בפרק הזה
תשובות לשאלות — פרק 1: פתיח
| # | תשובה | הסבר קצר |
|---|---|---|
| 1 | נכון | זה בדיוק תפקיד הסטטיסטיקה — מנתונים גולמיים לידע שמאפשר החלטה. |
| 2 | לא נכון | כדי לדעת אם דני השתפר, יש להשוות את ציוניו לאורך השנה — לא מול ממוצע הכיתה בסוף השנה. השוואה נכונה: הציון שלו בינואר מול ציונו ביוני. |
| 3 | נכון | השוואת גובה ביחס לממוצע הכיתה עונה בדיוק על השאלה "גבוה או נמוך ביחס לאחרים". |
| 4 | לא נכון | השאלה הייתה על בנות ספציפית — ז' מול ה'. האחות מחשבת ממוצע של כל הילדים (כולל בנים), ולכן ההשוואה לא מדויקת לשאלה. |
| 5 | נכון | (20 + 10 + 20 + 10) ÷ 4 = 60 ÷ 4 = 15. |
| 6 | נכון | ללא עיבוד, נתונים גולמיים הם רעש — לא ניתן לקבל מהם החלטה. |
| 7 | לא נכון | כפי שראינו בדוגמת מר דוידי: אותם נתונים, שלוש דרכי עיבוד שונות לחלוטין. |
| 8 | נכון | אותם נתונים = ידע שונה, בהתאם לשאלה שמקבל ההחלטות מביא עמו. |
תשובות לשאלות — פרק 2: הצגת הנתונים
| # | תשובה | הסבר קצר |
|---|---|---|
| 1 | לא נכון | להיפך: כל מדגם מכיל כמה תצפיות — לא ההפך. |
| 2 | נכון | מדגם הוא אוסף של תצפיות (כל 30 עובדי המשרד = מדגם אחד). |
| 3 | לא נכון | הצגה נכונה: בעד/נגד היא קטגוריה ללא סדר — עוגה. אבל עמודות גם מתאימות כאן. הניסוח המדויק מחייב שני קטגוריות ללא סדר → עוגה, לא בהכרח רק עוגה. |
| 4 | לא נכון | 40% מ-200 = 80 (לא 60). 200 − 80 = 120 אנשים לא מרוצים. |
| 5 | נכון | סכום השכיחויות היחסיות = 100% תמיד. |
| 6 | לא נכון | שכר חודשי יכול לקבל כל ערך מספרי — הוא רציף, לא בדיד. |
| 7 | נכון | משתנה מספרי רציף → היסטוגרמה. שכר מתאים בדיוק. |
| 8 | נכון | מספר מכוניות (0, 1, 2, 3) — ערכים שלמים נפרדים → דיאגרמת מקלות. |
| 9 | לא נכון | עוגה יכולה להכיל 2, 3, 4 נתחים או יותר — בהתאם למספר הקטגוריות. |
| 10 | נכון | דיאגרמת טבעות (donut chart) היא אכן דרך נוחה להציג שתי עוגות בצורה השוואתית. |
| 11 | נכון | מדגם = אוסף תצפיות. זה ההגדרה. |
| 12 | נכון | במשתנים מספריים הסדר תמיד חשוב — לא ניתן לסדר גיל או שכר בסדר שרירותי. |
| 13 | לא נכון | במשתנים שאינם מספריים (כמו מין, מצב משפחתי) הסדר לא חשוב. |
| 14 | לא נכון | עוגה מתאימה למשתנה לא-מספרי ללא סדר. משתנה בדיד → מקלות. |
| 15 | נכון | היסטוגרמה מיועדת בדיוק למשתנה מספרי רציף. |
תשובות לשאלות — פרק 3: מדדים
| # | תשובה | הסבר קצר |
|---|---|---|
| 1 | לא נכון | הסדרה: 2, 3, 4, 5, 8, 10, 12, 20, 26. 9 ערכים → החציון הוא הערך ה-5 = 8 (לא 9). |
| 2 | נכון | הממוצע לוקח בחשבון את כל הערכים. חציון ומשכיח מסתמכים רק על חלקם. |
| 3 | לא נכון | 49 תצפיות → החציון הוא התצפית ה-25 (לא 26). (49+1)/2 = 25. |
| 4 | לא נכון | ממוצע משוקלל: (50×100 + 25×80 + 25×60) ÷ 100 = (5,000 + 2,000 + 1,500) ÷ 100 = 85, לא 80. |
| 5 | לא נכון | השכיח הוא הערך הנפוץ ביותר — הוא 2 מכשירים (50 ילדים), לא 50 (שהוא השכיחות, לא הערך). |
| 6 | נכון | סטיית תקן = מדד לפיזור. זו ההגדרה. |
| 7 | לא נכון | להיפך: סטיית תקן גדולה = פיזור גבוה יותר. |
| 8 | נכון | סטיית תקן היא שורש של סכום ריבועים — תמיד אפס או חיובי, לעולם לא שלילי. |
| 9 | נכון | השקעה עם תוחלת גבוהה וσ נמוכה עדיפה על תוחלת זהה עם σ גבוהה — פחות סיכון לאותו רווח צפוי. |
| 10 | נכון | מדד = מספר שמתמצת תכונה של התפלגות (ממוצע, חציון, σ — כולם מדדים). |
| 11 | לא נכון | המרכז לבדו לא מספיק — שתי סדרות יכולות לחלוק אותו ממוצע ולהיות שונות לחלוטין בפיזורן. |
| 12 | נכון | σ היא מדד הפיזור המקובל והנפוץ ביותר בסטטיסטיקה. |
| 13 | נכון | σ (סטיית תקן) ממקמת תצפית בהקשר — "כמה סטיות תקן ממוצע?" — כלי ישיר להחלטה. |
תשובות לשאלות — פרק 4: הסתברות
| # | תשובה | הסבר קצר |
|---|---|---|
| 1 | נכון | חוק המספרים הגדולים: ככל שמספר הניסויים גדל, התדירות מתכנסת להסתברות התאורטית. |
| 2 | לא נכון | מרחב המדגם בהטלת מטבע = {עץ, פלי} → גודלו = 2, לא 1. |
| 3 | לא נכון | P(שש-בש 6,6) = 1/36 (לא 1/6). לקבל זוג ספציפי מתוך 36 צמדים אפשריים. |
| 4 | נכון | ציר הרשת 6×6: הערך "4" מופיע ב-11 צמדים → P = 11/36. |
| 5 | לא נכון | מרחב המדגם בהטלת 2 מטבעות = {עע, עפ, פע, פפ} → P(פפ) = 1/4, לא 1/2. |
| 6 | נכון | דאבל = {11, 22, 33, 44, 55, 66} → 6 מאורעות → גודל = 6. |
| 7 | לא נכון | מאורע א' (סכום 2 או 3) ומאורע ב' (סכום 4, 5 או 6) אינם מכסים את כל התוצאות (סכום יכול להיות 7–12 גם). |
| 8 | נכון | לאחר הוצאת 2 לבנים: נשארו 18 כדורים (17 לבנים + 1 שחור) → P = 1/18. |
| 9 | לא נכון | מאורע א' (בנות) ומאורע ב' (בנים שחורי שיער) — יש חפיפה אפשרית (בנות שחורות שיער) → אינם מאורעות משלימים. |
| 10 | נכון | P(אדום) = 5/10, P(כחול) = 3/10. מאורעות זרים → P(אדום או כחול) = 8/10. |
| 11 | לא נכון | 4 קלפים לכל ערך (8) + 4 קלפים לכל ערך (9) = 8 קלפים. P = 8/52, לא 2/52. |
| 12 | לא נכון | P(דאבל) = 6/36 = 1/6. תוחלת זכייה = (1/6) × ₪300 = ₪50. עלות = ₪100. תוחלת רווח = 50 − 100 = −₪50. המשחק לא משתלם. |
| 13 | לא נכון | סדרה (1) פרושה יותר (ערכים 2, 2, 4, 4, 8, 10) לעומת סדרה (2) שרוב ערכיה מרוכזים ב-6 (4, 6, 6, 6, 6, 8) → σ של סדרה (1) גדולה יותר. |
| 14 | נכון | ההסתברות היא הסיכוי התאורטי. זו ההגדרה. |
| 15 | לא נכון | בדיוק 500 מובטח רק לאינסוף הטלות. ב-1,000 הטלות — הצפוי הוא ~500 אבל לא בדיוק. |
| 16 | נכון | מרחב המדגם של הטלת מטבע = {עץ, פלי} → גודל = 2. |
| 17 | לא נכון | גודל המאורע תמיד ≤ גודל מרחב המדגם. |
| 18 | נכון | P(מאורע) + P(משלים) = 1. זה עיקרון יסוד. |
| 19 | לא נכון | מאורע א' (זוגי) = {2, 4, 6}. מאורע ב' (>4) = {5, 6}. יש חפיפה: 6 שייך לשניהם → אינם זרים. |
| 20 | נכון | תוחלת = מדד מרכז של התפלגות תאורטית. ממוצע = מדד מרכז של מדגם קונקרטי. |
תשובות לשאלות — פרק 5: ההתפלגות הנורמלית
| # | תשובה | הסבר קצר |
|---|---|---|
| 1 | נכון | P(>3σ מהממוצע) ≈ 0.3% בלבד — נדיר מאוד. |
| 2 | נכון | השטח הכולל מתחת לעקום הנורמלי = 1 (= 100%). תמיד. |
| 3 | נכון | "פעמון גאוס" = ההתפלגות הנורמלית. על שם קארל פרידריך גאוס (1777–1855). |
| 4 | לא נכון | תחום μ עד μ+1σ מכיל 34% מהערכים — פחות ממחצית, לא "רוב". |
| 5 | לא נכון | בפועל, רוב ההתפלגויות הנורמליות מיושמות על תחום מוגבל (גובה לא יכול להיות שלילי). |
| 6 | נכון | הסימטריה של הפעמון מבטיחה שחצי (50%) מהערכים נמצאים משמאל לממוצע. |
| 7 | נכון | רוב הערכים מרוכזים סביב הממוצע — זה הגובה הגבוה ביותר של הפעמון. |
| 8 | נכון | כלל 95%: השטח בתחום μ ± 2σ = 95%. |
| 9 | לא נכון | נוצרים/מוסלמים/יהודים — קטגוריות דיסקרטיות ללא סדר מספרי. לא ניתן לתאר בעקום נורמלי. |
| 10 | לא נכון | "אותה צורה" + "מיקום שונה" = אותה σ, μ שונה. אם σ זהה, ההסתברות להיות ±10 מהממוצע זהה בשתי הקבוצות (34%+34%=68% לשניהם). |
| 11 | לא נכון | פעמון צר וגבוה = σ קטנה = ערכים קרובים לממוצע. ההסתברות ל-±5 ק"ג גבוהה יותר אצל הבנים (פעמון צר), לא אצל הבנות (פעמון רחב). |
| 12 | נכון | z = (80−70)/10 = 1.0. P(z > 1) = 1 − 0.8413 = 0.1587 ≈ 15.87%. מ-1,000 גברים: ~159. הטענה "כ-160" — נכון. |
| 13 | לא נכון | P(80 < x < 90) כאשר μ=85, σ=5: z₁=(80−85)/5=−1, z₂=(90−85)/5=1. P = P(z<1) − P(z<−1) = 0.8413 − 0.1587 = 0.6826 ≈ 68.26%, לא 50%. |
| 14 | לא נכון | z = (10,000−9,000)/1,000 = 1. P(z > 1) = 1 − 0.8413 = 15.87%, לא 2.5%. כדי ש-2.5% ירוויחו יותר, נדרש z ≈ 1.96, כלומר ₪10,960 — לא ₪10,000. |
| 15 | נכון | z = (70−60)/10 = 1. P(0 < z < 1) = 0.8413 − 0.5000 = 0.3413 ≈ 34%. |
| 16 | נכון | תיקנון הופך כל ערך ל-z = (x−μ)/σ. אחרי התיקנון: μ=0, σ=1 — זו ההגדרה של ההתפלגות הסטנדרטית. |
| 17 | לא נכון | להיפך: בהתפלגות הסטנדרטית — μ=0 וסטיית תקן = 1. |
| 18 | נכון | P(0 < z < 1.5) = P(z<1.5) − P(z<0) = 0.9332 − 0.5000 = 0.4332. |
| 19 | לא נכון | P(−1.2 < z < 0) = P(z<0) − P(z<−1.2) = 0.5000 − 0.1151 = 0.3849, לא 0.1151. |
| 20 | לא נכון | P(1.1 < z < 2.8) = P(z<2.8) − P(z<1.1) = 0.9974 − 0.8643 = 0.1331, לא 0.2363. |
נושאים
כלכלה ומאקרו (ידע/ספרים)
גילוי נאות:
התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.