בחלק הזה
בנק ישראל, במסגרת פיקוח העמלות על הבנקים, קבע תקרות ברורות: דמי כרטיס עד 7 ש"ח לחודש, ודמי ניהול חשבון תשלום עד 10 ש"ח לחודש (ובמסלול של 0–2 פעולות בלבד — עד 5 ש"ח לחודש). זה החלק שהמדינה שולטת בו. אבל דווקא בעמלה שהכי כואבת בכיס ביום-יום — משיכת המזומן מהכספומט — התמונה מגוונת הרבה יותר, ותלויה בבנק, בסוג הלקוח, ובעיקר בשאלה אם אתה מושך בישראל או בחו"ל.
העמוד הזה הוא חלק ממדריך רחב יותר על השוואת עמלות משיכת מזומן בכספומט בין הבנקים בישראל. כאן נתמקד בתת-משימה אחת: להבין בדיוק כמה עולה למשוך מזומן — בארץ ובחו"ל — ואיפה מסתתרות ההטבות שאף אחד לא ממהר לספר לך עליהן.
| מיקום המשיכה | עמלה ממוצעת |
|---|---|
| בנק לאומי (כספומט בישראל) | פטור מעמלה |
| ONE ZERO (כספומט בישראל) | עד 2% |
| משיכה בכספומט בחו"ל (ממוצע כלל-בנקאי) | 2.5%–3.5% |
בישראל מפטור מלא ועד 2% מכל משיכה
נתחיל מהמקרה הפשוט: משיכה בכספומט בישראל. כאן ההבדל בין הבנקים הוא לא ניואנס — הוא דרמטי.
בנק לאומי מציע ללקוחות יחידים פטור מעמלה על משיכת מזומן בכספומט. כלומר, אפס. אתה מושך 1,350 ש"ח, מקבל 1,350 ש"ח, ולא רואה שום ניכוי.
ONE ZERO, הבנק הדיגיטלי, עובד במודל אחר לגמרי: הוא גובה 2% מסכום המשיכה. זה נשמע קטן עד שמתרגמים למספרים. סכום המשיכה הממוצע בכספומט בישראל עומד על כ-1,350 ש"ח — ו-2% מזה הם כ-27 ש"ח לכל פעולה. מי שמושך מזומן פעמיים בחודש משלם כ-54 ש"ח, ומי שמושך שבועית מגיע לכ-100 ש"ח בחודש רק על גישה לכסף של עצמו.
מה זה אומר בפועל? אם אתה מושך מזומן לעתים קרובות, ההבדל בין בנק שפוטר מעמלה לבנק שגובה 2% הוא מאות שקלים בשנה. אם אתה בקושי נוגע במזומן ומשלם כמעט הכול בכרטיס או באפליקציה — ההבדל הזה כמעט לא מורגש, ושיקולים אחרים (דמי ניהול, ריבית, שירות) חשובים יותר. אין כאן "בנק טוב" ו"בנק רע" — יש התאמה להרגלי-הצריכה שלך.
בחו"ל כאן העמלה קופצת ל-3.5%
עכשיו נצא לחו"ל, ופה מתחיל הכאב האמיתי. משיכת מזומן בכספומט בחו"ל עם כרטיס בנקאי ישראלי גובה בדרך כלל 2.5% עד 3.5% מסכום המשיכה — גבוה משמעותית מהתעריף הישראלי, ולעתים כולל גם רכיב קבוע בנוסף לאחוז.
נמחיש: אותה משיכה של 1,350 ש"ח (בערך שווי-ערך במטבע מקומי) עולה בישראל 0–27 ש"ח — ובחו"ל, ב-3.5%, כ-47 ש"ח לפעולה בודדת. ואם תמשוך שלוש פעמים בטיול של שבועיים כי לא רצית לסחוב מזומן, הגעת ל-140 ש"ח רק על עמלות משיכה — עוד לפני עמלת ההמרה שהבנק מוסיף על שער החליפין.
הטיפ שחוסך הכי הרבה: משיכה אחת גדולה במקום כמה קטנות. אם העמלה היא אחוזית בלבד, זה לא משנה — אבל ברגע שיש רכיב קבוע לכל פעולה, כל משיכה נוספת "אוכלת" עוד עמלה מינימלית. עוד שיקול: בכספומטים בחו"ל שמציעים לך "לחייב בשקלים" (DCC) — כמעט תמיד עדיף לסרב ולבחור חיוב במטבע המקומי, כי שער ההמרה של מפעיל-הכספומט הזר בדרך כלל גרוע יותר משל הבנק שלך.
הטבות לנכים 4 פעולות מוזלות בחודש שצריך לבקש
אחת ההטבות הפחות-מוכרות: לקוחות עם נכות של 40% ומעלה זכאים להטבה בעמלות, ובכללן זכאות ל-4 פעולות בחודש בהנחה. ההטבה קיימת אצל הבנקים, אבל היא לא תמיד מופעלת אוטומטית — במקרים רבים צריך להגיש אישור על אחוזי הנכות ולבקש את שיוך ההטבה לחשבון.
מה לעשות בפועל: פנה לסניף או למוקד הבנק, בדוק מול כל בנק בנפרד את הפרטים המדויקים — כמה פעולות, אילו סוגי פעולות (משיכה, העברה, פעולה בפקיד), ומה גובה ההנחה. הפרטים משתנים בין הבנקים, ולכן אין תשובה אחת גורפת. העיקר: אם אתה זכאי ולא ביקשת — סביר שאתה משלם עמלות מלאות שאפשר להימנע מהן.
עסקים קטנים וחשבון מט"ח שתי דלתות אחוריות להנחה
גם כאן יש הטבות שלא מפרסמים בשלטי-חוצות. חלק מהבנקים מציעים לעסקים קטנים פטור מעמלה או הנחה בעמלת החליפין. עבור עסק שמושך או מפקיד מזומן באופן שוטף, או שמתנהל מול ספקים בחו"ל, ההנחה הזו יכולה להיות משמעותית לאורך שנה שלמה.
בחשבון מט"ח, ההטבה נוגעת בעיקר לעמלת החליפין ולעמלות על הפקדה/משיכה של מזומן במטבע זר. עסק שמקבל תשלומים בדולר או ביורו ובודק את התעריף מול הבנק עשוי לגלות שיש מרווח למשא-ומתן — במיוחד אם הוא מרכז את הפעילות בבנק אחד.
מה זה אומר בפועל? אם אתה בעל עסק קטן, אל תניח שאתה מקבל את התעריף הטוב ביותר כברירת-מחדל. תעריפוני הבנקים לעסקים גמישים יותר מהתעריפים ליחידים, וההנחות ניתנות פעמים רבות רק אחרי שמבקשים. שווה גם להשוות באמצעות מדריך ההשוואה בין הבנקים לפני שמחליטים איפה לרכז את הפעילות.
הפיקוח של בנק ישראל מה נמצא בגבול ומה לא
חשוב להבין מה בדיוק המדינה שולטת בו. בנק ישראל מפקח על תקרות של כמה עמלות מרכזיות: דמי כרטיס עד 7 ש"ח לחודש, ודמי ניהול חשבון תשלום עד 10 ש"ח לחודש — ובמסלול מצומצם של 0–2 פעולות בחודש, עד 5 ש"ח לחודש. אלה תקרות: הבנק יכול לגבות פחות, אך לא יותר.
אבל שים לב לניואנס: עמלת המשיכה האחוזית (כמו 2% ב-ONE ZERO או 3.5% בחו"ל) פועלת במנגנון תמחור אחר מהתקרות הקבועות של דמי-הכרטיס וניהול-החשבון. לכן אפשר לשלם דמי-כרטיס נמוכים ומפוקחים — ובמקביל להצטבר עמלות משיכה גבוהות, אם אתה מושך מזומן הרבה. הפיקוח לא מבטל את הצורך שלך להשוות תעריפונים; הוא רק שם גבול עליון על חלק מהסעיפים.
צעדים מעשיים לפני המשיכה הבאה
1. בדוק בתעריפון של הבנק שלך מה בדיוק העמלה על משיכה בכספומט — בארץ ובחו"ל. אל תסתמך על זיכרון.
2. אם אתה מושך מזומן הרבה — שקול בנק עם פטור על משיכה, או צמצם את מספר המשיכות.
3. בחו"ל — משוך פחות פעמים סכומים גדולים יותר, וסרב להצעת חיוב-בשקלים בכספומט הזר.
4. אם אתה זכאי להטבת-נכות (40%+) — פנה לבנק ובקש לשייך את ההטבה; בדוק כל בנק בנפרד.
5. בעל עסק קטן / חשבון מט"ח — בקש הנחה או פטור; זה כמעט אף פעם לא ניתן מעצמו.
למעבר לתמונה המלאה בין כל הבנקים, חזור אל המדריך המרכז להשוואת עמלות משיכת מזומן.
מקורות
- בנק ישראל — פיקוח על עמלות: דמי כרטיס ודמי ניהול חשבון תשלום (תקרות). נכון ל-10/07/2026.
- בנק לאומי — תעריפון עמלות ליחידים (משיכת מזומן בכספומט). נכון ל-10/07/2026.
- ONE ZERO — תעריפון עמלות (עמלת משיכת מזומן 2%). נכון ל-10/07/2026.