אותו פיקדון, מחיר אחר: למה משקי הבית מקבלים על פיקדון פחות מכולם

באפריל 2025 עמדה הריבית הממוצעת על פיקדון לזמן קצוב בכלל המשק על 3.99%, ולמשקי הבית — על 3.11% בלבד. אותו מוצר, אותו בנק, אותה תקופת הפקדה, פער של 0.88 נקודות אחוז. זו הריבית הנמוכה ביותר מבין כל מגזרי הפעילות, ובשקלים פשוטים מדובר ב-880 ש"ח פחות בשנה על כל 100,000 ש"ח. הנתונים מלמדים שהפער אינו תקלה חולפת של תקופת המעבר: הוא נמדד גם בפברואר 2023, גם ביולי 2024, וגם אחרי שהריבית במשק התייצבה. השאלה שהעמוד הזה בודק היא לא כמה עלתה הריבית, אלא למי היא עלתה.

מ-0.09% ל-3.99%: איך התהפכה ריבית הפיקדונות בשלוש שנים

בינואר 2022 שילמו הבנקים על פיקדון לזמן קצוב 0.09% בממוצע — כלומר 90 ש"ח בשנה על מאה אלף. זו נקודת הפתיחה. נקודת המפנה היא אפריל 2022, כשבנק ישראל התחיל להעלות את הריבית, ותוך קצת יותר משנה הביא אותה לרמה של 4.75%. נקודת הסיום, לפי הנתונים הרשמיים שהוצגו לוועדת הכספים, היא אפריל 2025 עם ריבית ממוצעת של 3.99% על אותו מוצר בדיוק — עלייה של 3.9 נקודות אחוז.

הסדרה החודשית של בנק ישראל מראה שהעלייה לא הייתה חלקה. באוגוסט 2022 הריבית הממוצעת על פיקדונות לזמן קצוב נושאי ריבית עדיין עמדה על 1.29%, בדצמבר על 2.84%, ובאפריל 2023 כבר על 3.96% — כלומר עיקר הקפיצה נדחסה לחמישה-שישה חודשים. מנקודה זו ואילך הסדרה משתטחת: בין מאי לאוקטובר 2023 היא נעה בטווח צר סביב 4%, בלי שינוי משמעותי. הבנקים הגיבו לעליית הריבית מהר, אך לאחר שהגיעו לרמה שנוחה להם — הפסיקו לזוז, גם כשריבית בנק ישראל המשיכה לנוע.

ארבע נקודות הזמן הרשמיות מסדרות את הסיפור: 0.09% בינואר 2022, 3.4% בפברואר 2023, 3.95% ביולי 2024 ו-3.99% באפריל 2025. בין שתי הנקודות האחרונות חלפו כתשעה חודשים והריבית הממוצעת זזה ב-0.04 נקודות אחוז — קצב שינוי שאפשר לתאר כשקט תעשייתי. מבחינת החוסך, זה אומר שהמערכת נכנסה למצב יציב, ושכל פער שנשאר בתוכה נשאר שם לא בגלל תזמון.

מי מקבל כמה: משקי הבית בתחתית הסולם בפברואר 2023

פברואר 2023 היא נקודת הזמן היחידה שבה יש פילוח מלא ומתועד של ריבית הפיקדונות לפי מגזר, וזה מה שהופך אותה לחשובה. באותו חודש, כשריבית בנק ישראל כבר טיפסה לכיוון 4.75%, הריבית הממוצעת על סך פיקדונות הציבור — כולל אלה שאינם נושאים ריבית כלל — עמדה על 2.03%. על פיקדונות נושאי ריבית בלבד: 2.87%. על עו"ש נושא ריבית: 2.35%. ועל פיקדונות לזמן קצוב: 3.05% בכלל הפיקדונות, ו-3.4% בפיקדונות נושאי ריבית.

כאן נכנס הפילוח לפי זהות המפקיד, והוא חד. משקי הבית קיבלו על פיקדון לזמן קצוב 2.65% — הריבית הנמוכה ביותר בטבלה. עסקים גדולים קיבלו 3.71%. גופים מוסדיים קיבלו 3.89%. הפער בין הקצה התחתון לקצה העליון: 1.24 נקודות אחוז, על מוצר שמבחינת הבנק הוא כמעט זהה — סכום כסף שנכנס לתקופה מוגדרת מראש.

ההבחנה בין "כלל הפיקדונות" ל"פיקדונות נושאי ריבית" אינה טכנית. היא מלמדת שחלק ניכר מכספי הציבור פשוט יושב בלי לשאת ריבית כלל, וכשמכניסים אותו לחישוב הממוצע נופל מ-2.87% ל-2.03%. במילים אחרות, לפני שמדברים על גובה הריבית, יש שאלה מקדימה — האם הכסף בכלל רשום בערוץ שמשלם עליו.

הפער לאורך זמן: מ-0.75 ל-0.88 נקודות אחוז, כשהריבית כבר התייצבה

אילו הפער בין משקי הבית לשאר המשק היה תוצר של פיגור בעדכון, היינו מצפים שייסגר ברגע שהריבית מתייצבת. הנתונים מראים את ההפך. בפברואר 2023, בשיא תנועת הריבית כלפי מעלה, הפער בין הריבית למשקי בית (2.65%) לבין הריבית הממוצעת על פיקדונות לזמן קצוב נושאי ריבית (3.4%) עמד על 0.75 נקודות אחוז. ביולי 2024, כשהמערכת כבר לא רצה לשום מקום, משקי הבית קיבלו 3.17% מול ממוצע של 3.95% — פער של 0.78. באפריל 2025: 3.11% מול 3.99%, פער של 0.88.

שימו לב לכיוון של המספר האמצעי. בין יולי 2024 לאפריל 2025 הריבית הממוצעת בכלל המשק עלתה קלות, מ-3.95% ל-3.99%, בזמן שהריבית למשקי הבית ירדה מ-3.17% ל-3.11%. שתי תנועות קטנות, שני כיוונים הפוכים, והתוצאה היא שהפער התרחב בכ-0.1 נקודות אחוז בלי שאף אחד הכריז על שינוי מדיניות. 0.88 נקודות אחוז הן הפער הרחב ביותר מבין שלוש נקודות המדידה המתועדות.

אפשר לנסח את זה כך: תקופת המעבר הסתיימה, הריבית התייצבה, ומי שנשאר בתחתית נשאר בתחתית. זה גם המקום לציין מגבלה אמיתית של הנתונים — אין פרסום רשמי של סדרה חודשית רציפה של ריבית הפיקדונות למשקי בית לכל חודש בין 2022 ל-2025, ולכן המעקב מתבצע בשלוש נקודות מדידה מתועדות ולא ברצף. שלוש נקודות שכולן מצביעות לאותו כיוון הן עדיין עדות מספקת לדפוס, לא לתנודה.

התמסורת כמכניזם: 93% לעסקים גדולים, 67% למשקי בית

הפער בריבית אינו נולד יש מאין — הוא נולד ממידת ההעברה של עליית ריבית בנק ישראל לריבית שמשולמת בפועל. בנק ישראל מודד את זה במונחי שיעור תמסורת: כמה מכל נקודת אחוז שהריבית הבסיסית עלתה הגיעה בסופו של דבר למפקיד. בשנת 2023 עמד השיעור הזה על כ-70% בכלל הפיקדונות. במגזר משקי הבית — כ-68%. במגזר העסקים הקטנים — 83%. במגזר העסקים הגדולים — 93%.

הפריסה הזו מסבירה את כל השאר. כשהריבית הבסיסית עולה, עסק גדול מקבל כמעט את מלוא העלייה, עסק קטן מקבל ארבע חמישיות ממנה, ומשק בית מקבל כשני שלישים. ההפרש בין 93% ל-67% הוא 26 נקודות אחוז של העברה שלא בוצעה, וזה בדיוק החומר שממנו עשוי הפער של 0.88 נקודות אחוז בריבית בפועל.

מה שמעניין אף יותר הוא הקצב. בסקירת מערכת הבנקאות למחצית הראשונה של 2025 מדווח ששיעור התמסורת המצטבר לפיקדונות משקי בית נשאר יציב מתחילת השנה ועמד ביולי על 67% — כלומר לא רק שהפער לא נסגר, אלא שהמנגנון שיוצר אותו נכנס לשגרה. בנק ישראל עצמו מקשר זאת לעודפי נזילות היסטוריים במערכת: בנק שאינו זקוק לכסף שלכם אינו נדרש להתחרות עליו. בסביבה כזו, מי שלא שואל — משלם, בלי שאיש שולח לו על כך הודעה.

הפער בשקלים: 880 ש"ח בשנה על פיקדון של 100,000 ש"ח

נקודות אחוז הן מטבע שקשה להרגיש. אז נתרגם. על פיקדון של 100,000 ש"ח, ריבית של 3.99% מניבה 3,990 ש"ח בשנה. ריבית של 3.11% מניבה 3,110 ש"ח. ההפרש הוא 880 ש"ח בשנה — אותו סכום, אותה תקופה, אותו בנק, רק זהות אחרת של המפקיד.

בטווח ארוך יותר המספר גדל. פיקדון של 100,000 ש"ח שנושא 3.11% שלוש שנים ברציפות, עם צבירת ריבית שנתית, מגיע לכ-109,600 ש"ח. אותו סכום ב-3.99% מגיע לכ-112,400 ש"ח. ההפרש המצטבר: כ-2,800 ש"ח. ובפברואר 2023, כשההשוואה היא בין משק בית (2.65%) לגוף מוסדי (3.89%), הפער השנתי על אותו סכום מגיע ל-1,240 ש"ח — כלומר על כל שקל ריבית שמשק בית קיבל, הגוף המוסדי קיבל כמעט שקל וחצי.

ובקנה מידה של המשק: יתרת הפיקדונות לזמן קצוב במערכת הבנקאית עמדה במרץ 2025 על כ-919 מיליארד ש"ח, לאחר גידול של כ-115% בשלוש שנים. אין פילוח רשמי מלא של היתרה הזו לפי מגזר בפרסומים הציבוריים, ולכן אי-אפשר לכמת בדיוק את סך ההפרש למשקי הבית — אבל סדר הגודל של המספרים מבהיר שמדובר בהרבה יותר מ-880 ש"ח.

נומינלי מול ריאלי: מה נשאר מהריבית אחרי האינפלציה

כל המספרים עד כאן הם נומינליים — אחוזים על הנייר. השאלה שמעניינת בפועל היא כמה כוח קנייה נשאר. באפריל 2025 עמד קצב האינפלציה השנתי על 3.6%, לפי מדד המחירים לצרכן. באותו חודש בדיוק קיבל משק בית ממוצע על פיקדון לזמן קצוב 3.11%.

המשמעות ישירה: התשואה הריאלית למשק הבית באותה נקודה הייתה שלילית — הכסף בפיקדון גדל לאט יותר מהמחירים. מי שקיבל 3.99% נשאר גם הוא כמעט על הקו, אבל בצד הנכון שלו. הפער הריאלי, אגב, זהה לפער הנומינלי: האינפלציה שוחקת את כולם באותה מידה, ולכן 0.88 נקודות אחוז נשארות 0.88 נקודות אחוז גם אחריה. מה שמשתנה הוא לא גודל הפער, אלא צד הקו שעליו נופל כל אחד מהצדדים.

התמונה השתנתה במהלך 2025. מ-3.6% באפריל ירד קצב האינפלציה השנתי ל-3.1% במאי, 2.9% באוגוסט, 2.5% באוקטובר ו-2.6% בדצמבר. ככל שהאינפלציה נסוגה, הריבית הנומינלית הפכה לריאלית חיובית גם עבור משקי הבית — אבל הפער בין המגזרים לא הושפע מכך כלל, כי הוא מעולם לא היה קשור למחירים במשק. הוא נקבע בשולחן אחר לגמרי, ושם האינפלציה איננה משתתפת בדיון.

מה זה אומר עליך: איפה יושב הכסף ומה אפשר לבדוק

שלוש שכבות מפרידות בין ריבית בנק ישראל לבין מה שנכנס לחשבון של משק בית, וכדאי להבחין ביניהן. הראשונה היא הערוץ: כסף שיושב בעו"ש בלי ריבית לא נכנס בכלל למשחק — בפברואר 2023 הריבית הממוצעת על סך פיקדונות הציבור הייתה 2.03%, לעומת 2.87% על פיקדונות נושאי ריבית בלבד, וההפרש הזה מגיע כולו ממה שלא נושא ריבית. השנייה היא סוג המוצר: פיקדון לזמן קצוב שילם באותו חודש יותר מעו"ש נושא ריבית. השלישית היא זהות המפקיד — וזו השכבה שהעמוד הזה עוסק בה.

• מה בשליטתך — באיזה ערוץ הכסף יושב ובאיזה מוצר, ובאיזו תדירות התנאים נבדקים מחדש.
• מה נובע מכוח מיקוח — גוף מוסדי יכול להעביר מיליארדים לבנק מתחרה; משק בית בודד פחות.
• מה נובע ממידע חסר — לקוח שאינו יודע מה הריבית שהוא מקבל אינו יכול להשוות אותה לדבר.

על השכבה השלישית אין הרבה מה לעשות ברמת הפרט, אבל השכבה השנייה מדידה: הפיקוח על הבנקים מפעיל כלי השוואה ציבורי שבו מוצגות הריביות הממוצעות בפועל על פיקדונות ועל יתרות זכות בעו"ש, לפי בנק. הנתונים מלמדים שהמערכת בנתה כלי שקיפות בדיוק לפער שהיא עצמה יוצרת — מה שהופך את השאלה "כמה אני מקבל" לשאלה שאפשר סוף סוף לענות עליה בלי לשאול את הפקיד. נכון לתאריך פרסום העמוד, זו נקודת הבדיקה הזמינה ביותר לחוסך.

מקורות