הייטק מול שאר המשק: 9.6% מהמשרות שגוררים את כולם בנתוני הלמ"ס

בשנת 2012 היו בתחום ההייטק 275.7 אלף משרות שכיר, ובשנת 2025 — 396.3 אלף, לפי סדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נכון ל-2025). באותן שנים עלה מספר משרות השכיר ביתר ענפי המשק מ-2,863.8 אלף ל-3,737.3 אלף. כלומר ההייטק הוסיף כ-120.6 אלף משרות — גידול של 43.7% — בעוד יתר המשק הוסיף כ-873.5 אלף, גידול של 30.5%. ההייטק אכן רץ מהר יותר. הוא פשוט התחיל ממקום קטן בהרבה, וזה כל הסיפור שהמספרים מספרים.

המספר שפותח את הדיון: 275.7 אלף מול 396.3 אלף

חיבור פשוט של שתי הסדרות של הלמ"ס נותן את סך משרות השכיר במשק: 3,139.5 אלף ב-2012 (275.7 ועוד 2,863.8) ו-4,133.6 אלף ב-2025 (396.3 ועוד 3,737.3), נכון ל-2025. מתוך תוספת של כ-994 אלף משרות בתקופה, ההייטק אחראי לכ-120.6 אלף — כלומר כ-12% מהגידול. זהו חלק גדול ביחס לגודלו של המגזר, ובו-בזמן מיעוט ברור: קרוב לתשע מכל עשר משרות שנוספו למשק בין 2012 ל-2025 נוצרו מחוץ לתחום ההייטק, בענפים שכמעט אף אחד לא מכנה "מנוע הצמיחה".

קריאת הסדרה בשתי נקודות הקצה מראה שני קווים שעולים במקביל, כשהמרחק ביניהם רק גדל במונחים מוחלטים: ב-2012 הפער בין יתר המשק להייטק היה כ-2,588 אלף משרות, וב-2025 הוא כ-3,341 אלף. במילים אחרות, גם כשההייטק צומח בקצב מהיר יותר באחוזים, בכל שנה נפתחות במשק הרבה יותר משרות שאינן בהייטק מאשר משרות שכן. רשות החדשנות מתארת בדוחותיה קיפאון בגידול התעסוקה בהייטק בשנים האחרונות לצד המשך עלייה בגיוסים ובאקזיטים — כלומר ייתכן שהכסף גדל מהר יותר ממספר הכיסאות.

חלק ההייטק מכלל המשרות: 43.7% גידול, פחות מאחוז במשקל

כאן נמצא הממצא שהכי קשה לעכל: למרות גידול של 43.7% במספר המשרות, חלקו של תחום ההייטק מכלל משרות השכיר עלה מכ-8.8% ב-2012 לכ-9.6% ב-2025 — פחות מנקודת אחוז אחת בשלוש-עשרה שנה, לפי חישוב על סדרות הלמ"ס (נכון ל-2025). הסיבה אריתמטית ולא אידיאולוגית: כשהמכנה גדול פי עשרה מהמונה, גם ריצה מהירה של המונה מזיזה את היחס לאט.

חשוב לסייג: 9.6% הוא המספר לפי ההגדרה הצרה של סדרות הלמ"ס שנשלפו כאן. בנק ישראל מתאר בפרסומיו שיעור תעסוקה בהייטק של כ-11% מהמועסקים, ומסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציגים מדידות רחבות יותר. שלושה מספרים שונים לאותה שאלה, כולם רשמיים, וכולם נכונים — כל אחד להגדרה שלו.

פערי השכר: 26,428 ש"ח מול 10,233 ש"ח

בלוח 7 של הלמ"ס — משרות שכיר ושכר ממוצע למשרת שכיר בתחום ההייטק — עומד השכר הממוצע למשרת שכיר בכלל הענפים ב-2021 על 10,233 ש"ח לחודש, ובתחום ההייטק על 26,428 ש"ח (נכון ל-2021). היחס: פי 2.58. זהו הפער שמסביר איך מגזר שהוא פחות מעשירית מהמשרות מייצר השפעה שגדולה בהרבה ממשקלו — כל משרה בו נושאת שכר של שתיים ומשהו משרות ממוצעות.

בתוך ההייטק עצמו הפיזור לא קטן. באותו לוח 7, מחקר מדעי ופיתוח (ענף 72) מגיע ל-30,138 ש"ח, פיתוח תוכנה ושירותי מחשוב (62) ל-28,090 ש"ח, תקשורת (61) ל-23,090 ש"ח, ושירותי מידע (63) ל-16,330 ש"ח — נכון ל-2021. גם התחתית של ההייטק עדיין גבוהה ב-60% מהממוצע המשקי, אבל "הייטקיסט" הוא לא רמת שכר אחת אלא טווח של כמעט 14 אלף ש"ח בחודש.

מבחינת מספר משרות, אותה טבלה מראה ש-175.7 אלף מהמשרות ב-2021 היו בענף 62, מול 51.5 אלף במו"פ, 18.3 אלף בתקשורת ו-5.5 אלף בשירותי מידע. כלומר הכובד בהייטק הישראלי הוא שירותי תוכנה — ענף שגם משלם היטב וגם מעסיק את הרוב. מי שמדמיין את ההייטק כמעבדות שבבים בלבד מסתכל על החלק הקטן יותר של הטבלה.

הדיור: מה המדדים מראים ומה הם לא מוכיחים

מדד מחירי הדירות של הלמ"ס (בסיס 1993=100) עמד בינואר 2025 על 609.8 נקודות, ובמאי 2026 על 593.6 — ירידה מצטברת של כ-2.7% לאורך התקופה, נכון למאי 2026. השינוי השנתי התהפך במהלך 2025: מ-7.1% בינואר 2025 ל-0.3% בנובמבר, ולמינוס 1.5% במאי 2026. אחרי עשור של דיון ציבורי על מחירים שרק עולים, המדד בחר להתקרר דווקא כשאיש כבר לא ציפה ממנו.

ההשוואה למדד המחירים לצרכן מחדדת: המדד לצרכן (בסיס 2024=100) עלה מ-102 במרס 2025 ל-105.1 ביולי 2026, עם שינוי שנתי שירד מ-3.6% באפריל 2025 ל-1.5% ביולי 2026, נכון ליולי 2026. כלומר בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בזמן שהמחירים לצרכן עלו — הפוך בדיוק מהתקופה שבה מדד הדיור רץ הרבה מעל האינפלציה.

גם בפריפריה התמונה דומה: מדד מחירי הדירות במחוז הדרום, מסדרת בנק ישראל IND_FLT_SOUTH_M, ירד מ-582 נקודות בינואר 2026 ל-575.6 במאי 2026, עם נקודת שפל של 571.6 באפריל (נכון למאי 2026). מה שהנתונים האלה אינם מאפשרים הוא לייחס את רמת המחירים להייטק: אין בסדרות האלה פילוח של רוכשים לפי ענף תעסוקה, ולכן כל טענת סיבתיות כאן היא פרשנות ולא ממצא.

המסים: הנתון שלא נמצא, ומה כן אפשר לומר

השאלה "כמה מהכנסות המדינה מגיעות מההייטק" היא הכי מצוטטת בדיון הזה, וגם היחידה שלא נמצא לה מספר רשמי בבדיקה הנוכחית. לא אותר פרסום של רשות המסים, משרד האוצר או הלמ"ס שמפרק את הכנסות המדינה ממס הכנסה וממס חברות לפי ענף כלכלי בצורה שמאפשרת לומר "X אחוזים מגיעים מההייטק". זהו ממצא בפני עצמו, ולא פער שאפשר לסגור באומדן.

מה שכן ניתן לגזור מהנתונים שכן פורסמו: אם השכר הממוצע בהייטק גבוה פי 2.58 מהממוצע המשקי (10,233 מול 26,428 ש"ח, נכון ל-2021), ומדובר בכ-9.6% מהמשרות (נכון ל-2025), אז חלקו של ההייטק בסך תשלומי השכר במשק גדול משמעותית מחלקו במספר המשרות. מכיוון שמס הכנסה בישראל פרוגרסיבי, סביר שחלקו בגביית מס ההכנסה גדול עוד יותר — אבל "סביר" איננו "נמדד", וכאן הגבול.

הפער הזה בין חשיבות השאלה לזמינות הנתון הוא בעצמו נתון על מערכת שיודעת לפרסם מדד מחירי דירות ברמת מחוז ובתדירות חודשית, אבל לא פילוח ענפי של הכנסותיה שלה. עד שיפורסם מספר כזה, כל אחוז שמצוטט בדיון הציבורי בנושא הוא אומדן של מי שאמר אותו.

ההפרכה: האם ההייטק גדל או שההגדרה גדלה

הטענה הנגדית המתבקשת: אולי חלק מהגידול מ-275.7 ל-396.3 אלף משרות אינו עובדים חדשים אלא ענפים שהוסטו לתוך הקטגוריה. הלמ"ס מציינת בלוח 7 במפורש שהגדרת תחום ההייטק מבוססת על הגדרות EUROSTAT ו-OECD — כלומר על סטנדרט בינלאומי של אינטנסיביות מו"פ ודיגיטליות, ולא על החלטה מקומית. זה מקטין את החשד להרחבה שרירותית, אך אינו מבטל אותו לגמרי: סיווגים בינלאומיים מתעדכנים, וחברות עוברות בין קודי ענף.

שתי הגישות חיות זו לצד זו. מצד אחד נטען שההגדרה רחבה מדי, שכן היא מכניסה לקטגוריה גם תפקידים שאינם פיתוח טכנולוגי; מדידה על בסיס ענף "מידע ותקשורת" בלבד מניבה מספר נמוך יותר מזה של "תחום ההייטק". מצד שני נטען שההגדרה צרה מדי, כי היא מחמיצה פעילות טכנולוגית עתירת מו"פ שמתרחשת בתוך ענפים שאינם מסווגים כהייטק — פיננסים, ביטוח, תעשייה מסורתית שעברה דיגיטציה.

המסקנה המעשית היא זהירות בקריאת כותרות. כשמדווח ש"ההייטק הוא X% מהתעסוקה", השאלה הראשונה היא לפי איזו הגדרה, והשנייה — האם אותה הגדרה שימשה גם בנקודת ההשוואה. שתי הגדרות שונות באותה כותרת מייצרות מגמה שלא בהכרח קיימת בשטח.

ההקשר הבינלאומי ומה זה אומר עליך: 60,336 דולר לנפש שלא מרגישים בארנק

התוצר לנפש בישראל, לפי נתוני הבנק העולמי (NY.GDP.PCAP.CD), עלה מ-36,138 דולר ב-2015 ל-60,336 דולר ב-2025 — עלייה של כ-67% בדולרים שוטפים, נכון ל-2025. המסלול לא היה חלק: 44,591 ב-2020, קפיצה ל-54,947 ב-2022, ירידה ל-52,126 ב-2023 (שנת פרוץ המלחמה), 54,217 ב-2024 וקפיצה חדה ב-2025.

ממוצע לנפש הוא בדיוק מה ששמו אומר — ממוצע. כשמגזר של 9.6% מהמשרות משלם שכר ממוצע של 26,428 ש"ח (נכון ל-2021) והממוצע המשקי הוא 10,233 ש"ח, ממוצע התוצר לנפש נמשך למעלה על ידי מיעוט, ומשקף פחות ופחות את מצבו של החציון. זו הסיבה שאפשר לראות מדינה שמתעשרת בגרף ולא להרגיש את זה בתלוש.

מה זה אומר עליך בפועל, לפי הנתונים בלבד: ראשית, אם אתה לא בהייטק, אתה בקבוצה של כ-90% מהמשרות — קבוצה שגדלה ב-873.5 אלף משרות מאז 2012 ועדיין מהווה את רוב הצמיחה בתעסוקה. שנית, פער השכר של פי 2.58 הוא נתון מדוד ולא תחושה. שלישית, בכל הנוגע לדיור, המדדים הרשמיים מראים ירידה שנתית של 1.5% במאי 2026 מול עלייה של 1.5% במדד לצרכן ביולי 2026 — מגמה שונה מזו של השנים הקודמות, ומוקדם לדעת אם היא נמשכת.

מקורות