מיסוי חוזים עתידיים לישראלי — כמה באמת נשאר ביד 2026

נתחיל במספר אחד שקובע את כל השאר: 25%. זהו השיעור המרבי של מס רווח-הון על הרווח הריאלי של יחיד לפי סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה. לא 60/40, לא מדרגה מיוחדת ל"נגזרים", ולא שיעור סודי שמישהו סיפר לך בקבוצת טלגרם — עד 25% על הרווח הריאלי, וזהו. השאלה היחידה שבאמת מעניינת אותך היא לא כמה המס, אלא מי גובה אותו ומי חייב לדווח עליו. וכאן, כשמדובר בחוזה עתידי דרך ברוקר בחו"ל, מתחילות ההפתעות.

למה חוזה עתידי הוא בכלל "נייר ערך" בעיני הפקודה

אינטואיטיבית, חוזה עתידי לא מרגיש כמו מניה. אתה לא קונה בעלות בכלום — אתה מתחייב לקבל או למסור בעתיד הפרש-מחיר, בכמות ובמועד קבועים מראש. ובכל זאת, פקודת מס הכנסה לא יצרה עבורו קטגוריה נפרדת. סעיף 88 מגדיר "נייר ערך" באופן שכולל במפורש גם "עסקה עתידית", וההגדרה של "עסקה עתידית" שם היא רחבה: התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער-מטבע, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר-נכס — בכמות, במועד ובתנאים הקבועים מראש. גם מכירה בחסר (מכירת נייר שטרם נרכש) נכנסת לשם.

המשמעות המעשית פשוטה: אין "מס חוזים עתידיים" נפרד בישראל — יש מס רווח-הון מנייר ערך, והחוזה נכנס לאותו מסלול בדיוק. אין צורך לחפש טבלה מיוחדת, אין שיעור אקזוטי. אותם כללים שחלים על רווח ממכירת מניה או תעודת-סל חלים גם על רווח מסגירת פוזיציה בחוזה עתידי.

השיעור עצמו — עד 25%, ולמי 30%

סעיף 91(ב)(1) לפקודה קובע שיחיד חייב במס על רווח-הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25%, ורואים את רווח-ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. שים לב לניסוח — "לא יעלה על", כלומר זהו תקרה, לא שיעור-קבוע נעול. האישור הזה חוזר גם במדריך הרשמי של רשות המסים לשנת המס 2025: המס מוטל על הרווח הריאלי, אחרי ניכוי רכיב האינפלציה, ושיעורו לא יעלה על 25% על רווח שנצמח החל מ-1.1.2012.

יש חריג אחד שרלוונטי לחלק מהקוראים: סעיף 91(ב)(2) קובע שאם המוכר הוא בעל-מניות מהותי — במועד המכירה או ב-12 החודשים שקדמו לה — שיעור המס לא יעלה על 30%. עבור רוב הסוחרים הפרטיים בחוזים עתידיים על מדדים או סחורות, החריג הזה לא נכנס לתמונה, אבל חשוב לדעת שהוא קיים.

כלל 60/40 האמריקאי — למה הוא לא נוגע אליך

אם קראת מדריכי-מסחר באנגלית, בטח נתקלת ב"60/40": בארה"ב, חוזים עתידיים מסוימים ממוסים כך ש-60% מהרווח נחשב לטווח-ארוך ו-40% לטווח-קצר, לפי סעיף 1256 בקוד-המס האמריקאי. זה חוסך מס לסוחר אמריקאי. אבל כלל 60/40 הוא כלל אמריקאי פנימי, והוא אינו הבסיס למיסוי של תושב ישראל. משקיע ישראלי ממוסה לפי פקודת מס הכנסה — עד 25% על הרווח הריאלי — נקודה. אין בשום מקור ישראלי שנבדק שיעור-מיוחד לחוזים עתידיים, ואין שם זכר לחלוקת 60/40. לכן אל תבנה חישוב על סמך מדריך אמריקאי; הוא פשוט לא רלוונטי לדוח שלך.

מי גובה את המס — חבר-בורסה מול ברוקר זר

כאן טמון ההבדל שהכי מבלבל סוחרים ישראלים, והוא כולו טכני-תפעולי. בטופס 1322 של רשות המסים (רווח הון מניירות ערך סחירים), המנכה מוגדר כחבר-בורסה — למשל תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות. במילים פשוטות: גורם ישראלי שמחזיק עבורך את ניירות-הערך הוא זה שמנכה את המס אוטומטית ומנפיק לך אישור (טופסי 867א+ב) שמצורף לדוח. סגרת פוזיציה ברווח דרך בנק ישראלי או בית-השקעות ישראלי — המס לרוב כבר נוכה, ואתה לא צריך לרדוף אחריו.

אבל מרבית מסחר-החוזים העתידיים על מדדים אמריקאיים או סחורות נעשה דרך ברוקר בחו"ל, שאינו חבר-בורסה ישראלי. הברוקר קובע איזה כלים אתה בכלל רשאי לסחור, אבל דבר אחד כמעט תמיד נכון: ברוקר זר אינו מנכה עבורך מס ישראלי במקור. הכסף נכנס לחשבון שלך במלואו — וזה בדיוק המקום שבו סוחרים נופלים, כי הם מתרגלים לחשוב שהמס "מטופל".

החובה הכי נשכחת — דיווח ותשלום כשאין ניכוי

כשלא נוכה לך מס כחוק — המצב הרגיל בחשבון אצל גורם שאינו חבר-בורסה ישראלי — המדריך הרשמי של רשות המסים קובע שתי חובות נפרדות. הראשונה: חובה להגיש דוח שנתי. השנייה, וזו שנשכחת: חובה לדווח על רווח-ההון ממכירת ניירות-ערך סחירים פעמיים בשנה — עד 31 ביולי ועד 31 בינואר — על מכירות בששת החודשים שקדמו לחודש הדיווח, ולשלם מקדמה.

• עד 31 בינואר — דיווח ותשלום מקדמה על רווחים ממכירות ביולי–דצמבר של השנה הקודמת.
• עד 31 ביולי — דיווח ותשלום מקדמה על רווחים ממכירות ינואר–יוני של אותה שנה.
• בסוף השנה — דוח שנתי מלא שמאחד את הכל ומיישב מול המקדמות ששולמו.

רשות המסים אפילו מכירה במפורש במצב הזה ומקצה לו טופס: טופס 1325 (נספח ג'1) מיועד, בין היתר, ליחיד שלא נוכה לו מס כחוק — כלומר המשקיע שמדווח בעצמו. קיומו של הטופס הוא ההוכחה שזה לא איזור-אפור: זה מסלול מוכר, מסודר, שמצפים ממך למלא.

מתי זה משקר — מקרה-הכשל שחוזר על עצמו

ההנחה השקטה שמפילה סוחרים היא: "אם קיבלתי את הכסף במלואו, כנראה שהמס כבר טופל אצל הברוקר". זה בדיוק ההפך מהאמת. סוחר פותח חשבון אצל ברוקר בחו"ל, סוחר בחוזים עתידיים על מדד אמריקאי לאורך שנה, מרוויח, מושך את הכסף — ולא מדווח כלום, כי "לא היה ניכוי". שנה-שנתיים אחר-כך מגיעה שאלה מרשות המסים על תנועות במטבע-חוץ, וכעת חסרים גם הדיווחים החצי-שנתיים וגם המקדמות — עם ריבית והצמדה על האיחור.

כשל שני: מי שהעתיק חישוב מ"מדריך מיסוי חוזים" באנגלית והחיל על עצמו 60/40. הוא לא רק חישב שיעור שגוי — הוא בנה ציפייה שלמה על כלל אמריקאי שלא נוגע אליו. בישראל השיעור הוא עד 25% על הרווח הריאלי, והמסלול הוא רווח-הון מנייר ערך — בלי קשר לאיך שזה עובד מעבר לים.

מה לעשות עכשיו — צעדים מעשיים

• ברר אם יש ניכוי-במקור אם החשבון הוא אצל חבר-בורסה ישראלי — כנראה שהמס נוכה ותקבל אישור 867. אצל ברוקר זר — הנח שאין ניכוי, והאחריות עליך.
• הפרד את הרווח הריאלי חשב את הרווח אחרי קיזוז הפסדים ורכיב-אינפלציה (בפוזיציות קצרות הוא בדרך-כלל זניח), כי המס חל על הרווח הריאלי.
• סמן את התאריכים אם אין ניכוי — דיווח ומקדמה עד 31 בינואר ועד 31 ביולי, על מכירות בששת החודשים שקדמו.
• הגש דוח שנתי טופס 1325 (נספח ג'1) קיים בדיוק למי שלא נוכה לו מס כחוק — זה המסלול שהרשות מצפה שתמלא.
• התייעץ מול איש-מקצוע ברוקר זר, מטבע-חוץ וקיזוזי-הפסדים מסבכים את התמונה; רואה-חשבון/יועץ-מס יסגור פערים לפני שהם הופכים לחוב עם ריבית.

מקורות

1. רשות המסים — פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], הנוסח המלא (סעיף 88 — הגדרת "נייר ערך" ו"עסקה עתידית"; סעיף 91(ב) — שיעורי המס). נכון ל-12/08/2026. נוסח הפקודה באתר gov.il
2. רשות המסים — "דע זכויותיך וחובותיך", מדריך למילוי דוח יחיד לשנת המס 2025 (מס של עד 25% על רווח ריאלי; חובת דוח שנתי ודיווח חצי-שנתי כשלא נוכה מס). נכון ל-12/08/2026. המדריך באתר gov.il
3. רשות המסים — טופס 1322 (נספח ג'), רווח הון מניירות ערך סחירים לשנת המס 2025 (הגדרת המנכה כחבר-בורסה; אישורי 867). נכון ל-12/08/2026. טופס 1322 באתר gov.il
4. רשות המסים — טופס 1325 (נספח ג'1), טופס עזר לרווח הון מניירות ערך סחירים 2025 (מיועד למי שלא נוכה לו מס כחוק). נכון ל-12/08/2026. טופס 1325 באתר gov.il