CapCut · כתוביות דו-לשוניות

סרטון אחד, שני קהלים: לתרגם סרטון וכתוביות בשתי שפות

שלוש דרכים להוציא את אותו סרטון בעברית ובאנגלית — תרגום כתוביות קיימות, שתי שורות על מסך אחד, או שתי גרסאות ייצוא — ואיך בוחרים ביניהן בלי לעשות את העבודה פעמיים

10 דק׳ זמן קריאה · עודכן אוקטובר 2026

נניח סטודיו פילאטיס קטן ברמת גן שמצלם רילס אחד בשבוע: חצי מהעוקבים שלו ישראלים, וחצי הם תיירים ועולים חדשים שקוראים אנגלית. אותו סרטון, אותו מסר, שני קהלים. וכאן מתחילות בדיוק שלוש השאלות שחוזרות אצל כל מי שמנסה לעשות את זה ב-CapCut.

בקצרה

  • איך מתרגמים? אם כבר יש לכם שכבת כתוביות בעברית, חפשו בתוך כלי הכתוביות עצמו את האפשרות שמייצרת מהן שכבה בשפה נוספת — שם הכפתור והזמינות משתנים בין גרסת מובייל, מחשב ודפדפן.
  • איך מציגים שתיים בלי בלגן? שתי שכבות טקסט נפרדות, אחת מעל השנייה, כל אחת עם יישור וכיוון משלה — לא שורה אחת שמכילה את שתי השפות.
  • שתי גרסאות או אחת? תלוי אם הסרטון נוסע לאותו פיד או לשני פידים נפרדים. שתי גרסאות מייצאים מאותו פרויקט, לא בונים פעמיים.

לפני שנוגעים בכפתור: שלוש דרכים שונות לסרטון דו-לשוני

הבלבול הגדול הוא שאנשים מתייחסים ל"סרטון בשתי שפות" כאילו זו פעולה אחת. זו לא פעולה אחת — אלו שלוש מטרות שונות לגמרי, וכל אחת מהן דורשת מבנה פרויקט אחר. אם תבחרו את המבנה הלא נכון בהתחלה, תגלו את זה רק בשלב הייצוא, כשתצטרכו לפרק הכול ולהרכיב מחדש.

  • א תרגום שמחליף — יש כתוביות בעברית, ואתם רוצים מהן גרסה באנגלית שתחליף אותן. התוצר: שני קבצי וידאו, כל אחד בשפה אחת.
  • ב שתי שפות על אותו מסך — עברית למעלה, אנגלית למטה (או הפוך), באותו פריים ובאותו קובץ. התוצר: קובץ אחד שמשרת את שני הקהלים.
  • ג שתי גרסאות מאותו פרויקט — פרויקט אחד עם שתי שכבות כתוביות, ואתם מכבים אחת ומייצאים, מכבים את השנייה ומייצאים שוב.

שימו לב שדרך ג' היא לא באמת אלטרנטיבה לדרך א' — היא שיטת העבודה שמאפשרת לממש את דרך א' בלי לבנות את הסרטון פעמיים. וזו בדיוק הנקודה שחוסכת את מרבית הזמן.

לפני שממשיכים העמוד הזה לא קובע אילו שפות נתמכות ב-CapCut, מה איכות התרגום האוטומטי, או אם יכולת התרגום פתוחה בחינם. הדברים האלה משתנים בין גרסאות ובין עדכונים, והמקום היחיד לבדוק אותם הוא אתר הספק הרשמי והמסך שמולכם. תרגום מכונה — בכל כלי — הוא נקודת פתיחה, לא תוצר סופי.

דרך א': לתרגם כתוביות קיימות בתוך העורך

ההיגיון כאן פשוט: אם כבר יש לכם שכבת כתוביות מסונכרנת — בין אם הקלדתם אותה ידנית ובין אם היא נוצרה מתמלול — אין שום סיבה להקליד את התרגום מאפס עם הטיימינג מחדש. הטיימינג הוא החלק היקר בעבודה, לא המילים.

בפועל, מה שאתם מחפשים הוא אפשרות בתוך פאנל הכתוביות שמייצרת שכבה נוספת בשפת יעד, על בסיס השורות שכבר קיימות. במסכים שונים זה יופיע בשמות שונים ובמיקומים שונים — לפעמים ליד רשימת השורות, לפעמים בתוך תפריט משנה. אל תחפשו את השם שכתוב במדריך; חפשו את המיקום שבו כבר יושבות הכתוביות שלכם, ומשם סרקו את האפשרויות.

  • ודאו שהשכבה הראשונה נקייה תרגום נבנה על מה שיש. אם השורה בעברית שבורה, עם סימן שאלה שקפץ לצד הלא נכון או מילה באנגלית שהתהפכה — התרגום יירש את הבלגן. סדרו קודם.
  • אתרו את פאנל הכתוביות זה המקום שבו רואים את כל השורות ברשימה, לא את הטקסט על הקנבס. משם יוצאים לכל פעולה שמתייחסת לכל השורות ביחד.
  • חפשו את פעולת התרגום סרקו את התפריט לאיתור אפשרות שמייצרת שפה נוספת מתוך השורות הקיימות. אם אינה שם — ייתכן שהיא לא זמינה בגרסה או במסלול שאתם עליו.
  • בחרו שפת יעד ואשרו שימו לב אם התוצאה מחליפה את השכבה הקיימת או מוסיפה שכבה חדשה לצידה. ההבדל הזה קובע את כל ההמשך.
  • עברו שורה-שורה תרגום מכונה מצליח בדרך כלל במשפטים פשוטים ומועד בשמות מותג, סלנג ומונחים מקצועיים. זה השלב שבו אתם עורכים, לא מאשרים בעיוורון.

אם הפעולה הזאת לא קיימת אצלכם במסך — יש מסלול עוקף שעובד תמיד: מייצאים את הכתוביות כקובץ טקסט מסונכרן (פורמט SRT הוא הנפוץ), מתרגמים את הטקסט בכלי חיצוני, ומייבאים חזרה כשכבת כתוביות חדשה. הטיימינג נשמר כי הוא כתוב בתוך הקובץ עצמו. זה בדיוק אותו עיקרון שבו יוצרים ישראלים משתמשים כשהם מייצרים כתוביות עברית מדויקות בכלי חיצוני ומטעינים אותן לתוך העורך — הכלי לא מוותר על הטיימינג, רק על ניחוש המילים.

דוגמה חנות קוסמטיקה קטנה בחיפה מצלמת סרטון של דקה על סרום חדש. בעברית יש 14 שורות כתוביות. אחרי תרגום, השורה "זה נספג תוך שניות" יצאה תקינה — אבל שם המותג, שכתוב באנגלית באמצע משפט עברי, הוצג הפוך בשורה העברית המקורית, ולכן התרגום קיבל אותו משובש. תיקנו את המקור, הרצנו שוב, וזה נפתר.

דרך ב': שתי שפות על המסך בבת-אחת בלי התנגשות

כאן נמצאת רוב הכאב. הפיתוי הוא לכתוב את שתי השפות באותה שורת טקסט — וזו כמעט תמיד טעות. מנוע הטקסט מתייחס לתווים עבריים ולטיניים ככיוונים מנוגדים, ושורה מעורבת נוטה להתפרק: המילה האנגלית קופצת לצד הלא נכון, הפיסוק נודד, והתוצאה נראית כמו תקלה ולא כמו כוונה.

הכלל היחיד שצריך לזכור: שתי שפות = שתי שכבות טקסט נפרדות. לא שורה אחת עם שתיהן.

כששתי השכבות נפרדות, כל אחת מקבלת הגדרות משלה — יישור, גופן, גודל, צבע ורקע — וכל אחת מסודרת לפי הכיוון הטבעי שלה. השכבה העברית מיושרת לימין, השכבה האנגלית לשמאל או למרכז. שתיהן חיות באותו פריים, בלי שאף אחת מהן תשבור את השנייה.

מאפיין שכבת עברית שכבת אנגלית
יישור לימין לשמאל או למרכז
מיקום מומלץ השורה העליונה מבין השתיים מתחתיה
גודל גדול יותר — זו שפת הקהל הראשי קטן ב-10-20% להמחשה
משקל גופן בולט קל יותר, כדי לא להתחרות
רקע רצועה חצי-שקופה אחת שעוטפת את שתיהן — מונעת ריצוד

היררכיה ויזואלית היא לא קישוט. כששתי שורות באותו גודל ובאותו משקל, העין לא יודעת איפה להתחיל, והצופה מפסיד את שתיהן. כשאחת גדולה ואחת קטנה — הקורא בוחר תוך רבע שנייה ומתעלם מהשנייה. זה מה שהופך שתי שפות על מסך אחד למשהו שאפשר לצפות בו.

איפה בדיוק לשים את זה על המסך

בסרטון אנכי ליחס 9:16, השליש התחתון עמוס: שם המשתמש, הכיתוב, הכפתורים של הפלטפורמה. שתי שורות כתוביות שיושבות נמוך מדי ייחתכו או ייעלמו מתחת לממשק. הפתרון המעשי הוא להרים את שתי השכבות יחד, כבלוק, לאזור שבין מרכז המסך לשליש התחתון — ולבדוק את התוצאה לא בתצוגה המקדימה של העורך, אלא בטלפון אחרי העלאה לטיוטה.

  • שתי השורות נשארות בתוך אזור בטוח, רחוק משולי המסך
  • המרווח בין השורות קבוע לאורך כל הסרטון — לא משתנה בין משפט למשפט
  • שורה עברית ארוכה לא דוחפת את השורה האנגלית למטה ומשנה את המבנה
  • כשמשפט מסתיים ושניהם נעלמים — הם נעלמים יחד, לא בהפרש של פריים

עברית ואנגלית באותו סרטון: כיוון, יישור ומה שנשבר באמצע

גם כשהפרדתם לשתי שכבות, נשארות פינות שבהן שתי השפות מתערבבות בעל כורחן — בעיקר בשורה העברית. שם מותג לטיני, מספר, אחוז, כתובת אתר. בכל אחד מהמקרים האלה אתם מכניסים תו שהכיוון שלו הפוך לשאר השורה, והמנוע צריך להחליט מה לעשות. לפעמים הוא מחליט נכון. לפעמים לא.

שלוש עקיפות פרקטיות שמשתמשים ישראלים מדווחים עליהן, ושכולן לא דורשות שום יכולת מיוחדת:

  • הזיזו את המילה הלועזית לקצה. תחילת השורה או סופה — לא באמצע. באמצע היא שוברת את השורה לשניים.
  • פצלו לשתי שורות. עברית בשורה אחת, המונח הלועזי בשורה נפרדת מתחתיה. פחות אלגנטי, תמיד עובד.
  • מחקו והקלידו מחדש את הפיסוק. סימן שאלה או נקודה שקפצו לצד הלא נכון — מחקו אותם, הקלידו מחדש אחרי תו עברי. אם זה חוזר, ותרו על הסימן.
קיצור דרך אם השורה העברית והאנגלית שלכם נראות טוב בעורך אבל נשברות אחרי הייצוא — בדקו את הגופן. גופן שלא תוכנן לעברית יכול להציג תווים בסדר שונה או להחליף אותם בריבועים ריקים, ובסרטון דו-לשוני הבעיה מתגלה רק בשכבה אחת מהשתיים.

דרך ג': לייצא שתי גרסאות מאותו פרויקט

זו התשובה לשאלה השלישית — האם צריך שתי גרסאות. התשובה תלויה בשאלה אחרת: לאן הסרטון נוסע. אם שני הקהלים שלכם יושבים באותו חשבון ובאותו פיד, שתי שפות על מסך אחד עדיפות. אם יש לכם חשבון עברי וחשבון אנגלי נפרדים, או שאתם שולחים את הקובץ ללקוח בחו"ל — שתי גרסאות נפרדות תמיד ייראו יותר מקצועיות, כי כל צופה מקבל רק את מה שהוא קורא.

בחירה בין מסך משותף לגרסאות נפרדות לפי סוג הקהל
בחירה בין מסך משותף לגרסאות נפרדות לפי סוג הקהל

מה שחשוב הוא שלא בונים שני פרויקטים. בונים אחד, עם שתי שכבות כתוביות שיושבות במקביל, ומייצאים ממנו פעמיים:

  • בנו פעם אחת חיתוך, מוזיקה, מעברים, לוגו — כל מה שלא תלוי בשפה. זו השכבה שלא תיגעו בה שוב.
  • הוסיפו שתי שכבות כתוביות אחת עברית, אחת אנגלית, כל אחת עם היישור והמיקום שלה. שתיהן קיימות בפרויקט בו-זמנית.
  • כבו את האנגלית, ייצאו הסתירו או השתיקו את השכבה האנגלית, ייצאו, ושמרו בשם שכולל את השפה — למשל promo-he.mp4.
  • הפכו וייצאו שוב הדליקו את האנגלית, כבו את העברית, ייצאו כ-promo-en.mp4. שימו לב שהמיקום על המסך אולי צריך התאמה, כי עכשיו יש שורה אחת ולא שתיים.
  • אל תשמרו על הפרויקט הקודם אם ביקשתם שינוי אחרי הייצוא הראשון — עשו אותו בפרויקט וייצאו את שתי הגרסאות מחדש. אחרת תישארו עם שתי גרסאות שלא תואמות.

היתרון הכלכלי כאן ברור: העריכה נעשית פעם אחת, והשפה היא רק שכבה אחרונה שמחליפים. עסק שמפרסם סרטון בשבוע חוסך בכך את הזמן שהיה הולך על בנייה מחדש — וזו הערכה, לא הבטחה; התוצאה תלויה באורך הסרטון ובכמות השינויים.

לפני שמפרסמים: מה לבדוק בתרגום בעצמכם

תרגום אוטומטי בכל כלי — לא רק בזה — מייצר טקסט סביר ברוב המקרים ומועד בדיוק במקומות שהכי חשובים לעסק. שם המותג שלכם, המחיר, התאריך, מונח מקצועי, או משפט שיווקי שתלוי במשחק מילים. הבדיקה הזאת לוקחת דקות ומונעת מבוכה.

  • שמות פרטיים ומותגים — לא תורגמו במקרה למשהו אחר, ולא נכתבו בתעתיק מוזר
  • מספרים, מחירים ואחוזים — עברו כמו שהם, בלי שהסדר התהפך
  • קריאה לפעולה — "שלחו הודעה", "קישור בביו" — התרגום עדיין מובן ומפעיל
  • ביטויים ישראליים — סלנג ומשחקי מילים שלא עוברים תרגום ישיר; החליפו במשפט שקול
  • אורך השורה — תרגום לאנגלית לרוב ארוך יותר; ודאו שהוא לא גולש לשלוש שורות
  • קריאות אחרי דחיסה — צפו בטיוטה בטלפון; טקסט קטן מדי נמרח אחרי העלאה לרשת
בעברית פשוטה אם הסרטון משמש לפרסום מסחרי — הנוסח בשתי השפות צריך לומר את אותו דבר. תרגום שמשנה משמעות בהצהרה שיווקית הוא סיכון מיותר. לשאלות של פרסום מטעה או חובות גילוי, בדקו מול הגורמים הרשמיים הרלוונטיים ומול יועץ מקצועי — זה מחוץ לתחום של עמוד טכני.

איפה זה נשבר: התרגום זז מהסנכרון

התקלה הנפוצה ביותר בסרטון דו-לשוני היא לא תרגום שגוי — היא שורה שמופיעה בזמן הלא נכון. השורה העברית מסונכרנת מצוין, והשורה האנגלית מתחילה רבע שנייה מאוחר או נשארת על המסך אחרי שהדובר סיים. בסרטון של חמש עשרה שניות זה הורס את כל התחושה.

מה קורה למה מה עושים
השכבה השנייה מוסטת בקביעות נוצרה בנפרד ולא הועתקה מהטיימינג המקורי לבחור את כל השכבה ולהזיז אותה כבלוק אחד, לא שורה-שורה
רק שורות מסוימות זזו עריכת הטקסט האריכה או קיצרה משפט וגררה את הגבול לתקן נקודתית את נקודת ההתחלה והסיום של אותן שורות
הכול זז אחרי שחתכתם קליפ הכתוביות לא מקושרות לקליפ שנחתך לסיים את החיתוך לפני שמוסיפים כתוביות — זה סדר העבודה הנכון
הסנכרון תקין בעורך ונשבר בייצוא קצב פריימים שונה בייצוא מזה של הפרויקט לשמור על אותו קצב פריימים, ולבדוק את הקובץ המיוצא עצמו
שורה עברית ואנגלית נעלמות בהפרש שתי השכבות לא מסתיימות באותה נקודה ליישר את נקודות הסיום; עדיף שתיהן קצת ארוכות מדי מאשר לא מסונכרנות

כלל עבודה שמונע את רוב זה: סיימו את העריכה לגמרי לפני שנוגעים בכתוביות. כל חיתוך, פיצול או שינוי מהירות שנעשה אחרי שהכתוביות יושבות — יזיז אותן. בסרטון דו-לשוני המחיר כפול, כי אתם מסדרים שתי שכבות ולא אחת.

מה זה אומר עליכם

אם אתם יוצרי תוכן עם קהל מעורב — הדרך השנייה, שתי שורות על מסך אחד, כמעט תמיד מנצחת. היא חוסכת חשבון שני, היא מכפילה את הקהל של אותו פוסט, והמחיר היחיד הוא שליש מסך שנתפס בטקסט. שימו את העברית למעלה, גדולה, ואת האנגלית מתחתיה, קטנה.

אם אתם עסק קטן ששולח סרטון ללקוח או לספק בחו"ל — הדרך השלישית. שתי גרסאות נפרדות מאותו פרויקט, כל אחת נקייה, כל אחת בשם קובץ שמסגיר את השפה. זה ההבדל בין משהו שנראה כמו חומר שיווקי לבין משהו שנראה כמו טיוטה.

ואם אתם רק מתחילים — התחילו מהשכבה העברית לבדה, סדרו אותה עד שהיא יושבת נכון, ורק אז הוסיפו שפה שנייה. שכבה שבורה שמכפילים אותה נותנת שתי שכבות שבורות, לא אחת מתוקנת.

הבהרה: העמוד מתאר עקרונות עבודה בעורך וידאו. שמות כפתורים, זמינות יכולות והתנהגות מדויקת משתנים בין גרסת מובייל, מחשב ודפדפן ובין עדכונים, והמקור המחייב הוא התיעוד הרשמי של הספק והמסך שמולכם. תרגום אוטומטי אינו מבטיח דיוק — בדקו כל שורה לפני פרסום.

חזרה למדריך CapCut המלא · המשך רלוונטי: כתוביות אוטומטיות ותמלול בעברית · למה השורה העברית מתהפכת · עברית, אנגלית ומספרים באותה שורה · פונטים עבריים · לייצא: רזולוציה ופריימים

מקורות

  1. CapCut — אתר הספק הרשמי (גרסאות מובייל, מחשב ודפדפן)
  2. CapCut — מדריכי הספק לעורך הדפדפן (מבנה הפאנלים והעלאת חומרים)
  3. מסלול ייבוא קובץ כתוביות חיצוני (SRT) לתוך CapCut
  4. מדריך עריכה בעברית — התנהגות שורות עברית ופיסוק

נכון ל-18/09/2026.