בקצרה: אגרת הרישוי השנתית לרכב פרטי נקבעת לפי שני דברים בלבד: "קבוצת המחיר" של הרכב (מחירו כשהיה חדש) וגיל הרכב. ככל שהרכב היה יקר יותר כחדש — האגרה גבוהה יותר; וככל שהרכב מתיישן — האגרה יורדת. בשנת 2026 הטווח לרכב פרטי נע בין 849 ₪ (רכב זול וישן) ל-5,364 ₪ (רכב יקר וחדש), ולכל אלה מתווספים 135 ₪ לתאגיד השידור. האגרה מתעדכנת מדי שנה באפריל. הטבלה המלאה והפטורים — למטה.
איך נקבעת האגרה?
בניגוד למה שרבים חושבים, אגרת הרישוי אינה תשלום על "מבחן הרישוי" (הטסט). הטסט הוא בדיקה טכנית נפרדת שמשולמת ישירות למכון הרישוי. אגרת הרישוי היא תשלום חובה למדינה עבור חידוש רישיון הרכב, והיא מחושבת לפי שני פרמטרים: קבוצת המחיר של הרכב וגילו. המודל הישראלי ייחודי — במדינות רבות אחרות האגרה נקבעת לפי נפח מנוע, משקל או רמת זיהום, ואילו בישראל מה שקובע הוא בעיקר מחיר הרכב כשהיה חדש.
המשמעות המעשית: בעל רכב ישן ששוויו בשוק נמוך עשוי עדיין לשלם אגרה "גבוהה" יחסית, כי האגרה מבוססת על סיווגו ההיסטורי כרכב חדש ולא על שוויו כיום. ככל שהרכב מתיישן, הוא יורד במדרגות הגיל ומשלם פחות — אבל לעולם לא לפי שווי השוק הנוכחי שלו.
הטבלה המלאה — אפריל 2026
הטבלה מציגה את אגרת הרישוי השנתית לרכב פרטי עד 3.5 טון, לפי קבוצת המחיר (לפי מחיר הרכב כחדש) ולפי שנת הייצור. לסכומים שבטבלה יש להוסיף 135 ₪ עבור תאגיד השידור הישראלי:
| קבוצה | מחיר כחדש | שנים 2024–2026 | 2021–2023 | 2017–2020 | עד 2016 |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | עד 117,000 ₪ | 1,266 ₪ | 1,109 ₪ | 972 ₪ | 849 ₪ |
| 2 | 117–141 אלף ₪ | 1,610 ₪ | 1,404 ₪ | 1,230 ₪ | 1,076 ₪ |
| 3 | 141–167 אלף ₪ | 1,941 ₪ | 1,698 ₪ | 1,487 ₪ | 1,297 ₪ |
| 4 | 167–188 אלף ₪ | 2,315 ₪ | 1,968 ₪ | 1,674 ₪ | 1,422 ₪ |
| 5 | 188–244 אלף ₪ | 2,651 ₪ | 2,184 ₪ | 1,802 ₪ | 1,490 ₪ |
| 6 | 244–347 אלף ₪ | 3,764 ₪ | 2,823 ₪ | 2,117 ₪ | 1,585 ₪ |
| 7 | מעל 347,000 ₪ | 5,364 ₪ | 3,753 ₪ | 2,627 ₪ | 1,840 ₪ |
כך למשל, רכב משפחתי ממוצע שעלה כחדש כ-150,000 ₪ (קבוצה 3) משנת 2022 ישלם אגרה של 1,698 ₪, בעוד רכב יוקרה שעלה מעל 350,000 ₪ (קבוצה 7) משנת 2025 ישלם 5,364 ₪. רכב ותיק מקבוצה 1 משנת 2015 ישלם רק 849 ₪. בכל המקרים יש להוסיף את 135 ₪ לתאגיד השידור.
מה זו "קבוצת מחיר"?
קבוצת המחיר היא סיווג שמשרד התחבורה נותן לכל דגם רכב לפי מחירו כשהיה חדש. יש שבע קבוצות עיקריות לרכב פרטי, כשהקבוצה הראשונה כוללת רכבים שעלו עד כ-117,000 ₪ והשביעית רכבים שעלו מעל 347,000 ₪. הסיווג נקבע פעם אחת — כשהרכב יוצא לשוק — ולא משתנה גם אם מחיר הרכב יורד עם השנים. מדרגות הקבוצות מתעדכנות מדי שנה בהתאם למדד המחירים, ולכן הטווחים זזים מעט משנה לשנה.
בנוסף לאגרה עצמה, כמעט כל רכב נוסעים משלם תוספת קבועה של 135 ₪ לתאגיד השידור הישראלי, שנגבית יחד עם אגרת הרישוי. זו הסיבה שהסכום הסופי שאתם משלמים בחידוש הרישיון גבוה מעט מהמספר שבטבלה.
טעות נפוצה שעולה כסף: לא משלמים את אגרת הרישוי בזמן — וממשיכים לנהוג. אם הרישיון פקע, אסור לנהוג ברכב, וגרוע מכך: אחרי כארבעה חודשים החוב מועבר למרכז לגביית קנסות ואגרות, מה שמוסיף ריביות וקנסות שמנפחים את הסכום. עוד טעות: לא בודקים אם ירדתם למדרגת גיל חדשה. רכב שחצה את גבול הגיל (למשל מ-2020 ל-2021 בסיווג) עשוי לזכות אתכם באגרה נמוכה יותר — שווה לבדוק את הסכום מדי שנה ולא לשלם על אוטומט.
הנחות ופטורים
לצד האגרה המלאה, יש כמה מסלולי הפחתה משמעותיים. רכב של אדם עם מוגבלות משלם אגרה מופחתת של 30 ₪ בלבד; רכב אספנות עומד על 265 ₪; ולחיילי מילואים פעילים יש הנחות קבועות שבאפריל 2026 עמדו על 70, 141 או 211 ₪ לפי נקודות הזיכוי. גם רכבי לימוד נהיגה זוכים להפחתה ייעודית. לכל ההנחות האלה יש תנאי זכאות מוגדרים, וצריך להגיש בקשה או להציג אישור מתאים — הן אינן ניתנות אוטומטית.
שינוי מהותי נוגע לרכבים חשמליים: עד סוף 2024 הם נהנו מהטבה משמעותית באגרת הרישוי, אך החל מ-2025 ההטבה הזו בוטלה. נכון ל-2026, רכב חשמלי פרטי משלם אגרה מלאה לפי קבוצת המחיר שלו, בדיוק כמו רכב בנזין או דיזל. ההסבר הרשמי: השירות שבגינו נגבית האגרה זהה לכל סוגי הרכב.
הזווית שרבים מפספסים
אם הרכב לא בשימוש — למשל אתם נוסעים לחו"ל לתקופה ארוכה או שהרכב עומד מושבת — אתם לא חייבים לשלם אגרה על "כלום". משרד התחבורה מאפשר לבצע "הפקדת רישיון": מפקידים את רישיון הרכב, ובזמן ההפקדה אסור לנהוג ברכב, אבל לא משלמים אגרה על אותה תקופה. כשמחדשים את הרישיון בהמשך, מקבלים החזר יחסי על התקופה שבה הרכב היה מופקד. זו זכות שיכולה לחסוך מאות שקלים למי שהרכב שלו עומד ללא שימוש לתקופה של חודש או יותר — ורבים פשוט לא יודעים שהיא קיימת.
למה האגרה כל כך גבוהה ביחס לשירות שמקבלים? התשובה היא שאגרת הרישוי מתפקדת בפועל גם כמעין מס שנתי על החזקת רכב. חלק ניכר מההכנסות מהאגרות אינו "קופה סגורה" שחוזרת לשירותי הרישוי, אלא נכנס לתקציב המדינה הכללי. במחקרי הכנסת כבר צוין שהאגרות בישראל חריגות בגובהן בהשוואה בינלאומית. כך שכשאתם משלמים את האגרה, אתם משלמים פחות על "איכות הבדיקה" ויותר על עצם הזכות להחזיק רכב בישראל — הבנה שעוזרת לראות את התשלום בפרספקטיבה נכונה.
טיפ פרקטי לסיום: אפשר לשלם את אגרת הרישוי אונליין מכל מכשיר, באתר התשלומים הממשלתי, בכרטיס אשראי — אין צורך להגיע לדואר או לסניף. כדאי לשלם בסמוך למועד החידוש כדי להימנע מקנסות, ולשמור את האישור, שכן בלעדיו לא ניתן לגשת למבחן הרישוי השנתי. מי שמשלם בזמן ובודק את הסכום מול הטבלה מוודא שהוא לא משלם שקל מיותר.
חשוב לזכור שהטבלה מתעדכנת מדי שנה באפריל, בהתאם למדד המחירים לצרכן. כלומר הסכומים שמופיעים כאן נכונים לתקופת אפריל 2026 ואילך, ובאפריל הבא הם צפויים להשתנות מעט. לכן לפני תשלום בשנה חדשה — שווה לוודא את הסכום המעודכן באתר משרד התחבורה, במיוחד אם הרכב חצה גבול גיל שמוריד אותו למדרגה זולה יותר.
מקורות (נבדק ביוני 2026):