושך מזומן?". אצל לקוח שמושך מזומן פעם בשבוע, עמלה של 2% על משיכה ממוצעת יכולה להצטבר לעשרות שקלים בחודש — כסף שאצל בנק אחר פשוט לא היה יוצא מהחשבון.

טבלת השוואה: עמלות משיכה בכספומט לפי בנק

הטבלה למטה מרכזת את התעריפים הרשמיים הידועים נכון ל-10/07/2026. חשוב לזכור: תעריפונים מתעדכנים, וכל בנק מפרסם את שלו — לכן ליד כל מספר יש להצליב מול התעריפון הרשמי העדכני (הקישורים בסוף העמוד).

איך לקרוא את הטבלה: העמלה האחוזית (2%–3.5%) היא זו שקופצת עם גובה המשיכה — ככל שתמשכו יותר, תשלמו יותר. לעומתה, דמי הכרטיס וניהול החשבון הם סכומים קבועים בחודש שבנק ישראל שם עליהם תקרה[5], כך שהם לא יגדלו רק בגלל שמשכתם סכום גדול.

עמלות משיכה בכספומט בחו"ל — מה שונה ולמה זה יקר יותר

ברגע שאתם חוצים את הגבול, המשוואה משתנה לגמרי. משיכה מכספומט בחו"ל כרוכה בעמלה אחוזית של 2.5%–3.5% מסכום המשיכה בכרטיס בנקאי[2] — וזאת לפני שדיברנו על שער ההמרה של המטבע.

מדוע? כי במשיכה בחו"ל נכנסים שחקנים נוספים: הבנק הזר שמפעיל את הכספומט, חברות הסליקה הבינלאומיות (ויזה/מאסטרקארד), ומנגנון המרת המטבע. כל שכבה כזו גובה חלק, והבנק הישראלי מגלגל את העלות אליכם בצורת עמלה אחוזית.

דוגמת חישוב מוחשית: נניח שאתם מושכים בחו"ל את הסכום הממוצע של 1,350 ש"ח[8]. בעמלה של 2.5% תשלמו כ-34 ש"ח; בעמלה של 3.5% תשלמו כ-47 ש"ח — על אותה משיכה בדיוק. משיכה כזו פעמיים בשבוע בחופשה של שבועיים יכולה להוסיף מאות שקלים "בלתי-נראים" להוצאות הטיול.

מה זה אומר בפועל: לפני נסיעה, שווה לבדוק את התעריפון הבינלאומי הספציפי של הכרטיס שלכם, ולשקול משיכות גדולות ומרוכזות (פחות פעולות = פחות עמלות קבועות) במקום הרבה משיכות קטנות. את הפירוק המלא של הנושא אפשר לקרוא במדריך המלא לעמלות משיכה בישראל ובחו"ל.

הטבות ייעודיות: נכים, עסקים קטנים וחשבון מט"ח

מעבר לתעריף הרגיל, קיימות בישראל הטבות ייעודיות שמורידות את העמלות עבור קבוצות מסוימות. חשוב להכיר אותן — כי לרוב הן לא מופעלות אוטומטית, אלא דורשות בקשה יזומה מולם הבנק.

נכים (40%+ נכות)

ללקוחות עם דרגת נכות מזכה קיימת הקלה בעמלות מסוימות בפעולות בערוץ ישיר (למשל מספר מוגבל של פעולות פטורות בחודש). ההטבה נועדה להקטין את נטל העמלות השוטף. מה זה אומר בפועל: אם אתם או בן משפחה עומדים בקריטריון הנכות, שווה לפנות לבנק ולבדוק את הזכאות המדויקת — ההטבה אינה תמיד מיושמת מעצמה.

עסקים קטנים

עסקים קטנים יכולים לעיתים לקבל מסלולי עמלות מוזלים או פטורים חלקיים, בהתאם למחזור ולסוג החשבון. מה זה אומר בפועל: לעסק שמושך מזומן באופן שוטף, ההבדל בין מסלול רגיל למסלול עסקי מוזל יכול להצטבר להוצאה משמעותית לאורך שנה — לכן שווה לנהל משא-ומתן על התעריפון ולא לקבל את ברירת-המחדל.

חשבון מט"ח

ללקוחות עם חשבון מטבע-חוץ עשויות להיות הקלות בעמלת החלפת מטבע ובהפקדה/משיכה של מזומן מט"ח. מה זה אומר בפועל: מי שנוסע לחו"ל בתדירות גבוהה, או מקבל הכנסות במטבע זר, יכול לחסוך על ידי ניהול חלק מהפעילות דרך חשבון מט"ח ייעודי במקום המרות חוזרות בכל משיכה.

מה קובע בנק ישראל — תקרות ופיקוח על עמלות

בנק ישראל אינו קובע כל עמלה ועמלה, אבל הוא כן מפקח ומגביל חלק מהן — וזה מה שמגן על הצרכן מפני עמלות "פרועות". שלוש התקרות המרכזיות הרלוונטיות למשיכת מזומן:

• דמי כרטיס — עד 7 ש"ח לחודש[5]: זו התקרה על התשלום החודשי הקבוע עבור החזקת כרטיס. הבנק לא רשאי לגבות מעבר לכך.
• ניהול חשבון תשלום — עד 10 ש"ח לחודש[5]: העלות המקסימלית לניהול חשבון תשלום מלא.
• ניהול חשבון עם 0–2 פעולות — עד 5 ש"ח לחודש[5]: ללקוחות עם פעילות נמוכה מאוד, התקרה יורדת.

שימו לב לחשוב: התקרות האלה חלות על הסכומים הקבועים (דמי כרטיס, ניהול חשבון) — ולא על העמלה האחוזית של המשיכה עצמה. עמלה אחוזית של 2% בישראל[10] או 2.5%–3.5% בחו"ל[2] אינה תחת אותה תקרה, ולכן היא זו שדורשת תשומת-לב מיוחדת בבחירת החשבון.

מה זה אומר בפועל: אם אתם מגלים בדף החשבון עמלה שגבוהה מהתקרות שבנק ישראל פרסם עבור אותה קטגוריה, זו נורת-אזהרה — כדאי לפנות לבנק ולברר. הפיקוח קיים כדי שתוכלו להישען עליו.

מפת הסדרה: כל המדריכים בנושא עמלות כספומט

העמוד הזה הוא העוגן הסוקר של הסדרה. להעמקה בתת-נושא ספציפי:

• השוואת עמלות משיכת מזומן בכספומט בין הבנקים בישראל — עמוד המרכז (אתם כאן)
• עמלות משיכת מזומן בכספומט בישראל ובחו"ל — כל מה שצריך לדעת — הפירוק המלא, כולל דוגמאות חישוב לחו"ל

מקורות

• בנק ישראל — פיקוח על עמלות משק בית ותעריפון מפוקח (תקרות דמי כרטיס וניהול חשבון). boi.org.il — עמלות בנקים. נכון ל-10/07/2026.
• בנק לאומי — תעריפון עמלות ליחידים (משיכת מזומן בכספומט). leumi.co.il — תעריפון עמלות. נכון ל-10/07/2026.[1]
• ONE ZERO — תעריפון עמלות (עמלת משיכת מזומן). onezerobank.com — תעריפון. נכון ל-10/07/2026.[10]
• עמלת משיכת מזומן בכספומט בחו"ל בכרטיס בנקאי (2.5%–3.5%) — תעריפון בינלאומי. נכון ל-10/07/2026.[2]
• סכום משיכה ממוצע בכספומט בישראל (1,350 ש"ח). נכון ל-10/07/2026.[8]

אין לנו affiliate — אף גוף לא משלם לנו על ההשוואה הזו. המספרים בעמוד הם תעריפים רשמיים המתעדכנים מעת לעת; הצליבו תמיד מול התעריפון הרשמי של הבנק שלכם לפני קבלת החלטה. אין באמור ייעוץ פיננסי או המלצה גורפת.

נכתב בידי מערכת MSL · נבדק בידי מערכת MSL · 10/07/2026 · עודכן: 10/07/2026 · עדכון הבא: רבעון רביעי 2026.