קרן השתלמות נזילה תמיד כדאי למשוך?

הנזילות של קרן השתלמות אחרי שש שנים היא אפשרות, לא הוראה. הבדיקה שלנו מראה שברוב המקרים דווקא ההישארות בקרן היא ההחלטה הכלכלית הנכונה. בקצרה הפטור לא פג —…

5 דק׳ זמן קריאה · עודכן ספטמבר 2026

הנזילות של קרן השתלמות אחרי שש שנים היא אפשרות, לא הוראה. הבדיקה שלנו מראה שברוב המקרים דווקא ההישארות בקרן היא ההחלטה הכלכלית הנכונה.

בקצרה

  • הפטור לא פג — הרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון של 25% גם שנים אחרי שהקרן נזילה.
  • הכסף כבר עובד — הקרן מושקעת בשוק ההון במסלול לבחירתכם, לא "יושבת".
  • יש דרך ביניים — הלוואה על חשבון הקרן בריבית נגזרת-פריים, במקום פדיון.
  • יש חריגים — חוב יקר, השקעה בהשכלה, או היעדר כרית ביטחון.

נזילה אחרי שש שנים — אז מה אומרים בעצם

הטענה הרווחת פשוטה: ברגע שהקרן הופכת נזילה, זה הזמן למשוך אותה. לעיתים היא מוצגת בניסוח חריף יותר — שהשארת הכסף בקרן אחרי שש שנים היא טעות, ושהכסף "חייב לעבוד" במקום להיות תקוע. מה אומרים בעצם הוא שהנזילות עצמה מהווה סיבה למימוש, ללא בדיקה של מה קורה לכסף אחר כך.

שש שנים של נעילה ומאיפה המיתוס הזה מגיע

מאיפה המיתוס הזה מגיע? קודם כול מפסיכולוגיה. אחרי שש שנים שבהן הכסף לא היה זמין, רגע הנזילות יוצר תחושת שחרור — הכסף "חזר להיות שלי". קרן השתלמות היא מוצר הוני, כלומר סכום חד-פעמי גדול שמופיע בבת אחת, ולכן היא מזמינה שימוש בצריכה: רכב, שיפוץ, נסיעה.

מקור שני הוא אי-הבנה. רבים סבורים שהכסף בקרן "יושב" כמו בפיקדון, ושיוכלו להשקיע אותו טוב יותר בעצמם. בפועל הקרן כבר מושקעת בשוק ההון, במסלולים לפי בחירת החוסך. אחרים סבורים בטעות שיש "תוקף" להטבה ולכן חייבים למשוך, או שאינם מודעים כלל לאפשרות ההלוואה על חשבון הקרן. חשבונאות מנטלית מוסיפה שכבה: הקרן מתויגת כ"קופת בונוס" ולא כחלק מהחיסכון הפנסיוני הרציני.

פטור ממס והמשך צבירה — מה האמת לפי הנתונים

מה האמת לפי הנתונים: קרן ההשתלמות היא כיום המוצר היחיד שבו ניתן להפקיד כספים חדשים ולקבל פטור מלא ממס רווחי הון בעת משיכה חד-פעמית, בכפוף לתנאי הזמן והתקרה. מס רווחי הון בישראל עומד ברוב המקרים על 25%, ולכן הפטור הוא למעשה סובסידיה עקיפה על התשואה. הפטור אינו נגמר ברגע הנזילות — הוא ממשיך לפעול כל עוד הכסף בקרן.

לשכירים המעסיק מפריש עד 7.5% מהשכר הקובע והעובד עד 2.5%, סך 10%, עד תקרת שכר חודשית של 15,712 ₪. לעצמאים ההפקדה המזכה בזיכוי היא עד 4.5% מההכנסה החייבת, עד תקרת הכנסה של 293,397 ₪ בשנה — 13,203 ₪ בשנה, בעוד הפטור ממס רווחי הון ניתן עד הפקדה של 20,566 ₪ בשנה.

מי שחושש מתנודתיות לא חייב למשוך כדי להקטין סיכון. מעבר בין מסלולי השקעה בתוך הקרן, או ניוד בין גופים, אינו נחשב אירוע מס — אפשר לעבור למסלול סולידי יותר בלי לשלם מס על הרווחים שנצברו. בתכנון פרישה, פרסומים מקצועיים מציינים שקרן ההשתלמות היא לרוב האחרונה בתור: קצבאות פנסיה חייבות במס הכנסה, ומשיכות הוניות מאפיקים אחרים ממוסות במס רווחי הון, ולכן עדיף לנצל אותם קודם ולהותיר את הקרן צוברת פטור.

שימו לב משיכה לפני שהקרן נזילה — כלומר לפני שש שנות ותק — היא "שבירת קרן": עד 47% מס במדרגה הגבוהה על ההפקדות וחלק המעסיק, בתוספת 25% על הרווחים. הדיון כאן נוגע אך ורק לקרן שכבר נזילה.

חוב יקר והשקעה בהשכלה — איפה המיתוס כן צודק

איפה המיתוס כן צודק? כשקיים חוב בריבית גבוהה מאוד. בנק ישראל מדגיש שריביות על אשראי צרכני וכרטיסי אשראי עשויות להיות גבוהות במיוחד. החזקת קרן פטורת מס לצד מינוס או הלוואה צרכנית בריבית של 8%–12% פירושה החזקת חיסכון על חשבון חוב יקר יותר — ופירעון החוב מניב תשואה ודאית בגובה הריבית הנחסכת. גם השקעה בהון אנושי מוצדקת: הכללים מאפשרים משיכה בפטור כבר אחרי שלוש שנים לצורך השתלמות מקצועית מוכרת, וזה הייעוד המקורי של המוצר. וכשאין כרית ביטחון אחרת ואי-הוודאות התעסוקתית גבוהה, החזקת חלק מהסכום כחיסכון נזיל עשויה להיות עדיפה.

לפני שאתם מושכים — מה זה אומר עבורך

מה זה אומר עבורך בפועל: הנזילות היא אפשרות, לא חובה. לפני משיכה כדאי לבנות היררכיה של מקורות מימון, ולהציב את הקרן קרוב לסוף התור.

  • מגדירים את הצורך האם מדובר בצורך זמני בנזילות או בהוצאה קבועה.
  • ממפים חובות אם יש חוב בריבית גבוהה — הוא קודם לכל שיקול תשואה.
  • בודקים הלוואה על חשבון הקרן גופים מציעים עד 75%–80% מהיתרה, בריביות נגזרות-פריים או קבועות צמודות מדד.
  • מתאימים מסלול במקום למשוך חשש מתנודתיות נפתר במעבר מסלול, ללא אירוע מס.
  • משאירים משיכה כמוצא אחרון אחרי שנוצלו חיסכון ממוסה וחלופות מימון.

ניתוח שנערך לשנים 2022–2025 מצא שמי שבחרו בהלוואה על חשבון הקרן במקום בפדיון השיגו עודף תשואה ממוצע של כ-11% — הקרן המשיכה לצבור תשואה פטורה בזמן שהריבית על ההלוואה הייתה נמוכה. התוצאה תלויה כמובן בריבית, בתשואה בפועל ובאורך התקופה, ויש סיכון: הקרן מושקעת בשוק ההון ועלולה לרדת בזמן שההלוואה נותרת קבועה.

20 שנה, שני מסלולים — המספרים בדוגמה

המספרים בדוגמה: חוסך עם 200,000 ₪ בקרן נזילה, תשואה של 4% לשנה במשך 20 שנה, מול השקעה זהה מחוץ לקרן שממוסה ב-25% על הרווח.

מסלול ערך אחרי 20 שנה
השארה בקרן (פטור) 438,200 ₪
משיכה והשקעה ממוסה 378,650 ₪
הפרש 59,550 ₪

ההפרש — כמעט 15% מהסכום ההתחלתי — נובע מהמס בלבד, בהנחת תשואה זהה בשני המסלולים.

מתודולוגיה: חישוב על סכום התחלתי של 200,000 ₪ ותשואה שנתית של 4%, כשהמס בחלופה הממוסה נגבה בסוף התקופה על הרווח המצטבר בשיעור 25%.

אז מה עושים — השורה התחתונה

השורה התחתונה: המילה "תמיד" היא מה שהופך את הטענה לשגויה. נזילות אינה סיבה למשיכה — היא רק מסירה את המחסום.

משיכה מוצדקת כשיש חוב יקר שאין דרך אחרת לסלקו, כשההשקעה החלופית היא בהשכלה או בכושר השתכרות, או כשאין שום כרית ביטחון אחרת. בכל שאר המקרים, מעטפת המס של הקרן שווה יותר מהנוחות של מזומן בעו"ש.

גילוי נאות: המידע כאן הוא הסבר כללי ואינו ייעוץ פיננסי, מס או פנסיוני. החלטה על משיכת קרן השתלמות תלויה בנתונים אישיים ומחייבת בדיקה פרטנית מול בעל רישיון.

מקורות

  1. קרן השתלמות — מידע לציבור — נכון ל-2026
  2. מס רווחי הון — הסברים ושיעורי מס — נכון ל-2026
  3. קו המשווה — השוואת ריביות על הלוואות ופיקדונות — נכון ל-2026
  4. גמל-נט — נתוני תשואות ודמי ניהול של קופות גמל וקרנות השתלמות — נכון ל-2026
גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.