גרפי Footprint — לראות מי באמת קנה ומכר

קובצי עומק-השוק של בורסת CME — אותם קבצים שמזינים כל גרף Footprint רציני — מכילים חמש עד עשר רמות-מחיר לעומק בשוקי החוזים העתידיים, טיק אחר טיק, עם חותמת-זמן ברזולוציית מילישנייה. זה מספר קטן ומדויק, והוא מסביר גם את הכוח וגם את הגבול של הכלי: גרף Footprint לא ממציא כלום — הוא פשוט מסדר מחדש את זרם-העסקאות שכבר קרה, כדי שתראו לא רק לאיזה מחיר הגיע השוק, אלא כמה אגרסיביות הייתה מאחורי כל תזוזה.

בעברית פשוטה: נר רגיל מספר לכם ארבעה מספרים — פתיחה, גבוה, נמוך, סגירה. הוא לא מספר לכם כמה חוזים החליפו ידיים ליד הגבוה, או האם הקונים הם שדחפו את המחיר למעלה או שמדובר במוכרים שנואשו ונסגרו. גרף Footprint (נקרא גם Cluster, כי כל נר הופך ל"אשכול" של מספרים) עונה בדיוק על השאלה הזאת. במקום גוף-נר אחיד, אתם רואים בתוך הנר טבלה: כל שורה היא רמת-מחיר אחת, ולצידה שני מספרים — כמה נסחר שם בצד הקנייה וכמה בצד המכירה.

שלושת הסוגים — אותו זרם, שלוש עדשות

כשפותחים חלון של גרף Footprint בפלטפורמה, בוחרים מה בדיוק המספרים בתוך הנר מייצגים. יש שלושה מצבים עיקריים, וכל אחד עונה על שאלה אחרת:

• Bid × Ask — כל רמת-מחיר מציגה שני מספרים זה לצד זה: הכמות שנסחרה בצד המכירה מול הכמות בצד הקנייה. זה המצב הקלאסי, וממנו מזהים חוסר-איזון (מיד נגיע).
• Delta — במקום שני מספרים, מספר אחד: ההפרש בין קניות למכירות בכל רמה (קניות פחות מכירות). דלתא חיובית גדולה = הקונים היו האגרסיביים; שלילית = המוכרים. נוח לראות בזום-אאוט מי שולט בנר.
• Volume Profile — כאן לא מעניין הצד, אלא הכמות הכוללת בכל רמה. פס אופקי ליד כל מחיר, וככל שנסחר שם יותר — הפס ארוך יותר. משמש למצוא את רמות-המחיר ש"החזיקו" הכי הרבה מסחר.

כדאי להבין שאלה לא שלושה גרפים שונים אלא שלוש עדשות על אותם נתונים. אותו זרם-עסקאות מזין את שלושתם; רק הדרך שבה הוא מוצג משתנה. סוחר מנוסה מחליף ביניהם תוך כדי: Volume Profile כדי לראות איפה השוק "גר", Bid/Ask כדי לראות מי לחץ בנקודת-מפנה, ודלתא כדי לקבל תמונה מהירה של מאזן-הכוחות בנר בודד.

Footprint מול נר ומול ספר-הפקודות (DOM)

קל להתבלבל בין שלושה כלים שכולם עוסקים ב"מה קורה מתחת למחיר". ההבדל המהותי הוא זמן: ספר-הפקודות מראה את העתיד המובטח-לכאורה — פקודות שממתינות ועדיין לא בוצעו; גרף Footprint מראה את העבר המוגמר — מה כבר בוצע בפועל. נר רגיל הוא סיכום גס של אותו עבר.

ההבחנה הזאת קריטית, כי ספר-הפקודות ניתן ל"ציור" — אפשר להציב פקודות-ענק ולמשוך אותן רגע לפני הביצוע. גרף Footprint, לעומת זאת, מראה רק מה שבאמת קרה. אי-אפשר לזייף עסקה שבוצעה. זה לא הופך אותו לחסין (יש לזה מקטע נפרד למטה), אבל זה מסביר למה סוחרי order-flow אוהבים לשלב את השניים: ה-DOM לכוונה, ה-Footprint לאישור.

חוסר-איזון — הלב של קריאת Footprint

כאן נמצא רוב הערך. גרף Footprint מסמן חוסר-איזון (Imbalance) כשבין רמת-מחיר לרמה שמתחתיה, הצד האחד גדול פי-כמה מהצד הנגדי באלכסון. הכלל הנפוץ הוא יחס של פי-שלושה ומעלה: אם ליד מחיר מסוים נסחרו למשל 300 חוזים בצד הקנייה מול 80 חוזים בצד המכירה ברמה האלכסונית — זה חוסר-איזון קנייה. הפלטפורמה צובעת את התא, ואתם מזהים במבט איפה צד אחד באמת דרס את השני.

שני מבנים ספציפיים ששווה להכיר, כי הם חוזרים על עצמם:

• בלוק-הזמנות (Stacked Imbalance): כמה רמות-חוסר-איזון רצופות באותו כיוון, אחת מעל השנייה. זה מסמן אזור שבו צד אחד עבד באגרסיביות לאורך טווח-מחיר שלם — לעיתים רמת-תמיכה או התנגדות שתחזור להיות רלוונטית.
• צומת-ווליום גבוה (HVN): רמת-מחיר שבה נסחר נפח חריג-בגודלו לעומת שכנותיה (בולט בעדשת Volume Profile). השוק "התעכב" שם הרבה — לרוב אזור-שיווי-משקל שמושך אליו מחיר בעתיד.

האזור ההפוך — צומת-ווליום נמוך — הוא רמה שהמחיר חצה מהר בלי לעצור. שם יש מעט התנגדות, ולכן מחיר שחוזר לאזור כזה נוטה לעבור אותו במהירות. שילוב של HVN מעל ומתחת עם אזור-נמוך באמצע הוא בדיוק המפה שסוחר Footprint מנסה לקרוא.

התשתית — MBP מול MBO, ולמה זה משנה

גרף Footprint טוב רק כמו הנתונים שמזינים אותו. CME משדרת עומק-שוק בשני פורמטים, וההבדל ביניהם משפיע ישירות על מה שהגרף יכול להראות. הפורמט לפי-מחיר (MBP) משדר עד עשר רמות-מחיר בלבד ומאחד את כל הכמות בכל רמה לעדכון אחד — סך-כמות ומספר-פקודות. הפורמט לפי-פקודה (MBO) משדר כל פקודה בודדת בכל הרמות, בלי הגבלה לעשר.

אסטרטגיות — איך משלבים את זה בעבודה

גרף Footprint כמעט אף פעם לא עומד לבד. הוא כלי-אישור: קודם יש רעיון ממקור אחר (רמה, מבנה, מגמה), ואז ה-Footprint אומר אם זרם-העסקאות מגבה אותו. כמה שילובים נפוצים:

• אישור-בליעה בקצה-מהלך: מחיר מגיע לרמה מוגדרת-מראש; אם שם מופיע חוסר-איזון בכיוון-ההפוך למהלך + דלתא מתהפכת — זה אישור להיחלשות, לא פקודה.
• המשך-מגמה על בלוק-הזמנות: מהלך שממשיך לייצר חוסר-איזון רצוף באותו כיוון מרמז שהצד השולט עדיין פעיל.
• כניסה-מחדש בצומת-ווליום גבוה: מחיר שחוזר ל-HVN ומייצר שם חוסר-איזון לטובת-ההמשך.

מתי זה משקר — האשליה של תמונה מלאה

הבטחת-היסוד של גרף Footprint — "אתם רואים מי באמת קנה ומכר" — נכונה רק בחלקה, וכאן נמצא מקרה-הכשל האמיתי: מה שרואים בספר אינו בהכרח כל מה שיש. מילון-המונחים הרשמי של רשות-הפיקוח האמריקאית על שוק החוזים העתידיים (CFTC) מגדיר פקודת-אייסברג כפקודה שרק חלק ממנה גלוי לשאר המשתתפים; ככל שהחלק-המוצג מתמלא, נחשפת כמות נוספת שהייתה חבויה כל הזמן.

שני מקורות-כשל נוספים שכדאי להכיר. הראשון: נזילות דלה. בשעות-מסחר חלשות או בחוזה דל, כמה עשרות חוזים יוצרים "חוסר-איזון" מרשים-למראה שהוא רק רעש — לא שחקן-אמיתי. השני: סיווג-הצד. הפלטפורמה מנחשת אם עסקה היא קנייה או מכירה לפי מי חצה את המרווח, ובמצבי-שוק מהירים הניחוש הזה טועה. שני אלה יחד אומרים דבר פשוט — Footprint הוא ראיה, לא הוכחה.

צעד-אחר-צעד — לפתוח גרף Footprint ראשון

התהליך דומה ברוב פלטפורמות זרימת-הפקודות; פרטי-התפריט משתנים, אבל ההיגיון קבוע. הברוקר קובע לאילו נתוני-זמן-אמת יש לכם גישה ואם נדרש מנוי-נתונים נפרד ל-CME.

• מוודאים נתוני-עומק גרף Footprint דורש הזנת-נתונים שמסווגת עסקאות לפי צד. ודאו מול הברוקר שיש לכם מנוי לנתוני CME המתאימים — בלי זה הגרף יהיה חלקי או ריק.
• פותחים חלון-גרף חדש ובוחרים סוג Footprint/Cluster במקום סוג-גרף "נרות", בוחרים את סוג ה-Footprint (לעיתים נקרא Cluster או Order Flow).
• בוחרים את המכשיר והפריים בחרו חוזה נזיל להתחלה (חוזה על מדד-מניות מרכזי, למשל), ופריים-זמן שאינו קצר מדי — נר-דקה או יותר — כדי שיהיה מספיק נפח בכל תא.
• בוחרים את העדשה התחילו ב-Bid × Ask כדי לראות את שני הצדדים, והחליפו ל-Delta ול-Volume Profile כדי להשוות. הפעילו את סימון חוסר-האיזון והגדירו את יחס-הסף (למשל פי-שלושה).
• קוראים לפני שמחליטים חפשו בלוקי-הזמנות, צמתי-ווליום גבוה והיפוכי-דלתא — אבל תמיד לצד ההקשר הרחב, לא כאות בפני-עצמו.

גרף Footprint הוא אחד הכלים העמוקים בארגז של סוחר מיקרו-מבנה — אבל הוא חוליה אחת בשרשרת. כדי להבין את זרם-הפקודות שמזין אותו, חזרו לזרימת הפקודות (Order Flow); להבנת הספר שמתחתיו, ראו עומק שוק רמה 2; ולתמונה המלאה — המדריך הגדול לחוזים עתידיים.

מקורות

1. CME Group Client Systems Wiki — Market Depth: דף התיעוד של CME לקובצי עומק-השוק ההיסטוריים (חמש-עד-עשר רמות בחוזים העתידיים, טיק אחר טיק ברזולוציית מילישנייה). נכון ל-11/08/2026. cmegroup.com/confluence — Market Depth
2. CME Group — Market by Order (MBO) FAQ: מסמך CME שמשווה בין הזנת-הנתונים לפי-מחיר (MBP, עד עשר רמות, כמות מאוחדת) לבין הזנה לפי-פקודה (MBO). נכון ל-11/08/2026. cmegroup.com — Market by Order FAQ
3. CME Group — Tick Movements: שיעור ב-CME Institute שמראה את חישוב שווי-הטיק ב-ES (רבע-נקודה = 12.50 דולר לחוזה). נכון ל-11/08/2026. cmegroup.com — Tick Movements
4. CFTC Glossary — מילון-המונחים הרשמי של רשות-הפיקוח האמריקאית על שוק החוזים העתידיים; הגדרת פקודת-אייסברג (חלק גלוי, כמות חבויה שנחשפת בהדרגה). נכון ל-11/08/2026. cftc.gov — CFTC Glossary
5. בנק ישראל — ממשק השערים היציגים הפומבי; מקור שער-ההמחשה המעוגל (3.0 ₪ לדולר, נגזר מ-2.998 ₪ ב-10/08/2026). נכון ל-11/08/2026. boi.org.il — שערים יציגים