תורת היצרן ב' (בלבוש מתמטי) · פרק 8 מ-13

מונופול רגיל

כיצד המונופול קובע מחיר וכמות כדי למקסם רווח, והשוואה לתחרות המשוכללת.

הפתיחה

כ-98.4% מהחיפושים בישראל עוברים דרך מנוע חיפוש אחד (StatCounter). כשלשחקן יחיד יש כמעט את כל השוק — הוא כבר לא "מקבל מחיר" כמו הפירמה מפרק 5; הוא קובע אותו. זה בדיוק ההבדל שנפרק בפרק הזה: איך מונופול בוחר מחיר וכמות, כמה הוא מרוויח — ומי משלם על זה.


מה משתנה לעומת תחרות משוכללת

למונופול יש כוח לקבוע את המחיר בשוק — או לחלופין את הכמות שהשוק יצרוך (השניים כבולים זה לזה דרך עקומת הביקוש; בוחרים אחד, השני נגזר). ההחלטה כלכלית טהורה: המחיר ייקבע ברמה שתמקסם את הרווח — ההפרש בין הפדיון להוצאות.

נקודה קריטית: אצל הפירמה התחרותית P נתון ולכן MR = P. אצל המונופול P הוא משתנה — כדי למכור יחידה נוספת הוא חייב להוזיל את כל היחידות, ולכן ההכנסה השולית נמוכה מהמחיר.

סימולים: pi — פונקציית הרווח; TR — הפדיון; TC — ההוצאות; Q — הכמות המבוקשת.


דוגמה מחושבת — מהביקוש ועד הרווח

נתונים: פונקציית ההוצאות TC = Q^2 + 10; פונקציית הביקוש בענף P = 120 – Q.

הפדיון:

TR = P cdot Q = (120 – Q) cdot Q

פונקציית הרווח:

pi = TR – TC = (120 – Q),Q – (Q^2 + 10)

הרווח מקסימלי בכמות שבה הנגזרת מתאפסת. הנגזרת של TR היא ההכנסה השולית MR = 120 – 2Q, והנגזרת של TC היא העלות השולית MC = 2Q. תנאי המקסימום:

boxed{MR = MC} quadLongrightarrowquad 120 – 2Q = 2Q

התוצאה: Q = 30 יח', והמחיר: P = 120 – 30 = 90 ש"ח.

pi = overbrace{30 cdot 90}^{TR} – overbrace{(30^2 + 10)}^{TC} = 1{,}790

רווח המונופול: 1,790 ש"ח.


עודפים ורווחה — מי מקבל מה

עודף היצרן: פדיון פחות הוצאות משתנות — TR – TVC = 2{,}700 – 900 = 1{,}800 ש"ח.
עודף הצרכן: המשולש שבין עקומת הביקוש למחיר — frac{30 cdot 30}{2} = 450 ש"ח.
הרווחה החברתית: סכום העודפים — 2,250 ש"ח.


אותו ענף — בתחרות חופשית

בתחרות חופשית התנאי הוא P = MC (ולא MR = MC):

120 – Q = 2Q quadLongrightarrowquad Q = 40, ;; P = 80

עודף היצרן: 3{,}200 – 1{,}600 = 1{,}600 ש"ח. עודף הצרכן: frac{40 cdot 40}{2} = 800 ש"ח. רווחה חברתית: 2,400 ש"ח.

משטר רווחה חברתית (ש"ח) עודף הצרכן עודף היצרן
שוק חופשי 2,400 800 1,600
מונופול 2,250 450 1,800
ההפרש −150 −350 +200

פרשנות: במונופול לא רק שהעוגה כולה מצטמקת (−150) — המונופול גם מגדיל את הנתח שלו (+200) על חשבון הצרכן (−350). הצרכן מפסיד פעמיים: גם מחיר גבוה יותר, גם כמות קטנה יותר. ההפסד נטו לרווחה (150 ש"ח כאן) נקרא "אובדן עומס מת" — ערך שפשוט נעלם מהמשק, אף אחד לא מקבל אותו.


תיבת פעולה מה זה אומר עבורך

אם אתה צרכן (או קובע מדיניות): הטבלה למעלה היא כל הסיפור של דיוני הריכוזיות בישראל במספרים קטנים: השאלה אינה רק "כמה מרוויח המונופול" אלא כמה ערך נמחק מהמשק כולו. זה הבסיס לפרק הבא — מה ממשלה יכולה לעשות בנידון.

אם אתה סטודנט: שלוש שורות פותרות כל תרגיל מונופול בסיסי: (1) MR = נגזרת הפדיון (בביקוש ליניארי — אותו חיתוך, שיפוע כפול); (2) MR = MC נותן את Q; (3) את P מציבים בעקומת הביקוש, לא ב-MR — זו הטעות הנפוצה ביותר.


סיכום

מונופול בוחר כמות לפי MR = MC וגובה את המחיר מעקומת הביקוש — גבוה מהעלות השולית. התוצאה: כמות קטנה ומחיר גבוה לעומת תחרות, רווחה חברתית מצומקת, ועברה של עודף מהצרכן ליצרן.

בפרק הבא: התערבות ממשלתית בפעילות מונופול — האם מחיר מקסימום וסובסידיה יכולים להחזיר את הרווחה שאבדה?


גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.