פלוס500

איך מגדירים stop-loss ו-take-profit בפלוס500 — צעד אחר צעד, על המסך האמיתי

שלושה סוגי עצירה, איך בוחרים, ואיפה ממקמים אותה על המסך האמיתי

stop-loss (עצירת-הפסד) היא הוראה שאומרת לפלוס500: "אם המחיר יגיע לנקודה הזו — סגור אותי, גם אם אני לא מול המסך." זו לא תכונה מתקדמת — זו התשתית הבסיסית של ניהול-סיכון בכל פוזיציה ממונפת. בלי עצירה, אתה מסתמך על שני דברים שאי-אפשר לסמוך עליהם: שתהיה ער ומול המסך ברגע הנכון, ושתהיה לך המשמעת לסגור בהפסד כשזה כואב. רוב הסוחרים שמפסידים את הכול לא ניהלו עסקה אחת גרועה — הם פשוט אף פעם לא קבעו מראש איפה הם יוצאים.

שים לב

stop-loss רגילה אינה מובטחת. בפער-מחיר (gap) — קפיצה בין מחיר-סגירה למחיר-פתיחה, נפוץ בסופי-שבוע ובחדשות — העצירה תתממש במחיר הראשון שנסחר אחרי הפער, שעלול להיות גרוע בהרבה מהמחיר שהגדרת. הגנה מלאה מפני פערים = עצירה-מובטחת (בתשלום). ראה שלב 3.

שלב 1 — להציב עצירה בעת פתיחת הפוזיציה (המקום הנכון)

הדרך הטובה ביותר היא לקבוע את העצירה באותו רגע שאתה פותח — לפני שהרגש נכנס. בחלון-ההזמנה, לצד גודל-הפוזיציה והכיוון, יש שני שדות:

  • עצור הפסד (stop-loss) — המחיר שבו תיסגר אם השוק נגדך.
  • קח רווח (take-profit) — המחיר שבו תיסגר אוטומטית ברווח, בלי שתצטרך לתפוס את הרגע.
חלון-ההזמנה עם שני השדות. עגֵל stop-loss ו-take-profit.
חלון-ההזמנה עם שני השדות. עגֵל stop-loss + take-profit.

איך בוחרים את המחיר? לא "כמה אני מוכן להפסיד ברגש" אלא חישוב: כמה כסף ההפסד הזה, בהינתן גודל-הפוזיציה והמינוף? כלל-אצבע נפוץ — אל תסכן ביותר מאחוז-שניים קטן מהחשבון בעסקה בודדת. גודל-הפוזיציה והעצירה ביחד קובעים את הסכום.

שלב 2 — להוסיף או לשנות עצירה אחרי שהפוזיציה כבר פתוחה

שכחת להציב בעת הפתיחה? אפשר להוסיף אחר-כך — אבל זו רשת-ביטחון, לא תחליף לתכנון. במסך-הפוזיציות הפתוחות, פתח את הפוזיציה ובחר להוסיף/לשנות עצירה.

מסך-עריכת-פוזיציה קיימת. עגֵל את הכפתור ואת השדה.
מסך-עריכת-פוזיציה קיימת. עגֵל את הכפתור ואת השדה.

המלכודת

"אזיז את העצירה רחוק יותר כדי לתת לעסקה עוד מקום" — זו ההחלטה שמוחקת חשבונות. הזזת-עצירה הרחק היא רדיפת-הפסד מחופשת לסבלנות. אם אתה מזיז עצירה כי כואב — עצור, זה הרגע הכי מסוכן.

שלב 3 — לבחור סוג-עצירה: רגילה, מובטחת, או נגררת

פלוס500 מציעה כמה סוגים, וההבדל ביניהם הוא קריטי:

  • עצירה רגילה (stop-loss) — חינמית, אך לא מובטחת בפער-מחיר. מספיקה לרוב התנאים, חשופה בקפיצות.
  • עצירה מובטחת (guaranteed stop) — נסגרת בדיוק במחיר שהגדרת, גם בתוך פער. עולה פרמיה (תוספת לספרד). זו ההגנה היחידה מפני פערי סוף-שבוע/חדשות.
  • עצירה נגררת (trailing stop) — "נגררת" אחרי המחיר כשהוא לטובתך, ונועלת רווח הולך-וגדל, אך נשארת במקום כשהמחיר חוזר נגדך.
מסך סוגי-העצירה. עגֵל רגילה / מובטחת / עלות-הפרמיה.
מסך סוגי-העצירה. עגֵל רגילה / מובטחת / עלות-הפרמיה.
מסך עצירה-נגררת. עגֵל את שדה מרחק-הגרירה.
מסך עצירה-נגררת. עגֵל את שדה מרחק-הגרירה.

מתי שווה לשלם על מובטחת? כשאתה מחזיק על-פני סוף-שבוע, או לפני אירוע ידוע (החלטת-ריבית, דוח). בשאר הזמן, עצירה-רגילה + פוזיציה-קטנה מספיקות לרוב.

מה לזכור

עצירת-הפסד היא לא "ביטוח שמפעילים כשמפחדים" — היא תנאי-כניסה לכל פוזיציה ממונפת. הצב אותה בעת הפתיחה, חשב אותה בכסף ולא ברגש, אל תזיז אותה הרחק כשכואב, ושלם על עצירה-מובטחת כשאתה חשוף לפער. עצירה טובה לא תהפוך אותך לרווחי — אבל היעדרה הוא אחד המנגנונים הישירים מאחורי המספר 80%. המנגנונים האחרים במדריך-האב.

קישורים פנימיים: קריאת-מרג'ין — איך נמנעים · מהו מינוף · חזרה למדריך-האב.

חשוב לדעת: כל מה שכתוב כאן הוא הסבר כללי — לא ייעוץ השקעות, לא שיווק השקעות ולא תחליף לייעוץ אישי לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אנחנו לא בעלי רישיון ייעוץ, והתוכן לא מותאם לנתונים ולצרכים שלך. שמות של ניירות-ערך, קרנות, ברוקרים או פלטפורמות מופיעים כדוגמה והסבר בלבד — אין לנו קשר מסחרי, שיווקי או עמלה מאף אחד מהם, ואף אזכור אינו המלצה לקנות או למכור. ביצועי עבר אינם ערובה לעתיד. מסחר ממונף עלול למחוק את מלוא ההשקעה — לפי ESMA, 74%–89% מחשבונות הקמעונאים מפסידים.