בחלק הזה
רשות ניירות ערך מחייבת יועץ השקעות מורשה בישראל לתעד את נימוקי ההמלצה שנתן ללקוח — כי בלי תיעוד, אף אחד לא באמת זוכר בעוד חצי שנה מה עמד מאחורי החלטה. אתה לא יועץ, ואף אחד לא יבקש ממך את התיק; אבל אותו היגיון בדיוק הוא הסיבה שבגללה הערות על מניה הן אחד הכלים הכי פשוטים ופחות מוכרים ב-TradingView. הוספת סימול לרשימת המעקב לוקחת שתי שניות, וההסבר למה הוספת אותו מתאדה תוך שבוע.
בקצרה
- מה זה שדה טקסט חופשי שנצמד לסימול מסוים בחשבון שלך, לא לגרף ולא לרשימת המעקב.
- איפה זה נפתח מתוך תפריט הסימול או מהתפריט הצדדי במסך הגרף, לפי המסלול שמתואר בתיעוד התמיכה של TradingView.
- אחרי שסוגרים ההערה נשמרת בחשבון ומופיעה שוב כשחוזרים לאותו סימול, גם מדפדפן אחר או מהאפליקציה.
- איך מוצאים הכול יש מסך שמרכז את ההערות שכתבת, ומשם אפשר לקפוץ ישירות לסימול הרלוונטי.

מה בכלל נחשב הערה על סימול
נתחיל מהמושג עצמו, כי הקורא שמגיע לכאן בדרך כלל לא מכיר את המילה "סימול". סימול (באנגלית: symbol) הוא הכתובת של נייר ערך בתוך המערכת — הצירוף של שם הבורסה ושל קוד הנייר. מניה של חברה ישראלית שנסחרת בתל אביב תיראה בערך כמו TASE:XXXX, מניה אמריקאית תיראה כמו NASDAQ:XXXX, ומדד ת"א 35 מופיע בפלטפורמה כדף סימול משלו. כשאתה מקליד שם של חברה בשורת החיפוש, מה שאתה בוחר בפועל הוא סימול אחד מתוך כמה אפשריים.
הערה על סימול היא שדה טקסט שנצמד לכתובת הזאת בתוך החשבון שלך. זה ההבדל המרכזי מכל שאר הדרכים לרשום לעצמך משהו בפלטפורמה, ושווה להבין אותו לפני שמתחילים לכתוב:
- הערת טקסט על הגרף — כלי ציור מסרגל הכלים השמאלי. היא יושבת על נקודה מסוימת בגרף, בתאריך ובמחיר, ושייכת לפריסת הגרף שבה ציירת אותה.
- שם או צבע ברשימת המעקב — סימון קצר שמאפשר לקבץ סימולים לפי נושא, אבל אין בו מקום למשפט שלם.
- הערה על הסימול — טקסט חופשי שנצמד לנייר עצמו. לא משנה באיזו פריסת גרף אתה נמצא ולא משנה באיזו רשימת מעקב הסימול יושב: פותחים את הנייר, וההערה שם.

איפה נפתחת חלונית ההערה ואיך שומרים
המסלול המדויק מתועד בעמוד התמיכה הרשמי של TradingView שעוסק ביצירת הערת טקסט, וזו הכתובת היחידה שכדאי לסמוך עליה — הממשק משתנה מדי כמה חודשים, ושמות הפריטים בתפריט משתנים איתו. הדפוס הכללי יציב: פותחים את הסימול, מגיעים לתפריט שלו, ובוחרים את הפריט שפותח את חלונית הטקסט.
- פותחים את הסימול נכנסים למסך הגרף (Supercharts) ומקלידים את שם החברה או קוד הנייר בשורת החיפוש למעלה. ודא שבחרת את השורה עם קידומת הבורסה הנכונה — למניה ישראלית זו הבורסה בתל אביב, לא רישום זר של אותה חברה.
- פותחים את התפריט של הסימול החלונית נפתחת מתוך התפריט שנצמד לסימול הפתוח, לפי המסלול שמופיע במאמר התמיכה על יצירת הערת טקסט. אם הפריט לא נראה לך במבט ראשון, זה בדרך כלל בגלל שהוא יושב תחת פריט־אב שצריך לפתוח.
- כותבים שדה טקסט חופשי נפתח, בעברית גם כן. אין מגבלת פורמט, אין שדות חובה, ואין תבנית שמישהו מכתיב לך.
- שומרים וסוגרים ההערה נצמדת לסימול בחשבון שלך. בפעם הבאה שתפתח את אותו נייר — מהדפדפן, ממחשב אחר או מהאפליקציה בנייד — הטקסט יהיה שם, כי הוא נשמר בחשבון ולא במכשיר.
התשובה לשאלה השנייה שכל אחד שואל — "וזה נשמר גם אחרי שאסגור?" — היא הסיבה שהכלי הזה בכלל שווה משהו. ההערה נשמרת ברמת החשבון, לא ברמת הכרטיסייה או פריסת הגרף, ולכן אינה מושפעת מסגירת דפדפן, מהחלפת פריסה או ממחיקת ציורים מהגרף. זה גם אומר שאם אתה עובד עם כמה חשבונות TradingView נפרדים — ההערות לא עוברות ביניהם.

המסך שמרכז את הכול — ואיך חוזרים ממנו לסימול
כתיבת הערה אחת היא הצד הקל. השאלה שמפילה את רוב האנשים היא השלישית: כתבתי חמש-עשרה הערות על חמש-עשרה ניירות לאורך שלושה חודשים — איפה אני רואה את כולן ביחד? הפתרון הוא מסך ריכוז ההערות. במקום לעבור סימול-סימול ולפתוח כל חלונית בנפרד, אתה מקבל רשימה אחת של כל מה שכתבת, ומכל שורה בה אפשר לקפוץ אל הסימול שאליו היא שייכת.
המסלול בפועל הוא מעגלי, וזה בדיוק היופי שבו: מהסימול אל ההערה, ומהרשימה בחזרה אל הסימול. אתה אף פעם לא צריך לזכור באיזו רשימת מעקב שמת את המניה — מספיק שתזכור שכתבת עליה משהו.
| מה אתה מחפש | מאיפה מתחילים | מה מקבלים |
|---|---|---|
| ההערה על נייר מסוים | פותחים את הסימול במסך הגרף | חלונית ההערה של אותו נייר בלבד |
| כל מה שכתבת אי-פעם | מסך ריכוז ההערות | רשימה של כל ההערות בחשבון |
| מהערה חזרה לנייר | לחיצה על שורה ברשימת הריכוז | הסימול נפתח על הגרף |
| לאילו ניירות יש בכלל הערה | רשימת המעקב | חיווי קטן ליד הסימול שיש עליו הערה |
החיווי ברשימת המעקב הוא הפרט שמשנה את התנהגות השימוש. ברגע שאתה רואה בעין, מתוך הרשימה, על אילו ניירות כבר טרחת לרשום משהו ועל אילו לא — נוצר סוג של סימון פנימי: הניירות שעברו "בדיקה" מול אלה שנזרקו לרשימה בלחיצה אימפולסיבית אחרי כותרת בחדשות. אין שום דירוג רשמי כאן, אף אחד לא מדרג לך את התיק; זו פשוט המפה של תשומת הלב שלך.

מה כדאי שיהיה בהערה — חמש שאלות שתשאל את עצמך בעוד חודש
אין תבנית נכונה, ואין כאן המלצה מה לכתוב או מה לחשוב על נייר ערך כלשהו. מה שכן אפשר לעשות זה להפוך את זה לתרגיל פשוט: תדמיין את עצמך פותח את הנייר הזה בעוד חודש, בלי זיכרון ובלי הקשר. אלה השאלות שתשאל את עצמך, ואם ההערה עונה עליהן — היא עשתה את העבודה.
- מתי הוספתי אותו? תאריך. גם אם המערכת שומרת חותמת זמן, שורה בכתב ידך חוסכת פענוח.
- מה גרם לי לפתוח את הדף הזה? כותרת בחדשות, שיחה, טור, סקירת סקטור, סקריינר שהחזיר את הנייר. המקור, לא המסקנה.
- מה אני עוד לא יודע? השאלה הפתוחה שנשארה. "לא בדקתי מתי הדוח הבא", "לא ברור לי מאיפה מגיעה ההכנסה".
- איזה מספר ראיתי כשכתבתי? המחיר או רמת המדד ברגע הכתיבה — כדי שתדע בעוד חודש מול מה אתה משווה.
- מה אמור לגרום לי לחזור לכאן? אירוע, תאריך, פרסום. זה גם מה שיגיד לך מתי ההערה הפכה לא רלוונטית וצריך למחוק אותה.
שתי מלכודות נפוצות שכדאי להכיר. הראשונה: לכתוב את ההערה בשפה שלא תבין בעוד חודש — קיצורים, סימנים, שלוש מילים בלי הקשר. בעברית או באנגלית, זה לא משנה; מה שמשנה זה שהמשפט יעמוד בפני עצמו. השנייה: להשתמש בהערה כמקום שבו אתה מנסח לעצמך הבטחות. הערה היא תיעוד, לא תוכנית פעולה, והשדה הזה לא יודע לאכוף כלום. מה שכן יודע להתריע — זו התראה, וזה כלי אחר לגמרי בפלטפורמה.

מתי ההערות פשוט לא נחוצות לך
לא כל כלי בפלטפורמה מיועד לכל אחד, ואין שום סיבה לאמץ הרגל שלא משרת אותך. הנה מתי הכלי הזה יעבוד בשבילך ומתי הוא סתם עוד מסך שתשכח ממנו:
ועוד נקודה שראוי לומר בגלוי: ההערות האלה הן פרטיות ואישיות, אבל הן יושבות בשרת של חברה זרה, כמו כל שאר תוכן החשבון. אין בזה בעיה עקרונית — זה בדיוק מה שקורה כשאתה כותב במסמך בענן — אבל זה שיקול לגיטימי אם אתה נוטה לרשום שם דברים שמעורבים בהם פרטים אישיים או סכומים אמיתיים מהתיק. הכלי נועד לתעד למה הסתכלת, לא לנהל את הכספים שלך.
מה זה אומר עליך
אם הגעת עד לכאן, כנראה שכבר קרה לך הדבר הבא: פתחת את רשימת המעקב, ראית שם נייר, וניסית להיזכר מה בדיוק הכניס אותו לשם. זה לא סימן לחוסר ריכוז — זו פשוט התנהגות רגילה של מוח שנחשף להרבה מאוד גירויים פיננסיים בשבוע. הכלי הזה לא הופך אותך למשקיע טוב יותר, ולא נועד לכך; הוא רק סוגר את הפער בין הרגע שבו משהו תפס אותך לבין הרגע שבו אתה חוזר להסתכל.
הדבר המעניין באמת קורה אחרי שלושה-ארבעה חודשים של הערות. ברגע שיש לך רשימה של תיעודים, אתה יכול לקרוא אותה כמסמך אחד ולראות דפוס: כמה מהניירות נכנסו בגלל כותרת בחדשות, כמה בגלל חיפוש שיזמת בעצמך, וכמה מהם עדיין פתוחים בלי שחזרת אליהם. ההערות מתעדות את תהליך קבלת ההחלטות שלך, לא את השוק — והתיעוד הזה זמין רק למי שטרח לכתוב אותו בזמן אמת.
מכאן אפשר להמשיך לשני הכלים שיושבים לצד ההערות באותו מסך: בניית רשימת מעקב וחלוקה לסעיפים, שהיא המקום שבו ההערות מוצגות, ובחירת העמודות וייצוא הרשימה, אם אתה רוצה להוציא את הכול החוצה לקובץ. את התמונה המלאה של הפלטפורמה תמצא במדריך המלא ל-TradingView למתחילים.
מקורות
- TradingView Help Center — יצירת הערת טקסט. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView — Getting Started (מדריכי הפתיחה הרשמיים). נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Supercharts — מסך הגרף המרכזי. נכון ל-25/08/2026.