תקציב המדינה

נתוני תקציב: משרד האוצר + דוח מדינה 2025. נבדק יוני 2026.

הערה למשתמש: תוכן זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ פיננסי. הנתונים, שיעורי-המס ותקרות-הפטור משתנים בחוק ועשויים להתעדכן. לצורך החלטות אישיות בנושא מס יש לפנות לרואה-חשבון, יועץ-מס או עורך-דין מוסמך.

Kicker: כלכלה למתחילים ב'
תת-כותרת (Hero subtitle): תקציב המדינה ב-2025 גדל פי 2.3 מאז 2002 — בעיקר בגלל ביטחון ורווחה. אבל מי משלם?

הפתיחה

בשנת 2002 עמד תקציב המדינה של ישראל על כ-267 מיליארד שקל. כשמשפחה ישראלית ראתה את הנתון הזה בעיתון, נשמע גדול. כשהשווית ל-2025, שבו התקציב עמד על כ-619 מיליארד שקל — מדובר בגידול של פי 2.3 תוך פחות מ-25 שנה.

הכסף הזה בא ממקום — ממיסים שישראלים משלמים, מהלוואות, ומהכנסות מדינה שונות. הוא הולך למקום — לביטחון, לחינוך, לבריאות, לרווחה, לתשתיות. התקציב הוא, בעצם, ה"הצבעה" הפיסקלית של הממשלה: למה חשוב?

האירוניה: בשנת 2025, עם מלחמה מתמשכת, תקציב הביטחון עלה לכ-155 מיליארד שקל — סעיף שנעל את שאר הסעיפים. בהרבה מדינות, "תקציב הגנה" ו"תקציב-הגנה" חלקיים הם נושאי-ויכוח. בישראל 2025, זה היה פחות ויכוח ויותר עובדה חשבונאית.

מה זה תקציב המדינה

תקציב המדינה הוא תכנית הכנסות וההוצאות של הממשלה לשנת-כספים קלנדרית (ינואר–דצמבר בישראל). הוא מוגש על-ידי משרד האוצר, מאושר בכנסת, ומחייב. תקציב שאינו מאושר = "תקציב מתגלגל" (המשך לפי מפתח חודשי).

הוא מורכב מהכנסות (בעיקר מסים) ומהוצאות (ביטחון, חינוך, רווחה, ועוד).

הכנסות המדינה: מאין מגיע הכסף

מסים ישירים

מיסים שמוטלים ישירות על ההכנסה, הרכוש, או הרווח:

• מס הכנסה — מוטל על יחידים ועסקים. בישראל, שיעורי מס הכנסה ליחיד נעים משכר מינימום עם פטור חלקי ועד 50% לרמות הכנסה הגבוהות ביותר. (לפירוט מדרגות-מס עדכניות ראה פרק 14 — מושגי יסוד.)
• מס חברות — שיעור קבוע של 23% על רווחי חברות (נכון ל-2025–2026).
• ביטוח לאומי + ביטוח בריאות — תשלומי חובה על הכנסה; חלקם נחשבים "פרה-פיסקליים" אך משמשים מימון ממשלתי-ציבורי.

בשנת 2025 הגיעו הכנסות ממסים ישירים לכ-302.7 מיליארד שקל.

מסים עקיפים

מיסים שמוטלים על הוצאה, לא על הכנסה. הצרכן לא תמיד מרגיש שהוא "משלם מס":

• מע"מ (מס ערך מוסף) — מוטל על כמעט כל עסקה. בישראל: 18% מאז 1 בינואר 2025 (עלה מ-17%). בכל קנייה בסופרמרקט, מסעדה, או חנות — 18 שקלים מתוך כל 100 הולכים לממשלה.
• מכס — מיסוי על יבוא.
• בלו — מס על בנזין, טבק, אלכוהול.
• מס רכישה — על רכישת-נדל"ן.

בשנת 2025 הגיעו הכנסות ממסים עקיפים לכ-209.6 מיליארד שקל.

הוצאות המדינה: לאן הולך הכסף (2025)

תקציב 2025 (~619 מיליארד שקל) התחלק בערך כך:

הנתונים הם אומדנים מדוח מצב 2025 ועשויים להשתנות בתיקוני-תקציב. הסדר הגדלי נכון.

גירעון ועודף: כשהוצאות עולות על הכנסות

גירעון תקציבי = הוצאות גבוהות מהכנסות. המדינה לווה את ההפרש (מנפיקה אג"ח ממשלתיות — "מלוות מדינה").

עודף תקציבי = הכנסות גבוהות מהוצאות. המדינה "חוסכת" ומחזירה חוב.

גירעון מבני לעומת גירעון מחזורי:
– מבני: גירעון שקיים גם בכלכלה רגועה — משקף שההוצאות הבסיסיות גדולות מהכנסות-הבסיס.
– מחזורי: גירעון זמני בגלל שפל (הכנסות-מס ירדו, הוצאות-סיוע עלו). חולף עם ההתאוששות.

בשנת 2025 עמד הגירעון התקציבי של ישראל על כ-4.7% מהתמ"ג — גבוה מהיעד המקורי, בעיקר בשל עלויות המלחמה.

החוב הלאומי

גירעון חוזר פירושו חוב מצטבר — החוב הלאומי (או החוב הציבורי). הוא מבוטא בדרך-כלל כ-אחוז מהתמ"ג, כי מה שחשוב הוא לא הסכום המוחלט אלא יכולת-ההחזר ביחס לגודל הכלכלה.

ישראל שמרה לאורך שנות ה-2010 על יחס חוב/תמ"ג בין 60% ל-70%. שנות הקורונה (2020–2021) ולאחר מכן 2024–2025 העלו אותו בחדות. שירות-החוב (ריבית + קרן) הוא הוצאה שהממשלה חייבת — ולא יכולה לוותר עליה.

"מדוע לא פשוט להדפיס כסף?"

שאלה שכל מי שלמד פרק 9 כבר יודע לענות עליה: הדפסת כסף בלי צמיחה מתאימה בייצור מייצרת אינפלציה. ממשלות לא "מדפיסות" — הן לווות. ישראל לווה ממשקיעים ישראלים וזרים, מהמוסדיים (פנסיה, קרנות), ולעיתים מהבנק המרכזי (הרחבה כמותית — כלי חירום).

תיבת פעולה — מה זה אומר עבורך

כשעולה מע"מ:
העלאת מע"מ מ-17% ל-18% (ינואר 2025) הוסיפה ₪1 לכל ₪100 שאתה מוציא. בשנה שבה אתה מוציא ₪100,000 — זה ₪1,000 נוסף שהולך לממשלה. לא גדול בפר-עסקה, אך משמעותי בסך-הכול.

כשמנסח תקציב משפחתי:
התקציב הלאומי בנוי על אותה לוגיקה כמו תקציב אישי: הכנסות, הוצאות, גירעון. ההבדל: ממשלה יכולה ללוות לאינסוף (כמעט). אתה — לא.

WOW — שירות-חוב גדול ממשרד-הבריאות

בשנת 2025 שירות-החוב הלאומי של ישראל (ריבית + פירעון) עמד על כ-75.7 מיליארד שקל. לשם השוואה, סך תקציב משרד-הבריאות קטן בהרבה. כלומר: ישראל "מוציאה" יותר על ריבית חוב שנצבר משנים קודמות — מאשר על שמירת בריאות האזרחים. זה לא שיפוט — זו אריתמטיקה. והיא מסבירה למה לממשלות יש עניין לשמור על גירעון מוגבל: החוב של היום הוא ריבית של מחר.

סיכום

תקציב המדינה הוא כלי המדיניות הפיסקלית המרכזי: ממשלה מחליטה כמה לגבות (מסים) וכמה להוציא (שירותים ציבוריים). גירעון = לווים. עודף = מחזירים. ישראל 2025: תקציב ~619B₪ עם גירעון 4.7% תמ"ג, מונע בעיקר על ידי עלויות מלחמה. שירות-החוב כבר גדול יותר ממשרדים קריטיים — תזכורת שגירעונות של היום הם עלויות של מחר.