בחלק הזה
רשות ניירות ערך מפרסמת ברשימות הרשמיות שלה כמה חברות מדווחות פועלות בישראל, והבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת את הרכב מדד ת"א-35 ואת הרכב ת"א-125 — כלומר, המספר של המניות הישראליות שנסחרות בפועל הוא מספר סופי וקטן יחסית. זו נקודת ההתחלה להבנת התופעה של סקריינר ריק: כשאתה מגביל את הסינון לבורסה בתל אביב ומוסיף עליה שלושה-ארבעה תנאים מספריים, אתה מבקש מהכלי למצוא חיתוך בתוך מאגר שמלכתחילה אינו ענק. אפס תוצאות זו לא תקלה בפלטפורמה — זו תשובה מתמטית לשאלה שהצגת.
בקצרה
- מונה התוצאות הוא הנתון היחיד שאתה באמת צריך — הוא יושב בראש טבלת הסקריינר ומראה כמה סימולים עברו את הסינון הנוכחי.
- בורר השוק קודם לכל — אם השוק שנבחר לא מכיל את סוג הנייר שאתה מחפש, שום מסנן לא יעזור.
- המסננים נבדקים לפי סדר ההוספה — האחרון שהוספת הוא החשוד המיידי.
- יש כפתור איפוס אחד שמוריד את כל המסננים בבת אחת, במקום להוריד אותם אחד-אחד.
- יש סינונים שפשוט אי-אפשר לבנות בסקריינר — ואז הבעיה אינה באבחון אלא בציפייה.
קודם כול תסתכל על מונה התוצאות
לפני שאתה משנה משהו — מצא את המספר. בראש טבלת הסקריינר, מעל השורות עצמן, מופיע מונה שמראה כמה סימולים עומדים כרגע בכל התנאים שהגדרת. כשהמספר הזה הוא אפס, הטבלה נשארת ריקה והמסך נראה שבור. הוא לא שבור: הוא פשוט מדווח שאין ולו נייר ערך אחד שעומד בכל התנאים בו-זמנית.
הרגל שכדאי לאמץ מהיום הראשון: כל שינוי במסנן — מבט מיידי במונה. הורדת תנאי אחד והמספר קפץ מאפס לכמה עשרות? מצאת את האשם. הורדת תנאי והמספר נשאר אפס? האשם נמצא במקום אחר, וכדאי להמשיך לחפש לפי הסדר שמופיע בהמשך העמוד. זו לא עבודה של ניתוח טכני, זו עבודה של אלימינציה.
שלב ראשון: איזה שוק בכלל נבחר בבורר
בסקריינר של TradingView יש בורר שוק — רכיב שקובע על איזה מאגר ניירות הסינון רץ. הוא יושב בסרגל העליון של הסקריינר, ליד שם הסקריינר עצמו, ובלחיצה עליו נפתחת רשימה שמאפשרת לבחור מדינה או בורסה. זו נקודת הכישלון הכי שכיחה אצל משתמש ישראלי חדש, ומסיבה טובה: הוא בחר בורסה בתל אביב כי זה מה שמעניין אותו, ואז ניסה לסנן לפי קריטריון שמתאים לשוק אחר לגמרי.
דוגמה מוחשית: קראת על מניות שנסחרות מתחת לדולר אחד וניסית לסנן מחיר נמוך מ-1. אם בורר השוק מכוון לבורסה בתל אביב, המחירים שם נקובים באגורות ובשקלים ולא בדולרים, ואפילו אם הפילטר עובר טכנית — התוצאה שתקבל לא תהיה מה שדמיינת. דוגמה שנייה: חיפשת ETF מסוים או קרן סל שמוכרת לך משוק אחר, בזמן שהשוק שנבחר לא כולל אותה בכלל. בשני המקרים אפס התוצאות אינו סימן לשגיאה במסננים אלא הודעה על כך שהמאגר שבחרת לא מכיל את מה שביקשת.
הבדיקה עצמה לוקחת חמש שניות. פתח את בורר השוק, קרא בקול מה כתוב בו, ושאל את עצמך שאלה אחת: האם סוג הנייר שאני מחפש בכלל נסחר במקום הזה. אם התשובה מהוססת — החלף את השוק לפני שאתה נוגע בשורת מסנן אחת. אחרי החלפת השוק, הסתכל שוב במונה. לא פעם המספר עולה מאפס לכמה מאות בלי שנגעת בשום דבר אחר.
שלב שני: לאיזה טווח זמן המסננים מתייחסים
חלק מהמסננים בסקריינר אינם ערך קבוע אלא ערך שנמדד על פני חלון זמן: שינוי במחיר, ביצועים, תנודתיות, ממוצעי מחזור. לצד הסקריינר יש בורר טווח זמן שקובע לאיזה חלון המסננים האלה מתייחסים. משתמש מתחיל בדרך כלל לא שם לב שהוא קיים, ואז מקבל שילוב שאין לו פתרון: תנאי שמתאים לתנועה של חודשים, שמופעל על טווח שמייצג דקות.
הבדיקה: הסתכל על בורר טווח הזמן, ואז עבור על המסננים הפעילים ושאל לגבי כל אחד — האם ההיגיון שלו מתאים לחלון הזה. אם התשובה לא, שנה את הטווח לפני שאתה משנה את ערכי המסננים. זה סדר חשוב, כי שינוי הטווח יכול לפתור את הבעיה בלי שתצטרך לוותר על אף תנאי מהותי שהגדרת.
שלב שלישי: לעבור על המסננים לפי סדר-ההוספה
כשהשוק והטווח בסדר, נשאר החשוד המרכזי: השילוב עצמו. בפאנל המסננים של הסקריינר מופיעה רשימה של כל התנאים הפעילים כרגע, וזה המקום היחיד שבו אתה באמת רואה מה ביקשת — בניגוד למה שאתה זוכר שביקשת. שווה לפתוח אותו גם כשנדמה שהכול ברור, כי לא פעם נשאר שם מסנן משיטוט קודם, מלפני שבוע, שאתה כבר לא זוכר שהוספת.
שיטת האבחון היא כיבוי לאחור: מבטלים קודם את המסנן האחרון שהוספת, ואז את זה שלפניו, ובכל כיבוי מסתכלים במונה. הרעיון פשוט — התנאי האחרון שהוספת הוא זה שהעביר אותך מכמה תוצאות לאפס תוצאות, ולכן הוא הסביר ביותר. אם הורדת אותו והמונה עדיין אפס, סימן שיש כאן צירוף של שני תנאים סותרים ולא תנאי בודד קיצוני.
- פתח את פאנל המסננים וקרא את הרשימה מלמעלה למטה. רשום לעצמך כמה תנאים פעילים בפועל.
- בטל את האחרון והסתכל במונה. השתנה? מצאת את הצוואר.
- המשך לאחור תנאי אחרי תנאי, עד שהמונה יוצא מאפס.
- הרכב מחדש את התנאים שהורדת, אחד-אחד, וראה איפה בדיוק הרשימה מתרוקנת.
- הרפה מהתנאי שהרג — הרחב את הערך שלו במקום לבטל אותו לגמרי.
שלושת הצירופים שמרוקנים את הרשימה כמעט תמיד
אחרי מספיק פעמים, מתגלה שרוב מקרי האפס נופלים לשלוש משפחות. שווה להכיר אותן כדי לזהות אותן מוקדם, בלי לעבור על כל המסננים אחד-אחד.
| הצירוף | למה הוא מרוקן | מה עושים |
|---|---|---|
| שוק קטן + הרבה תנאים | המאגר עצמו מצומצם, וכל תנאי נוסף חותך ממנו נתח | להוריד תנאים, או להרחיב את בורר השוק |
| שני תנאים סותרים | למשל דרישה לשווי שוק גדול יחד עם מחיר נמוך במיוחד — צירוף שנדיר שמתקיים | לוותר על אחד מהשניים, לא לרכך את שניהם |
| תנאי מספרי קיצוני | ערך סף שהוגדר גבוה או נמוך מדי ביחס למה שקיים בשוק | להרחיב את הסף בהדרגה ולראות מתי המונה נפתח |
שים לב להבדל בין המקרה השני לשלישי, כי הוא משנה את הטיפול. תנאי קיצוני בודד — פותרים בהרחבה הדרגתית של הערך. שני תנאים סותרים — הרחבה הדרגתית לא תעזור, כי הבעיה אינה בעוצמה של כל תנאי אלא בכך ששניהם לא חיים באותו נייר. שם צריך להחליט מה חשוב יותר ולוותר על השני.
כשנמאס לאבחן: לאפס את כל המסננים בפעולה-אחת
לפעמים הסינון מסובך מדי מכדי שיהיה שווה לפרק אותו. בסקריינר יש אפשרות איפוס שמסירה את כל המסננים הפעילים בבת אחת ומחזירה אותך לרשימה המלאה של השוק שנבחר. היא נגישה מתוך פאנל המסננים או מתפריט הסקריינר, ולאחריה המונה חוזר להראות את מספר הניירות המלא של אותו שוק.
האיפוס אינו הודאה בכישלון אלא טכניקה. הרבה יותר מהיר להתחיל מרשימה מלאה ולהוסיף תנאי אחד בכל פעם — תוך מבט במונה אחרי כל הוספה — מאשר לנסות לפרק מבנה של שבעה מסננים שנבנו לאורך שלושה ימים. בשיטת ההוספה אתה יודע בדיוק באיזה שלב הרשימה התרוקנה, ואתה מקבל תחושה לכמה כל תנאי "עולה" לך בתוצאות.
אם בנית סינון שאתה מרוצה ממנו, אפשר לשמור אותו כדי לא לבנות אותו מחדש — זה נושא לעמוד נפרד בסדרה, על שמירה, שיתוף וייצוא של סינון. ואם אתה מרגיש שאתה בכלל לא מבין מה כל מסנן מודד, הבעיה אינה באבחון — היא בשלב שקודם לו, והעמוד על סינון לפי נתוני יסוד נכתב בדיוק בשביל זה.
האמירה הכנה: יש סינונים שהסקריינר פשוט לא-יבצע
חלק מהמשתמשים מגיעים לסקריינר עם ניסוח שלם בראש, ומגלים שאין לו בכלל שדה מתאים בכלי. זה קורה כשמנסים לסנן לפי משהו שאינו נתון מספרי שהפלטפורמה מחזיקה — למשל תנאי שמתייחס לאירוע עתידי, לפרשנות של דוח, או לצירוף לוגי מורכב בין מספר טווחי זמן שונים באותו מסנן. במקרים כאלה, לא תמצא את השדה, וניסיון לקרב אותו בעזרת שדה אחר יחזיר אפס או יחזיר משהו שאינו מה שהתכוונת אליו.
האמירה הכנה כאן היא שאין דרך לעקוף את זה בתוך הסקריינר, ואין בכך שיפוט על הכלי או על הכוונה שלך. הסקריינר הוא מסננת על נתונים קיימים, לא מנוע שמייצר נתון חדש. כשמגיעים לגבול הזה, האפשרויות הן להסתפק בקירוב מספרי שמזוהה ככזה, לפצל את העבודה לשני שלבים — סינון גס בסקריינר ואז בדיקה ידנית של הרשימה הקצרה שהתקבלה — או לוותר על הסינון הזה. שלוש האפשרויות לגיטימיות, ואף אחת מהן אינה עצה מה לקנות.
מה זה אומר עליך
אם הגעת עד לכאן, כנראה שאתה כבר לא מחפש "למה זה לא עובד" אלא "מה בדיוק ביקשתי". זה ההבדל המשמעותי. סקריינר ריק הוא הפעם הראשונה שבה הכלי מכריח אותך לנסח את הקריטריונים שלך במספרים ולא בתחושה, ולגלות שהצירוף שנשמע הגיוני בראש הוא לפעמים צירוף שאף נייר ערך במאגר לא מקיים.
מבחינה מעשית, אתה יוצא מהעמוד הזה עם שלוש הרגלים: להסתכל במונה אחרי כל שינוי, לבדוק את בורר השוק לפני שאתה נוגע במסננים, ולהוסיף תנאי אחד בכל פעם במקום לבנות סינון שלם ואז לתהות. אם אתה מוצא את עצמך מוריד מסננים עד שנשאר תנאי אחד והמונה עדיין באפס — זה כמעט תמיד השוק, לא המסנן. ואם התנאי שאתה באמת רוצה פשוט לא קיים בכלי, עדיף לדעת את זה עכשיו מאשר לבזבז שעה על חיפוש שדה שאין.
העמוד הזה הוא חלק מסדרה — חזרה למדריך המלא ל-TradingView למתחילים, ומשם לעמודים על הסקריינר, רשימות המעקב, ההתראות ושאר המסכים.
מקורות
- הסקריינר של TradingView — המסך שממנו נלקחו מונה התוצאות, בורר השוק ופאנל המסננים. נכון ל-25/08/2026.
- מאמר התמיכה הרשמי של TradingView בנושא סקריינר שלא מחזיר תוצאות — תיעוד הספק. נכון ל-25/08/2026.
- מרכז "Getting Started" של TradingView — מאמרי היכרות עם הגרפים, רשימות המעקב והסקריינרים, כולל הסבר על נתוני זמן אמת מול נתונים מושהים. נכון ל-25/08/2026.