מחקר · סחר חוץ

היצוא הישראלי: מי באמת הלקוחה הגדולה — אירופה, אמריקה או אסיה

מה מודדים נתוני היצוא של הלמ"ס, מה מראה הפילוח לפי קבוצות ארצות ל-2022–2023, ואיפה בדיוק נולד מיתוס הפיבוט

9 דק׳ זמן קריאה · עודכן אוקטובר 2026

בשנת 2023 הסתכם יצוא הסחורות של ישראל ב-234.8 מיליארד שקלים, יבוא הסחורות ב-337.7 מיליארד, והגירעון בסחר הסחורות ברוטו עמד על 102.9 מיליארד שקלים — ירידה של 12.8% מול 2022, לפי נתוני הלמ"ס כפי שצוטטו בביזפורטל, נכון לסוף 2023. בתוך הסכום הזה מסתתרת השאלה שכולם חוזרים עליה בלי מספרים: האם אסיה כבר עקפה את אירופה ואת אמריקה כלקוחה הגדולה של הייצור הישראלי. הדף הזה בודק את זה מול הסדרות עצמן, כולל את הסדרה שהציתה את הדיון — וגילתה שהיא בכלל מודדת משהו אחר.

למה סדרה 12424 לא יכולה לענות על השאלה: יבוא מצפון אמריקה, ללא יהלומים, חודשי ונומינלי

הסדרה שממנה יצא הדיון היא סדרה 12424 של הלמ"ס, שמוגדרת במפורש כ"סחר חוץ · יבוא ויצוא לפי ארצות סחר · אמריקה הצפונית · יבוא, סך הכל — ללא יהלומים". שלוש מילים בהגדרה הזאת הורגות את הטענה עוד לפני שהיא מתחילה: יבוא, אמריקה הצפונית, ללא יהלומים. מדובר בסדרה חודשית נומינלית בת 100 תצפיות, מאפריל 2018 (ערך 763.8) ועד יולי 2026 (ערך 1,054.4), נכון לעדכון 11.8.2026.

כלומר: מי שרוצה לדעת לאן הולך היצוא הישראלי, מקבל כאן נתון על מה שנכנס לישראל, מיבשת אחת, אחרי ניכוי הקטגוריה שהכי מעוותת את הגיאוגרפיה. גם המגמה עצמה — עלייה מ-763.8 ל-1,054.4 לאורך 100 חודשים, כ-38% במונחים נומינליים — לא ניתנת לפירוש כשינוי אסטרטגי: היא נומינלית (בלי ניכוי מדדי מחירי סחר חוץ שהלמ"ס מפרסמת רבעונית), והתצפית האחרונה היא חודש בודד בשנה שטרם הסתיימה.

ובכל זאת הסדרה שימושית — בדיוק בגלל מה שהיא לא. היא מזכירה שכל טענה על "יבשת מובילה" חייבת להצהיר על ארבעה דברים: צד הסחר, קבוצת הארצות, האם יהלומים בפנים, והאם המדידה נומינלית או ריאלית. מערכת סטטיסטית שמפרסמת בשקיפות מלאה את כל ההגדרות האלה, ועדיין רואה איך מצטטים ממנה סדרת יבוא כראיה על יצוא, עושה את שלה כראוי.

מה זה אומר בפועל סדרה 12424 מודדת יבוא מאמריקה הצפונית ללא יהלומים, בערכים שוטפים. היא אינה סדרת יצוא ואינה כוללת את אירופה או אסיה, ולכן אינה יכולה לדרג יבשות-יעד. נכון ל-11.8.2026.

היצוא לפי יבשות 2022–2023: אירופה כ-86.8 מיליארד ש"ח, אמריקה כ-66.3, אסיה כ-49.2

נתוני הלמ"ס לשנת 2023, כפי שצוטטו בביזפורטל, מפרטים את שיעורי השינוי ביצוא הסחורות לפי קבוצות ארצות: לאירופה ירידה של 2.8% (2.5 מיליארד ש"ח), לאסיה ירידה של 12.3% (6.9 מיליארד ש"ח), לאמריקה ירידה של 0.6% (400 מיליון ש"ח), וליתר ארצות העולם עלייה של 3.7% (900 מיליון ש"ח). מהצמדת הערך המוחלט לשיעור עולות הרמות עצמן: אירופה כ-89.3 מיליארד ש"ח ב-2022 וכ-86.8 ב-2023; אמריקה כ-66.7 ואז כ-66.3; אסיה כ-56.1 ואז כ-49.2; יתר העולם כ-24.3 ואז כ-25.2.

יצוא סחורות לפי קבוצת ארצות: אירופה, אמריקה, אסיה ויתר העולם

הלמ"ס — נתוני סחר חוץ לפי ארצות, כפי שצוטטו בביזפורטל · נכון לסוף 2023

הקריאה של הסדרה חד-משמעית בשתי השנים: הדירוג הוא אירופה, אמריקה, אסיה — ולא היה שום חילוף. יתרה מזו, קצב השינוי עובד בכיוון ההפוך למיתוס. אסיה היא היבשת היחידה שרשמה ירידה דו-ספרתית ביצוא ב-2023, 12.3%, בעוד אמריקה כמעט לא זזה (0.6%-) ואירופה ירדה 2.8%. הפער בין אירופה לאסיה גדל מכ-33 מיליארד ש"ח ב-2022 לכ-38 מיליארד ב-2023; הפער בין אמריקה לאסיה גדל מכ-10.6 לכ-17.1 מיליארד.

סכימת ארבע הקבוצות מגיעה לכ-236.4 מיליארד ש"ח ב-2022 ולכ-227.5 ב-2023, מעט מתחת לסך היצוא המדווח (243.7 ו-234.8). הפער הזה — כמה מיליארדים בודדים — הוא בדיוק סוג הדבר שנובע מעיגול או מהבדלי הגדרה סביב יהלומים, ומזכיר שאין טעם להתווכח על עשירית אחוז כשמדובר ביבשות שלמות.

הצד השני של המטבע: אסיה כספקית — כ-95.5 מיליארד ש"ח יבוא מול כ-159.7 מאירופה

כאן נולד הבלבול. בצד היבוא, נתוני הלמ"ס ל-2023 כפי שצוטטו בביזפורטל מראים ירידה של 4.6% (7.7 מיליארד ש"ח) ביבוא מאירופה, ירידה של 7.1% (7.3 מיליארד) מאסיה, ירידה של 18.2% (9.4 מיליארד) מיתר ארצות העולם, ועלייה של 1.1% (400 מיליון) מאמריקה. הרמות הנגזרות: אירופה כ-167.4 מיליארד ש"ח ב-2022 וכ-159.7 ב-2023; אסיה כ-102.8 ואז כ-95.5; יתר העולם כ-51.6 ואז כ-42.2; אמריקה כ-36.4 ואז כ-36.8.

יבוא סחורות לישראל לפי קבוצת ארצות — התמונה ההפוכה

הלמ"ס — נתוני סחר חוץ לפי ארצות, כפי שצוטטו בביזפורטל · נכון לסוף 2023

הסדרה מספרת סיפור אחר לגמרי מסדרת היצוא. בצד היבוא אסיה גדולה פי כמעט 2.6 מאמריקה, ומגיעה לכ-28% מסך יבוא הסחורות. סכימת ארבע הקבוצות מניבה כ-358.2 מיליארד ש"ח ב-2022 וכ-334.2 ב-2023 — קרוב מאוד לסך היבוא המדווח (361.7 ו-337.7). כלומר החלוקה כאן כמעט מלאה, ולא נשאר הרבה מקום לפרשנות.

מכאן קל לראות איך נבנה המיתוס: מי שרואה שאסיה היא מקור עצום של סחורות, ומי שרואה בחדשות שהמכולות מגיעות מהמזרח, מסיק שאסיה היא גם השותפה המסחרית הגדולה. זה נכון — אבל בכיוון ההפוך. אסיה היא ספקית ענק, לא לקוחה ענקית, והחריג המעניין ב-2023 הוא דווקא יתר ארצות העולם, שירדו 18.2% — הירידה החדה ביותר בכל צד היבוא, ומזכירה שגם קטגוריית "שאר" יודעת לזוז יותר מכולן.

גירעון מול עודף: 76.6 מיליארד מול אירופה, 46.2 מול אסיה, ועודף של 37.4 מול אמריקה

כשמחברים את שני הצדדים מקבלים את המדד שבאמת מסביר את מבנה הסחר הישראלי. לפי נתוני הלמ"ס כפי שצוטטו בביזפורטל, ב-2023 הגירעון בסחר הסחורות מול אירופה עמד על 76.6 מיליארד ש"ח (ירידה של 6.4% מול 2022, כלומר כ-81.9 מיליארד ב-2022); מול אסיה 46.2 מיליארד ש"ח לעומת 46.6 ב-2022 (ירידה של 1%); מול יתר ארצות העולם 17.6 מיליארד ש"ח; ומול אמריקה נרשם עודף של 37.4 מיליארד ש"ח, לעומת עודף של 38.2 מיליארד ב-2022 (ירידה של 2.3%).

מאזן הסחר בסחורות מול היבשות: גירעון מול אירופה ואסיה, עודף מול אמריקה

הלמ"ס — נתוני סחר חוץ לפי ארצות, כפי שצוטטו בביזפורטל · נכון לסוף 2023

קריאת הסדרה: אירופה היא גם הלקוחה הגדולה וגם מקור הגירעון הגדול, פשוט מפני שהיא ספקית גדולה עוד יותר. אסיה מייצרת גירעון כמעט קפוא — 0.4 מיליארד ש"ח הבדל בין שתי השנים, שינוי של 1% בלבד, בזמן שהיצוא אליה נפל 12.3% והיבוא ממנה נפל 7.1%. שני צדדים שנפלו ביחד משאירים את ההפרש כמעט זהה, וזו דוגמה טובה לכך שיציבות במאזן לא בהכרח מעידה על יציבות בפעילות.

אמריקה היא החריגה: היחידה מבין ארבע הקבוצות שבה ישראל בעודף סחורות, ובעודף גדול. הנתונים מלמדים שהיחס בין יצוא ליבוא מול אמריקה עומד על כ-66.3 מול כ-36.8 מיליארד ש"ח ב-2023 — כמעט שניים לאחד. כל דיון על "תלות" צריך להתחיל מכאן, ולא מכיוון היבשת שממנה מגיעות המכולות.

יהלומים משנים את המפה: בלגיה 23%, הודו 20%, ארה"ב 15%, הונג קונג 13%, האמירויות 12%

לפי הודעת הלמ"ס "סחר החוץ לפי ארצות בשנת 2023", הארצות העיקריות שמהן יובאו יהלומים לישראל היו בלגיה (23%), הודו (20%), ארצות הברית (15%), הונג קונג (13%) והאמירויות (12%). באותו פרסום מצוין גם שיעדי היצוא העיקריים של יהלומים היו ארצות הברית (54%) והונג קונג (10%), נכון ל-2023.

מאיפה מגיעים היהלומים: ארצות מקור ליבוא יהלומים לישראל

הלמ"ס — "סחר החוץ לפי ארצות בשנת 2023" · נכון ל-2023

הסדרה הזאת מסבירה למה כמעט כל סדרה רשמית בסחר החוץ הישראלי מגיעה בשתי גרסאות. הודו, הונג קונג והאמירויות מספקות יחד 45% מיבוא היהלומים — כלומר קרוב לחצי מהקטגוריה מגיע ממה שהלמ"ס מסווגת כאסיה, שברובן מרכזי סחר וליטוש ולא ארצות כרייה. בצד היצוא הריכוז אף חד יותר: ארצות הברית לבדה 54%.

המשמעות המעשית פשוטה. סדרה שכוללת יהלומים מנפחת את אסיה בצד היבוא ואת אמריקה בצד היצוא; סדרה ללא יהלומים — כמו 12424 — מציגה גיאוגרפיה אחרת לגמרי לאותה מדינה ולאותה שנה. שתי הגרסאות נכונות, וזה בדיוק מה שהופך השוואה בין שתי כתבות שכל אחת בחרה גרסה אחרת לוויכוח שאי אפשר להכריע. לפני שמשווים מספרים בין מקורות, כדאי לבדוק אם שניהם דיברו על אותה סחורה.

המבחן הגדול יותר: 168.3 מיליארד דולר יצוא כולל ב-2025 — ומה זה אומר על גיוון שווקים

נתוני הלמ"ס מכסים סחורות בלבד. כדי לראות את התמונה המלאה, כולל שירותים, אפשר לפנות לאינדיקטור NE.EXP.GNFS.CD של הבנק העולמי (יצוא סחורות ושירותים, דולרים שוטפים), שעודכן ב-13.7.2026. הסדרה לישראל: 95.6 מיליארד דולר ב-2016, 103.9 ב-2017, 111.7 ב-2018, 116.1 ב-2019, ואז נפילה ל-111.6 ב-2020, זינוק ל-141.1 ב-2021, שיא של 164.7 ב-2022, ירידה ל-155.7 ב-2023, 154.0 ב-2024 ו-168.3 מיליארד דולר ב-2025.

היצוא הכולל של ישראל (סחורות ושירותים) — עשור בדולרים שוטפים

הבנק העולמי — api.worldbank.org, אינדיקטור NE.EXP.GNFS.CD · נכון ל-2025 (עודכן 13.7.2026)

הקריאה: היצוא הכולל כמעט הכפיל את עצמו בעשור (95.6 ל-168.3 מיליארד דולר, כ-76%), אבל לא בקו ישר — 2020 ירדה, 2021 קפצה כ-26% בשנה אחת, 2023–2024 נסוגו יחד בכ-6.5% מהשיא, ו-2025 חצתה אותו. שימו לב שמדובר בשני מדדים שונים לגמרי: הלמ"ס מודדת סחורות בשקלים, והבנק העולמי מודד סחורות ושירותים בדולרים — חלק ניכר מהיצוא הישראלי בכלל לא נספר בטבלאות היבשות, כי הוא שירותים. השוואה ישירה בין שתי הסדרות אינה אפשרית, וזה בדיוק מה שהופך ויכוחי טוקבקים על "כמה באמת ירד היצוא" לבלתי-מוכרעים.

מנועי אסיה מול ישראל: היקף היצוא הכולל של סין, הודו וישראל

הבנק העולמי — api.worldbank.org, אינדיקטור NE.EXP.GNFS.CD · נכון ל-2025 (עודכן 13.7.2026)

ולפרופורציה מול המנועים האסייתיים עצמם: לפי אותו מקור, סין ייצאה 4,108 מיליארד דולר ב-2025 (מ-2,200 ב-2016) והודו 880.7 מיליארד (מ-439.6). ישראל, בכל הכבוד ל-168.3, היא כ-4% מהיצוא הסיני. גודל השוק אינו מעיד על נתח בו, וזו אולי הסיבה שהציפייה מ"פיבוט אסייתי" תמיד גדולה מהמספרים שמופיעים אחר כך.

מה שאסור להסיק: נומינלי אינו ריאלי, ותצפית יולי 2026 עשויה להיות חלקית

שלוש מגבלות תוחמות כל מסקנה כאן. ראשית, כל נתוני הלמ"ס שהוצגו הם בערכים שוטפים. הלמ"ס מפרסמת מדדי מחירים לסחר חוץ ברמה רבעונית, וללא הצמדה אליהם אי אפשר לדעת אם שינוי בערך היצוא נבע מכמות או ממחיר. תיאורטית ייתכן שביצוא לאסיה הירידה הריאלית שונה מ-12.3% הנומינליים, אבל הנתון הריאלי לא נאסף לדף הזה ולכן לא נטען לגביו דבר.

שנית, התצפית האחרונה בסדרה 12424 היא יולי 2026, בעדכון מ-11.8.2026. חודש בודד בשנה מתמשכת עשוי להיות חלקי או לפני עדכוני עונתיות, ואינו בסיס למגמה. שלישית, הלמ"ס מציינת בהגדרותיה ששינויי סיווג ארצות וקבוצות ארצות יוצרים שברים בסדרות — מעבר בין הגדרות של אירופה, שאלת שיוכן של מדינות גבול, ותוספת קטגוריות חדשות. חיבור שקט של קטעי סדרה משתי תקופות הגדרה שונות מייצר "מגמה" שהיא בעיקר תוצר של שינוי בטבלת הסיווג.

בשנים 2022–2023 אסיה לא עקפה אף יבשת ביצוא: היא שלישית, והיחידה שירדה דו-ספרתית. מה שכן קרה הוא שאסיה הפכה לספקית יבוא ענקית — וההחלפה בין צד היבוא לצד היצוא היא שמייצרת את סיפור ה"פיבוט".

ולבסוף, הגדרת "ארץ יעד" עצמה: הלמ"ס מודדת את ארץ המכירה, כלומר לאן נשלחה החשבונית — לא בהכרח היכן יושב הצרכן הסופי. מוצר ישראלי שנמכר לחברה אירופית ומשם ממשיך מזרחה נרשם כיצוא לאירופה. זו הגדרה סבירה, עקבית ומפורסמת בגלוי, והיא גם מזכירה שגם הנתון המדויק ביותר מודד את מה שהוגדר לו למדוד, לא בהכרח את מה שרצינו לשאול.

מקורות

הבהרה: המידע בעמוד זה כללי ומבוסס על נתונים ציבוריים שפורסמו על ידי הלמ"ס והבנק העולמי, נכון למועדים המצוינים לצד כל נתון. אין באמור ייעוץ מכל סוג ואין להסתמך עליו לקבלת החלטות עסקיות או פיננסיות.
גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.