העמודות ברשימת המעקב ב-TradingView — לבחור מה רואים, ולייצא את הרשימה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת את הרכבי המדדים שלה כקבצים להורדה — מי בפנים במדד ת"א-35, מי בת"א-125 — וכל מי שניסה פעם להעתיק רשימה כזאת ידנית…

8 דק׳ זמן קריאה · עודכן ספטמבר 2026

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת את הרכבי המדדים שלה כקבצים להורדה — מי בפנים במדד ת"א-35, מי בת"א-125 — וכל מי שניסה פעם להעתיק רשימה כזאת ידנית לתוך מסך מסחר יודע כמה מהר זה נהיה מייגע. בדיוק בשביל זה קיים ייצוא רשימת מעקב ב-TradingView: במקום להקליד שלושים סימולים אחד-אחד, מעבירים קובץ. ובאותה נשימה — אפשר גם להחליט אילו עמודות נתונים יופיעו ליד כל סימול ברשימה, במקום ברירת המחדל שהפלטפורמה נותנת לך.

בקצרה

  • בורר העמודות נפתח מתוך רשימת המעקב עצמה ומאפשר לסמן ולבטל עמודות נתונים לצד כל סימול.
  • ייבוא וייצוא של הרשימה נעשים מתפריט הרשימה, והקובץ הוא קובץ טקסט של סימולים — לא של מחירים או של עמודות.
  • שדה השינוי הוא חישוב יחסי מול נקודת ייחוס קודמת, ולכן הוא יכול להיראות "לא נכון" כשההשוואה שלך היא לנקודה אחרת.
  • ברירת המחדל של העמודות מספיקה לרוב מי שעוקב אחרי עשר-חמש-עשרה מניות ולא מקבל החלטות תוך-יומיות.

לפני שנוגעים בכלום — פתח את בורר העמודות וספור מה יש בפנים

רשימת מעקב (Watchlist) היא הלוח שבצד ימין של מסך הגרף, שבו אתה שומר את הסימולים שמעניינים אותך — למשל טבע, בנק לאומי, מדד ת"א-35 ושתי מניות אמריקאיות. ברירת המחדל מציגה לצד כל שורה מספר קטן של שדות: שם הסימול, המחיר האחרון, והשינוי. זהו. השאלה הראשונה שכל משתמש חדש שואל היא אם אפשר לראות שם עוד משהו, והתשובה חיובית — דרך מסך ייעודי שנקרא בורר העמודות.

לפני שאתה מוסיף עמודה אחת, עשה תרגיל שלוקח שלושים שניות: פתח את הבורר, וספור בעצמך כמה עמודות מוצעות לך שם לבחירה. המספר הזה משתנה בין סוגי סימולים ובין עדכוני גרסה של הפלטפורמה, ולכן אין טעם שאני אנקוב בו כאן במספר קבוע — הרשימה שעל המסך שלך היא המקור. מה שכן קבוע: אחרי שתראה את האורך של אותה רשימה, תבין שהשאלה האמיתית אינה "מה אפשר להוסיף" אלא "מה באמת צריך".

בורר העמודות של רשימת המעקב
בורר העמודות של רשימת המעקב
בעברית פשוטה "עמודה" ברשימת המעקב היא פשוט שדה נתונים אחד שמוצג לצד שם המניה. כמו בטבלת אקסל: כל שורה היא מניה, כל עמודה היא סוג נתון אחד עליה.

איפה נפתח הבורר ואיך מוסיפים ומסירים עמודה

הפעולה עצמה קצרה, אבל המסלול אליה לא לגמרי אינטואיטיבי בפעם הראשונה, כי הכפתור לא יושב על הגרף אלא בתוך לוח הרשימה. השמות שאני נוקב בהם למטה הם השמות כפי שהם מופיעים על המסך — אם הגדרת את הממשק לעברית, חלק מהם עדיין יופיע באנגלית, וזה נורמלי.

  • פותחים את לוח רשימת המעקב בצד ימין של מסך הגרף. אם הלוח סגור, לוחצים על אייקון רשימת המעקב בסרגל הימני כדי לפתוח אותו.
  • נכנסים לתפריט הרשימה — שלוש הנקודות (או חץ התפריט) בראש לוח הרשימה, ליד שם הרשימה הפעילה.
  • בוחרים את הפריט שפותח את בורר העמודות — הפריט שמוביל למסך שבו מסומנים שדות הנתונים. במרכז העזרה הרשמי זה מתועד תחת המאמר על הוספת עמודות לרשימת המעקב.
  • מסמנים ומבטלים — כל שדה ברשימה נפתח או נסגר בלחיצה. מה שמסומן יופיע כעמודה, מה שלא — ייעלם.
  • סוגרים וחוזרים לרשימה. השינוי נשמר על החשבון שלך, כך שהוא יופיע גם כשתיכנס ממחשב אחר.
רשימת המעקב אחרי הוספת עמודת מחזור
רשימת המעקב אחרי הוספת עמודת מחזור

שתי נקודות מעשיות שלא כתובות בשום מקום ושווה לדעת. הראשונה: רוחב הלוח מגביל כמה עמודות ייכנסו בפועל למסך. אם סימנת שמונה שדות והלוח צר, תראה חלק מהם בלבד או שהטקסט יידחס — כדאי להרחיב את הלוח בגרירה של הקו המפריד בינו לבין הגרף, או להסתפק בפחות. השנייה: ברשימה ארוכה, כל עמודה נוספת היא עוד נתון שהעין צריכה לסרוק, ולא בטוח שזה משפר את איכות ההחלטה שלך. עמודה שאתה לא מסתכל עליה היא רעש, לא מידע.

להעביר רשימה ממקום למקום — ייבוא, ייצוא ומבנה הקובץ

זו הפעולה שהכי חוסכת זמן למשקיע הישראלי, מהסיבה שפתחתי איתה: רשימות סימולים מגיעות אלינו מבחוץ. הרכב מדד שהורדת, רשימת מניות שקיבלת מחבר, או פשוט רצון לגבות את הרשימה שבנית לפני שאתה מתחיל להתעסק בה. כאן נכנסות שתי הפעולות — ייבוא (Import) וייצוא (Export) — ושתיהן יושבות באותו תפריט של רשימת המעקב.

  • פותחים את תפריט הרשימה באותו מקום שממנו הגעת לבורר העמודות.
  • בוחרים ייצוא כדי לשמור את הרשימה הנוכחית כקובץ במחשב, או ייבוא כדי להעלות קובץ קיים ולהפוך אותו לרשימה חדשה. התיעוד הרשמי לפעולות האלה נמצא במאמר על ייבוא וייצוא של רשימת מעקב.
  • בודקים את הקובץ שנוצר — פותחים אותו בעורך טקסט פשוט או בגיליון, ורואים מה בפנים.
ההסבר הרשמי על ייצוא נתוני הגרף לקובץ
ההסבר הרשמי על ייצוא נתוני הגרף לקובץ

ועכשיו הנקודה שהכי מפתיעה משתמשים חדשים. הקובץ שיוצא הוא קובץ טקסט של שמות סימולים בלבד — לא של מחירים, לא של העמודות שהגדרת, ולא של הצבעים והסעיפים שסידרת ברשימה. כל סימול מופיע בפורמט המלא שלו, כלומר קידומת הבורסה ואחריה נקודתיים ואחריה הסימול עצמו, למשל בצורה של TASE:TA35 או NASDAQ:AAPL. זה כל התוכן.

אל תצפה לגיבוי מלא ייצוא רשימה הוא גיבוי של מי ברשימה, לא של איך היא נראית. העמודות שבחרת, החלוקה לסעיפים והצבעים אינם נוסעים עם הקובץ. אם השקעת בסידור הרשימה, ההעברה של הסידור עצמו היא עבודה ידנית מחדש.

המשמעות המעשית לצד השני — הייבוא — חיובית דווקא. מכיוון שהקובץ הוא טקסט פשוט של סימולים, אתה יכול לבנות אותו בעצמך: לפתוח קובץ טקסט, לכתוב שורה לכל סימול בפורמט הנכון, ולייבא. כך אפשר להפוך רשימת חברות שקיבלת בטבלה לרשימת מעקב עובדת בלי להקליד סימול-סימול לתוך הממשק. התנאי היחיד הוא שהסימול ייכתב בדיוק כפי ש-TradingView מכירה אותו, כולל קידומת הבורסה — סימול שלא יזוהה פשוט לא ייכנס.

איך יודעים מה הקידומת הנכונה חפש את הנייר בשורת החיפוש של הגרף, פתח אותו, והסתכל בפורמט המלא שמוצג לו. זה בדיוק המחרוזת שצריכה להופיע בקובץ. אם אתה מתקשה למצוא סימול ישראלי, יש עמוד נפרד בסדרה שמוקדש בדיוק לזה.

"למה השינוי באחוזים לא נראה לי נכון" — מה בדיוק מודד שדה השינוי

זו כנראה השאלה שחוזרת הכי הרבה, והיא לא נובעת מבאג. שדה השינוי — בין אם הוא מוצג בנקודות ובין אם באחוזים — הוא חישוב יחסי: הוא לוקח את המחיר הנוכחי, מחסר ממנו נקודת ייחוס קודמת, ומחלק בנקודת הייחוס. הנוסחה עצמה טריוויאלית; מה שלא טריוויאלי הוא מהי נקודת הייחוס.

שינוי % = (מחיר נוכחי − מחיר ייחוס) ÷ מחיר ייחוס × 100
הגדרת החישוב — נקודת הייחוס נגזרת מהסשן ומטווח הזמן, לא מהתאריך שבחרת בראש

כאן נכנסים שלושה גורמים שמסבירים כמעט כל פער שתראה. הראשון הוא סגירת היום הקודם מול פתיחת היום: אם המניה נפתחה בפער כלפי מעלה, שינוי שנמדד מול הסגירה יראה גדול יותר משינוי שאתה מחשב בראש מול מחיר הפתיחה. השני הוא מסחר מחוץ לשעות: בניירות שנסחרים גם לפני ואחרי הפעמון, הנתון עשוי לכלול או לא לכלול את התנועה הזאת, וזה משנה את התוצאה. השלישי הוא מקור הנתון ועיכוב: אם הסימול שלך מוצג בנתון מושהה, המחיר הנוכחי שבחישוב הוא לא מה שקורה עכשיו בבורסה, ולכן גם האחוז אינו האחוז שאתה רואה במסך של הברוקר.

איך כל שדה בטבלה נבנה משלב לשלב
איך כל שדה בטבלה נבנה משלב לשלב

שני דגשים ישראליים ספציפיים. בניירות של הבורסה בתל אביב, המחיר עצמו עלול להיות מוצג ביחידה שאינה זו שאתה רגיל אליה מהאפליקציה של הבנק — נושא שיש לו עמוד נפרד בסדרה — ובמקרה כזה השינוי באחוזים דווקא כן יתאים, כי אחוז הוא יחס ולא מושפע מיחידת מדידה. לעומת זאת, אם השוואת אחוז בין מניה ישראלית לבין מניה אמריקאית שנסחרת בדולר, האחוז שאתה רואה הוא במטבע המקומי של כל אחת מהן, בלי המרה. משקיע שקלי שמסתכל על מניה דולרית רואה חצי מהתמונה: תנועת המניה כן, תנועת השקל-דולר לא.

שדה השינוי בעמודה הוא הגדרת חישוב, לא שיפוט. הוא אומר לך כמה זז המספר ביחס לנקודת ייחוס מסוימת — ולא אם זה טוב, רע, זמני או משמעותי.

מתי בכלל שווה להתעסק בזה — ומתי ברירת המחדל מספיקה

בלי המלצות ובלי שיפוט, הנה החלוקה הכנה. יש מצבים שבהם ברירת המחדל של העמודות עונה על הצורך במלואו, ויש מצבים שבהם היא באמת מסתירה ממך משהו שהיית רוצה לראות. ההבדל בין השניים הוא לא רמת הידע שלך אלא קצב — כמה תכופות אתה מסתכל, וכמה החלטות אתה שוקל בכל הסתכלות.

רשימה של 10–15 ניירות, מבט של פעם-פעמיים ביום
ברירת המחדל — שם, מחיר, שינוי — נותנת בדיוק את מה שהעין סורקת ממילא.
להוסיף עמודות כאן בעיקר מוסיף עומס ויזואלי, בלי שהנתון הנוסף ישנה משהו.
רשימה ארוכה שמשמשת לסינון ראשוני
כשהרשימה היא נקודת מוצא למיון, עמודה נוספת אחת או שתיים מאפשרות למיין ולצמצם בלי לפתוח כל גרף בנפרד.
אם אתה בכל מקרה נכנס לכל נייר בנפרד — המיון בעמודה לא חוסך לך שלב.
מעקב אחרי ניירות מכמה שווקים בו-זמנית
כאן שדות שמסמנים בורסה או מטבע מונעים בלבול בין רישום ישראלי לרישום זר של אותה חברה.
אם כל הרשימה מאותה בורסה ובאותו מטבע — אין מה להוסיף.

אמירה כנה נוספת: הדבר שכן שווה כמעט תמיד, גם למי שברירת המחדל מספיקה לו, הוא הייצוא. לא בגלל העמודות אלא בגלל שרשימה שבנית לאורך חודשים היא נכס קטן שקל לאבד — בטעות, בהתעסקות בממשק, או פשוט כי מחקת רשימה במקום לשכפל אותה. קובץ טקסט אחד ששמור אצלך בתיקייה פותר את זה, ולוקח פחות מדקה.

מה זה אומר עליך

אם אתה פותח את TradingView בפעם הראשונה, אל תתחיל מהעמודות. תבנה קודם רשימה של הניירות שבאמת מעניינים אותך, תסתכל עליה שבוע, ותשים לב לרגע שבו אתה מוצא את עצמך פותח גרף רק כדי לבדוק נתון אחד קטן. הנתון הזה — זו העמודה שכדאי לך להוסיף. לא רשימה שלמה של שדות "ליתר ביטחון", אלא זה שחסר לך בפועל.

אם אתה כבר עם רשימה בנויה, עשה שני דברים היום. אחד: ייצא אותה לקובץ ושמור אותו איפשהו שאתה תמצא. שניים: בפעם הבאה שתראה שינוי באחוזים שנראה לך מוזר, אל תניח שהמערכת טועה — בדוק מול איזו נקודת ייחוס הוא נמדד, והאם הנתון שלך בזמן אמת או מושהה. ברוב המקרים הפער יתיישב מיד.

להמשיך מכאן בניית הרשימה עצמה, חלוקה לסעיפים וסימון בצבע — בעמוד על יסודות רשימת המעקב. סימול שלא נמצא — בעמוד על קידומות בורסה וספקי נתונים. חזרה לתמונה המלאה — במדריך המלא ל-TradingView למתחילים.
הבהרה: העמוד מסביר כיצד להפעיל תכונות בממשק של TradingView. אין בו המלצה על נייר ערך, על שיטת מעקב או על החלטת השקעה. נתון שמוצג בפלטפורמה אינו תחליף לנתון רשמי מהבורסה או מהברוקר שלך.

מקורות

  1. TradingView Help Center — הוספת עמודות לרשימת המעקב. נכון ל-25/08/2026.
  2. TradingView Help Center — ייבוא וייצוא של רשימת מעקב. נכון ל-25/08/2026.
  3. TradingView — Getting Started (מרכז הידע למשתמשים חדשים). נכון ל-25/08/2026.
  4. TradingView Supercharts — מסך הגרף ולוח רשימת המעקב. נצפה ב-25/08/2026.
נושאים בורסה ומסחר