בחלק הזה
בקצרה
- אופציה = זכות, חוזה עתידי = התחייבות. מחזיק אופציה יכול לתת לה לפקוע חסרת-ערך ולהפסיד רק את הפרמיה; בחוזה עתידי הרווח וההפסד נגזרים מתנועת המחיר בלבד, בלי "פקיעה חסרת-ערך".
- שניהם 100 מניות לחוזה (לפי עלון ה-SEC לחוזה אופציה, ולפי CME לחוזה עתידי סטנדרטי על מניה בודדת).
- אופציה = חמישה משתנים (היווניות). חוזה עתידי נע כמעט אחד-לאחד עם נכס-הבסיס; אופציה מושפעת מדלתא, גמא, תטא, וגא ורו.
- 2026: כלל ה-PDT בוטל. אין יותר רף 25,000 דולר — יש דרישות מרג'ין תוך-יומיות חדשות.
- המרות בשקלים כאן לפי שער-המחשה מעוגל של 3.0 ₪ לדולר — לא שער-יום.
- המדריך הגדול לחוזים עתידיים עמוד-אב · יסודות, לונג/שורט, מיקרו, מפת-הסדרה
- חוזים מול מניות בעלות מול חשיפה, מינוף, שעות מסחר ושורט
- חוזים מול אופציות זכות מול התחייבות, פרמיה, ודעיכת-זמן
- חוזים מול ספוט פורקס בורסה מול בין-בנקאי, עמלה מול ספרד וריבית
- חוזים מול CFD מול מי סוגרים, מי מפקח, ומי שומר על הכסף
- חוזה ES מול תעודת-סל SPY אותו מדד — גודל, עלויות, שעות ומס
- חוזים מפוקחים מול קריפטו ישיר פיקוח, נזילות, ושקיפות המפרט
נתחיל ממספר אחד שמאחד את שני המכשירים ומטעה הרבה סוחרים ישראלים: 100. עלון המשקיעים של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) קובע שחוזה אופציה מייצג בדרך כלל 100 מניות של נייר-הבסיס. גם חוזה עתידי סטנדרטי על מניה בודדת ב-CME מייצג 100 מניות. אותו מספר בדיוק — ומכאן והלאה, כמעט הכל שונה.
אם באים מרקע ישראלי, ההיכרות הראשונה עם המילה "אופציה" היא לרוב דרך שוק המעו"ף בבורסת תל-אביב — אופציות על מדד ת"א-35. שם הפנמנו את התחושה: קונים אופציה, משלמים פרמיה, ואם השוק לא הלך לכיוון שלנו — האופציה פוקעת ואיבדנו את מה ששילמנו, לא יותר. זו בדיוק נקודת-המפתח שהופכת אופציה למכשיר שונה מהותית מחוזה עתידי, וכדאי להבין אותה לעומק לפני שנוגעים בשניהם.
הבדל-הליבה: מה קורה כשאתה טועה בכיוון
כל השאר נגזר מכאן. לפי עלון ה-SEC, מחזיק אופציה מסכן את מלוא הפרמיה ששילם: אם האופציה פוקעת מחוץ-לכסף, הפרמיה כולה אובדת — אבל זה הגבול. מוכר האופציה, לעומת זאת, עלול להיחשף להפסד בלתי-מוגבל. בחוזה עתידי אין "פקיעה חסרת-ערך" של הפוזיציה בכלל: הרווח וההפסד נגזרים מתנועת המחיר בלבד, ולכן ההפסד בחוזה עתידי אינו תחום לסכום ששילמת מראש.
בואו נמחיש בשקלים. נניח סוחר שקונה אופציית-CALL על מניה, ומשלם פרמיה של 200 דולר — כ-600 ₪ לפי שער-המחשה מעוגל של 3.0 ₪ לדולר (לא שער-יום). אם המניה נופלת והאופציה פוקעת מחוץ-לכסף, ההפסד המקסימלי שלו הוא בדיוק ה-600 ₪ האלה. הוא ידע את המספר הזה מראש. סוחר שני נכנס לחוזה עתידי על אותה מניה; אם המחיר זז נגדו, ההפסד ממשיך להצטבר עם כל תנועה — הוא לא נעצר ב-600 ₪, והוא לא נעצר לבד. זה יתרון ה"תקרת-הסיכון" של אופציה קנויה, וזו בדיוק סכנת-המינוף של חוזה עתידי.
הכסף שבכניסה: פרמיה מול Performance Bond
כאן נמצא הבלבול הנפוץ ביותר. בשני המקרים אתה מפקיד סכום קטן יחסית כדי לשלוט בחשיפה גדולה — אבל הסכום הזה הוא חיה אחרת לגמרי בכל מכשיר.
- אופציה — פרמיה לפי עלון ה-SEC, הפרמיה משולמת מראש למוכר האופציה ואינה ניתנת להחזר. זה מחיר הזכות. שילמת — זה כבר לא שלך.
- חוזה עתידי — Performance Bond לפי CME, זה אינו "מקדמה על הנכס" אלא פיקדון המוחזק בבית-הסליקה כדי להבטיח עמידה בהתחייבויות. הכסף נשאר שלך — הוא רק חסום כבטוחה.
בחוזה עתידי יש שתי רמות: ביטחון-פתיחה (initial) וביטחון-אחזקה (maintenance). לפי CME, ירידה מתחת לרמת-האחזקה מפעילה קריאה להחזיר את החשבון לרמת-הפתיחה. הביטחון עצמו אינו קבוע — הוא משתנה לפי המוצר ולפי תנודתיות השוק. באופציה, לעומת זאת, כשקונים אותה (פוזיציה ארוכה) אין כלל דרישת-מרווח מתגלגלת: שילמת את הפרמיה, וזה מה שיש.
פשטות-תמחור מול חמש האותיות היווניות
זה אולי ההבדל המעשי החשוב ביותר לסוחר-יום. חוזה עתידי נע כמעט אחד-לאחד עם נכס-הבסיס: אם המניה עלתה, החוזה עלה בקירוב באותו סדר-גודל (מוכפל בגודל-החוזה). אין "מודל תמחור" שצריך לפענח — יש מחיר, והוא זז עם השוק. אופציה, לעומת זאת, נתונה לחמישה כוחות בו-זמנית, שהסוחרים מכנים "היווניות":
- דלתא כמה משתנה מחיר האופציה על כל תזוזה של דולר אחד בנכס-הבסיס. זו הרגישות הישירה לכיוון.
- גמא כמה משתנה הדלתא עצמה כשהמחיר זז — קצב-השינוי של הרגישות. סוחר-יום מרגיש אותה בעיקר ליד מחיר-המימוש.
- תטא דעיכת-הזמן: כמה ערך האופציה מאבדת בכל יום שחולף, רק בגלל שהזמן מתקצר.
- וגא הרגישות לשינוי בתנודתיות המשתמעת. עלייה בתנודתיות מנפחת פרמיות, ירידה מרוקנת אותן.
- רו הרגישות לשינוי בריבית — לרוב המשפיעה הזניחה ביותר לסוחר-יום.
המשמעות המעשית: בחוזה עתידי, אם צדקת בכיוון וסדר-הגודל — הרווחת. באופציה אפשר לצדוק בכיוון ועדיין להפסיד, אם התנודתיות קרסה (וגא) או אם הזמן אכל את הפרמיה מהר יותר מהתנועה (תטא). זו לא תקלה — זה בדיוק המבנה של המכשיר.
דעיכת-זמן: האויב השקט של קונה-האופציה
נחדד את תטא כי היא רלוונטית במיוחד לסוחר-יום שמחזיק אופציות שעות ספורות. אופציה היא נכס עם תאריך-תפוגה: ככל שמתקרבים אליו, קצב דעיכת-הזמן מואץ. סוחר שקנה אופציה בבוקר וסגר בצהריים, בלי שהמניה זזה מספיק, יגלה שהפרמיה נשחקה גם אם השוק עמד במקום. חוזה עתידי לא סובל מזה: אין תטא, אין דעיכה יומית של ערך-זמן. הפוזיציה שווה בדיוק את תנועת-המחיר. בשביל סקאלפר שנכנס ויוצא מהר, זו נקודה מכרעת — כל דקה שאתה מחזיק אופציה, אתה משלם שכר-דירה על הזמן; בחוזה עתידי אתה משלם רק את הספרד והעמלה.
סקאלפינג ונזילות: מכשיר אחד מול אלפי מחירי-מימוש
לסקאלפר — סוחר שסוגר עסקאות תוך שניות עד דקות — נזילות היא חמצן. שאלה מרכזית: כמה צר הספרד (הפער בין מחיר-הקנייה למחיר-המכירה) וכמה עומק יש בספר-הפקודות. כאן יש הבדל מבני. חוזה עתידי אחד על מדד או מניה מרכז את כל הנזילות בכמה חודשי-פקיעה בודדים. שרשרת-אופציות, לעומת זאת, מפזרת את הנזילות על עשרות מחירי-מימוש וכמה תאריכי-פקיעה — כך שכל אופציה בודדת "רחוקה" מקבלת פחות סוחרים, ספרד רחב יותר, וקושי לצאת מהר במחיר הוגן.
לפי CME, החוזים נסחרים ב-CME Globex במבנה מסחר שקוף של ספר-פקודות מרכזי (CLOB), עם הנזילות של שוקי CME. בפועל, למי שסוחר תנועות זריזות, ספרד צר ועקבי בחוזה מרכזי לרוב עדיף על ניווט בין מחירי-מימוש שבחלקם כמעט לא נסחרים. אופציות at-the-money של מניות מובילות יכולות להיות נזילות מאוד — אבל ברגע שאתה מתרחק מהכסף או מהתאריך הקרוב, הנזילות מדלדלת מהר.
שינוי-2026: כלל ה-PDT ורף 25,000 הדולר בוטלו
אם קראתם מדריכים ישנים, בטח נתקלתם ב"כלל סוחר-היום המובהק" (Pattern Day Trader) והרף המפורסם של 25,000 דולר — ההון המינימלי שנדרש כביכול כדי לסחור-יום בחשבון-מרווח. הכלל הזה בוטל. לפי FINRA, החל מ-4 ביוני 2026 הכללים הישנים הוחלפו בדרישות מרג'ין תוך-יומיות: אין יותר דרישת הון מינימלי של 25,000 דולר למסחר-יום, ואין סיווג "סוחר-יום מובהק" לפי ספירת עסקאות.
- המינימום למסחר ממונף הוא כעת 2,000 דולר הון (כ-6,000 ₪, שער-המחשה מעוגל 3.0 ₪/$).
- לאורך כל יום המסחר יש לשמור מרג'ין-אחזקה של 25 אחוז משווי-השוק של ניירות-הערך הארוכים.
- הכללים נכנסו לתוקף ב-4.6.2026, עם תקופת-מעבר עד 20.10.2027.
זווית-מס: למה סוחר-אופציות פרטי לא מקבל את יחס ה-60/40
הערה: כאן מדובר במיסוי אמריקאי של המכשיר, לא במס הישראלי שלכם — לזה יש חלק נפרד בסדרה. עדיין, כדאי להבין את ההבדל המבני. חוקי המס האמריקאיים מבחינים בין סוגי-אופציות: "אופציה שאינה על מניה" (nonequity option — למשל אופציה על מדד) היא חוזה 1256 ונהנית מפיצול ה-60/40 (60 אחוז מהרווח כרווח-הון לטווח-ארוך, 40 אחוז לטווח-קצר). אבל אופציה על מניה בודדת אינה נכנסת לרשימה — אלא אם היא "אופציית-מניה של עושה-שוק". כלומר, סוחר פרטי באופציות על מניה בודדת אינו מקבל את יחס ה-60/40 שמקבל חוזה עתידי מפוקח. זה הבדל מבני שכדאי להכיר לפני שסוגרים על מכשיר.
טבלת-ההשוואה: חוזה עתידי מול אופציה, שורה מול שורה
| מאפיין | חוזה עתידי | אופציה |
|---|---|---|
| אופי משפטי | התחייבות — פוזיציה עד סגירה | זכות — אפשר לא לממש |
| גודל סטנדרטי | 100 מניות (מניה בודדת ב-CME) | 100 מניות (עלון SEC) |
| כסף בכניסה | Performance Bond — נשאר שלך | פרמיה — משולמת ולא מוחזרת |
| הפסד מקסימלי (קונה) | לא תחום לסכום ששולם | מוגבל לפרמיה ששולמה |
| דעיכת-זמן (תטא) | אין | יש — שוחקת ערך יומית |
| משתני-תמחור | בעיקר תנועת נכס-הבסיס | חמש היווניות בו-זמנית |
| נזילות | מרוכזת בחודשי-פקיעה בודדים | מפוזרת על מחירי-מימוש רבים |
מתי זה משקר: "הפסד מוגבל" שהתגלגל להפסד-ענק
התפיסה ש"אופציה = סיכון מוגבל, ולכן בטוחה מחוזה עתידי" נכונה רק לצד אחד של העסקה. מקרה-הכשל הקלאסי: סוחר מוכר אופציות (כותב, לא קונה) כדי לגבות פרמיות קטנות ועקביות — נראה כמו הכנסה יציבה, עד היום שבו השוק קופץ בחדות. לפי עלון ה-SEC, מוכר אופציה עלול להיחשף להפסד בלתי-מוגבל. הסוחר שחשב שהוא "בצד הבטוח של האופציות" גילה שדווקא הצד שלו הוא זה שההפסד בו אינו תחום — בדיוק כמו בחוזה עתידי, ולפעמים גרוע יותר, כי הוא לא ניהל את הפוזיציה כמו פוזיציה ממונפת.
צעדים מעשיים: איך בוחרים בין השניים
- הגדירו את האסטרטגיה קודם סקאלפינג על כיוון בלבד נוטה להתאים למבנה הפשוט של חוזה עתידי; אסטרטגיה שרוצה תקרת-סיכון מוגדרת מראש או להרוויח מתנודתיות — לאופציות יש כלים שאין לחוזה.
- הבינו את הכסף בכניסה Performance Bond בחוזה נשאר שלכם וחשוף לקריאה להשלמה; פרמיית-אופציה משולמת ואינה מוחזרת. אלה שתי חיות שונות.
- בדקו נזילות וספרד על המכשיר הספציפי ובשעה שאתם סוחרים — לא בכללי. ספרד רחב שוחק סקאלפינג לפני שהתחלתם.
- אמתו את דרישות-המרג'ין העדכניות מול הברוקר אחרי שינוי-2026, אל תסתמכו על "רף 25,000" מיושן. הברוקר קובע את התנאים בפועל.
- אל תתחילו על סכום שאתם לא יכולים להפסיד שני המכשירים ממונפים. בחוזה, ההפסד יכול לעלות על הביטחון.
רוצים את התמונה המלאה? חזרו להמדריך הגדול לחוזים עתידיים 2026, או המשיכו בסדרת ההשוואות: חוזים מול מניות, חוזים מול פורקס, חוזים מול CFD, חוזים מול תעודות סל ו-חוזים מול קריפטו ישיר.
מקורות
- SEC / Investor.gov — Investor Bulletin: An Introduction to Options — קובע שחוזה אופציה מייצג בדרך כלל 100 מניות, שהפרמיה משולמת מראש ואינה מוחזרת, שמחזיק אופציה מסכן את מלוא הפרמיה ומוכר עלול להיחשף להפסד בלתי-מוגבל (עלון עודכן 16.7.2026). investor.gov. נכון ל-12/08/2026.
- CME Group — Performance Bonds/Margins FAQ — הביטחון בחוזה עתידי הוא Performance Bond המוחזק בבית-הסליקה, עם ביטחון-פתיחה וביטחון-אחזקה; ירידה מתחת לאחזקה מפעילה קריאה להחזרה לרמת-הפתיחה. cmegroup.com. נכון ל-12/08/2026.
- FINRA — Understanding the New Intraday Margin Requirements — ביטול כללי ה-PDT ורף 25,000 הדולר, החלפה בדרישות מרג'ין תוך-יומיות; מינימום 2,000 דולר ומרג'ין-אחזקה 25 אחוז, בתוקף מ-4.6.2026 עם מעבר עד 20.10.2027. finra.org. נכון ל-12/08/2026.
- 26 U.S.C. §1256 (Office of the Law Revision Counsel) — הגדרות nonequity option ו-dealer equity option; אופציה על מניה בודדת של סוחר פרטי אינה זוכה ליחס ה-60/40. uscode.house.gov. נכון ל-12/08/2026.
- 12 CFR §220.12 — Regulation T, Federal Reserve (eCFR) — כלל ה-50 אחוז חל על נייר-ערך הוני ולא על פוזיציה ארוכה באופציה; ביטחון-אופציות נקבע לפי כללי הבורסה. ecfr.gov. נכון ל-12/08/2026.
- CME Group — מבוא לחוזים עתידיים על מניה בודדת: כל חוזה סטנדרטי מייצג 100 מניות, נסחר ב-CME Globex בספר-פקודות מרכזי (CLOB). cmegroup.com. נכון ל-12/08/2026.
- בנק ישראל — שערים יציגים (API פומבי): שער-המחשה מעוגל 3.0 ₪ לדולר, נגזר מהשער היציג 2.998 ₪ נכון ל-10.8.2026. boi.org.il. נכון ל-12/08/2026.