בחלק הזה
רשות ניירות ערך מפעילה את מערכת מגנ"א, שבה חברות ציבוריות ישראליות מדווחות לציבור — ושם, כשמסמך מתפרסם, הוא נשאר. TradingView עובדת אחרת: ההתראה שהגדרת על מניה היא אובייקט זמני עם תפוגת התראה מובנית, ולכן היא עלולה להיעלם מהמסך גם כשלא נגעת בכלום. זה לא באג, וזה לא הברוקר שלך.
בקצרה
- תדירות ההפעלה נבחרת בחלון יצירת ההתראה עצמו, ומכתיבה אם ההתראה מפסיקה לפעול אחרי הפעלה אחת או ממשיכה.
- תאריך תפוגה מוצג בחלון ההתראה ובמסך ניהול ההתראות; כשהוא מגיע, ההתראה מפסיקה לפעול.
- יומן ההפעלות (Alert Log) הוא רשימה נפרדת של אירועים שקרו, ויש עליו מדיניות מחיקה אוטומטית מתועדת.
- שלושת המנגנונים לא תלויים זה בזה — אפשר לאבד את ההיסטוריה בזמן שההתראה עצמה חיה ובריאה.

לפני שנסביר משהו — פתח את בורר התדירות
כדי לעקוב אחרי העמוד הזה בפועל צריך משהו אחד: חלון יצירת התראה פתוח. פותחים גרף כלשהו ב-מסך הגרף Supercharts, לוחצים על כפתור ההתראה (או קליק-ימני על הגרף ובחירה בהוספת התראה), ונפתח חלון שבו יש שלוש לשוניות עיקריות: תנאי ההתראה, הגדרות, והודעה. בורר תדירות ההפעלה יושב בלשונית ההגדרות, ולידו — שדה תאריך תפוגה.
אני מבקש ממך לספור על המסך שלך כמה אפשרויות יש בבורר התדירות ומה שמן המדויק, כפי שהן מופיעות אצלך. הסיבה לניסוח הזהיר הזאת פשוטה: TradingView משנה תוויות בממשק לאורך זמן, והתיעוד הרשמי הוא המקום שבו האפשרויות מוגדרות במפורש. המאמר הרלוונטי במרכז העזרה הוא ההסבר על ההבדלים בין תדירויות ההתראה, ולצידו עמוד הגדרת ההתראות שמפרט את כל שדות החלון. נכון ל-25/08/2026, אלה עמודי המקור לכל מה שנאמר כאן.

אפשרות אחרי אפשרות — מה כל תדירות באמת עושה
בורר התדירות עונה על שאלה אחת: אחרי שהתנאי התקיים פעם אחת — מה קורה הלאה. זה נשמע טכני, אבל זו בדיוק הסיבה שמשתמשים חדשים מרגישים שההתראה "כבתה מעצמה". היא לא כבתה מעצמה; היא עשתה בדיוק את מה שנבחר עבורה בברירת המחדל.
- Only Once ההתראה נורית פעם אחת בלבד. ברגע שהתנאי התקיים, ההתראה מפסיקה להיות פעילה ועוברת למצב לא-פעיל ברשימה. זו האפשרות שגורמת לרוב תחושות ה"נעלמה" — ההתראה עדיין קיימת, אבל היא כבר לא תעבוד שוב עד שתפעיל אותה מחדש ידנית.
- Once Per Bar ההתראה יכולה להירות פעם אחת בכל נר (bar) בטווח הזמן של הגרף. אם אתה על גרף של 5 דקות, זה אומר לכל היותר הפעלה אחת בכל חמש דקות שבהן התנאי מתקיים.
- Once Per Bar Close ההתראה נבדקת רק בסגירת הנר, ולא בכל תנועת מחיר בתוכו. זו האפשרות ה"שקטה" יותר, כי היא מתעלמת מנגיעות רגעיות שהתהפכו לפני שהנר נסגר.
- Once Per Minute תקרה של הפעלה אחת בדקה, רלוונטית בעיקר לתנאים שמתקיימים ברצף.
ההבדל בין Once Per Bar ל-Once Per Bar Close הוא ההבדל שהכי כדאי להבין למי שמסתכל על מניות ת"א. שער של מניה בינונית בבורסה בתל אביב יכול לגעת ברמה מסוימת לרגע בגלל פקודה בודדת בספר, ולחזור אחורה. אם בחרת בדיקה על כל תנועה — קיבלת הודעה. אם בחרת בדיקה בסגירת נר — הנגיעה הרגעית הזאת לא תגיע אליך. אף אחת מהשתיים אינה "נכונה"; הן פשוט עונות על שתי שאלות שונות.

השדה שרוב המשתמשים לא פותחים — תאריך התפוגה
בלשונית ההגדרות של חלון ההתראה, מתחת לבורר התדירות, יש שדה תאריך ושעה. זהו מועד הפקיעה של ההתראה. כשהמועד הזה מגיע, ההתראה מפסיקה לפעול — גם אם התנאי שהגדרת מעולם לא התקיים. מבחינת המערכת זה לא כישלון; זה סוף חיים מתוכנן.
איפה רואים את זה אחרי היצירה? במסך ניהול ההתראות, שנפתח מהלשונית הייעודית בסרגל הצד הימני של מסך הגרף. שם מופיעה רשימת ההתראות עם עמודות, וביניהן עמודה שמציגה את מועד התפוגה של כל התראה. זה המקום היחיד שבו אפשר לסרוק במבט אחד אילו התראות עומדות לפוג בקרוב — במקום לפתוח אותן אחת-אחת.
חשוב להבחין בין שני מצבים שנראים זהים ברשימה אבל אינם: התראה שנורתה ועברה למצב לא-פעיל כי היא הוגדרה כ-Only Once, לעומת התראה שפגה כי הגיע מועד התפוגה שלה. במקרה הראשון קיבלת הודעה; בשני — לא קיבלת כלום, וזו בדיוק הסיטואציה שגורמת למשקיע לחשוב שהמערכת לא עבדה. התראה שפגה בשקט לא שולחת הודעה על כך שפגה.

מנקודת מבט ישראלית מעשית: אם הצבת התראה על שער של מניה בת"א לקראת אירוע שמועדו לא ידוע — פרסום דוח, החלטת ריבית, פתיחת מסחר אחרי חג ארוך — כדאי לבדוק את מועד התפוגה כבר בשלב היצירה, ולא אחרי שהאירוע חלף. הפעולה הזאת לוקחת שתי שניות בחלון ההתראה, והיא מונעת את התרחיש שבו "הגדרתי מראש" הופך ל"לא הגיע כלום".
ההיסטוריה נעלמה, ההתראה נשארה — מדיניות המחיקה של היומן
כאן נמצא הבלבול השלישי, והוא שונה לחלוטין משני הקודמים. במסך ניהול ההתראות יש, לצד רשימת ההתראות, גם יומן הפעלות — רשימה של אירועים שכבר קרו: מתי כל התראה נורתה, על איזה סימול, ובאיזה מחיר. הרשימה הזאת היא לא ההתראות עצמן, אלא התיעוד שלהן.
ל-TradingView יש מדיניות מתועדת של מחיקה אוטומטית של הפעלות ישנות מהיומן, המפורטת בעמוד התיעוד על מחיקת הפעלות ישנות. המשמעות המעשית: היעדר שורה ביומן אינו הוכחה שההתראה לא נורתה. ייתכן שהיא נורתה, שקיבלת מייל, ושהרשומה פשוט נוקתה מהיומן לפי המדיניות. אני לא נוקב כאן במספר ימים או במספר רשומות, כי המספר המדויק הוא מה שכתוב בעמוד הזה ברגע שאתה קורא אותו — וזה בדיוק המקום לבדוק אותו.
מכאן נגזרת מסקנה פרקטית אחת: אם אתה רוצה לשמור תיעוד של מה שקרה — למשל, לתעד לעצמך מתי מניה חצתה רמה מסוימת — אל תסמוך על היומן בתוך הפלטפורמה. שמור את ההודעה במייל, או רשום את האירוע לעצמך. עמוד ההערות על סימול בסדרה מסביר איך לרשום הערה שנשארת צמודה למניה עצמה.
אמירה כנה — מתי בורר התדירות פשוט לא רלוונטי
יש מצבים שבהם אתה יכול לשבת ולכוון תדירות עד מחר, וזה לא ישנה כלום למה שאתה באמת רוצה לדעת. זה לא כשל של הכלי — זו פשוט אי-התאמה בין מה שההתראה בודקת לבין מה שמעניין אותך.
- כשהנתון עצמו מושהה. אם הסימול שאתה עוקב אחריו מוצג בחשבונך כנתון מעוכב ולא בזמן אמת, ההתראה תיבדק מול הנתון שהמערכת רואה. תדירות לא מתקנת עיכוב. זה מוסבר בעמוד נתוני ת"א בזמן אמת מול נתון מושהה.
- כשמה שמעניין אותך הוא אירוע ולא מחיר. פרסום דוח, דיבידנד או פיצול הם תאריכים בלוח, לא חציית מחיר. שם הכלי הנכון הוא לוח הדוחות, לא בורר התדירות.
- כשהשוק סגור. בשעות שבהן הבורסה בתל אביב לא נסחרת, אין נתונים חדשים ואין מה להפעיל. ההתראה תמתין. השוואת שעות מופיעה בעמוד שעות המסחר של ת"א מול וול-סטריט.
- כשהגעת לתקרת ההתראות של החשבון. לכל מסלול יש מכסה של התראות פעילות. אם ההתראה החדשה פשוט לא נשמרת, ייתכן שזו התקרה ולא התדירות. פירוט המסלולים מופיע רק בעמוד התמחור הרשמי, ובעמוד מגבלות החשבון החינמי בסדרה.
חמישה צעדים במסך — להגדיר התראה שלא תיעלם בשקט
- פתח את חלון ההתראה מגרף הסימול, ולא מרשימת המעקב — כך התנאי נקשר לסימול הנכון ולטווח הזמן שאתה מסתכל עליו בפועל.
- הגדר את התנאי בלשונית הראשונה: הסימול, סוג התנאי (חצייה, גדול-מ, קטן-מ) והערך. ודא שהערך נכתב ביחידת המחיר שמופיעה על הגרף.
- עבור ללשונית ההגדרות ובחר תדירות — Only Once אם זו נקודה חד-פעמית שאתה רוצה לדעת עליה פעם אחת; אחת מאפשרויות ה-Per Bar אם אתה רוצה מעקב מתמשך.
- קבע מועד תפוגה מודע באותה לשונית. אל תשאיר את השדה בברירת מחדל בלי להסתכל עליו; זה השדה שקובע עד מתי הכלל בכלל קיים.
- אמת ברשימת ההתראות אחרי השמירה: פתח את מסך ניהול ההתראות בסרגל הימני, ובדוק שההתראה מופיעה כפעילה ושעמודת התפוגה מציגה את התאריך שהתכוונת אליו.
לצד זה, שווה להיכנס פעם בשבוע-שבועיים למסך ניהול ההתראות ולסרוק את עמודת התפוגה. זו בדיקה של חצי דקה שמונעת את המצב הכי מתסכל — לגלות בדיעבד שהתראה שהצבת לפני חודשיים על מניה שאתה עוקב אחריה פגה שבוע לפני התנועה שחיכית לה.
מה זה אומר עליך
אם אתה משקיע ישראלי שפתח חשבון TradingView בשבועות האחרונים ומצביע על מניה אחת או שתיים בת"א, סביר שאתה לא צריך מערכת התראות מורכבת. אתה צריך שלוש הרגלים קטנים: להסתכל על בורר התדירות בכל התראה שאתה יוצר, לקבוע מועד תפוגה במודע במקום לקבל אותו בברירת מחדל, ולא להתייחס ליומן ההפעלות כאל ארכיון קבוע.
ואם התראה כן נעלמה — לפני שאתה מאשים את הפלטפורמה, בדוק בסדר הזה: האם היא במצב לא-פעיל אחרי הפעלה יחידה, האם עמודת התפוגה מראה תאריך שכבר עבר, ורק בסוף האם באמת מדובר ברשומה שנוקתה מהיומן. בשלושת המקרים ההתראה עשתה מה שהוגדר לה — פשוט לא מה שהתכוונת.
מקורות
- TradingView Help Center — ההבדלים בין תדירויות ההתראה. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Help Center — מחיקה אוטומטית של הפעלות ישנות מיומן ההתראות. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Help Center — הגדרת התראות: שדות חלון ההתראה. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Help Center — מבוא להתראות. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Supercharts — מסך הגרף וסרגל ניהול ההתראות. נצפה ב-25/08/2026.