המדריך הגדול לחוזים עתידיים · חלק ד — סוגי החוזים

חוזי ריבית ואג"ח — אותו ערך נקוב, טיק שונה ZN

ZT, ZF, ZN, ZB, UB ו-SOFR: מפרטי-חוזה מאומתים מול CME, מנגנון הטיק, ורגישות-המח"מ שהופכת רבע-אחוז ריבית לתנועה גדולה בחשבון

8 דק׳ זמן קריאה · עודכן אוגוסט 2026

בקצרה

  • אותו ערך נקוב, טיק שונה: ZN, ZB ו-ZF כולם על ערך נקוב של 100,000 דולר, אבל הטיק המינימלי שונה — ZF שווה 7.8125 דולר, ZN שווה 15.625 דולר, ZB שווה 31.25 דולר. ההבדל נובע ממח"מ, לא מגודל.
  • SOFR הפוך: חוזה SOFR ל-3 חודשים מצוטט כ-100 פחות הריבית — המחיר עולה כשהריבית יורדת.
  • מינוף חד-כיווני: החוזים ממונפים; שינוי-תשואה קטן מזיז את החשבון בהרבה יותר מהמרג'ין שהופקד. אין כאן "אות = קנייה".
  • שער-המחשה: כל המרה לשקלים כאן לפי 3.0 ₪ לדולר — שער מעוגל, לא שער-יום.
בסדרה הזאת

טיק אחד בחוזה אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים (ZN) שווה 15.625 דולר — כלומר כ-47 ₪ לפי שער-המחשה מעוגל של 3.0 ₪ לדולר. בנק ישראל מפרסם שער יציג יומי (2.998 ₪ לדולר נכון ל-10 באוגוסט 2026), וכל ההמרות בעמוד הזה נגזרות ממנו ומעוגלות ל-3.0 ₪ — כדי שלא תבלבלו בין תנועת-מחיר של החוזה לבין תנועת-שער-החליפין שרוכבת עליה.

לא ייעוץ השקעה העמוד חינוכי בלבד. חוזי ריבית ואג"ח הם מכשירים ממונפים שיכולים למחוק את המרג'ין ומעבר לו. אין כאן המלצה, אין הבטחת-רווח, ואין "סימן שאומר לקנות". החלטה על מסחר היא באחריותכם ומול איש-מקצוע מורשה.

למה בכלל קיימים חוזי ריבית

בשונה מחוזה על מדד מניות, שבו נכס-הבסיס הוא רמת-מדד, בחוזי ריבית ואג"ח נכס-הבסיס הוא חוב של ממשלת ארה"ב — או ריבית קצרת-מועד. הרעיון פשוט: מוסד שמחזיק תיק אג"ח ענק (קרן-פנסיה, בנק, קרן-נאמנות) חשוף לסיכון שהתשואות יעלו והמחירים ירדו. במקום למכור את התיק הפיזי, הוא יכול לגדר את החשיפה דרך חוזה עתידי — לנעול היום מחיר עתידי ולקזז חלק מהתנועה.

הקורא הישראלי מכיר את התופעה מקרוב יותר ממה שנדמה: כשבנק ישראל משנה את הריבית, ההחזר על משכנתה בריבית משתנה נע, ומחירי אג"ח ממשלת ישראל בבורסת תל-אביב זזים בכיוון ההפוך לתשואה. חוזי ה-CME הם הגרסה הבין-לאומית והממונפת של אותו עיקרון — רק על חוב ממשלת ארה"ב, ובנפח שהוא מסדר-גודל אחר לגמרי.

נכס-בסיס בחוזה אג"ח

סל של אג"ח ממשלת ארה"ב שעונות על קריטריון-פדיון מסוים (למשל 6.5–10 שנים ל-ZN). המוכר בפקיעה בוחר מתוך הסל את האיגרת הזולה-למסירה (cheapest-to-deliver) — האיגרת שהכי משתלם לו למסור כנגד החוזה.

משפחת החוזים ZT · ZF · ZN · ZB · UB

משפחת חוזי האג"ח של CBOT (הזרוע של CME שבה נסחרים המכשירים האלה) בנויה כמו סולם-פדיונות: ככל שהפדיון של האיגרת ארוך יותר, כך המכשיר רגיש יותר לשינויי-תשואה. שלושה מהחוזים המרכזיים חולקים בדיוק אותו ערך נקוב — 100,000 דולר לפדיון — ובכל זאת הטיק המינימלי שלהם שונה. זה לא באג; זו החלטת-תכנון שמשקפת מח"מ.

חוזה ערך נקוב טיק מינימלי שווי-טיק ($) שווי-טיק (₪ להמחשה)
ZF (5 שנים) 100,000 רבע מ-1/32 (0.0078125) 7.8125 ≈ 23.4
ZN (10 שנים) 100,000 חצי מ-1/32 (0.015625) 15.625 ≈ 46.9
ZB (30 שנה) 100,000 1/32 (0.03125) 31.25 ≈ 93.8

שימו לב לשורה של ZB מול ZN: אותו ערך נקוב בדיוק, אבל 31.25 דולר לטיק מול 15.625 דולר — פי שניים. הסיבה היא שאיגרת ל-30 שנה זזה במחיר הרבה יותר מאיגרת ל-10 שנים על אותו שינוי-תשואה, אז ה-CME קבע ל-ZB טיק-דולרי גדול יותר כדי שהצעד המינימלי ישקף תנועת-שוק סבירה. ה-ZF, החוזה הקצר מבין השלושה, מקבל את הטיק הקטן ביותר — 7.8125 דולר — מאותה סיבה, הפוכה.

בעברית פשוטה — מה זה 1/32 מחירי אג"ח ממשלת ארה"ב מצוטטים היסטורית בשברי-32 של נקודה, לא בעשרוניים. "נקודה" אחת = 1% מהערך הנקוב = 1,000 דולר על חוזה של 100,000 דולר. אחד חלקי 32 מהנקודה = 31.25 דולר. לכן ZB, שהטיק שלו הוא 1/32 שלם, שווה בדיוק 31.25 דולר לטיק, ו-ZN, שהטיק שלו חצי מזה, שווה 15.625 דולר.

מעל ZB יושב ה-UB (Ultra U.S. Treasury Bond) — חוזה על האג"ח הארוכות ביותר, עם המח"מ הגבוה ומכאן גם הרגישות הגבוהה ביותר לשינויי-תשואה. בקצה השני של הסולם יושב ה-ZT, חוזה ה-2 שנים, הקצר והפחות-תנודתי במשפחת האג"ח. סדר-הגודל של הרגישות עולה מ-ZT (הכי רגוע) ועד UB (הכי סוער), וזה בדיוק המנעד שסוחרי-עקום משתמשים בו.

חריג המשפחה חוזה SOFR — 100 פחות הריבית

SOFR (Secured Overnight Financing Rate) הוא הריבית הקצרה שהחליפה את ה-LIBOR כעוגן לשוק-הכסף האמריקאי. חוזה ה-SOFR ל-3 חודשים (SR3) של CME עובד בהיגיון הפוך מחוזה אג"ח: המחיר עולה כשהריבית יורדת. יחידת-החוזה היא 2,500 דולר כפול מדד-IMM, והציטוט הוא 100 פחות R — כאשר R היא ריבית ה-SOFR המחושבת בריבית-דריבית לפי ימי-עסקים.

מחיר = 100 − R
ציטוט חוזה SOFR ל-3 חודשים (SR3): R = ריבית SOFR מחושבת

המשמעות המעשית: אם השוק מצפה שבנק-המרכזי האמריקאי (הפד) יוריד ריבית, ה-R הצפוי יורד, ולכן מחיר החוזה עולה. סוחר שחושב שהפד יהיה "נצי" יותר מהצפי (ריבית גבוהה יותר) ימכור את החוזה. זה הופך את משפחת ה-SOFR לכלי המובהק למסחר סביב החלטות-ריבית של הפד — הרבה יותר ישיר מחוזה אג"ח ארוך.

דוגמה להמחשה — לא נתון-שוק נניח שחוזה SOFR מצוטט ב-96.00, כלומר השוק מתמחר ריבית של 4.00%. אם ציפיות-הריבית יורדות ל-3.75%, המחיר עולה ל-96.25 — תנועה של 25 נקודות-בסיס. כל נקודת-בסיס שווה 25 דולר לחוזה, כלומר 25 × 25 = 625 דולר לחוזה, שהם כ-1,875 ₪ לפי שער-המחשה מעוגל. הכיוון ההפוך — עלייה בציפיות-הריבית — היה מוחק בדיוק את אותו סכום.

המנוע האמיתי רגישות-מח"מ למינוף

הנתון שקובע כמה החשבון שלכם זז הוא לא גודל-החוזה — הוא המח"מ (משך-החיים הממוצע). מח"מ מודד בכמה אחוזים משתנה מחיר-האיגרת על כל שינוי של 1% בתשואה. לאיגרת ל-30 שנה יש מח"מ גבוה בהרבה מאיגרת ל-2 שנים, ולכן אותה תנועת-תשואה של רבע-אחוז מזיזה את ZB ואת UB הרבה יותר מ-ZT.

כאן נכנס המינוף, וכאן צריך לעצור. במרג'ין (הבטחונות שהברוקר דורש כדי להחזיק חוזה) מפקידים חלק קטן מהערך הנקוב — הברוקר קובע את הסכום המדויק, והוא נע לפי החוזה ולפי תנאי-השוק. המשמעות: רווח והפסד מחושבים על הערך הנקוב המלא, לא על המרג'ין הקטן שהפקדתם. שינוי-תשואה שנראה זעיר על הנייר יכול להזיז את החשבון בעשרות אחוזים מהמרג'ין — לשני הכיוונים.

כמה זז החשבון — דוגמה להמחשה נניח שאתם מחזיקים חוזה ZN אחד, והתשואה זזה בכיוון שלא לטובתכם ב-סדר-גודל של 20 טיקים ביום. 20 × 15.625 = 312.5 דולר, שהם כ-938 ₪ להמחשה — על חוזה יחיד, ביום אחד. אם החזקתם חמישה חוזים, הכפילו ב-5. המרג'ין שהפקדתם עשוי להיות קטן בהרבה מהתנועה הזו, ולכן קריאת-מרג'ין (דרישה להוסיף כסף) יכולה להגיע מהר. הברוקר קובע את הרף המדויק.

שעות ומסחר — כמעט 24 שעות, לא באמת 24/7

חוזי הריבית והאג"ח נסחרים ב-CME Globex מיום ראשון עד יום שישי, בין 17:00 ל-16:00 שעון שיקגו, עם הפסקה של 60 דקות בכל יום שמתחילה ב-16:00 שעון שיקגו. זה שונה ממסחר-הקריפטו של CME שעבר ל-24/7 ב-2026 — שוק האג"ח נשאר עם חלון-סגירה יומי. לקורא הישראלי זה אומר שהחלון "הפעיל" ביותר (כשוול-סטריט ערה) חל בשעות אחר-הצהריים והערב שלנו — הפרש של 8 שעות משיקגו, ובדיוק סביב שעת פרסום החלטות-הפד.

הידעת?

מנגנון ה-cheapest-to-deliver יוצר עיוות קטן שסוחרים מתקדמים עוקבים אחריו: כשהתשואות משתנות, האיגרת "הזולה-למסירה" בסל יכולה להתחלף, וזה משנה את הרגישות האפקטיבית של החוזה. זו אחת הסיבות שגידור אג"ח דרך חוזים דורש התאמות שוטפות ולא נשאר "מכוון" מעצמו.

מתי זה משקר כשהמח"מ מסתיר את הסיכון

הטעות הקלאסית היא להסתכל על גודל-הטיק ולחשוב שהוא מודד את הסיכון. סוחר שרואה ש-ZN זז ב"רק" 15.625 דולר לטיק עלול להיכנס גדול, בלי להבין שבימי-החלטת-פד או הפתעת-אינפלציה החוזה יכול לזוז עשרות טיקים בדקות. הטיק הקטן לא אומר שוק רגוע — הוא רק יחידת-המדידה.

מקרה-כשל אמיתי מהסוג הזה קרה בסבבי הידוק-הריבית של 2022–2023: מסחרי-עקום-תשואה (ספרד בין חוזה קצר לארוך) שנראו "מגודרים" קרסו כשהעקום התהפך בחדות והרגליים לא זזו כפי שהמודל צפה. גם עמדות שנחשבו לזהירות ספגו הפסדים חדים, כי הרגישות-האפקטיבית — דרך ה-cheapest-to-deliver והמח"מ — השתנתה מהר יותר מהמודל. המסקנה: חוזה ריבית לא "יודע" שהתכוונתם לגדר; הוא זז לפי השוק, לא לפי הכוונה.

סיכון-המינוף — במפורש המרג'ין הוא חלק קטן מהערך הנקוב. הרווח וההפסד מחושבים על הערך הנקוב המלא (100,000 דולר לחוזה אג"ח). לכן תנועת-תשואה קטנה יכולה למחוק את המרג'ין כולו ולחייב אתכם בכסף נוסף. אין כאן "אות = קנייה", ואין תרחיש שבו המינוף "מבטיח" משהו.

איפה זה יושב ברגולציה ובסדרה

חוזי ה-CME נסחרים בבורסה מפוקחת. לפי ה-CFTC האמריקאי, "זירות-מסחר מוכרזות" (DCM) הן בורסות שפועלות תחת פיקוחו מכוח סעיף 5 לחוק-הסחורות האמריקאי (CEA), ועליהן לעמוד באופן שוטף ב-23 עקרונות-ליבה. זה לא הופך את המכשיר לבטוח — פיקוח נוגע לתשתית-השוק, לא למחיקת סיכון-המינוף שלכם.

  • הבינו את הטיק לפני הכניסה דעו בדיוק כמה דולר (וכמה שקל להמחשה) שווה טיק בחוזה שאתם נוגעים בו — ZF, ZN, ZB או SR3.
  • תרגמו תשואה לתנועת-חשבון שאלו: אם התשואה תזוז ברבע-אחוז נגדי, כמה זה על מספר החוזים שלי? זה המספר שקובע, לא המרג'ין.
  • בררו את המרג'ין מול הברוקר הברוקר קובע את דרישת-הבטחונות; היא משתנה לפי חוזה ולפי תנאי-שוק, ועולה בימי-תנודתיות.
  • חזרו לעוגן-הסדרה להשוואה בין סוגי-החוזים והמנגנון הכללי — המדריך הגדול לחוזים עתידיים.
הבהרה: התוכן חינוכי בלבד ואינו ייעוץ-השקעה, שיווק-השקעות או המלצה. חוזים עתידיים על ריבית ואג"ח הם מכשירים ממונפים בסיכון גבוה שעלולים לגרום להפסד העולה על ההפקדה. מפרטי-החוזה מאומתים מול CME Group נכון ל-11/08/2026 ועשויים להשתנות; אמתו תמיד מול עמוד-המפרט הרשמי ומול הברוקר. שער-ההמרה 3.0 ₪ לדולר הוא שער-המחשה מעוגל ולא שער-יום.

מקורות

  1. CME Group — מפרט חוזה אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים (ZN): ערך נקוב 100,000 דולר, טיק חצי-1/32 = 15.625 דולר, ושורת שעות-המסחר ב-Globex. 10-Year T-Note Futures Contract Specs. נכון ל-11/08/2026.
  2. CME Group — מפרט חוזה אג"ח ל-30 שנה (ZB): טיק 1/32 = 31.25 דולר, פי שניים מ-ZN על אותו ערך נקוב. U.S. Treasury Bond Futures Contract Specs. נכון ל-11/08/2026.
  3. CME Group — מפרט חוזה ל-5 שנים (ZF): טיק רבע-1/32 = 7.8125 דולר, הקטן מבין השלושה. 5-Year T-Note Futures Contract Specs. נכון ל-11/08/2026.
  4. CME Group — מפרט חוזה SOFR ל-3 חודשים (SR3): 2,500 דולר כפול מדד-IMM, ציטוט 100 פחות R. Three-Month SOFR Futures Contract Specs. נכון ל-11/08/2026.
  5. בנק ישראל — שערים יציגים: שער 2.998 ₪ לדולר נכון ל-10 באוגוסט 2026, ממנו נגזר שער-ההמחשה המעוגל 3.0 ₪. שערים יציגים. נכון ל-11/08/2026.
  6. CFTC — Designated Contract Markets: הגדרת DCM לפי סעיף 5 ל-CEA ו-23 עקרונות-הליבה. Designated Contract Markets (DCMs). נכון ל-11/08/2026.
גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.