הסיכונים בהשקעה באג"ח: מה חשוב לדעת לפני שמשקיעים…

נהוג לחלק את הסיכונים הכרוכים בהשקעה באיגרות חוב למספר קטגוריות:

סיכון אשראי – Default Risk או Credit Risk
\nסיכון אשראי מתייחס לאי יכולתו של המנפיק למלא את התחייבויותיו הכספיות בגין איגרת החוב. מנפיק שלא עומד בתשלומי הריבית ו/או הקרן נקרא "חדל פרעון".

סיכון ריבית – Interest Rate Risk
\nסיכון ריבית הוא הסיכון הנובע משינויים בשיעור הריבית במשק. כאשר שיעור הריבית במשק עולה, מחירן של איגרות חוב קיימות יורד. כאשר שיעור הריבית במשק יורד, מחירן של איגרות חוב קיימות עולה. ככל שאיגרת חוב היא בעלת מועד פדיון רחוק יותר, רגישותה לשינויים בריבית גדלה.

סיכון אינפלציה – Inflation Risk
\nסיכון אינפלציה מתבטא באובדן כוח הקנייה – מצב שבו עם זרם ההכנסות הצפוי מאיגרת החוב ניתן לקנות פחות מוצרים מכפי שתוכנן במועד קנייתה. ככל שהאינפלציה במשק גבוהה יותר, שחיקת כוח הקנייה תהיה גדולה יותר, במיוחד כאשר לאג"ח יש שיעור ריבית קבוע. אחת הדרכים להתמודד עם סיכון האינפלציה הוא לרכוש אג"ח צמודות למדד בהן הקרן והריבית מעודכנות לפי מדד המחירים.

סיכון פדיון מוקדם – Call Risk או Prepayment Risk
\nסיכון הפדיון המוקדם מתייחס אך ורק לאיגרות חוב המכילות סעיף פדיון מוקדם. המשקיע חשוף לאפשרות שהוא יאלץ להיפרד מאיגרת החוב דווקא בשעה שהוא היה מעוניין להחזיק בה. בדרך כלל מנפיקים יבחרו לממש את אופציית הפדיון המוקדם כאשר שיעור הריבית במשק ירד. במקרה כזה המנפיק יוכל למכור אג"ח חדשות עם ריבית נמוכה יותר ולחסוך בעלויות הריבית. המשקיע לעומת זאת, נותר בלא האג"ח המקורית ועליו למצוא תחליף להשקעה, אולם מאחר והריבית במשק ירדה הוא יתקשה למצוא אג"ח דומה שתספק לו את הריבית אליה התרגל.

סיכון השקעה חוזרת – Reinvestment Risk
\nסיכון ההשקעה החוזרת מתייחס למשקיע המחזיק איגרות חוב אותן רכש בעבר. עם פדיון איגרות החוב יאלץ המשקיע לחפש אג"ח חדשות כתחליף. אולם ייתכן שבמועד הפדיון יהיו שיעורי הריבית במשק נמוכים יותר מבעבר והמשקיע לא יוכל למצוא תחליף לאיגרות החוב שיספק לו את אותם שיעורי ריבית אליהם התרגל.

בעברית גם: המקבילה הישראלית בספר "הבורסה למתחילים"

לעומק: גלוסרי: אג"ח

הסיכונים הכרוכים בהשקעה באג"ח בפועל: השתמש ב-סימולטור "מה היה אם" כדי לראות תשואות היסטוריות של מדדים, אג"ח, ו-ETFs לאורך השנים.