אילו ברוקרים ברשימה הרשמית של TradingView זמינים מישראל — ומה אפשר לסחור דרך כל אחד

רשות ניירות ערך מפעילה מרשם פומבי של בעלי רישיון — יועצי השקעות, משווקים ומנהלי תיקים — ומי שרוצה לדעת אם גוף מסוים מורשה לפעול מולו בישראל, הולך לשם. עמוד הברוקרים של TradingView הוא דבר אחר לגמרי: הוא רשימת אינטגרציות טכניות, כלומר אילו ברוקרים חיברו את מערכת המסחר שלהם לגרף של TradingView. שתי הרשימות לא מדברות זו עם זו, ואת ההבדל הזה כדאי להפנים לפני שמסתכלים על המסך.

לפני שסופרים — מה בכלל עושה הרשימה הזו

TradingView היא לא ברוקר. היא לא מחזיקה את הכסף שלך, לא מחזיקה את ניירות הערך, ולא מבצעת את העסקה מול הבורסה. מה שהיא כן עושה: מאפשרת לחלק מהברוקרים בעולם לחבר את מערכת הפקודות שלהם אל הגרף, כך שאפשר לשלוח פקודת קנייה או מכירה ישירות מתוך המסך שבו אתה מסתכל על המניה — בלי לעבור למערכת אחרת.

החיבור הזה נקרא בפלטפורמה Trading Panel — פאנל המסחר שנפתח בתחתית מסך הגרף. הרשימה בעמוד Brokers היא בעצם הקטלוג של מי שחיבר את עצמו לפאנל הזה. ברוקר שלא מופיע ברשימה — זה לא אומר שהוא לא קיים, לא אומר שהוא לא טוב, ולא אומר שאסור לסחור דרכו. זה אומר דבר טכני אחד: אי אפשר לשלוח דרכו פקודה מתוך הגרף של TradingView. אפשר עדיין להשתמש ב-TradingView כמסך מחקר, ולבצע את הפקודה במערכת של הברוקר עצמו.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד בישראל, כי רוב הבנקים ובתי ההשקעות המקומיים שדרכם משקיע ישראלי פותח חשבון מסחר — לא מופיעים ברשימה הזו כלל. זה לא פגם באף אחד מהצדדים; זו פשוט שכבה שלא חוברה. מי שסוחר דרך גוף ישראלי ומשתמש ב-TradingView, משתמש בה בדרך כלל כשכבת גרפים ורשימות מעקב בלבד.

צעד ראשון: להגיע לעמוד ולסנן אותו למדינה

ברירת המחדל של עמוד הברוקרים היא הצגת רשימה רחבה, לא בהכרח מותאמת למקום שממנו אתה גולש. לכן הפעולה הראשונה היא לא לגלול — אלא לסנן. אחרת אתה מסתכל על ברוקרים שאולי כלל לא פותחים חשבון ללקוח ישראלי, ומבזבז זמן על שמות לא רלוונטיים.

• נכנסים לעמוד הברוקרים מהתפריט העליון באתר, בלשונית Brokers. זה עמוד ציבורי — לא חייבים להיות מחוברים לחשבון כדי לראות אותו.
• מאתרים את מסנן המדינה בראש הרשימה, מעל הכרטיסים. הוא מופיע כתיבת-בחירה עם שם מדינה או דגל.
• משנים ל-Israel מתוך רשימת המדינות הנפתחת. הרשימה מתעדכנת מיד, בלי טעינה מחדש.
• סופרים את הכרטיסים שנשארו — זה המספר האמיתי שרלוונטי לך, והוא זה שכדאי לרשום לעצמך עם תאריך.
• בודקים כל כרטיס בנפרד ומחפשים בו את שדה סוגי-המכשירים, לפני שממשיכים לכרטיס הבא.

שים לב לנקודה שקל לפספס: המסנן מסנן זמינות של הברוקר למשתמשים מהמדינה שבחרת — הוא לא מסנן לפי שוק. כלומר, ברוקר שיופיע לך אחרי סינון לישראל אינו בהכרח ברוקר שנותן גישה לבורסה בתל אביב. הוא ברוקר שהאינטגרציה שלו מוצעת למשתמשים בישראל. אלה שני דברים שונים, וזו אחת הטעויות הנפוצות של מי שרואה את המסך בפעם הראשונה.

בתוך הכרטיס: איפה כתוב מה אפשר לסחור דרך הברוקר

כל ברוקר ברשימה מוצג ככרטיס. בכרטיס יש שם, לוגו, ולרוב שורה או שדה שמפרט את סוגי המכשירים שהברוקר מציע דרך האינטגרציה — מניות, חוזים עתידיים, מט"ח, אופציות, קריפטו, CFD וכדומה. לחיצה על הכרטיס פותחת עמוד ברוקר מפורט יותר, שבו אותו מידע מופיע בפירוט רחב יותר, לצד קישור לאתר הברוקר עצמו.

למתחיל, זו נקודה שדורשת תרגום. "סוג מכשיר" הוא פשוט סוג הנכס שאתה קונה או מוכר. הנה הפירוט, כי בלי זה השדה הזה נראה כמו רשימת מילים באנגלית:

• מניות בעלות בחלק מחברה. מה שרוב המשקיעים הישראלים המתחילים בעצם מחפשים.
• ETF / קרנות סל סל שעוקב אחרי מדד או סקטור. נסחר כמו מניה, אך מפזר על פני עשרות חברות.
• חוזים עתידיים התחייבות לקנות או למכור נכס במועד עתידי. מכשיר ממונף בבסיסו, ולכן לא נקודת הפתיחה הטבעית למי שרק פותח חשבון.
• מט"ח (Forex) מסחר בזוגות מטבעות, למשל דולר מול שקל. גם כאן, מינוף הוא חלק מהמבנה.
• אופציות זכות (לא חובה) לקנות או למכור נכס במחיר מסוים. מכשיר מורכב שדורש הבנה נפרדת.
• CFD חוזה הפרשים — אתה לא מחזיק את הנכס עצמו אלא מהמר על הפער בין מחיר פתיחה לסגירה. מכשיר עם פרופיל סיכון שונה לגמרי ממניה.

ההסתכלות הנכונה על השדה הזה היא סינון פנימי לפני שאתה בכלל מתעניין בברוקר. אם מה שאתה מחפש זה לקנות מניה ולהחזיק אותה, ברוקר שהשדה שלו מציג בעיקר מט"ח ו-CFD פשוט לא עונה על מה שחיפשת — וזה לא אומר עליו שום דבר, בדיוק כמו שחנות צמיגים לא "גרועה" בגלל שאין בה חלב.

איך רושמים את זה לעצמך: טבלה נייטרלית של שם מול מכשירים

הדרך הפרקטית לעבוד עם הרשימה היא לא לזכור אותה, אלא להעתיק אותה לטבלה משלך. שתי עמודות בלבד: שם הברוקר, וסוגי המכשירים כפי שהם מופיעים בכרטיס שלו. בלי ציונים, בלי כוכביות, בלי "מתאים לי" — את זה בודקים בשלב אחר לגמרי, מול הברוקר עצמו.

למה טבלה ריקה ולא רשימת שמות מוכנה? כי הרשימה בעמוד הברוקרים משתנה. ברוקרים נכנסים ויוצאים, זמינות למדינות מתעדכנת, וסוגי המכשירים שמוצעים דרך האינטגרציה יכולים להשתנות בלי הודעה. עמוד תוכן שמעתיק את הרשימה היום הופך לא-מדויק תוך חודשים. הכלי שאתה צריך הוא היכולת לקרוא את המסך בעצמך ביום שבו אתה עומד לפתוח חשבון — לא רשימה מיובשת מהעבר.

הסעיף הכי חשוב בעמוד: מה הרשימה הזו לא אומרת

כאן צריך לעצור, כי זו הנקודה שבה הכי קל לטעות. עמוד הברוקרים של TradingView הוא קטלוג אינטגרציות של חברת תוכנה. הוא לא נכתב על ידי רגולטור, הוא לא נבדק על ידי רגולטור, והוא לא מתיימר לענות על השאלות שבאמת קובעות איפה תפתח חשבון.

יש גם צד שני, ואותו כדאי לומר בגלוי: העובדה שברוקר מסוים לא מופיע ברשימה אחרי סינון לישראל, לא בהכרח אומרת שהוא סגור בפניך. ייתכן שהוא פשוט לא בנה אינטגרציה, או בנה אותה ולא שיווק אותה לשוק הזה. השאלה "האם אני יכול לפתוח שם חשבון" נשאלת אצל הברוקר, לא בקטלוג של פלטפורמת גרפים.

אמירה כנה: מתי זה בכלל לא הכלי הנכון

אם אתה יושב מול עמוד הברוקרים ומנסה להכריע דרך מי לפתוח חשבון — אתה משתמש בכלי הלא נכון למשימה. זו לא ביקורת עליך, זו הגדרת התפקיד של העמוד. שלוש סיטואציות שבהן כדאי פשוט לסגור את הלשונית:

• אתה סוחר בעיקר בבורסה בתל אביב. רוב הגופים שדרכם נסחרים בת"א אינם חלק מהאינטגרציה הזו, ולכן הרשימה כמעט לא נוגעת לך. TradingView תשמש אותך כמסך גרפים, והפקודה תתבצע במקום אחר.
• השאלה שלך היא עלות. עמלה, דמי המרה ודמי ניהול לא מופיעים בקטלוג. השוואת עלויות נעשית מול טבלאות התעריפים של הברוקרים עצמם, וזו עבודה נפרדת שלוקחת יותר מחמש דקות.
• אתה עדיין לומד את הממשק. אם עוד לא בנית רשימת מעקב ולא הבנת איך נראה גרף, חיבור חשבון מסחר אמיתי הוא לא הצעד הבא. מסחר ההדגמה המובנה בפלטפורמה קיים בדיוק בשביל השלב הזה.

מהמסך אל הגרף: איפה הברוקר מופיע בפאנל המסחר

אחרי שהבנת מי ברשימה, שווה לראות איפה זה חוזר אליך בפועל. במסך הגרף (Supercharts) יש פאנל תחתון, ובו לשונית מסחר. בתוכה מופיעה בחירת ברוקר — אותה רשימה בדיוק, רק שהפעם היא לא קטלוג אלא נקודת חיבור: בוחרים ברוקר, מתחברים לחשבון שכבר קיים אצלו, ומשם הפקודות נשלחות מהגרף.

שלושה דברים שחשוב להבין לפני שלוחצים על "התחבר". ראשית, חשבון TradingView וחשבון הברוקר הם שני חשבונות נפרדים — פותחים כל אחד בנפרד, ורק אחר כך מקשרים ביניהם. שנית, ההתחברות מעבירה הרשאה לשליחת פקודות; זו סיבה מצוינת לוודא שהאימות הדו-שלבי בחשבון TradingView שלך מופעל, ושאתה לא מתחבר מרשת אלחוטית ציבורית. שלישית, גם כשהפקודה נשלחת מהגרף, מי שמבצע אותה בפועל הוא הברוקר — עם התנאים, העמלות והמגבלות שלו.

בשורה התחתונה — מה זה אומר עליך

אם אתה משקיע ישראלי שרק פתח חשבון TradingView, ההסתכלות המעשית על העמוד הזה היא כזו: אתה לא בא אליו כדי לבחור ברוקר. אתה בא אליו כדי לענות על שאלה טכנית צרה — האם הגוף שדרכו אתה כבר סוחר, או שוקל לסחור, מאפשר לשלוח פקודה ישירות מהגרף. אם התשובה שלילית, TradingView עדיין שווה לך את כל השאר: גרפים, רשימות מעקב, התראות וסקריינר.

מה שכן כדאי לעשות עכשיו: לפתוח את העמוד, לסנן לישראל, לספור בעצמך כמה כרטיסים נשארו, ולרשום את הספירה עם התאריך. בעוד חצי שנה, כשתחזור לבדוק, המספר עשוי להיות אחר — ואז תדע שהעדכון אמיתי ולא זיכרון. את שאלת "אצל מי לפתוח חשבון" תיקח למקום אחר: לתנאי הברוקר עצמו, לרגולטור שמפקח עליו, ואם צריך — לבעל רישיון בישראל שיכול להתייחס למצב האישי שלך.

• סיננתי את עמוד הברוקרים למדינה שלי וספרתי את הכרטיסים בעצמי.
• פתחתי לפחות כרטיס אחד ומצאתי בו את שדה סוגי-המכשירים.
• רשמתי טבלה של שם מול מכשירים, בלי לדרג ובלי לסמן מועדף.
• הבנתי שהרשימה לא בודקת רישיון, עמלות או התאמה אישית.
• אני יודע שהסדר על המסך אינו דירוג ואינו המלצה.

העמוד הזה הוא חלק מסדרה. אם הגעת לכאן ישירות, כדאי לחזור אל המדריך המלא ל-TradingView למתחילים, ומשם להמשיך אל העמודים שמסבירים מסחר הדגמה בלי כסף אמיתי, סוגי הפקודות בפאנל המסחר ואבטחת החשבון והאימות הדו-שלבי — שלושת העמודים שמשלימים את התמונה סביב חיבור חשבון מסחר.

מקורות

1. TradingView — עמוד הברוקרים הרשמי (Brokers). מסנן המדינה ורשימת הכרטיסים. נכון ל-25/08/2026.
2. TradingView Help Center — בחירת ברוקר וחיבור חשבון מסחר בפלטפורמה. נכון ל-25/08/2026.
3. TradingView — Getting Started (מרכז ההדרכה למשתמשים חדשים). מבנה מסך הגרף ופאנל המסחר. נכון ל-25/08/2026.
4. TradingView Supercharts — מסך הגרף שממנו נפתח פאנל המסחר ובחירת הברוקר. נכון ל-25/08/2026.