בחלק הזה
בנק ישראל הוא הגוף שמנפיק את המק"מ — מלווה קצר מועד — ומפרסם את לוח ההנפקות שלו במסגרת ניהול החוב הממשלתי הקצר. זו נקודת המוצא: המק"מ אינו מוצר של בנק מסחרי או של בית השקעות, אלא נייר ערך ממשלתי שהמדינה, דרך בנק ישראל, מוכרת לציבור לתקופות של עד שנה. משם הוא ממשיך לחיות בבורסה בתל אביב, שם קונים ומוכרים אותו בכל יום מסחר.
- הנפקה על ידי בנק ישראל: בנק ישראל מנפיק את המק"מ במסגרת ניהול החוב הממשלתי הקצר, לתקופות של עד שנה, והקונה משלם פחות מהערך הנקוב.
- מסחר בבורסה בתל אביב: משם ממשיך המק"מ לחיות בבורסה, שם קונים ומוכרים אותו בכל יום מסחר.
- פדיון בערך הנקוב: בתום התקופה מתקבל הערך המלא. ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר הפדיון הוא התשואה — אין ריבית שוטפת ואין קופון.
אגרת חוב שמנפיק בנק ישראל לתקופות של עד שנה. הקונה משלם פחות מהערך הנקוב, ובפדיון מקבל את הערך המלא — ההפרש הוא התשואה. אין ריבית שוטפת ואין קופון: כל הרווח גלום בפער בין מחיר הקנייה למחיר הפדיון.
איך זה עובד בפועל — קונים בזול, מקבלים את הנקוב בפדיון
בניגוד לפיקדון, שבו אתם מפקידים 10,000 ₪ ומקבלים בסוף 10,000 ₪ פלוס ריבית, המק"מ עובד הפוך: אתם קונים אותו במחיר נמוך מ-100 אגורות לכל יחידה נקובה, ובמועד הפדיון בנק ישראל פודה אותו ב-100 אגורות מלאות. הפער הזה הוא התשואה שלכם. ככל שמחיר הקנייה נמוך יותר ביחס לזמן שנותר עד הפדיון — כך התשואה הגלומה גבוהה יותר.
המשמעות המעשית: אתם לא צריכים לחכות לפדיון כדי לצאת. אפשר למכור את המק"מ בבורסה בכל יום מסחר לפי מחיר השוק באותו רגע. זה מבדיל אותו מפיקדון סגור, שבו יציאה מוקדמת עלולה לגרור קנס-שבירה או ויתור על הריבית. עם זאת, מחיר השוק של המק"מ יכול לנוע בין הקנייה למכירה, ולכן מי שמוכר לפני הפדיון חשוף לתנודה קטנה במחיר.
התשואה ב-2026 — סביב 3.6%–3.8% ברוטו
לפי המקורות שנסקרו, מק"מ הוצג ב-2026 בתשואה שנתית ברוטו של 3.6%–3.8%. מק"מ לפדיון ינואר 2027 הוזכר סביב 3.6%. חשוב לומר את זה במפורש: אלה נתונים שהופיעו בכיסוי תקשורתי (פואנטה, N12) — לא מקור רשמי ומעודכן של בנק ישראל לתשואה אחת לכל התקופה. התשואה בפועל משתנה מהנפקה להנפקה ולפי מחיר השוק היומי בבורסה, ולכן המספר שתראו כשתקנו בפועל יכול להיות שונה.
לשם ההשוואה — שנשמור לגרסה מלאה בעמוד ההשוואה — קרן כספית הוצגה במקורות בתשואה ברוטו של כ-4%–5%, כלומר גבוהה מהמק"מ ברמת הברוטו. אבל כאן נכנס המיסוי לתמונה, וכפי שנראה מיד, הפער הזה יכול להצטמצם או אף להתהפך בהתאם לנסיבות.
השוואת תשואה ברוטו: מק"מ מול קרן כספית (2026)
מקורות תקשורתיים · 2026
איך קונים — דרך חשבון ניירות ערך, לא בסניף
כדי לקנות מק"מ צריך חשבון ניירות ערך — בבנק שבו מתנהל החשבון, או אצל ברוקר / בית השקעות. אין דרך לקנות מק"מ ב"פיקדון" רגיל: זה נייר ערך שנסחר בבורסה, ולכן העסקה מתבצעת דרך מערכת המסחר בדיוק כמו קניית מניה או אג"ח.
- פותחים חשבון ניירות ערך אם עדיין אין לכם — בבנק שלכם או אצל ברוקר. בבנק זה בדרך כלל תוספת לחשבון העו"ש הקיים.
- מאתרים את המק"מ במערכת המסחר לפי מספר נייר או לפי מועד הפדיון (למשל מק"מ לינואר 2027). לכל סדרת מק"מ יש מועד פדיון משלה.
- בודקים את התשואה הגלומה — המערכת מציגה מחיר, וממנו נגזרת התשואה השנתית עד הפדיון. זה המספר שמעניין אתכם, לא רק המחיר.
- מבצעים פקודת קנייה ומזינים כמות. העסקה נסגרת לפי מחיר השוק, ובמועד הפדיון הכסף נכנס אוטומטית לחשבון.
מי שמחזיק את המק"מ עד הפדיון יודע מראש מה יקבל — הערך הנקוב, בתאריך ידוע. מי שמעדיף גמישות יכול למכור באמצע הדרך במחיר השוק. שתי הדרכים לגיטימיות; ההבדל הוא בוודאות: החזקה עד הפדיון = תשואה ידועה מראש, מכירה מוקדמת = תלוי במחיר השוק באותו יום.
מיסוי ועמלות — מה עדיין לא פורסם רשמית
כאן צריך להיות זהירים ולא להמציא. במקורות שנסקרו, המיסוי על מק"מ הוזכר יחד עם מיסוי פיקדונות — אבל לא פורסם שיעור מס רשמי נפרד ומדויק למק"מ בתוצאות שנבדקו. לכן במקום לנקוב באחוז, נגיד את מה שבטוח: רווח ממק"מ חייב במס רווחי הון, וכדאי לברר את השיעור המדויק והבסיס (ריאלי מול נומינלי) מול רשות המסים או רואה חשבון לפני שמשקללים אותו בהחלטה.
גם בעמלות אין תעריפון רשמי אחיד. עמלת הקנייה, המכירה ודמי המשמורת על ניירות ערך תלויים בבנק או בברוקר שלכם, ולא פורסם תעריפון רשמי אחד בתוצאות שנסקרו. שני אנשים שקונים בדיוק אותו מק"מ יכולים לשלם עמלות שונות לגמרי, לפי הגוף שדרכו הם סוחרים ולפי מסלול העמלות שלהם. זה הופך את בדיקת העמלות מול הבנק לצעד הכרחי — לא פרט טכני שאפשר לדלג עליו.
מק"מ מול קרן כספית — למה הברוטו לא מספר את כל הסיפור
אם משווים רק את הברוטו, קרן כספית (4%–5% במקורות) נראית עדיפה על מק"מ (3.6%–3.8%). אבל הפער הזה יכול להתהפך אחרי מיסוי, בהתאם לנסיבות. זו בדיוק הסיבה שהשוואה אמיתית חייבת להיעשות על נתוני נטו ולא ברוטו — ואת החישוב המלא בין שלושת האפיקים אנחנו עושים במדריך המרכזי על היכן להחזיק כסף פנוי ב-2026, ואת פירוק המיסוי בין האפיקים בעמוד המיסוי הייעודי.
מה זה אומר בפועל
אם אתם מחפשים מקום נזיל ופשוט לכסף שאתם עשויים לצרוך בתוך שנה, ומעדיפים נייר ממשלתי על פני קרן מנוהלת — מק"מ הוא כלי רלוונטי. אם המיסוי או העמלות אצלכם גבוהים, ייתכן שהתשואה נטו תרד מתחת לחלופות. הדרך היחידה לדעת היא לחשב על נתונים שלכם, לא על ממוצעים תקשורתיים.
מקורות
- בנק ישראל — מלווה קצר מועד (מק"מ), הנפקות ומידע רשמי. boi.org.il — מק"מ. נכון ל-28/07/2026.
- רשות המסים בישראל — מיסוי רווחי הון על ניירות ערך. gov.il — רשות המסים. נכון ל-28/07/2026.
- פואנטה, 2026 — תשואת מק"מ ממוצעת כ-3.6%–3.8% (מקור תקשורתי, לא רשמי). נכון ל-28/07/2026.
- N12, 2026 — מק"מ לפדיון ינואר 2027 סביב 3.6% (מקור תקשורתי, לא רשמי). נכון ל-28/07/2026.
נכתב בידי מערכת MSL · נבדק בידי מערכת MSL · 28/07/2026 · עודכן: 28/07/2026 · עדכון הבא: Q4 2026