עומק שוק רמה 2 — לקרוא את ספר הפקודות

קובצי עומק-השוק של CME מכילים חמש עד עשר רמות פקודות לעומק בשוקי החוזים העתידיים, טיק אחר טיק, עם חותמת-זמן ברזולוציית מילישנייה. זה בדיוק מה שמנוע ההתאמה של הבורסה — CME Globex — משדר החוצה, וזה מה שהופך על המסך שלך לטבלה של מספרים משני צדי המחיר. בעמוד הזה נלמד לקרוא את הטבלה הזאת: מה אומר כל מספר, מה אפשר להסיק ממנו, ובעיקר — מה השוק דואג שלא יופיע בה.

בעברית פשוטה "עומק שוק" הוא פשוט רשימת ההזמנות שממתינות להתבצע: כמה חוזים רוצים לקנות בכל מחיר מתחת למחיר הנוכחי, וכמה רוצים למכור בכל מחיר מעליו. "רמה 1" מראה רק את המחיר הכי טוב מכל צד. "רמה 2" פותחת את כל השאר.

בקצרה

רמה 2 = ספר הפקודות המלא — לא רק המחיר הטוב, אלא כמה נזילות ממתינה בכל רמה משני הצדדים.
CME בפורמט לפי-מחיר משדר עד 10 רמות ומאחד את כל הכמות ברמה — אתה רואה סך-כמות, לא את מקומך בתור.
אשכול פקודות = ריכוז נזילות במחיר אחד, לרוב סביב תמיכה/התנגדות. אזור דליל = ואקום שהמחיר חוצה מהר.
ספר-פקודות משקר — פקודות אייסברג מסתירות כמות, וקיר שנמחק לפני שנגעו בו עלול להיות ספופינג, פרקטיקה אסורה.

בסדרה הזאת

מה בדיוק רואים בעומק-השוק של CME

לפני שמנתחים, צריך להבין מה בכלל מגיע אליך. ל-CME יש שני פורמטים לשידור העומק, והם שונים מהותית. הפורמט לפי-מחיר (MBP — Market by Price) משדר עד עשר רמות מחיר בלבד, ומאחד את כל הכמות בכל רמה לעדכון אחד: אתה מקבל סך-הכמות ומספר-הפקודות באותה רמה, ותו לא. הפורמט לפי-פקודה (MBO — Market by Order) משדר כל פקודה בודדת, בכל רמות המחיר, בלי הגבלה לעשר.

ההבדל הזה קריטי ופחות מוכר ממה שנדמה: ברוב חלונות-העומק שאתה תראה אצל ברוקר קמעונאי, מדובר בהזנת לפי-מחיר. מהזנה לפי-מחיר אי אפשר לדעת מה מקומך בתור — אתה רואה שברמה מסוימת ממתינים 340 חוזים, אבל לא יודע אם הפקודה שלך ראשונה או שלוש-מאות-בתור. רק הזנה לפי-פקודה חושפת את זה.

זהירות — מינוף חוזים עתידיים נסחרים במרווח (margin): אתה שולט בחוזה בשווי גדול בהרבה מהכסף שהפקדת. עומק-שוק לא מוריד את הסיכון הזה במאומה — הוא רק נותן לך מידע נוסף. תנועה קטנה נגדך, מוגברת במינוף, יכולה למחוק חלק ניכר מהפיקדון במהירות. הברוקר קובע את דרישת-המרווח ואת מנגנון הקריאה-למרווח.

דוגמת ספר-פקודות — איך זה נראה על המסך

נשתמש בחוזה מדד E-mini S&P 500 (סימול ES) כדוגמה, כי הוא מהנזילים בעולם וספר-הפקודות שלו "עמוק" ומלא. המספרים למטה הם להמחשה בלבד — לא הזנה חיה. הרעיון: משני צדי המחיר הנוכחי יש עמודת-מכירה (ask) למעלה ועמודת-קנייה (bid) למטה, וכל שורה היא כמות ההמתנה באותו מחיר.

מחיר (נקודות ES)	כמות חוזים ממתינה	צד
5,312.00	180	מכירה (ask)
5,311.75	95	מכירה (ask)
5,311.50	1,240	מכירה (ask) — אשכול
5,311.25	60	מכירה (ask)
מרווח	←	0.25 נק׳
5,311.00	72	קנייה (bid)
5,310.75	8	קנייה (bid) — אזור דליל
5,310.50	910	קנייה (bid) — אשכול
5,310.25	140	קנייה (bid)

מה קופץ לעין? שתי שורות. ברמת 5,311.50 ממתינים 1,240 חוזים למכירה — הרבה יותר מהשורות שסביבה. זה אשכול פקודות (order cluster), וסביר שהוא יושב על רמת-התנגדות שהשוק מזהה. ברמת 5,310.75 ממתינים רק 8 חוזים — אזור דליל (thin zone), ואקום קטן שהמחיר עלול לחצות במהירות אם יגיע לשם.

כמה זה בכסף בחוזה ES מלא, כל נקודה שווה 50 דולר, וטיק אחד (0.25 נקודות) שווה 12.5 דולר לחוזה. הקיר של 1,240 חוזים ברמת 5,311.50, אם ייבלע כולו, פירושו מחזור של כ-329 מיליון דולר בשווי-חוזים באותה רמה. 12.5 דולר לטיק ≈ 37.5 ₪ לפי שער-המחשה מעוגל של 3.0 ₪ לדולר (נגזר מהשער היציג של בנק ישראל, 2.998 ₪ לדולר, 10.8.2026 — לא שער-יום). מי שרוצה חשיפה קטנה יותר יבחר חוזה-מיקרו, שבו הערכים קטנים פי עשרה.

עדיפות-הזמן — מי מתבצע קודם בתור

כשנפגשים היצע וביקוש באותו מחיר, מי מתבצע ראשון? במנוע ההתאמה של CME Globex, אלגוריתם ברירת-המחדל הוא FIFO — ראשון נכנס, ראשון יוצא. פקודות ממתינות מותאמות לפי סדר חותמת-הזמן בלבד: מי שהציב את הפקודה מוקדם יותר — מתבצע מוקדם יותר. אין העדפה לגודל, אין העדפה לזהות.

יש כאן מלכודת חשובה: פקודה שכבר ממתינה בתור מאבדת את עדיפות-הזמן שלה בשלושה מקרים — כשמגדילים את הכמות, כשמשנים את המחיר, או כשמשנים את מספר-החשבון. במילים אחרות, אם ניסית "לחזק" פקודה שכבר עומדת בתור והוספת לה חוזים — קפצת לסוף התור. זו סיבה מרכזית לכך שקריאת-עומק אצל ברוקר קמעונאי, שמשדר לפי-מחיר, לא יכולה לומר לך כמה קרוב אתה לביצוע.

נזילות סמויה — פקודות אייסברג

לפעמים העסקה מתבצעת טוב יותר מכפי שהעומק הראה — או שקיר-נזילות פשוט לא נגמר גם אחרי שנבלע. הסיבה הנפוצה: פקודת אייסברג, פקודה גדולה שמציגה רק חלק קטן מעצמה. אצל CME זה מנגנון רשמי בשם Display Quantity: הפקודה מתמלאת רק לפי הכמות המוצגת שלה, ואחרי כל אירוע-התאמה הכמות המוצגת מתרעננת — והפקודה נזרקת לסוף התור באותה רמת מחיר.

הדוגמה הרשמית של CME פקודה מציגה 10 חוזים בכל פעם, אבל מחזיקה מאחוריהם עוד 90 חוזים מוסתרים. אתה על המסך רואה 10. הם נבלעים, ומופיעים עוד 10 — כאילו מישהו כל הזמן ממלא מחדש. זה לא קסם; זה קרחון שרובו מתחת למים.

מה זה אומר בפועל: רמה שנראית דקה על המסך יכולה להיות עמוקה מאוד במציאות. אם אתה מסתמך על "הקיר ברמה X נראה חלש, אני אחצה אותו בקלות" — אולי אתה מסתכל על עשירית מהכמות האמיתית. נזילות סמויה היא בדיוק הסיבה שספר-פקודות אינו מפה מלאה של הכוונות בשוק.

מתי זה משקר — ספופינג וקירות מזויפים

הצד השני של נזילות-סמויה הוא נזילות מזויפת. לפעמים תראה קיר-פקודות ענק ברמה מסוימת — נניח 2,000 חוזים למכירה — שנראה כמו התנגדות בלתי-עבירה, ואז, ברגע שהמחיר מתקרב אליו, הוא נעלם. הקיר לא נבלע; הוא נמחק. זו לא תמיד תופעה טכנית תמימה.

ספופינג — פרקטיקה אסורה לפי מילון המונחים של רשות הפיקוח על שוק החוזים העתידיים בארה"ב (CFTC), חוק דוד-פרנק תיקן את ה-Commodity Exchange Act ואוסר במפורש על הזנת פקודות קנייה או מכירה מתוך כוונה לבטלן לפני ביצוע — וזה בדיוק spoofing. כלומר קיר-פקודות שנמחק שיטתית לפני שנוגעים בו אינו רק "רעש", אלא פרקטיקה אסורה שהרגולטור רודף אחריה.

בשביל קורא-העומק, המסקנה מפוכחת: קיר גדול על המסך אינו הבטחה שהמחיר יעצור שם. הוא יכול להיות אמיתי (נזילות שתיבלע), הוא יכול להיות אייסברג (עמוק יותר ממה שנראה), והוא יכול להיות בלוף שייעלם. אי אפשר להבחין ביניהם רק מהתמונה הסטטית — צריך לראות איך הקיר מתנהג כשהמחיר מתקרב.

מה שהעומק לא יכול לומר לך

נסכם את מגבלות-הכלי, כי כאן טועים הכי הרבה מתחילים. ספר-פקודות רמה 2 הוא צילום-רגע של כוונות מותנות — ופקודה ממתינה היא כוונה, לא התחייבות. היא יכולה להתבטל בכל רגע. שלוש המגבלות שחשוב לזכור:

10 רמות בלבד בהזנה לפי-מחיר של CME — כל מה שרחוק יותר מהמחיר הנוכחי פשוט לא מופיע.
אין מיקום-בתור — אתה רואה סך-כמות ברמה, לא איפה אתה עומד בין הממתינים.
אין הבחנה אמיתי/סמוי/מזויף — קיר, אייסברג ובלוף נראים דומה עד שהמחיר נוגע בהם.

השורה התחתונה עומק רמה 2 הוא מידע, לא נבואה. הוא מראה לך היכן מרוכזת נזילות כרגע — לא לאן ילך המחיר. השילוב של אשכולות, אזורים דלילים ותצפית על התנהגות-הקירות שווה יותר מכל מספר בודד בטבלה.

עשר שאלות שסוחרים שואלים על רמה 2

מה ההבדל בין רמה 1 לרמה 2?

רמה 1 מציגה רק את המחיר הטוב ביותר מכל צד (best bid ו-best ask) ואת הכמות שם. רמה 2 פותחת את כל הרמות שמתחת ומעל — עד 10 בהזנת CME לפי-מחיר.

כמה רמות עומק אני באמת רואה?

בהזנה לפי-מחיר (MBP) של CME — עד 10 רמות בחוזים עתידיים ו-3 באופציות. בהזנה לפי-פקודה (MBO) — כל הרמות, בלי הגבלה ל-10.

למה אני לא יודע את מקומי בתור?

כי הזנה לפי-מחיר מאחדת את כל הכמות ברמה לעדכון אחד. רק הזנה לפי-פקודה (MBO) חושפת פקודות בודדות ומאפשרת לשחזר את התור.

מה זה אשכול פקודות?

ריכוז חריג של כמות במחיר אחד, בולט מהשורות סביבו. לרוב יושב על רמת תמיכה/התנגדות שהשוק מזהה.

מה זה אזור דליל?

רמת-מחיר עם מעט מאוד נזילות ממתינה — ואקום שהמחיר עלול לחצות במהירות, לרוב עם סליפג׳.

מה זו פקודת אייסברג?

פקודה גדולה שמציגה רק חלק קטן מכמותה (Display Quantity). אצל CME, אחרי כל התאמה הכמות המוצגת מתרעננת והפקודה חוזרת לסוף התור.

למה קיר-פקודות נעלם לפני שהמחיר נגע בו?

יכול להיות שינוי-כוונה לגיטימי — או ספופינג, שהוא אסור: הזנת פקודה מתוך כוונה לבטלה לפני ביצוע, שאותה אוסר ה-Commodity Exchange Act לפי ה-CFTC.

איך פועל התור ב-CME?

אלגוריתם ברירת-המחדל הוא FIFO — ראשון נכנס, ראשון יוצא, לפי חותמת-זמן בלבד.

מתי אני מאבד את מקומי בתור?

בשלושה מקרים: הגדלת הכמות, שינוי המחיר, או שינוי מספר-החשבון של הפקודה.

האם עומק רמה 2 נותן אות קנייה או מכירה?

לא. הוא מציג נזילות ממתינה, לא כיוון. פקודות ממתינות הן כוונות מותנות שיכולות להתבטל, ואין בהן הבטחה לגבי המחיר העתידי.

צעדים מעשיים — איך לקרוא ספר-פקודות

אתר את המרווח מצא את ה-best bid וה-best ask, וראה כמה טיקים ביניהם — זו העלות המיידית של כניסה-ויציאה.
סרוק לאשכולות חפש רמות עם כמות חריגה בולטת; סמן אותן כאזורי תמיכה/התנגדות אפשריים.
סמן אזורים דלילים רמות עם כמעט אפס כמות — שם המחיר עלול לזוז מהר, עם סליפג׳.
עקוב אחרי התנהגות אל תסתמך על תמונה סטטית; ראה אם קירות נבלעים, מתחדשים (אייסברג) או נמחקים (חשד ספופינג).
הצלב עם גודל-הפוזיציה חשב את החשיפה בשקלים לפי ערך-הטיק לפני שאתה נכנס — במיוחד עם מינוף.

לא ייעוץ השקעה. העמוד חינוכי בלבד ואינו המלצה לפעולה. מסחר בחוזים עתידיים כרוך במינוף ובסיכון להפסד מהיר של חלק מהפיקדון או כולו. אשכול, קיר או אזור-דליל אינם "אות קנייה". התייעץ עם בעל-רישיון מתאים לפני החלטה.

רוצה להבין איך מיישמים את זה בזמן-אמת ואיך משלבים עם זרימת-פקודות? המשך לרמה 2 בפועל — יישומים, או חזור להמדריך הגדול לחוזים עתידיים.

מקורות

CME Group — Market by Order (MBO) FAQ: המסמך של CME שמשווה בין הזנת-נתונים לפי-מחיר (MBP, עד 10 רמות, כמות מאוחדת) לבין הזנה לפי-פקודה (MBO, פקודות בודדות). נכון ל-11.8.2026.
CME Group Client Systems Wiki — Market Depth: דף התיעוד של CME לקובצי עומק-השוק ההיסטוריים — 5 עד 10 פקודות לעומק בחוזים, 3 באופציות, חותמת-זמן במילישנייה. נכון ל-11.8.2026.
CME Group Client Systems Wiki — CME Globex Matching Algorithm Steps: דף שלבי אלגוריתם ההתאמה — FIFO, שלושת המקרים שבהם פקודה מאבדת עדיפות-זמן, והדוגמה הרשמית של Display Quantity (10 מוצגים, 90 מוסתרים). נכון ל-11.8.2026.
CFTC Glossary: מילון המונחים הרשמי של רשות הפיקוח על שוק החוזים העתידיים בארה"ב — ההגדרה של spoofing והאיסור מכוח תיקון דוד-פרנק ל-Commodity Exchange Act. נכון ל-11.8.2026.
בנק ישראל — ממשק השערים היציגים הפומבי: מקור שער-הדולר היציג (2.998 ₪, 10.8.2026) שממנו נגזר שער-ההמחשה המעוגל 3.0 ₪ לדולר. נכון ל-11.8.2026.

גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.