המדריך הגדול לחוזים עתידיים · חלק ה — מיקרו-מבנה השוק

מרווח קנייה-מכירה — העלות הנסתרת

אין עמלת-כניסה גלויה, אבל אתה משלם בכל פעם שאתה נכנס ויוצא. איך המרווח בין ה-bid ל-ask עובד, כמה הוא באמת עולה, ומתי הוא מתפוצץ בדיוק כשאתה הכי צריך לצאת.

8 דק׳ זמן קריאה · עודכן אוגוסט 2026

בקצרה

  • מרווח קנייה-מכירה הוא ההפרש בין המחיר שבו אפשר לקנות עכשיו (ask) למחיר שבו אפשר למכור עכשיו (bid) — זו העלות שאתה משלם בכל כניסה ויציאה.
  • ב-ES טיק מינימלי שווה 12.50 דולר — כ-37.5 ₪ לפי שער-המחשה מעוגל 3.0 ₪ לדולר; מרווח של טיק אחד הלוך-חזור זה כבר 25 דולר.
  • המרווח מתרחב בזמן חדשות, בשעות לילה ובחוזים רחוקים — בדיוק כשהנזילות דקה.
  • פקודת לימיט ובחירת שעות-נזילות הן שתי הדרכים המרכזיות לצמצם את העלות הזאת.

נתחיל במספר שאפשר לגעת בו. בחוזה E-mini S&P 500 — ה-ES, החוזה הנסחר ביותר בעולם על מדד המניות האמריקאי — הטיק המינימלי, כלומר הקפיצה הקטנה ביותר שהמחיר יכול לזוז, שווה 12.50 דולר לחוזה. לפי שער-המחשה מעוגל של 3.0 ₪ לדולר (נגזר מהשער היציג של בנק ישראל, 2.998 ₪ לדולר, נכון ל-10 באוגוסט 2026 — זה שער-המחשה מעוגל ולא שער-יום), זה בערך 37.5 ₪. עכשיו החלק שרוב המתחילים מפספסים: אם מחיר הקנייה גבוה ממחיר המכירה בטיק אחד בלבד, שילמת את ה-37.5 ₪ האלה עוד לפני שהשוק זז בכלל. זו לא עמלה שכתובה בחשבונית — זו העלות הנסתרת של המסחר.

רשות הפיקוח על שוק החוזים העתידיים בארה"ב, ה-CFTC, מגדירה את מרווח קנייה-מכירה בפשטות: ההפרש בין מחיר הביקוש (bid) למחיר ההיצע (ask, לעתים נקרא offer). זו כל ההגדרה. ומאחורי המשפט היבש הזה מסתתרת עלות שמלווה אותך בכל עסקה — בכניסה וגם ביציאה — ולכן שווה להבין אותה עד הסוף.

בעברית פשוטה ה-bid הוא המחיר הגבוה ביותר שמישהו מוכן לשלם כדי לקנות עכשיו. ה-ask הוא המחיר הנמוך ביותר שמישהו מוכן לקבל כדי למכור עכשיו. אתה, כשאתה קונה בשוק, קונה ב-ask. כשאתה מוכר בשוק, מוכר ב-bid. הפער ביניהם — זה מה שאתה משלם על הזכות להיכנס וללכת ברגע זה.

למה זו עלות ולא רק מספר על המסך

דמיין ספר-פקודות: מצד אחד תור של קונים שמציעים מחירים, מצד שני תור של מוכרים. המחיר הגבוה ביותר בתור-הקונים הוא ה-bid; המחיר הנמוך ביותר בתור-המוכרים הוא ה-ask. ביניהם יש רווח קטן — המרווח. אם אתה רוצה להיכנס לפוזיציה עכשיו, מיד, אתה חוצה את הרווח הזה: קונה ב-ask הגבוה. ואם תרצה לצאת מיד אחר-כך, תמכור ב-bid הנמוך. הפער בין השניים הוא הפסד ודאי — עוד לפני ששום דבר קרה בשוק.

זו הסיבה שסוחר שקונה ומוכר עשרות פעמים ביום מרגיש את המרווח הרבה יותר מסוחר שמחזיק פוזיציה שבועות. ככל שאתה סוחר יותר, אתה חוצה את הרווח יותר פעמים — וכל חצייה עולה כסף אמיתי. המרווח הוא בעצם מס-תדירות: מי שסוחר לעתים קרובות משלם אותו לעתים קרובות.

שלושה חוזים, שלושה מחירי-מרווח

כדי להרגיש את הסדר-גודל, נעבור על שלושה חוזים אמיתיים ונחשב כמה עולה מרווח של טיק אחד בכל אחד מהם. הערכים למטה הם ערכי-הטיק הרשמיים של CME; ההמרה לשקלים היא לפי שער-המחשה מעוגל 3.0 ₪ לדולר.

חוזה ערך טיק (דולר) מרווח טיק אחד — כניסה+יציאה בשקלים (המחשה)
E-mini S&P 500 (ES) 12.50 25.00 75 ₪
Micro E-mini (MES) 1.25 2.50 7.5 ₪
נפט WTI (NYMEX) 10.00 20.00 60 ₪

שים לב ל-MES, חוזה המיקרו: הוא עשירית מ-ES, ולכן גם המרווח שאתה משלם עליו קטן פי עשרה. טיק ב-MES שווה 1.25 דולר, ותנועה של נקודה שלמה — ארבעה טיקים — שווה 5 דולר בלבד. בדיוק בגלל זה חוזי-המיקרו הם נקודת-הכניסה הטבעית ללימוד: אתה משלם מרווח של שקלים בודדים, לא של עשרות. בנפט WTI, לעומת זאת, גודל החוזה הוא 1,000 חביות והטיק המינימלי הוא סנט אחד — ולכן כל סנט שווה 10 דולר, ומרווח הלוך-חזור של טיק אחד עולה כ-60 ₪.

המינוף מגדיל גם את זה חוזה עתידי הוא מכשיר ממונף — אתה שולט בחשיפה כספית גדולה בהרבה מהמזומן שהברוקר דורש כביטחון. המינוף לא נוגע בגודל המרווח עצמו, אבל הוא מגדיל את המשקל היחסי של כל עלות על החשבון הקטן שלך. מרווח של 25 דולר על חשבון של כמה מאות דולר הוא נגיסה משמעותית. חוזים עתידיים יכולים להוביל להפסד שעולה על ההפקדה הראשונית. זה לא ייעוץ השקעה.

מתי המרווח מתרחב — ולמה דווקא אז

המרווח אינו קבוע. בחוזה נזיל, בשעת-שיא, הוא לרוב טיק אחד וצמוד. אבל יש שלושה מצבים שבהם הוא נפתח — ושלושתם נוטים להגיע ביחד עם הרגעים שבהם אתה הכי רוצה לפעול מהר.

  • חדשות ופרסומים — בדקות שסביב פרסום נתון מאקרו גדול המוכרים מושכים את ההצעות שלהם והקונים נסוגים. פתאום ה-bid וה-ask מתרחקים זה מזה, כי אף אחד לא רוצה להיתפס בצד הלא-נכון של ההפתעה.
  • שעות לילה — הנזילות אינה אחידה לאורך היממה. כשהשוק המרכזי סגור, פחות משתתפים פעילים, פחות פקודות בספר, ומרווח שהיה טיק אחד ביום יכול להיפתח לכמה טיקים.
  • חוזים רחוקים — לכל חוזה עתידי יש מועד-פקיעה. החוזה הקרוב (front month) הוא בדרך-כלל הנזיל ביותר; חוזים לחודשים רחוקים נסחרים דליל יותר, והמרווח בהם רחב יותר בקביעות.

האירוניה בנויה לתוך המנגנון: המרווח מתרחב בדיוק כשאתה הכי רוצה לצאת מהר. ברגע של חדשות דרמטיות, פקודת-שוק שנועדה "לצאת מיד" תבוצע במחיר גרוע בהרבה ממה שראית על המסך שנייה קודם — כי המסך הראה מחיר אחרון, לא את ה-bid שאליו תימכר עכשיו.

איך CME בכלל מודדת את המרווח

כדאי להבין נקודה טכנית אחת. מאז 1 באפריל 2024, CME מחשבת את מרווח קנייה-מכירה בכל עדכון של ספר-הפקודות, לרמות 1 עד 10 — כלומר לא רק על ה-bid/ask הטובים ביותר, אלא על עומק של עשר רמות מחיר לכל צד. ויש שם פרט מפתיע: אם באחת הרמות חסר מחיר ביקוש או מחיר היצע — המרווח פשוט לא מחושב באותה רמה.

"אין מרווח" הוא מצב אמיתי לפי מתודולוגיית CME, כשחסר צד בספר — אין מרווח לחשב, וזה לא תקלת-תצוגה. במילים אחרות: יש רגעים שבהם פשוט אין מוכר או אין קונה ברמת-מחיר מסוימת. אם נכנסת עם פקודת-שוק ברגע כזה, המחיר שתקבל יכול להיות רחוק מאוד ממה שציפית.

מתי זה משקר — המרווח הצר שהתפוצץ

הטעות הקלאסית: אתה מסתכל על המסך, רואה מרווח של טיק אחד, ומסיק שהמרווח "תמיד צר" בחוזה הזה. ואז מגיע רגע החדשות. תרחיש להמחשה: סוחר רואה ES עם bid/ask צמודים, נותן פקודת-שוק לצאת מפוזיציה בדיוק כשמתפרסם נתון מאקרו. בין השנייה שבה לחץ לשנייה שבה הפקודה הגיעה לבורסה, המוכרים משכו את ההצעות — וה-bid הקרוב ביותר נמצא כמה טיקים למטה. הפקודה בוצעה שם. במקום מרווח של 12.50 דולר, שילם כמה פעמים מזה — לא כי משהו "רימה" אותו, אלא כי המרווח הצר שראה היה תמונת-רגע, לא הבטחה.

הלקח: מרווח צר שראית לפני שנייה אינו המרווח שבו תבוצע הפקודה שלך עכשיו — במיוחד ברגעי-לחץ. המספר על המסך תיאר מצב-עבר של הספר; הביצוע קורה במצב-ההווה, שיכול להיות שונה לגמרי.

איך מצמצמים את העלות בפועל

אי-אפשר לבטל את המרווח, אבל אפשר לצמצם כמה ממנו אתה משלם. שתי הדרכים המרכזיות הן בחירת סוג-הפקודה ובחירת שעת-המסחר.

  • העדף פקודת לימיט על פני פקודת שוק פקודת-שוק חוצה את המרווח מיד ומשלמת אותו במלואו. פקודת-לימיט מציבה מחיר-יעד ומחכה שהשוק יגיע אליו — ואם היא מתבצעת, לעתים אתה "מרוויח" את המרווח במקום לשלם אותו. המחיר: אין ודאות שהפקודה תתבצע בכלל.
  • סחר בשעות-נזילות בשעות-השיא של החוזה יש הכי הרבה משתתפים בספר, המרווח הכי צר, והביצוע הכי הוגן. שעות-הלילה עושות בדיוק ההפך.
  • הישאר בחוזה הקרוב החוזה הנסחר ביותר (front month) נותן לך את המרווח הצר ביותר. חוזים רחוקים גובים ממך מרווח רחב בכל עסקה.
  • העדף חוזי-מיקרו בלמידה ב-MES המרווח הנומינלי קטן פי עשרה מ-ES — טעות עולה שקלים בודדים, לא עשרות.

טיפ מעשי לפני שאתה נכנס, שאל את עצמך שתי שאלות: (1) מה גודל המרווח כרגע בטיקים? (2) האם אני חייב להיכנס דווקא עכשיו בפקודת-שוק, או שאני יכול לתת לימיט ולחכות? עצם השאלה הזאת חוסכת יותר כסף מרוב "האסטרטגיות".

שאלות שחוזרות

מה ההבדל בין מרווח קנייה-מכירה לבין עמלת הברוקר?

עמלת הברוקר היא סכום קבוע וגלוי שאתה משלם על ביצוע פקודה, והברוקר קובע אותה. המרווח הוא עלות נפרדת, נסתרת, שנקבעת בשוק עצמו — ההפרש בין ה-bid ל-ask. שתיהן יחד מרכיבות את עלות-העסקה האמיתית שלך.

למה טיק אחד ב-ES שווה 12.50 דולר?

בחוזה ES, נקודת-מדד שווה 50 דולר, והטיק המינימלי הוא רבע נקודה. רבע מ-50 דולר = 12.50 דולר. לכן כל קפיצה מינימלית של המחיר שווה 12.50 דולר לחוזה — בערך 37.5 ₪ לפי שער-המחשה מעוגל 3.0 ₪ לדולר.

האם מרווח צר תמיד אומר שכדאי להיכנס?

לא. מרווח צר מוזיל את עלות-הכניסה, אבל אינו אומר דבר על כיוון המחיר. מרווח הוא מדד-עלות, לא אות-מסחר. אין כאן "מרווח צר = קנייה".

מה קורה אם אין מוכר או קונה ברמת-מחיר?

לפי מתודולוגיית CME, כשחסר צד בספר המרווח פשוט לא מחושב באותה רמה — זה מצב אמיתי, לא תקלה. פקודת-שוק ברגע כזה עלולה להתבצע במחיר רחוק מהצפוי.

איך אני יודע מהו החוזה הכי נזיל?

בדרך-כלל זה החוזה הקרוב ביותר לפקיעה (front month), והוא זה עם הנפח הגבוה והמרווח הצר. את הנפח והנזילות מרחיב עמוד נזילות — הדלק של השוק בסדרה.

לא ייעוץ השקעה. העמוד חינוכי בלבד ומסביר מנגנון-שוק. חוזים עתידיים הם מכשיר ממונף שעלול להוביל להפסד העולה על ההפקדה הראשונית. אין כאן המלצה, "אות-קנייה" או הבטחת-תוצאה. כל החלטת-מסחר היא באחריותך, ורצוי להיוועץ בבעל-מקצוע מוסמך.
בסדרה העמוד הזה הוא חלק ה של המדריך הגדול לחוזים עתידיים. משם ממשיכים להשפעת מחיר וסליפג׳ — מה קורה כשהפקודה גדולה מספיק כדי להזיז את המחיר בעצמה.

מקורות

גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.