בפרק הזה
הערה: באג "סטיית תקן )(σ" (היפוך-RTL) תוקן בכל הכותרות — כעת "סטיית תקן (σ)".
הפתיחה
שתי קרנות-השתלמות. שתיהן הציגו תשואה ממוצעת של 7% בשנה על-פני 10 שנים. מרבית החוסכים יגידו: "הן זהות". אנשי-מימון יגידו: "שאלו רגע — מה הפיזור?"
קרן א' עלתה 7%, 7.2%, 6.8%, 7%, 7.1%, 6.9% כל שנה — סדירה, צפויה, שקטה.
קרן ב' עלתה 25% שנה אחת, ירדה 15% בשנה שאחריה, עלתה 30%, ירדה 18%, עלתה 22%, ירדה 5% — סוערת, תנודתית, מלחיצה.
ממוצע שתיהן? בערך 7%. אבל אם צריכת כסף דחוף שנה ב' של קרן ב' — נפלת על ירידה של 15%. ואם פרשת לפנסיה בשנה שקרן ב' ירדה 18% — הנזק לא-הפיך. סטיית-התקן היא המדד שמספרת את הסיפור הזה — ולמד פרק זה.
ממוצע — שלוש שיטות
ממוצע חשבוני (Arithmetic Mean) — הנפוץ ביותר. מחשבים: סכום כל הערכים / מספר הערכים.
דוגמה: תשואות שנתיות של מניה: 10%, 20%, −5%, 15%, 0%.
ממוצע = (10 + 20 − 5 + 15 + 0) / 5 = 40 / 5 = 8% לשנה
ממוצע גיאומטרי (Geometric Mean) — מחשב את שיעור-הצמיחה ה"אמיתי" לאורך זמן, כשיש ריבית-דריבית. הוא תמיד נמוך מ(או שווה ל-)הממוצע החשבוני.
נוסחה: ממוצע גיאומטרי = [(1+r₁) × (1+r₂) × … × (1+rₙ)]^(1/n) − 1
דוגמה: תשואות 10%, 20%, −5%, 15%, 0%:
ממוצע גיאומטרי = [(1.10 × 1.20 × 0.95 × 1.15 × 1.00)]^(1/5) − 1
= [1.4421]^0.2 − 1 ≈ 7.6%
ההבדל קטן (8% מול 7.6%), אבל הוא גדל ככל שהתנודתיות גדולה יותר. בחישובי-פנסיה לאורך עשרות שנים — ההבדל הזה מגיע למאות אלפי שקלים.
להשתמש בממוצע חשבוני לחישוב תשואה רב-שנתית. אם מניה עלתה 50% ואז ירדה 50% — הממוצע החשבוני הוא 0%, אבל בפועל הפסדת 25% (מ-100 ל-150 ובחזרה ל-75). לתשואה-מצטברת, השתמשו בממוצע גיאומטרי — הוא נותן את התמונה האמיתית.
ממוצע משוקלל (Weighted Average) — כשלערכים שונים יש חשיבות שונה. שימוש נפוץ: תשואה של תיק השקעות שמורכב ממכשירים שונים בשיעורים שונים.
דוגמה: תיק עם 60% מניות (תשואה 12%) ו-40% אג"ח (תשואה 4%):
תשואת-תיק = 60% × 12% + 40% × 4% = 7.2% + 1.6% = 8.8%
מונחים נלווים
רווח ממוצע לשקל — רווח כולל חלקי ההשקעה הממוצעת. מאפשר להשוות פרויקטים שונים בגודלם.
תוחלת (Expected Value) — הממוצע המשוקלל לפי הסתברויות. בניגוד לממוצע של נתוני-עבר, התוחלת מחשבת ממוצע של תוצאות עתידיות-אפשריות לפי הסיכוי שלהן.
נוסחה: E(X) = Σ [P(xᵢ) × xᵢ]
דוגמה: השקעה עם שלוש תוצאות אפשריות:
– רווח 20,000 ₪ בהסתברות 30%
– רווח 5,000 ₪ בהסתברות 50%
– הפסד 3,000 ₪ בהסתברות 20%
E(X) = (0.30 × 20,000) + (0.50 × 5,000) + (0.20 × (−3,000))
E(X) = 6,000 + 2,500 − 600 = 7,900 ₪
ממוצע מול תוחלת — מה ההבדל?
- ממוצע = מחשב נתוני-עבר שכבר קרו.
- תוחלת = מחשב ציפייה מהעתיד, לפי הסתברויות.
כשמסתכלים אחורה על תשואות של קרן פנסיה — מחשבים ממוצע. כשמתכננים מה לצפות מהשקעה עתידית — מחשבים תוחלת.
סטיית תקן (σ) — מדד-הסיכון
שונות (Variance) — מודדת כמה הערכים פרוסים סביב הממוצע. מחשבים: ממוצע של ריבוע-ההפרשים מהממוצע.
סטיית תקן (σ, Standard Deviation) — שורש-ריבועי של השונות. מחזיר את המדד לאותה יחידת-מידה של הנתונים המקוריים (אחוזים, שקלים).
נוסחה (n תצפיות):
σ = √[ Σ(xᵢ − x̄)² / n ]
דוגמה מלאה: מניית "בנה"פ" עם תשואות שנתיות: 8%, 12%, 4%, 16%, 10%.
ממוצע: (8+12+4+16+10)/5 = 50/5 = 10%
הפרשים מהממוצע: −2%, +2%, −6%, +6%, 0%
ריבועי ההפרשים: 4, 4, 36, 36, 0
ממוצע הריבועים (שונות): (4+4+36+36+0)/5 = 80/5 = 16
סטיית תקן: σ = √16 = 4%
מה אומרת σ = 4%? שבממוצע, התשואה השנתית של המניה "מתרחקת" מהממוצע בכ-4 נקודות-אחוז. זה מדד-הסיכון.
משמעות סטיית התקן — ישראלי בשפת-חוסך
בישראל, כל חוסך פנסיוני בוחר מסלול השקעה. שני מסלולים נפוצים:
מסלול מנייתי — חשיפה גבוהה למניות. תשואה ממוצעת גבוהה לאורך זמן, אבל σ גבוהה — שנים של ירידה חדה לצד שנים של עלייה חזקה. למי שעדיין רחוק מפרישה, הסיכון בר-ניהול — הזמן מ-"מחזיר" ירידות.
מסלול כספי / אג"חי — חשיפה נמוכה למניות. σ נמוכה — תשואה יציבה ומצומצמת. למי קרוב לפרישה, השקט-הנפשי וההגנה מירידה-גדולה-לפני-פרישה מצדיקים את הוויתור על חלק מהתשואה.
הוק-wow: אם יצאת לפנסיה בשנה שהשוק ירד 30% — ומסלול-המניות שלך ירד בהתאם — הנזק אינו-הפיך. אין לך עוד שנים "לחכות שהשוק יחזור". σ גבוהה בגיל-מאוחר = סיכון אמיתי לרמת-החיים שלך. זו הסיבה שכולם ממליצים "לעבור למסלול שמרני" ככל שמתקרבים לפרישה — לא מפני שאג"ח מרוויחות יותר, אלא מפני שה-σ שלהן נמוכה יותר.
התפלגות התוצאות
התפלגות נורמלית (הפעמון) — כשתוצאות רבות מפוזרות סביב ממוצע, רוב הזמן מקבלים צורה של פעמון: רוב התצפיות קרוב לממוצע, פחות ופחות תצפיות ככל שמתרחקים ממנו.
בהתפלגות נורמלית, כ-68% מהתצפיות נופלות ב"מרחק" σ אחת מהממוצע (ממוצע ± σ), כ-95% ב-2σ, וכ-99.7% ב-3σ. לכן: מניה עם תשואה ממוצעת 10% וσ = 15% — ב-95% מהשנים, התשואה תהיה בין −20% ל-+40%.
חשוב: שווקים פיננסיים לא מתנהגים בדיוק כהתפלגות נורמלית — "זנבות שמנים" (קיצוניות שמתרחשות לעתים תכופות ממה שהפעמון מנבא) הם תופעה מוכרת. לכן, σ הוא כלי-ניהול-סיכון — לא ערובה.
שאלות לסיכום
- חמש תשואות שנתיות של מניה: 5%, 10%, −3%, 8%, 15%. חשב ממוצע חשבוני ואת הפרשי ה-σ.
- תיק השקעות: 70% מניות (ממוצע 12%, σ 18%) ו-30% אג"ח (ממוצע 4%, σ 3%). מה תשואת-התיק הממוצעת?
- השקעה בעלת שלוש תוצאות: רווח 15,000 ₪ (הסתברות 40%), רווח 5,000 ₪ (הסתברות 40%), הפסד 8,000 ₪ (הסתברות 20%). מה התוחלת?
- שתי קרנות עם ממוצע-תשואה שנתי זהה. קרן א' σ = 3%, קרן ב' σ = 14%. אתה קרוב לפרישה — איזו תעדיף ומדוע?
- מהו ההבדל בין ממוצע לתוחלת? תן דוגמה לכל אחד.
תיבת פעולה — מה זה אומר עבורך
בדוק את מסלול-הפנסיה שלך: מה ה-σ שלו? כל קרן פנסיה מפרסמת את סטיית-התקן ההיסטורית בדוחות השנתיים. מי שמתקרב לגיל 50 ומעלה — כדאי לשאול את יועץ-הפנסיה: "מה ה-σ של המסלול הנוכחי שלי, ומתי הגיוני לעבור?"
לא מבין מה יש לך בפנסיה? כלי-המחקר של MSL מכיל מאמרים על מסלולי-השקעה וגמל. כניסה: msl.org.il/research/ (נבדק 11.6.2026).
סיכום
ממוצע, תוחלת, וσ — שלושה מושגים שמכסים את רוב השיחה על ביצועי-השקעה. ממוצע מתאר עבר; תוחלת מתכוננת לעתיד; σ מודדת כמה "מפוזרות" התוצאות. השלושה ביחד מאפשרים להשוות לא רק "מי הרוויח יותר" — אלא "מי הרוויח יותר ביחס לסיכון שלקח". בפרק הבא: מדדים — כיצד מנהלים לא קונים מניות בודדות, אלא את כל השוק.
פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר של מנגנון, לא ייעוץ השקעה.