תורת המימון · פרק 4 מ-6

סל מניות

מה זה מדד, איך בונים סל מניות, ומדד הביטא של תנודתיות.

עדכון מרכזי: המדד הישראלי עודכן מ"מעו"ף (25 חברות)" ל-ת"א-35 (35 חברות) — שם המדד שונה בפברואר 2017; "מעו"ף" נשאר שם שוק-הנגזרים בלבד.


הפתיחה

כשהמדיה הכלכלית מדווחת "הבורסה ירדה היום ב-1.2%" — לאיזה מספר היא מתייחסת? התשובה, לרוב: מדד ת"א-35 (לפניה: מדד המעו"ף). לא מניה אחת, לא סקטור — אלא 35 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, מחושבות יחד למדד-ייחוס אחד. ועוד מאות מיליארדי שקלים מהחיסכון הפנסיוני הישראלי מנוהלים במסלולים עוקבי S&P 500 — מדד 500 החברות הגדולות בארה"ב.

מדד הוא אחת ההמצאות הפיננסיות המשמעותיות ביותר: הוא מאפשר לקנות "את כל השוק" בתנועה אחת, ולמדוד ביצועים של כל מנהל-השקעות אל מול בנצ'מרק ברור.


מהו מדד?

מדד (Index) הוא מדד-ייחוס המחשב את הביצועים הממוצעים של קבוצת ניירות-ערך. המטרה: לתת ייצוג כולל לשוק מסוים, ולאפשר השוואה.

שלושה מדדים ישנם בספר הזה ובכל כתבה פיננסית:


מדד ת"א-35 — המדד הישראלי

מדד ת"א-35 עקב את 25 החברות הגדולות בבורסה מאז הושקתו ב-1 בינואר 1992 עם ערך-בסיס של 100 נקודות, והמדד נקרא אז "מדד המעו"ף". בפברואר 2017 הורחב המדד ל-35 החברות הגדולות ושמו שונה ל-ת"א-35. השם "מעו"ף" נשאר — אבל כשם של שוק הנגזרים (אופציות וחוזים-עתידיים) בבורסה, לא של המדד עצמו.

שיטת-החישוב: ת"א-35 הוא מדד משוקלל-שווי-שוק — כלומר, חברה גדולה יותר (שווי-שוק גבוה יותר) משפיעה יותר על המדד. כדי שחברה בודדת לא תדומינה, קיימת תקרת משקל — הבורסה מגבילה את המשקל המרבי של מניה בודדת במדד ומעדכנת את התקרה מעת לעת.

הרכב: 35 החברות הגדולות כוללות לרוב בנקים (הפועלים, לאומי, מזרחי), חברות-ביטוח, חברות-נדל"ן, חברות-תקשורת וחברות-טכנולוגיה ישראליות. ההרכב מתעדכן אחת לרבעון.

דוגמה ויזואלית:

חברה שווי שוק (לדוגמה) משקל ב-ת"א-35
בנק הפועלים X מיליארדים אחוז ייחוס
בנק לאומי X מיליארדים אחוז ייחוס


מדד דאו ג'ונס (DJIA) — 30 החברות האמריקאיות

מדד דאו ג'ונס (Dow Jones Industrial Average — DJIA) הוא המדד הוותיק ביותר בארה"ב, הנמדד משנת 1896. מכיל 30 חברות, ועד לשנים האחרונות הכיל בעיקר חברות תעשייתיות. בשנת 2024 הצטרפו לדאו חברות כמו אמזון ואנבידיה — ובכך הדאו מייצג כיום ברובו טכנולוגיה, פיננסים ובריאות, לא "תעשייה" במובן הקלאסי.

שיטת-חישוב ייחודית: הדאו הוא מדד משוקלל-מחיר — המניה עם המחיר הגבוה ביותר לפי מניה (לא שווי-שוק) משפיעה יותר על המדד. זהו הבדל מהותי מכל המדדים האחרים:

  • S&P 500 ו-ת"א-35 משוקללים לפי שווי-שוק (גדולות שולטות).
  • הדאו משוקלל לפי מחיר-המניה (מניה יקרה-לשקל שולטת).

לכן: חברה עם מחיר מניה גבוה (500 דולר) אבל שווי-שוק קטן יחסית — תשפיע יותר על הדאו מחברה בשווי-שוק כפול אבל מחיר-מניה נמוך. מעט אינטואיטיבי.


מדד S&P 500 — המדד הנוכחי של וול-סטריט

S&P 500 מכיל 500 חברות, משוקלל לפי שווי-שוק. הוא נחשב הייצוג המדויק ביותר של הכלכלה האמריקאית הגדולה, ומרבית הגופים המוסדיים הישראלים עוקבים אחריו.


מדד משוקלל-מחיר מול משוקלל-שווי — למה זה חשוב?

מאפיין משוקלל-מחיר (דאו) משוקלל-שווי (S&P, ת"א-35)
מה קובע השפעה? מחיר המניה שווי-שוק (מחיר × מספר-מניות)
מניה עם מחיר $500, שווי-שוק קטן משפיעה הרבה משפיעה מעט
חברת-ענק עם מחיר $50 משפיעה מעט משפיעה הרבה
מקובל כיום? ייחודי לדאו הסטנדרט הרווח

דוגמה: בדאו, פיצול מניה (stock split) שמוריד מחיר-מניה מ-200 ל-100 — גם מפחית את השפעת החברה על המדד, גם אם שווי-השוק נשאר זהה. לכן, כל פיצול-מניה של חברת-דאו מחייב "התאמת-מחלק" של המדד.


ביתא (β) — מדד הרגישות לשוק

ביתא (β) מודדת כמה נייר-ערך מסוים זזה ביחס לתנועת-השוק הכוללת.

  • β = 1.0: הנייר זזה כמו השוק. אם השוק עלה 1% — הנייר עלה 1%.
  • β > 1: הנייר זזה יותר מהשוק. β = 1.5 → שוק עלה 1%, הנייר עלה 1.5% (ובירידה — ירד 1.5%).
  • β < 1: הנייר זזה פחות מהשוק. β = 0.6 → שוק עלה 1%, הנייר עלה 0.6%.
  • β שלילית: הנייר זזה בכיוון הפוך. נדיר, אבל קיים (זהב לעתים, קרנות-גידור מסוימות).

בשפת-חוסך: אם יש לך קרן נאמנות עם β = 1.3 ביחס ל-S&P 500 — ב-שנה שהשוק עלה 20% הקרן עלתה ~26%; ב-שנה שהשוק ירד 20% הקרן ירדה ~26%. גבוה יותר בשני הכיוונים.

חשיבות ביתא לניהול-סיכון:

קרנות פנסיה ישראליות מנוהלות לרוב עם ביתא נמוכה יחסית — כי הן אחראיות לחיסכון של מיליוני חוסכים שלא יכולים להרשות לעצמם תנודתיות-קיצונית. קרנות-גידור (Hedge Funds) פועלות לפעמים עם ביתא שונה מ-1, ואפילו שלילית, כחלק מאסטרטגיית-ניהול-סיכון.


סיכון שיטתי מול ספציפי — שוב (בהקשר מדד)

סיכון שיטתי = הסיכון שמשפיע על כל המדד. ירידה כוללת בשוק-ההון בגלל מיתון, מלחמה, שינוי-ריבית גלובלי — זה סיכון שמדד ת"א-35 "לוקח" ביחד.

סיכון ספציפי = הסיכון של חברה בודדת. בנק שנחשף לתביעה ענקית, חברת-תקשורת שמפסידה לקוחות — הסיכון הזה ניתן לגיוון על-ידי פיזור. מי שמחזיק את כל 35 החברות בת"א-35 (או 500 החברות ב-S&P) — כבר פיזר את הסיכון הספציפי.

לכן: ביתא מייצגת את הסיכון השיטתי — החלק שאי-אפשר לגוון.


שאלות לסיכום

  1. מה ההבדל בין מדד משוקלל-מחיר למדד משוקלל-שווי? לאיזה קטגוריה שייך כל אחד מהמדדים שנלמדו?
  2. מניה עם ביתא 1.4. השוק ירד 10%. כמה ירדה המניה (בהנחת ביתא יציבה)?
  3. קרן פנסיה "מנייתית" עם β = 1.1 וקרן "מאוזנת" עם β = 0.6. איזו תנודתיות יחסית לצפות מכל אחת?
  4. מדוע פיזור לתיק-מדד (כמו ת"א-35) לא מבטל את כל הסיכון, אלא רק את הסיכון הספציפי?
  5. פיצול מניה (2:1) של חברה במדד דאו ג'ונס — מה קורה לביתא שלה? ומה קורה למשקלה במדד?

תיבת פעולה מה זה אומר עבורך

רוצה לבדוק מניה ספציפית? סקירת-המניות של MSL מציגה תמונת-מצב עדכנית — נתונים מרכזיים, נקודות-חוזק וסיכונים. לינק: msl.org.il/tools/stock-watchlist/.

מסלול-פנסיה "עוקב-מדד": אם המסלול שלך כולל חשיפה ל-S&P 500 או ת"א-35 — אתה בעצם מחזיק את הסיכון השיטתי של אותו שוק. הביתא של מסלול כזה תהיה קרובה ל-1.


למה זה נוגע אליך

רוב הפנסיה שלך מושקעת במסלולים שעוקבים אחרי מדדים — בעיקר S&P 500 וגם ת"א-35. כשאתה שומע "הבורסה ירדה 2% היום", זה אומר שהחיסכון הפנסיוני שלך ירד באותו שיעור. ההבנה מה יש בתוך המדד עוזרת להבין מה קורה לכסף שלך.

סיכום

מדד הוא ייצוג כמותי של שוק — ת"א-35 לישראל, S&P 500 לארה"ב, דאו ג'ונס כמדד-ייחוס היסטורי. ביתא היא מדד-הרגישות של נייר-ערך ספציפי לתנועת-השוק. יחד, הם מאפשרים לכל משקיע — גם מי שלא בחר מניה בחיים שלו — להבין כמה סיכון-שוק הוא מחזיק בפנסיה ובחיסכון שלו. בפרק הבא: כיצד מחשבים את כל הנוסחאות הללו — בעזרת כלים חינמיים שנמצאים ממש פה.

פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר של מנגנון, לא ייעוץ השקעה.