מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל עמד על 105.1 נקודות ביולי 2026, בבסיס 2024=100, עם עלייה של 0.3% בחודש ו-1.5% ב-12 החודשים האחרונים — כך לפי קריאה ישירה ל-API של הלמ"ס, מזהה 120010, נכון ל-25/08/2026. המספר הזה קיים, נקרא, וחזר. באותה נשימה, קריאות אחרות לאותו ממשק חוזרות עם רשימת תצפיות ריקה לחלוטין. הפער בין שני המצבים הוא לא פער בין "יש נתון" ל"אין נתון" — הוא לרוב פער בין שתי דרכים לשאול את אותה שאלה.
הקריאה שחזרה ריקה: שלוש ההשערות ואיך מכריעים ביניהן
כשמערך obs חוזר ריק, יש שלוש אפשרויות בלבד, ורק אחת מהן אומרת "לא נמדד". הראשונה: הקריאה חתכה את הסדרה. פרמטרים כמו last או PageSize בברירת-מחדל מחזירים חלון קצר, ובסדרה חודשית ארוכה חלון של 100 תצפיות מכסה פחות מתשע שנים. השנייה: בסיס-המדד השתנה, והסדרה ממשיכה לחיות תחת מזהה אחר או תחת תיאור-בסיס אחר. השלישית: ענף בקטלוג קיים, אך מעולם לא הופק ממנו נתון בפועל.
ההכרעה בין השלוש היא אמפירית ולא פילוסופית. בקריאה שביצענו למזהה 120010 עם &last=120, חזרו תצפיות חודשיות רצופות עד יולי 2026 — כלומר הסדרה חיה. באותה שיטה בדיוק, מזהה 40010 (מחירי דירות) החזיר סדרה שנעצרת במאי 2026, ומזהה 170030 (תפוקת התעשייה) החזיר עד יולי 2026. שלושתן נקראו מאותו שרת, באותו יום, עם אותו פרמטר. ההבדל בין "מאי" ל"יולי" הוא לוח-פרסום, לא היעדר תופעה.
המסקנה המעשית פשוטה: לפני שמכריזים על סדרה כמתה, מריצים אותה שוב עם טווח מפורש ועם חלון גדול. מערכת שמחזירה מערך ריק בלי שדה-הסבר אחד היא מערכת שמניחה שהמשתמש כבר יודע מה הוא שאל — הנחה נדיבה למדי.
מה כן חוזר: מדד המחירים לצרכן 120010, חודש אחר חודש
מדד המחירים לצרכן (120010): רמת המדד בבסיס 2024=100
API הלמ"ס — api.cbs.gov.il/index/data/price?id=120010 · נכון ליולי 2026
הסדרה שנקראה בפועל מציגה תמונה יציבה יחסית. מרמת 103.3 בינואר 2026 עלה המדד ל-105.1 ביולי 2026 — עלייה מצטברת של כ-1.7% בשבעה חודשים, בבסיס 2024=100. בתוך התקופה הזו יש שני חודשים שליליים: ינואר 2026 עם 0.3%- ומאי 2026 עם 0.3%-, לצד קפיצה חדה של 1.2% באפריל 2026, החודש החזק ב-2026 בסדרה שנקראה. כל הערכים לפי API הלמ"ס, מזהה 120010, נכון ל-25/08/2026.
לאחור, שנת 2025 נראית סוערת מעט יותר: אפריל 2025 עלה ב-1.1%, אוגוסט 2025 ב-0.7%, ואילו ספטמבר 2025 ירד ב-0.6% ונובמבר 2025 ב-0.5%. השונות החודשית גדולה, אך הרמה נעה בטווח צר של כשתי נקודות מדד. התנודתיות החודשית היא בדיוק הסיבה שבגללה אסור להסיק מגמה מתצפית בודדת.
מי שקורא רק את שדה הרמה ומדלג על שדה האחוזים יקבל גרף תקין לחלוטין ותחושת-הבנה שגויה. הממשק, מצדו, מחזיר את שניהם באותה שורה ולא מתערב בשאלה במה בחרתם להסתכל.
אינפלציה שנתית מהסדרה החודשית: 12 החודשים שנקראו בפועל
אינפלציה שנתית לפי המדד החודשי: 12 החודשים שנקראו בפועל
API הלמ"ס — api.cbs.gov.il/index/data/price?id=120010 · נכון ליולי 2026
שדה percentYear בסדרה 120010 מספר סיפור נקי של התמתנות. ביולי 2025 עמד השינוי השנתי על 3.1%, בספטמבר 2025 על 2.5%, בדצמבר 2025 על 2.6%, ובמרס 2026 על 1.9%. ביוני 2026 הוא ירד ל-1.6% וביולי 2026 ל-1.5% — הקריאה הנמוכה בסדרה שנקראה. זו ירידה של כ-1.6 נקודות אחוז בתוך שנים-עשר חודשים, לפי API הלמ"ס, נכון ל-25/08/2026.
הנקודה המתודית חשובה: השינוי השנתי מגיע כשדה מוכן מהלמ"ס, ואינו מחייב שנחשב אותו בעצמנו מיחס בין שתי רמות-מדד. מי שיחשב ידנית יחס בין 105.1 (יולי 2026) ל-103.5 (יולי 2025) יקבל תוצאה קרובה מאוד — אך רק כל עוד שתי התצפיות נמצאות באותו בסיס. ברגע שאחת מהן שייכת לבסיס אחר, החישוב הידני מתפרק בשקט, בלי הודעת שגיאה.
אפריל 2026, למשל, מציג עלייה חודשית של 1.2% לצד שינוי שנתי של 1.9% — כלומר חודש חזק בתוך שנה מתמתנת. חודש בודד אינו מגמה, וגם לא הפרכה שלה. מערכת שנותנת לכם את שני המספרים באותה שורה, ומשאירה לכם לבחור איזה מהם לצטט בכותרת, היא מערכת הוגנת מאוד — ופתוחה מאוד.
בסיס-מדד הוא שבר בסדרה: 593.6 בדיור מול 105.1 בצרכן
מדד מחירי הדירות (40010) בבסיס 1993=100 — סדרה שנראית 'אחרת' רק בגלל הבסיס
API הלמ"ס — api.cbs.gov.il/index/data/price?id=40010 · נכון למאי 2026
מדד מחירי הדירות (מזהה 40010) עמד במאי 2026 על 593.6 נקודות — אבל בבסיס 1993=100, ולא 2024=100. באותו יום בדיוק, מדד המחירים לצרכן עמד על 105.1 בבסיס 2024=100. שני מספרים, שני עולמות. מי שיניח ששניהם באותו סולם יגיע למסקנה שהדיור יקר פי חמישה מסל הצריכה, וזו פשוט טעות-קריאה ולא ממצא כלכלי. שני הערכים מ-API הלמ"ס, נכון ל-25/08/2026.
בתוך סדרת הדיור עצמה המגמה קריאה: מינואר 2025, שבו עמד המדד על 609.8 עם שינוי שנתי של 7.1%+, ועד מאי 2026 עם 593.6 ושינוי שנתי של 1.5%-. כלומר ירידה של כ-16 נקודות מדד ומעבר מקצב שנתי חיובי חד לקצב שלילי מתון. פברואר 2026 מציג 602.0, אפריל 2026 יורד ל-593.0, ומאי 2026 מתייצב ב-593.6 עם עלייה חודשית זעירה של 0.1%.
| סדרה | בסיס | ערך אחרון | חודש אחרון שנקרא |
|---|---|---|---|
| מדד המחירים לצרכן (120010) | 2024 ממוצע | 105.1 | יולי 2026 |
| מחירי דירות (40010) | 1993 ממוצע | 593.6 | מאי 2026 |
| תפוקת התעשייה (170030) | 2020 ממוצע | 120.2 | יולי 2026 |
שלוש סדרות מאותו ממשק, שלושה בסיסים שונים, וכל אחת מגיעה עם שדה baseDesc משלה. השדה הזה קיים בכל תצפית — הוא פשוט לא צועק.
סדרות יומיות מול חודשיות: למה ריבית בנק ישראל "נעלמת" בסופי שבוע
ריבית בנק ישראל: ימי המסחר שחזרו עם ערך מול ימים שחזרו ריקים
בנק ישראל SDMX — dataflow BOI.STATISTICS/BR · נכון ל-25/08/2026
בסדרת ריבית בנק ישראל מ-SDMX (dataflow BOI.STATISTICS/BR, סדרה MNT_SHIR_D) הריבית עמדה על 3.5% בכל ימי המסחר שנקראו, מ-13/07/2026 ועד 25/08/2026. במקביל, שורות רבות באותה סדרה חוזרות עם שדה ערך ריק לחלוטין: 18/07, 19/07, 25/07, 26/07, 01/08, 02/08, 08/08, 09/08, 15/08, 16/08, 22/08 ו-23/08 — כולן שישי-שבת. גם 23/07/2026 חוזר ריק. הנתונים מבנק ישראל, נכון ל-25/08/2026.
ממחקרים קשורים
מי שסופר "תצפיות ריקות" בסדרה הזו יגלה שכשליש מהשורות ריקות, ויסיק שהכיסוי גרוע. בפועל הריבית לא השתנתה לרגע — פשוט אין יום-מסחר בשבת. הסדרה יומית-קלנדרית, לא יומית-מסחרית, והיא מחזירה שורה גם לימים שבהם אין ערך להחזיר.
ההשלכה על סדרה חודשית הפוכה בדיוק: שם ריק בחודש האחרון מעיד בדרך-כלל על מועד-פרסום שטרם הגיע, לא על אפס. בסדרה יומית ריק הוא כלל-קבוע ומחזורי; בסדרה חודשית ריק הוא לרוב זמני. אותה מילה, שתי משמעויות. השילוב הזה — שורה שקיימת אבל בלי ערך — הוא הדרך המנומסת של המערכת לומר "שאלת על יום שבו אין מה למדוד".
התצפית האחרונה: ירידה חדה או כיסוי חסר — מבחן ההצלבה
אינפלציה שנתית בישראל לפי הבנק העולמי — הצלבה חיצונית לסדרת הלמ"ס
World Bank API — FP.CPI.TOTL.ZG, Israel · עדכון אחרון 13/07/2026, נתונים עד 2025
סדרת האינפלציה השנתית של הבנק העולמי לישראל (FP.CPI.TOTL.ZG) מסתיימת ב-2025 עם 3.04%, לפני כן 2024 עם 3.07%, 2023 עם 4.23% ו-2022 עם 4.41%. אחורה יותר: 2021 עם 1.48%, 2020 עם 0.58%- ו-2019 עם 0.82%. עדכון אחרון של המאגר: 13/07/2026. כלומר סדרה שמראה שיא ב-2022, ירידה הדרגתית, והתייצבות סביב 3% בשנתיים האחרונות.
כאן נכנס מבחן ההצלבה. סדרת הלמ"ס מראה שינוי שנתי של 1.5% ביולי 2026 — נמוך משמעותית מ-3.04% של 2025 לפי הבנק העולמי. האם זו סתירה? לא. האחד מודד ממוצע שנתי מלא, השני מודד חודש מול חודש מקביל. תדירות שונה, הגדרה שונה, ולכן פער מספרי צפוי. לעומת זאת, אילו הלמ"ס היה מציג קפיצה של 8% והבנק העולמי היה שותק — זה כבר היה סימן לבדוק את הקריאה עצמה.
שני המאגרים מתעדכנים בקצב שונה, מפרסמים ביחידות שונות, ומסכימים בגדול — וזה בערך המקסימום שאפשר לבקש משתי מערכות שלא מדברות זו עם זו.
פרוטוקול הבדיקה: last, PageSize, טווח מפורש וסדרת-המשך
מדד מחירי תפוקת התעשייה (170030) בבסיס 2020=100
API הלמ"ס — api.cbs.gov.il/index/data/price?id=170030 · נכון ליולי 2026
מדד מחירי תפוקת התעשייה (170030) הוא מקרה-מבחן טוב לפרוטוקול. הוא עמד ביולי 2026 על 120.2 בבסיס 2020=100, אחרי ירידה חודשית של 1.2%, ושינוי שנתי של 0.5%-. חודשיים קודם, באפריל 2026, הוא קפץ ב-3.9% ל-124.6 — התנודה החדה ביותר בסדרה שנקראה. במרס 2026 השינוי השנתי היה 2.9%- ובפברואר 2026 3.6%-. סדרה תנודתית, שקריאה של שלושה חודשים בלבד הייתה מציגה באופן מטעה לחלוטין.
- מריצים עם חלון גדול הוספת
&last=120החזירה בכל שלוש סדרות הלמ"ס עשר שנים של תצפיות חודשיות, במקום חלון ברירת-המחדל. - מגדירים טווח מפורש אם הקריאה הרחבה ריקה, מגדירים טווח-תאריכים ידני ובודקים אם התצפיות קיימות בעבר ולא בהווה.
- קוראים את baseDesc בכל תצפית של הלמ"ס יש תיאור-בסיס. 1993, 2020 ו-2024 הופיעו בשלוש סדרות שנקראו — ואי אפשר לחבר ביניהן.
- מצליבים מול מקור שני בנק ישראל למדדים מוניטריים, הבנק העולמי לאינפלציה שנתית — כדי לזהות כיסוי חסר לעומת מגמה.
- מחפשים סדרת-המשך אם הכל ריק, מניחים שהמזהה נסגר ומחפשים לפי שם-הסדרה בקטלוג, לא לפי הקוד.
הפרוטוקול הזה לא מייצר נתונים חדשים; הוא רק מונע מסקנות שהומצאו בטעות. עלות ההרצה הנוספת נמדדת בשניות, ועלות הדילוג עליה נמדדת בגרף שפורסם.
מה זה אומר עליך: איך לקרוא מספר שמישהו הביא מ-API
גם מי שלא יריץ שורת-קוד בחייו נתקל בתוצרים של הקריאות האלה — בכתבה, במצגת, בדוח של יועץ. שלוש שאלות מהעמוד הזה עובדות גם על גרף מוגמר. ראשית, באיזה בסיס? מספר כמו 593.6 לצד 105.1 אינו "פי חמישה" אלא שני סולמות שונים, כפי שחזר מ-API הלמ"ס נכון ל-25/08/2026. שנית, מה החודש האחרון? מדד הדירות נעצר במאי 2026 בעוד המדד לצרכן הגיע ליולי 2026, ולכן השוואת "מצב עדכני" ביניהם אינה סימטרית.
שלישית, האם התצפית האחרונה מגובה במקור נוסף? הנתונים מלמדים שהאינפלציה השנתית בישראל עמדה על 3.04% ב-2025 לפי הבנק העולמי, ועל 1.5% ביולי 2026 לפי השינוי השנתי בסדרת הלמ"ס — שני מספרים נכונים שמודדים דברים שונים. פער בין מקורות הוא לרוב הבדל בהגדרה, לא שקר של אחד מהם.
ולבסוף, ריק. אם מישהו אומר לכם "אין נתון", שווה לשאול אם הקריאה נעשתה עם טווח מפורש, ואם הבסיס נבדק. בסדרת ריבית בנק ישראל שנקראה, כל ימי שישי-שבת חזרו ריקים בעוד הריבית עצמה עמדה יציבה על 3.5% לאורך כל התקופה — נכון ל-25/08/2026. מערכת שמחזירה שקט בשבת ומצפה שתדעו שזו שבת, ולא נפילת-ריבית, היא מערכת שדורשת מהקורא קצת יותר ממה שהיא מספרת עליו.
מקורות
- API הלמ"ס — מדד המחירים לצרכן, מזהה 120010 — נכון ל-25/08/2026 (תצפית אחרונה: יולי 2026)
- API הלמ"ס — מדד מחירי דירות, מזהה 40010 — נכון ל-25/08/2026 (תצפית אחרונה: מאי 2026)
- API הלמ"ס — מדד מחירי תפוקת התעשייה, מזהה 170030 — נכון ל-25/08/2026 (תצפית אחרונה: יולי 2026)
- בנק ישראל — SDMX, ריבית בנק ישראל (dataflow BR) — נכון ל-25/08/2026
- בנק ישראל — SDMX, ציפיות אינפלציה משוק ההון (dataflow ZCM) — נכון ל-24/08/2026
- הבנק העולמי — אינפלציה שנתית בישראל, FP.CPI.TOTL.ZG — עדכון אחרון 13/07/2026, נתונים עד 2025
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה — תיעוד ממשק ה-API — נכון ל-25/08/2026
- בנק ישראל — פורטל נתונים וסטטיסטיקה — נכון ל-25/08/2026