בפרק הזה
הפתיחה
"מה הריבית על הפקדון?" היא שאלה שמצריכה תשובה על: איזה פקדון? לכמה זמן? צמוד מדד, מט"ח, או שקלי? נקוב או ניכיון? מחשב ריבית פשוטה או דריבית? מסתבר שלבנק יש שורה שלמה של אפשרויות חסכוניות — וכולן נקראות בראשי-תיבות שנראים אקראיים. הפרק הזה מפענח אותם.
ארבעת האפיקים — ועקרונות הבסיס
פר"י — פקדון ריבית ישירה
הפשוט ביותר. מפקידים סכום לתקופה מוגדרת (שבוע, חודש, שנה), ובסוף מקבלים קרן + ריבית. הריבית מחושבת על הקרן המקורית בלבד — לא דריבית. נקרא גם "פקדון לתקופה קצרה" ומתאים לכסף שצריך לגישה בסביבות תאריך ידוע.
מה לבדוק: האם הריבית שנקובה היא שנתית? (כן — תמיד. צריך לחלק לפי פרופורציה לתקופה האמיתית.) האם הפקדון ניתן לפירעון מוקדם? בתנאי מה?
פק"מ — פקדון קצר מועד
בד"כ עם אפשרות חידוש אוטומטי ("רולינג"). מתאים לכסף שלא צריכים ממש עכשיו אבל גם לא ל-5 שנים. בנקים מציעים פק"מ לתקופות של שבוע עד שנה, לעיתים צמוד-מדד ולעיתים שקלי.
מק"מ — מלווה קצר מועד
זהו לא מוצר-בנק — זהו ניירות ערך שמנפיק בנק ישראל עצמו. בדרך כלל לתקופה של שבועות עד שנה. הקנייה היא ב"ניכיון" — קונים ב-99 שקל ומקבלים 100 שקל בפדיון, כאשר ההפרש הוא התשואה. הסיכון הנמוך ביותר בשוק הישראלי (המדינה עצמה היא הלווה). נסחר בבורסה.
פצ"מ — פקדון צמוד מט"ח
פקדון שקלי שצמוד לשער-חליפין (דולר, אירו). הקרן עולה ויורדת עם שער-המט"ח — לטוב ולרע. כשהדולר חזק — הפקדון שווה יותר בשקלים. כשהדולר נחלש — הפסד.
נושא מיסוי חשוב: ריבית ורווחי-הון מפקדונות בישראל חייבים במס. שיעורי המס משתנים — יש להתעדכן בשיעור הנכון לשנת-המס הרלוונטית. ההנחה ש"פקדון בנק = פטור ממס" איננה נכונה. היוועצו בגורם מוסמך בכל שנה.
פרק זה הוא הסבר של מנגנונים — לא ייעוץ מס. שיעורי המס על ריבית ורווחי-הון משתנים ומחייבים עדכון שנתי עם רואה-חשבון.
"פענוח שפת הבנק" — מדוע קיים כל הלקסיקון הזה
ראשי-התיבות — פר"י, פק"מ, פצ"מ — נולדו בתקופה שבה הבנקים והרגולטור צריכים היו לסווג מוצרים בצורה אחידה. מבחינה מעשית: לבנקאי שאתה מדבר אתו ברור מה כל אחד מהם אומר; לצרכן — פחות. אם תבקש "הסבר בעברית" — רוב הבנקאים ישמחו.
תיבת פעולה — מה זה אומר עבורך
כשיש לכם כסף "שוכב" בעו"ש: זה לרוב לא מרוויח ריבית. כדאי לשאול את הבנק שלכם: "מה האפשרויות הזמינות לי להפקיד את הכסף הזה?" — ולקבל הצעה ספציפית עם ריבית מתואמת שנתית.
השוואה מהירה:
- עו"ש: לרוב 0% ריבית.
- פק"מ שקלי קצר: תלוי ריבית-בנק-ישראל השוטפת.
- מק"מ: תשואה קצרת-טווח של המדינה, בנזילות גבוהה יחסית.
ההפרש בין "כסף שוכב" לכסף מופקד אינו גדול בריביות נמוכות — אבל בריביות גבוהות הוא מצטבר.
סיכום
ארבעת הראשי-תיבות מגלים את מגוון האפיקים שמציע הבנק לצד האשראי. מק"מ שוק-ממלכתי, פצ"מ עם חשיפה-למט"ח, פק"מ שקלי לתקופה קצובה, פר"י לגישה מהירה. ההבנה של כל אחד — ושל מיסוי הרווחים — עוזרת לקבל החלטה מושכלת.
בפרק הבא: תוכניות חיסכון — ומה שהיה פטור ממס ב-2004 ואינו עוד.
פקדונות ומק"מ
איך עובד ניכיון מק"מ — הריבית שנגבית מראש
מק"מ הוא אג"ח קצר-טווח של בנק ישראל. הוא לא משלם ריבית — במקום זה, אתם קונים אותו בפחות מערך-הפדיון. ההפרש הוא הרווח שלכם.
אתם משלמים — יום הרכישה
אתם מקבלים — מועד הפדיון (91 יום)
תשואה שנתית לדוגמה: כ-3.1% (הריבית בפועל משתנה עם השוק)
מה זה ניכיון
הריבית נגבית מראש: אתם קונים ב-₪970 ומקבלים ₪1,000. ה-₪30 הם הריבית בפועל — רק היא ניתנת מיד, בצורת מחיר נמוך.
ממי קונים
מק"מ מונפק על-ידי בנק ישראל. הוא נסחר בבורסה — כל אחד יכול לקנות דרך הבנק או הברוקר. מח"מ: 91 יום עד שנה.
יתרון מול פק"מ
בשנים שבנק ישראל מעלה ריביות, מק"מ לרוב מניב יותר מפק"מ — כי הוא צמוד לריבית-השוק ולא לתעריף הבנק.
מיסוי
הרווח (ה"ניכיון") חייב במס כריבית — 25% לאזרחים ישראלים. אין פטור מיוחד.