3.5 מיליארד מול 145 מיליארד: מי באמת מייצג את ישראל

מאגר התקציב הפתוח מחזיר לשנת התקציב 2026 מספר אחד שקשה להתווכח איתו: משרד הביטחון (סעיף 0015) עם 142,360,287,000 ש"ח תקציב נטו לפני העברות, ו-145,266,446,000 ש"ח אחרי העברות תקציביות. באותה שנה, סעיף 09 — משרד החוץ — עומד על 3,342,125,000 ש"ח לפני העברות ו-3,573,192,000 ש"ח אחריהן. זה פער של כפי 40 בין הגוף שמגן על המדינה לגוף שאמור להסביר אותה. השאלה המעניינת יותר היא מה קרה לפער הזה לאורך שלושים שנה — ושם, כפי שנראה מיד, המאגרים פשוט שותקים.

למה אין כאן טבלה של 29 שנים: סעיף 0009 בלמ"ס חזר ריק

הבדיקה הראשונה הייתה אמורה להיות הפשוטה ביותר: למשוך מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סדרת התקציב של סעיף 0009 — משרד החוץ — לשנים 1997 והלאה. הקריאה ל-apis.cbs.gov.il/series/data/list?id=0009 עם last=100 החזירה סדרה ריקה. הגדלת PageSize וניסיון להזיז את טווח השנים לא שינו דבר. אין בידינו ולו תצפית מאומתת אחת מהלמ"ס לסעיף הזה, לא לשנה בודדת ובוודאי לא לשלושה עשורים.

גם הצד השני של המשוואה נכשל. שאילתה ישירה למאגר התקציב הפתוח על קוד שמתחיל ב-0004 בעומק 1 החזירה total=0 — אפס שורות. כלומר לא רק שהלמ"ס אינה מנגישה את הסדרה דרך ה-API לסדרות, גם ניסיון עוקף במאגר הפתוח לא ייצר רצף רב-שנתי. המערכת שאמורה לאפשר לאזרח לעקוב אחרי תקציב משרד לאורך זמן עושה זאת בהצלחה מרשימה — כל עוד לא ביקשת בדיוק את הסעיף הזה.

המשמעות המעשית: העמוד הזה אינו מכריע האם ישראל מזניחה דיפלומטיה מאז 1997. הוא מציג חתך מאומת של 2026, סדרה קצרה של הרכב-הוצאה, והצהרה מפורשת על מה שחסר. זו לא ענווה מתודולוגית — זו פשוט המגבלה.

מה כן חזר מהמאגרים: תמונת 2026 בסדרי גודל

מה שכן חזר מהשאילתה למאגר התקציב הפתוח הוא חתך נקי של סעיפי הביטחון לשנת 2026. משרד הביטחון (0015): 142,360,287,000 ש"ח נטו לפני העברות, 145,266,446,000 ש"ח לאחר העברות תקציביות. המשרד לביטחון לאומי (0007): 30,395,016,000 ש"ח לפני העברות ו-31,287,825,000 ש"ח אחריהן. המטה לביטחון לאומי (0010): 63,996,000 ש"ח לפני העברות ו-72,578,000 אחריהן. סך התקציב הכללי המאושר לאותה שנה, לפי שאילתת עומק 0: 698,780,078,000 ש"ח.

הגרף מראה סדר-גודל שקשה להעביר במילים. משרד הביטחון לבדו גדול מהתקציב הכללי של כמעט כל משרד אחר יחד; המשרד לביטחון לאומי, שהוא "רק" השלישי בגודלו בשלישייה הזו, עדיין גדול פי כמעט תשעה ממשרד החוץ. המטה לביטחון לאומי, עם 63,996,000 ש"ח, הוא הפריט היחיד בקבוצה שמוצג בכלל בסקאלה — ורק בזכות זה שהוא קטן ממשרד החוץ פי יותר מחמישים.

מול המספרים האלה, סעיף 09 עם 3,342,125,000 ש"ח לפני העברות הוא פחות מ-2.5% ממה שמשרד הביטחון מקבל. גוף שתפקידו לנהל את היחסים של המדינה עם מדינות העולם פועל בתקציב שבמשרד הביטחון היה נחשב לסעיף-משנה. אלה נתוני התקציב המאושר, לא הביצוע — הביצוע של 2025 בסעיף 09 עמד על 2,506,980,696 ש"ח.

נקוב במכנה: 20.4% לביטחון, 0.48% לחוץ

מספר בלי מכנה הוא סיפור, לא נתון. המכנה כאן הוא 698,780,078,000 ש"ח — סך התקציב הכללי המאושר ל-2026 לפי מאגר התקציב הפתוח. מולו, משרד הביטחון בתקציב שלפני העברות (142.36 מיליארד) מהווה כ-20.4% מהתקציב הכללי; אחרי העברות (145.27 מיליארד) — כ-20.8%. משרד החוץ בתקציב שלפני העברות (3.34 מיליארד) מהווה כ-0.48%; אחרי העברות — כ-0.51%.

כאן נדרשת אזהרה מתודולוגית שקל לדלג עליה. סכימה של כל סעיפי התקציב אינה שווה ל"תקציב המדינה" — יש רזרבות שמועברות בין סעיפים, יש הוצאה מותנית בהכנסה, ויש הכנסות עצמיות. במשרד הביטחון ב-2026 קיימת בנוסף הרשאה להתחייב על סכומים גדולים והוצאה מותנית בהכנסה, שאינן חלק מהתקציב הנטו שממנו חישבנו את האחוז. לכן 20.4% הוא אומדן של סעיף מול מכנה מוצהר, לא "אחוז ההוצאה הביטחונית מהתמ"ג".

ההפרש בין התקציב לפני העברות לאחריהן מלמד גם הוא משהו: משרד החוץ קיבל בהעברות תקציביות תוספת של כ-231 מיליון ש"ח, שהיא בערך 7% מתקציבו — ובמשרד הביטחון אותו מנגנון הוסיף כ-2.9 מיליארד, שהם בערך 2% מתקציבו. מנגנון ההעברות מטפל בשני המשרדים בהיגיון שונה לחלוטין, וזה לא במקרה.

הרכב ההוצאה: ממשרד של שכר למשרד של רכש

בשנת 2025 תקציב משרד החוץ עמד על 2,596,165,000 ש"ח נטו לפני העברות. מתוכו שכר: 1,369,293,000 ש"ח — כ-50.0%. רכש וקניות: 1,338,706,000 ש"ח — כ-48.9%. משרד מאוזן בין אנשים לפעילות. בשנת 2026 התמונה מתהפכת: מתוך 3,342,125,000 ש"ח נטו, השכר עומד על 1,482,355,000 ש"ח — כ-40.7% — והרכש והקניות על 2,145,594,000 ש"ח, כ-58.9%.

כשמפרקים את הגידול לרכיביו מתקבלת תמונה חדה: התקציב הכולל גדל בכ-28.7% בשנה אחת, השכר גדל בכ-8.3% בלבד, והרכש והקניות זינקו בכ-60.3%. כמעט כל הגידול הנומינלי בין 2025 ל-2026 הוא רכש — לא כוח אדם.

והנתון שסוגר את הפינה: מספר התקנים במשרד החוץ ירד מ-976 בשנת 2025 ל-964.5 בשנת 2026, כשמספר חודשי העבודה הבלתי-צמיתה נשאר 426 בשתי השנים. כלומר משרד שתקציבו גדל בכמעט שליש איבד בו-זמנית אחד-עשר וחצי תקנים. אפשר לקרוא לזה התייעלות, ואפשר לקרוא לזה משרד שקונה יותר ומעסיק פחות; הנתונים עצמם לא מכריעים. מה שהם כן מלמדים הוא שהגידול בסעיף 09 אינו גידול במצבת הדיפלומטים — הוא גידול בעלויות התפעול של מה שכבר קיים: שכר דירה לנציגויות, אבטחה, מערכות, פרויקטים.

בטווח הרחב יותר: לפי דוח התקציב לשנת הכספים 2023 שהוגש לכנסת, סעיף 09 עמד ב-2022 על כ-1.83 מיליארד ש"ח (סך הכל ברוטו, באלפי ש"ח), וב-2023 על כ-1.8 מיליארד ש"ח. מכאן ל-3.57 מיליארד ב-2026 אחרי העברות — כמעט פי 2 בארבע שנים, נומינלית.

נומינלי, ריאלי, לנפש: מה המדד עושה למספר

כל גידול נומינלי חייב לעבור דרך מדד המחירים לצרכן לפני שקוראים לו "תוספת". מדד 120010 של הלמ"ס, בבסיס 2024 ממוצע = 100, עומד ביולי 2026 על 105.1, עלייה של 0.3% מהחודש הקודם ו-1.5% בשנים-עשר החודשים האחרונים. ביולי 2025 הוא עמד על 103.5 עם שיעור שנתי של 3.1%.

קריאת הסדרה מראה שהאינפלציה בישראל התמתנה בהתמדה: מ-3.6% באפריל 2025, דרך 2.6% בדצמבר 2025, ל-1.8% בינואר 2026 ו-1.5% ביולי 2026. הסדרה גם לא מונוטונית — אפריל 2026 קפץ ב-1.2% בחודש אחד, ומאי ירד ב-0.3%. זו התנהגות עונתית מוכרת, לא שינוי מגמה, וכל מי שמנסה לבנות עליה סיפור תקציבי בחודש בודד מוזמן לחכות לחודש הבא.

התרגום התקציבי פשוט: אם משרד החוץ גדל נומינלית בכ-28.7% בין 2025 ל-2026, ורמת המחירים עלתה באותה תקופה בסדר גודל של 1.5%–2.6% לשנה, אזי רוב הגידול הוא ריאלי — אך לא כולו. הכלל הכללי הוא Real = Nominal × (CPI_base / CPI_now), והלמ"ס מפעילה לכך מחשבון הצמדה רשמי.

ואז יש את המכנה השני: אוכלוסייה. התוצר לנפש של ישראל, לפי הבנק העולמי, עלה מ-36,138 דולר ב-2015 ל-60,337 דולר ב-2025 (נכון לעדכון יולי 2026), עם נפילה ל-44,591 ב-2020 והתאוששות. כשהמשק והאוכלוסייה גדלים, תקציב שגדל באותו קצב אינו מתרחב בפועל — הוא רק מחזיק את הראש מעל המים. תקציב שגדל לאט יותר מהאוכלוסייה מצטמצם, גם אם המספר על הנייר גדול יותר.

הוראת ההפרכה: האם 0009 הוא אותו משרד כל השנים

נניח לרגע שהסדרה הארוכה הייתה חוזרת מהלמ"ס. גם אז, לפני שקובעים ש"הדיפלומטיה גדלה לאט", היה צריך לעבור מבחן אחד: האם סעיף 0009 מכיל את אותם גופים לאורך כל התקופה. התקדים המאומת נמצא במרחק סעיף אחד משם — סעיף 0022 היה משרד הדתות עד 2003, ומ-2004 הוא המשרד לשירותי דת. אותו מספר, שני ארגונים, סדרה אחת שנראית רציפה לגמרי בגרף.

הסיכון המקביל בסעיף 09 ברור: יחידות הסברה, סיוע לפיתוח או פעילות בינלאומית עשויות לנוע בין משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ומשרדים אחרים. אם יחידה הועברה החוצה בשנה מסוימת, הסעיף "גדל לאט" — לא כי המדינה החליטה משהו על דיפלומטיה, אלא כי מישהו שינה טור באקסל ארגוני.

שהבעיה אמיתית ולא תיאורטית אפשר לראות בנתוני החשבונאות הלאומית של בנק ישראל. בסדרות ה-API של הבנק, השדה COMMENTS מציין במפורש: "משורשר בבנק ישראל בין מערכות חישוב שונות של הלמ"ס". כלומר גם הגוף שאחראי על המספרים המאקרו-כלכליים של המדינה נאלץ לחבר ידנית בין מערכות סיווג שהתחלפו. הסדרה שם, של הוצאה אזרחית כאחוז, נעה מ-2.83 ב-2016 ל-3.90 ב-2023 ואז יורדת ל-3.19 ב-2024 ו-2.88 ב-2025 — תזוזות שדורשות הסבר לפני פרשנות.

שני הצדדים בוויכוח: 0.06% מה-GNI ומה זה אומר עליך

הצד הראשון בוויכוח נשען על נתון בינלאומי אחד: לפי פרופיל שיתוף הפעולה לפיתוח של ה-OECD, הסיוע הרשמי לפיתוח (ODA) של ישראל עמד ב-2024 על 324.2 מיליון דולר — 0.06% מההכנסה הלאומית הגולמית. היעד הבינלאומי המקובל הוא 0.7%. מדינה שמייצאת טכנולוגיה, מים וחקלאות לעולם משקיעה בסיוע רשמי סכום שקטן מעשירית מהתקציב השנתי של משרד החוץ עצמו.

הצד השני טוען שהמספרים משקפים מציאות ולא הזנחה. מדינה בסביבה ביטחונית כמו של ישראל מקצה 20.4% מתקציבה הכללי לביטחון כי זו העלות של קיום, ולא כי מישהו זלזל בדיפלומטיה. בנוסף, חלק מהפעילות הבינלאומית של ישראל אינו נרשם כ-ODA וגם אינו יושב בסעיף 09 — שיתופי פעולה מדעיים, פעילות הומניטרית אד-הוק, ותקציבים שמפוזרים על פני משרדים אחרים. השוואה בין 3.5 מיליארד ל-145 מיליארד היא לכן השוואה בין שני דברים שנמדדים אחרת.

מה זה אומר עליך כאזרח? בעיקר זה: כשמישהו מציג לך יחס של "פי 40", שאל שלוש שאלות — מול איזה מכנה, לפני או אחרי העברות, ובאיזו שנה. בחתך 2026, שלוש התשובות הן 698.78 מיליארד, שתי הגרסאות קיימות, והשנה היא 2026 בלבד. אשר לשלושת העשורים הקודמים — הם עדיין שמורים איפשהו במערכות של הלמ"ס, וכשה-API יחליט לחלוק אותם, נעדכן את העמוד.

מקורות