בחלק הזה
אם פתחת גרף של מדד ת"א 35 בטווח של חמש שנים, סימנת עליו קו-מגמה, אחר כך ירדת לגרף שעה כדי לבדוק משהו — כנראה כבר גילית שהציורים על גרף נשארים שם לנצח, בכל טווח, גם כשהם כבר לא רלוונטיים. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת את המדד הזה כל יום מסחר, אבל אף אחד לא מנקה בשבילך את הקווים שציירת עליו לפני חצי שנה. זה מה שעץ האובייקטים ב-TradingView נועד לפתור.
בקצרה
- עץ האובייקטים הוא רשימה אחת של כל מה שציירת על הגרף הפתוח — כל שורה היא ציור אחד.
- עין = נראות. סמל העין ליד כל שורה מסתיר ומחזיר ציור בודד; יש גם דרך להסתיר את כולם ביחד.
- Visibility on intervals קובע באילו טווחי-זמן ציור מופיע בכלל — כך קו של גרף יומי לא יופיע בגרף של דקה.
- לפעמים עדיף למחוק: אם אתה לא זוכר למה ציירת קו, הסתרה רק דוחה את הבלגן.
לפני שנוגעים בכלום — תפתח את הרשימה ותספור מה יש לך על הגרף
הפעולה הראשונה היא לא למחוק ולא להסתיר, אלא לראות. ב-TradingView, מסך הגרף המרכזי נקרא Supercharts, ובצד הימני שלו יש טור של לשוניות: רשימת מעקב, מנהל התראות, חלון נתונים — ובין השאר גם עץ האובייקטים (Object Tree). לחיצה על הלשונית הזאת פותחת חלונית שבה מופיע כל מה שקיים על הגרף הפתוח באותו רגע.
כדאי לעשות את הספירה בפועל: פתח את החלונית וספור כמה שורות יש בה. אצל משקיע שמסתכל על אותה מניה כמה חודשים, המספר הזה בדרך כלל מפתיע — קווים שנשארו מבדיקה שנטשת, מלבן שסימנת "לבדוק אחר כך", שני חצים ששכחת. אין תקרה קבועה שאני יכול לצטט לך כאן, אבל יש כלל אצבע פרקטי: אם אתה צריך לגלול בחלונית כדי להגיע לסוף הרשימה, הגרף שלך עמוס.
מה מוצג בכל שורה? השם של הציור כפי שהמערכת נותנת לו — למשל Trend Line, Rectangle, Horizontal Line, Text — ולידו סמלי-שליטה קטנים. הרשימה מסודרת לפי סדר-השכבות: מה שנמצא למעלה בעץ מצויר מעל מה שנמצא מתחתיו על הגרף. אם קו מוסתר מאחורי מלבן צבעוני, זה בדיוק המקום לגרור את השורה למעלה.
להסתיר ציור אחד או את כולם בבת-אחת — סמל העין
ההבדל בין הסתרה לבין מחיקה הוא ההבדל בין "תזוז מהעין שלי" לבין "אני לא צריך אותך יותר". הסתרה שומרת את הציור בזיכרון הגרף: הוא נשאר ברשימה, שומר על הצבע, על העובי ועל המקום המדויק שלו, ואפשר להחזיר אותו בלחיצה. מחיקה מוציאה אותו מהמשחק.
- פותחים את עץ האובייקטים בלשונית שבצד הימני של מסך הגרף.
- מרחפים עם העכבר על השורה של הציור שמפריע — יופיעו סמלי-שליטה, וביניהם סמל עין.
- לוחצים על העין. הציור נעלם מהגרף, השורה נשארת ברשימה בצורה מעומעמת.
- לחיצה נוספת מחזירה אותו בדיוק לאותו מקום, עם אותן הגדרות.
- להסתרה גורפת — יש שליטה על נראות של קבוצת אובייקטים יחד, כך שאין צורך לעבור שורה-שורה על עשרים ציורים.
התיעוד הרשמי של TradingView מסביר את ההתאמה של נראות לכמה אובייקטים במאמר נפרד במרכז העזרה על נראות אובייקטים, וזה המקום לבדוק את הניסוח המדויק של הכפתורים אם הממשק אצלך נראה מעט אחרת. TradingView מעדכנת את הממשק שלה תדיר, וסמל שנמצא היום בקצה השורה עשוי לעבור מחר לתפריט הנקודות.
למה בכלל להסתיר ולא למחוק? כי לפעמים אתה כן רוצה לחזור. נניח שסימנת אזור מחיר שנראה לך משמעותי במניה ישראלית, ואתה רוצה לבדוק אם השוק "מכבד" אותו — אבל בינתיים אתה בודק משהו אחר לגמרי באותו גרף. הסתרה מנקה את המסך בלי לאבד את העבודה. כלל פשוט: מסתירים מה שיש כוונה לחזור אליו, מוחקים מה שאין.
הפתרון האמיתי לגרף עמוס: להגדיר באילו טווחי-זמן הציור בכלל מופיע
כאן נמצא הכלי שרוב המתחילים לא מגלים בחצי השנה הראשונה. ב-TradingView, לכל ציור יש הגדרה של הטווחים שבהם הוא נראה — Visibility on intervals. ברירת המחדל היא שהציור מופיע בכל הטווחים, מגרף של דקה ועד גרף חודשי. וזה בדיוק מקור התסבוכת: קו-מגמה שציירת על גרף שבועי של חמש שנים מופיע גם בגרף של חמש דקות, שם הוא רחוק מהמחיר או חוצה את המסך באלכסון חסר-פשר.
ההגדרה נמצאת בחלון ההגדרות של הציור עצמו: לחיצה כפולה על הציור (או בחירת ההגדרות מהתפריט שלו) פותחת חלון עם לשוניות, ואחת מהן מוקדשת לנראות. שם יש סימוני-בחירה לפי סוגי טווחים — שניות, דקות, שעות, ימים, שבועות, חודשים — ולכל אחד אפשר גם לקבוע מאיזה מספר עד איזה מספר. כלומר אפשר לומר: "הקו הזה יופיע בגרף יומי ומעלה, ובגרף תוך-יומי לא בכלל".
מה קורה כשעוברים לטווח אחר? הציור לא נמחק ולא זז — הוא פשוט לא מצויר. תחזור לטווח שבו הגדרת שהוא נראה, והוא יופיע במקומו. זו התנהגות של תצוגה בלבד, והיא מתועדת אצל TradingView במאמר על נראות ציורים בטווחי זמן שונים.
מתי הסתרה היא רק דחיינות — ומתי פשוט למחוק את הציורים הישנים
אמירה כנה, בלי להמליץ ובלי לשפוט: הסתרה עובדת נהדר כשאתה יודע למה הציור שם. ברגע שאתה מסתיר קו כי אתה לא זוכר מה הוא אומר, לא פתרת בעיה — רק העברת אותה למחר. גרף עם ארבעים אובייקטים מוסתרים הוא עדיין גרף עם ארבעים אובייקטים, והוא ימשיך להיטען איתם ולהתמלא בהם בכל פעם שתשנה משהו בהגדרות.
דרך שלישית שכדאי להכיר: אם אתה מנהל שני מבטים שונים על אותה מניה — אחד "נקי" ואחד "מסומן" — אפשר לשמור את המצב הזה כפריסה נפרדת ולעבור ביניהן, במקום לצייר ולנקות באותו גרף. פירקנו את זה בעמוד על פריסות שמורות ב-TradingView.
שלושת השלבים שכדאי לעשות עכשיו, לפני שתצייר את הקו הבא
- פתח את עץ האובייקטים בגרף שאתה משתמש בו הכי הרבה, וספור את השורות. זה המספר שממנו מתחילים.
- עבור שורה-שורה וסמן לעצמך: מזהה / לא מזהה. את מה שלא מזהה — מחק. את מה שמזהה אבל לא צריך כרגע — הסתר בעין.
- בציורים שנשארו, פתח את חלון ההגדרות והגדר את טווחי הנראות לפי הטווח שבו ציירת. זו הפעולה שמונעת את החזרה של הבלגן.
שני כלים משלימים שכדאי לחבר לזה: מצב מגנט וכלי המדידה יעזרו לך לצייר מדויק מהתחלה, כך שתצטרך פחות קווי-תיקון; וקיצורי המקלדת יחסכו לך את הדרך לתפריטים שאתה פותח הכי הרבה. הרשימה המלאה של הסדרה נמצאת במדריך המלא ל-TradingView למתחילים.
מה זה אומר עליך — ועל הדרך שאתה קורא גרף
אם הגעת לעמוד הזה כי הגרף שלך הפך לרשת של קווים, זה לא סימן שאתה עושה משהו לא בסדר — זה סימן שאתה עובד. הבעיה מתחילה כשהמסך העמוס גורם לך לראות דברים שאינם שם: קו ישן שנראה כמו "תמיכה" רק כי הוא במקרה עובר ליד המחיר של היום. שלוש הפעולות שלמדת כאן — לראות את הרשימה, להסתיר, ולקבוע טווחים — הן בעצם דרך אחת לכפות על עצמך תשובה לשאלה "למה ציירתי את זה?".
מקורות
- TradingView Help Center — התאמת נראות לכמה אובייקטים בגרף. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Help Center — נראות ציורים בטווחי זמן שונים. נכון ל-25/08/2026.
- TradingView — Getting Started (מבנה מסך הגרף ותפריטי הצד). נכון ל-25/08/2026.
- TradingView Supercharts — מסך הגרף שממנו נלקחו הצילומים. נצפה ב-25/08/2026.